שקיות של יומולדת - מתוך צינורות

כל הכיתה חיכתה ליומולדת של נעמה. המסיבה שלה תמיד נורא מיוחדת. לפני שנתיים היומולדת היה בפארק הלאומי, ושיחקו ״מחפשים את המטמון״ בסירות פדאלים, ולפני שנה הם עשו אותו ב״סקייטלנד״, ואדם, שהוא גם חבר של אבא שלה, בא לשיר שירים וחילק לכולם חתימות. אבא של נעמה הוא איש נורא חשוב, תמיד לבוש בבגדים מפוארים ועניבה, והולך עם תיק ג'יימס בונד. רפי אמר שהוא כמו ראש הממשלה או חבר כנסת, אבל זה לא יכול להיות, כי הוא נראה צעיר כזה ובכנסת חייבים להיות זקנים. הוא נורא נחמד, אבא של נעמה, יש לו תמיד חיוך גדול כזה על הפנים, והוא גם בלונדיני ותמיד יש לו בדיחות לספר, או סיפורים מפחידים. נעמה סיפרה לי פעם בסוד שאבא שלה טס הרבה לחוצלארץ, אבל לא לארצות סתם כמו צרפת או לונדון. לארצות סודיות עם שמות כמו קולומביה ובוטופו... משהו. ושהוא עושה שמה דברים חשובים ומשלמים לו על זה מיליון כסף, וכל החברים שלו מהעבודה מדברים בשפות מצחיקות ומביאים לנעמה המון מתנות. אבא שלי בכלל לא סודי. יש לו חנות נעליים בהרצל. והחברים שלו מדברים בעברית, ואף פעם לא מביאים לי מתנות. רק נותנים מכות כואבות בכתף, ואומרים שאני כבר גבר, או שואלים אותי איך בבית ספר, כאלה שטויות.

המשך העלילה בספר המלא