שני כדורים של עוזי
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
שני כדורים של עוזי

שני כדורים של עוזי

אלי שורק

אלי שורק שירת כקצין בצנחנים, נלחם במלחמת ששת הימים, מלחמת יום כיפור, מלחמת לבנון הראשונה, מבצע ליטני ובעוד פעולות צבאיות במהלכן נפצע מספר פעמים, ובכל פעם אחרי הפציעות חזר אלי שורק ליחידה. במלחמת יום כיפור השתתף בקרב על החווה הסינית, נפצע שם ברגלו וחזר לפקד על הפלוגה שלו כשהוא על קביים. כמפקד וכלוחם פגש אלי מעשי גבורה רבים של חיילים וגם בהתמודדות שלהם עם חרדות הקרב ותוצאותיו. על חלקו במלחמת יום כיפור קיבל את עיטור העוז.
בשנים האחרונות אלי כותב סיפורים על פרקים שונים בחייו, וביניהם גם סיפורי מלחמה שבמרכזם הצד האנושי של הלוחמים. הסיפורים לא פורסמו עד כה.

נושאים

תקציר

סיפור קשה המבוסס על מקרה אמיתי. חייל צנחנים בודד לקה בהלם קרב במלחמת יום כיפור. הסיפור מתעד את המפגש בין החייל למ"פ שלו אחרי המלחמה. עקבות החייל אבדו.

פרק ראשון

"הגיעו שני חיילים חדשים", בישר לי הרס"פ, "גמרו קורס מ"כים ונשלחו אלינו".
חשבתי שנקבל יותר מאשר שניים. הייתי זקוק לפחות לעשרה חיילים בפלוגה.
"שלח אותם אלי, אמרתי. "אני רוצה לראיין ולהכיר אותם".
לאחר מספר דקות התייצבו שני חיילים. האחד נמוך, קצת עגלגל, רציני ומתוח. מאוחר יותר למדתי שהוא ממעט לחייך ולדבר בכלל. הוא נראה לי ממוצא תימני.
"השם?"
"ישראל גלעדי", ענה.
"מאיפה אתה בארץ?"
"ממושב אורה בהרי ירושלים". 
"כן. אני יודע איפה זה אורה", אמרתי.

המשך העלילה בסיפור המלא

אלי שורק

אלי שורק שירת כקצין בצנחנים, נלחם במלחמת ששת הימים, מלחמת יום כיפור, מלחמת לבנון הראשונה, מבצע ליטני ובעוד פעולות צבאיות במהלכן נפצע מספר פעמים, ובכל פעם אחרי הפציעות חזר אלי שורק ליחידה. במלחמת יום כיפור השתתף בקרב על החווה הסינית, נפצע שם ברגלו וחזר לפקד על הפלוגה שלו כשהוא על קביים. כמפקד וכלוחם פגש אלי מעשי גבורה רבים של חיילים וגם בהתמודדות שלהם עם חרדות הקרב ותוצאותיו. על חלקו במלחמת יום כיפור קיבל את עיטור העוז.
בשנים האחרונות אלי כותב סיפורים על פרקים שונים בחייו, וביניהם גם סיפורי מלחמה שבמרכזם הצד האנושי של הלוחמים. הסיפורים לא פורסמו עד כה.

שני כדורים של עוזי אלי שורק

"הגיעו שני חיילים חדשים", בישר לי הרס"פ, "גמרו קורס מ"כים ונשלחו אלינו".
חשבתי שנקבל יותר מאשר שניים. הייתי זקוק לפחות לעשרה חיילים בפלוגה.
"שלח אותם אלי, אמרתי. "אני רוצה לראיין ולהכיר אותם".
לאחר מספר דקות התייצבו שני חיילים. האחד נמוך, קצת עגלגל, רציני ומתוח. מאוחר יותר למדתי שהוא ממעט לחייך ולדבר בכלל. הוא נראה לי ממוצא תימני.
"השם?"
"ישראל גלעדי", ענה.
"מאיפה אתה בארץ?"
"ממושב אורה בהרי ירושלים". 
"כן. אני יודע איפה זה אורה", אמרתי.

המשך העלילה בסיפור המלא