מעבר לקופה
קצנשטיין - מתוך צינורות
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
קצנשטיין - מתוך צינורות
קצנשטיין - מתוך צינורות
קצנשטיין - מתוך צינורות

קצנשטיין - מתוך צינורות

אתגר קרת

עוד על הספר

ניתן לרכישה בכרטיסיית אתגר קרת ניתן לרכישה בכרטיסיית ספרים דיגיטליים ניתן לרכישה בכרטיסיית סיפורים קצרים
צילום:Stephan Röhl

אתגר קרת

אֶתְגָּר קֶרֶת (נולד ב-20 באוגוסט 1967, ברמת גן) הוא סופר ישראלי. עיקר יצירתו סיפורים קצרים, אך הוא עוסק גם בכתיבת תסריטים, שירה, מחזות וקומיקס. פרופסור חבר במחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

סיפוריו של קרת מרבים להתייחס לעצמם ולקורא ועל ידי כך לפרוץ את גבולות היצירה המקובלים. המציאות המתוארת בסיפוריו היא לעיתים קרובות מציאות פנטסטית, אבל הדמויות מתייחסות אליה בבנליות ומסרבות להשתומם מהאירועים החריגים שקורים סביבן.

לצפייה בשיח סופרים אצל "העבריות"

לקרוא עוד...

נושאים

קצרים

הספר מופיע כחלק מ -

צינורות
צינורות

תקציר

תמיד יש מישהו שיגרום לכם להרגיש קטן.

**שימו לב, זהו סיפור קצרצר**

לקרוא עוד...

פרק ראשון

בגיהינום הושיבו אותי בקדרת מים רותחים. הבשר שלי נכווה ונחרך, העור שלי התכסה שלפוחיות, ולא יכולתי להפסיק לצרוח מכאב. תלויים שם מסכי טלוויזיה ענקיים שבהם אתה יכול לראות את כל מה שמתרחש בגן־עדן. לכאוב ולקנא, לראות ולכאוב. אני חושב שראיתי אותו שם לרגע, משחק גולף או קריקט או משהו. 

המשך העלילה בספר המלא

לקרוא עוד...
צילום:Stephan Röhl

אתגר קרת

אֶתְגָּר קֶרֶת (נולד ב-20 באוגוסט 1967, ברמת גן) הוא סופר ישראלי. עיקר יצירתו סיפורים קצרים, אך הוא עוסק גם בכתיבת תסריטים, שירה, מחזות וקומיקס. פרופסור חבר במחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

סיפוריו של קרת מרבים להתייחס לעצמם ולקורא ועל ידי כך לפרוץ את גבולות היצירה המקובלים. המציאות המתוארת בסיפוריו היא לעיתים קרובות מציאות פנטסטית, אבל הדמויות מתייחסות אליה בבנליות ומסרבות להשתומם מהאירועים החריגים שקורים סביבן.

לצפייה בשיח סופרים אצל "העבריות"

עוד על הספר

ניתן לרכישה בכרטיסיית אתגר קרת ניתן לרכישה בכרטיסיית ספרים דיגיטליים ניתן לרכישה בכרטיסיית סיפורים קצרים

נושאים

קצרים

הספר מופיע כחלק מ -

צינורות
צינורות
קצנשטיין - מתוך צינורות אתגר קרת

בגיהינום הושיבו אותי בקדרת מים רותחים. הבשר שלי נכווה ונחרך, העור שלי התכסה שלפוחיות, ולא יכולתי להפסיק לצרוח מכאב. תלויים שם מסכי טלוויזיה ענקיים שבהם אתה יכול לראות את כל מה שמתרחש בגן־עדן. לכאוב ולקנא, לראות ולכאוב. אני חושב שראיתי אותו שם לרגע, משחק גולף או קריקט או משהו. 

המשך העלילה בספר המלא