האקדמיה ללשון מגומגמת

האקדמיה ללשון מגומגמת
 

1.

לִפְעָמִים אֲנִי מְדַבֵּר בְּחָסוּת

הָאָקָדֶמְיָה לְלָשׁוֹן מְגֻמְגֶּמֶת.

סוֹגֵר הֲבָרוֹת, עוֹקֵר

מִלִּים, מְסָרֵס מִשְׁפָּטִים, נוֹשֵׁךְ שְׂפָתַיִם, נוֹהֵג

בְּרֶכֶב מְקַרְטֵעַ בִּנְתִיבֵי

הַמִּשְׁפָּט.

2.

אוֹתִיּוֹת מְרַחֲפוֹת

מְפֻזָּרוֹת בַּמַּדָּף הָעֶלְיוֹן

מוּטָלוֹת עַל מִרְפֶּסֶת הַשּׁוּרוֹת

אוֹחֲזוֹת כִּכְבִיסָה תְּלוּיָה לְיִבּוּשׁ.

צורך
 

הַצֹּרֶךְ הַזֶּה לֹא לִנְבֹּל,

לָרֶדֶת לָעֵמֶק, לַעֲלוֹת

לָרֶכֶס, לְהַשְׁגִּיחַ בְּקִיּוּמִי הַצּוֹמֵחַ

מֵרוּחוֹת רְפָאִים, דִּמְדּוּמִים בִּשְׁלַל צְבָעִים.

וְאוּלַי אֲנַחְנוּ שְׁטִיחִים,

מִין מַרְבַדִּים מְשֻׁבָּשִׁים וִישָׁנִים

עִם חוֹרִים, טְלָאִים וּפִסּוֹת בַּד חֲדָשׁוֹת

שֶׁהֻדְבְּקוּ בַּחֲטָף.

קְרָבִי
 

אֲנִי צְרִיכָה אוֹתְךָ, בָּשָׂר טָרִי, מְגֻלָּח, קְצוּץ שֵׂעָר,

לֹא מֻגְבָּל בְּכשֶׁר קְרָבִי, צָרוּד, צַיְתָן עַד

גְּבוּל הַפַּחַד.

לְיַד גֶּדֶר הַמַּחֲנֶה, כְּשֶׁהַגֶּשֶׁם יוֹרֵד בַּחֲבָטוֹת שֶׁל כֶּלֶב

בְּקָרְבָּנוֹ, אַצְלִיף פְּקֻדָּה שֶׁאַף רָס"ָר

עוֹד לֹא אָמַר לְךָ.