חִוורון הפואטיקה
אָז, בַּמִּדְבָּר, קַמְתִּי מֻקְדָּם.
הֶהָרִים הִזְדַּקְּרוּ כְּמוֹ מָמוּתוֹת,
הַשָּׁמַיִם נִמְתְּחוּ יְרֻקִּים, הַמְּדוּרָה
לָחֲשָׁה וְהַתֵּה נִגְמַר.
מַעְלָה מַעְלָה, זוֹ לְצַד זוֹ,
תָּלוּ הַלְּבָנָה וְהַשֶּׁמֶשׁ הָעוֹלָה
וְהָאַחַת הֵאִירָה אֶת הַשְּׁנִיָּה
וְהָאַחַת כִּבְּתָה אֶת הַשְּׁנִיָּה.
הָיָה לִי קַר, לֹא הֵבַנְתִּי
שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ צוֹחֶקֶת וְהַלְּבָנָה
בּוֹכָה. רַק עַכְשָׁו אֲנִי מְבִינָה,
אוּלַי זֶה הָיָה הָרֶגַע שֶׁבּוֹ
הָעֶצֶב הָפַךְ לִכְאֵב וְהַקַּו הַמָּתוּחַ
בֵּ י ן הַ יָּ ם לַ ח וֹ ף נִ מְ שַׁ ךְ עַ ד אֵ י ן קֵ ץ.
הָיוּ שֶׁבָּנוּ אַרְמוֹנוֹת לְבֵנָה לְבֵנָה,
וַאֲנִי בְּלִי כַּף, בְּלִי דְּלִי
בְּלִי תַּבְנִית, בְּלִי תָּכְנִית.
יוֹם אֶחָד הַכְּאֵב יֵהָפֵךְ שׁוּב לְעֶצֶב
וְהֶחָרִיץ הָאֲלַכְסוֹנִי יַהֲלֹם
אֶת חִוְרוֹן הַפּוֹאֶטִיקָה שֶׁל הָעֶצֶב,
שֶׁל הַפֵּשֶׁר, שֶׁל סִבָּה לָקוּם בַּבֹּקֶר,
שֶׁל רִנַּת הַקָּפֶה אוֹ שֶׁל לָלֶכֶת
לַיָּם, לִצְעֹד עַל קַו הַחוֹף,
סְתָם, לְהָרִים צֶדֶף
מְכֹעָר וְלִזְרֹק אוֹתוֹ בְּזַעַף לַמַּיִם.
אֵין מָקוֹם לְכִעוּר בְּחַיַּי,
רַק לְיֹפִי עָמֹק
אוֹ שָׁטוּחַ. צִיּוּר
מִשּׁוּק הַפִּשְׁפְּשִׁים,
מַפִּית רְקוּמָה, שְׁקִיעָה,
כֶּתֶם דָּם. שִׂמְחַת הַדְּבָרִים
הַקְּטַנִּים בַּתַּחַת שֶׁלִּי, עַכְשָׁו
קָפֶה וְיָפְיָהּ שֶׁל כּוֹס כֶּסֶף צָרוּף
מְלֵאָה גַּלְעִינֵי רִמּוֹן אָדֹם,
וְזֵר שֶׁל וֶרֶד אָדֹם
בֵּין חַמָּה לְצֵל.
בוקס
זֶה הוֹלֵךְ כָּכָה:
אַתְּ חוֹטֶפֶת בּוֹקְס מֶטָאפוֹרִי. זֶה לֹא
שֶׁכּוֹאֵב לָךְ הַטְּחוֹל, וּבְכָל זֹאת
אַתְּ מִתְקַפֶּלֶת. עַכְשָׁו
אַתְּ חֵצִי, הָרֹאשׁ
הָפוּךְ, הָעֵינַיִם בַּבִּרְכַּיִם.
בַּלַּיְלָה אַתְּ נִבְהֶלֶת,
הַנְּשִׁימָה שְׁטוּחָה, כְּאִלּוּ נוֹחָה,
וְאָז הֲסָטָה: אֶת הַכְּאֵב אַתְּ
חַיֶּבֶת לְהָזִיז מֵהַבֶּטֶן.
אַתְּ לֹא שׁוֹכַחַת לְחַטֵּא אֶת הַסַּכִּין,
הַדָּם יָפֶה וְנָעִים, הַכְּאֵב נִסְבָּל.
אָדֹם הוּא צֶבַע אֱלֹהִים.
אַתְּ מַכִּירָה אֶת הָעוֹלָם מִגֹּבַהּ הָרִצְפָּה
בֶּאֱמֶת מִגֹּבַהּ הָרִצְפָּה. הִיא קָרָה וּנְקִיָּה
וְקָשָׁה וְטוֹבָה. אַתְּ מִתְרוֹמֶמֶת לְאַט, עוֹד לֹא
מִזְדַּקֶּפֶת וְשׁוּב מְקֻפֶּלֶת. זֶה תַּהֲלִיךְ
הֶגְיוֹנִי וּבָרִיא לַמְרוֹת כְּאֵב הַגַּב. הַגְּלָדִים
הַיְשָׁנִים כְּמוֹ גֵּיאָיוֹת וְהָרִים,
אֶפְשָׁר לִשְׁתֹּל שָׁם עֵצִים, פְּרָחִים.
בֹּקֶר אֶחָד וְשׁוּב אַתְּ יָפָה. אַתְּ מְלַטֶּפֶת קִפּוֹד,
אַתְּ מַכְנִיסָה אֶת הָרֹאשׁ לְלֹעַ נָמֵר,
אַתְּ צוֹחֶקֶת בְּהַלְוָיָה.
אַתְּ נוֹהֶגֶת
מֵאָה שִׁבְעִים קמ"ש בַּמִּדְבָּר
וְשׁוֹכֶבֶת עִם בֶּדוּאִי.
אַתְּ חוֹשֶׁבֶת: אִי אֶפְשָׁר לְהַמְשִׁיךְ כָּכָה.
עַל הַיְרֵכַיִם רִשּׁוּם נֶהֱדָר שֶׁחֲבָל לְקַלְקֵל.
אַתְּ מִתְבּוֹנֶנֶת בַּמַּרְאָה, אַתְּ עֵירֻמָּה.
קַנְבַס גּוּפֵךְ בּוֹהֵק, אַתְּ מְצַיֶּרֶת קַו
לְאַט וּמְדֻיָּק וּפִתְאֹם כּוֹאֵב לָךְ
נוֹרָא. עַכְשָׁו אַתְּ שְׂמֵחָה.