שירים מולחנים

אֶצְלֵנוּ
 

כְּשֶׁהָיִינוּ יְלָדִים,

עָמְדוּ בָּתִּים לְבָנִים בְּצַד הָרְחוֹב,

וְעֵצִים צְעִירִים שֶׁגָּדְלוּ אַט עִמָּנוּ

טִפְּסוּ אֶל הָאוֹר. (2)

 

וּכְשֶׁיָּרַד הַיּוֹם לְאִטּוֹ,

וּשְׁבִיל הָאֵשׁ בָּעַר בַּשּׁוּלַיִם,

רָאִינוּ חוֹל נִגַּר בַּגִּבְעָה,

וּצְרָצַר מְכַנֵּר מוּל שָׁמַיִם.

רָאִינוּ חוֹל נִגַּר בַּגִּבְעָה,

וּצְרָצַר מְכַנֵּר מוּל שָׁמַיִם.

 

פִּזְמוֹן: אָהַבְנוּ, שְׁכוּנָה, חוֹלוֹתַיִךְ

רחַשָׁיו שֶׁל הַיָּם בַּלֵּילוֹת.

אָהַבְנוּ, שְׁכוּנָה, אֶת בָּתַּיִךְ,

צוֹמְחִים כָּךְ פִּתְאוֹם, נוֹבְטִים בַּחוֹלוֹת.

אָהַבְנוּ, שְׁכוּנָה, חוֹלוֹתַיִךְ

רחשיו שֶׁל הַיָּם בַּלֵּילוֹת.

אָהַבְנוּ, שְׁכוּנָה, אֶת בָּתַּיִךְ,

צוֹמְחִים כָּךְ, פִּתְאוֹם, בְּחוֹלוֹת

 

עַכְשָׁו כְּבָר קְצָת בָּגַרְנוּ,

פּוֹסְעִים לְאַט אֶל יוֹמֵנוּ גְּדוּשׁ טְרָדוֹת.

וְעֵצִים צְעִירִים שֶׁצָּמְחוּ אַט עִמָּנוּ

לוֹטְפִים שְׁמֵי מָרוֹם. (2)

וּכְשֶׁנָּרוּץ מַהֵר חֲפוּזִים

לְהַשִּׂיג בְּכָבוֹד פַּת לַחְמֵנוּ,

לֹא עוֹד נָשׁוּב, נִהְיֶה כְּחוֹלְמִים,

אֵין תְּמִימוֹת שֶׁל יַלְדּוּת בְּלִבֵּנוּ.

לֹא עוֹד נָשׁוּב, נִהְיֶה כְּחוֹלְמִים,

אֵין תְּמִימוּת שֶׁל יַלְדּוּת בְּלִבֵּנוּ.

 

פזְמוֹן: אָהַבְנוּ שְׁכוּנָה וכו'.

 

וּבְשַׁבָּת, לְעֵת עַרְבִית,

כְּשֶׁנָּבוֹא לִשְׁכוּנָה בְּרוּכַת פְּרָחִים,

יִלְחֲשׁוּ זַלְזַלִּים בְּחִבָּה וּבְשֶּׁקֶט:

"בְּרוּכִים הַבָּאִים!" (2)

 

כִּי בֵּינֵיהֶם נָסִיר מַסֵּכוֹת,

שׁוּב נַחְזֹר, נִהְיֶה כִּילָדִים.

נוֹפָם יָאִיר בְּאוֹר שֶׁל פִּיּוּס,

יְבָרֵךְ, יְחַיֵּךְ אֶל חוֹזְרִים.

נוֹפָם יָאִיר בְּאוֹר שֶׁל פִּיּוּס,

יְבָרֵךְ, יְחַיֵּךְ אֶל חוֹזְרִים.

 

פִּזְמוֹן: אָהַבְנוּ שְׁכוּנָה וכו'

 

אִשָּׁה עוֹבֶדֶת
לְאִירִית, תָּמִי וְנִילִי - בְּאַהֲבָה מֵאִמָּא

 

בְּרֶבָע לְשֵׁשׁ הִיא קָמָה,

שׁוֹפֶתֶת אֶת הַקּוּמְקוּם.

וּבְשֶׁבַע - לֹא תַּאֲמִינוּ -

הַמִּטְבָּח כִּמְעַט שָׁטוּף!

 

בְּשֶׁבַע וָחֵצִי נוֹהֶגֶת,

לוֹקַחַת בִּתָּהּ לַמָּעוֹן.

וּבְרַמְזוֹר מַסְפִּיקָה הִיא לִמְשֹׁחַ

אֶת שְׂפָתֶיהָ בְּאֹדֶם שְׂפָתוֹן.

 

פזְמוֹן: "אִשָּׁה עִבְרִיָּה, מִי יֵדַע חַיַּיִךְ? !"

כָּתַב הַמְּשׁוֹרֵר לִפְנֵי שְׁנוֹת אוֹר.

אוּלַי לֹא יָדַע שֶׁתּוֹשִׁיטִי את יָדַיִךְ,

לַתֵּת בְּרָצוֹן צַוָּארֵךְ בִּסְבַךְ העֹול.

 

בִּשְׁמוֹנֶה וָרֶבַע פּוֹתַחַת

לִרְוָחָה אֶת דַּלְתוֹת הַמִּשְׂרָד,

וְאוּלַי אַף חִיּוּךְ מְשַׁלַּחַת

אֵלֵי בּוֹס חָמוּץ וְנִרְגָּז...

 

וְחוֹלְפוֹת הַשָּׁעוֹת שְׁתַּיִם - שְׁתַּיִם,

לְאַט צוֹעֲדוֹת הֵן בַּסָּךְ.

מִזְּמַן חָלְפוּ וְעָבְרוּ צָהֳרַיִם,

וְהַיּוֹם עוֹד צָעִיר וְרַךְ.

 

פִזְּמוֹן: "אִשָּׁה עִבְרִיָּה, מִי יֶדַע חַיַּיִךְ? !" וכו'...

 

אָמַר בַּעֲלָהּ לְעֵת עֶרֶב:

"לָהּ־לָהּ־לָהּ, לָהּ־לָהּ- לָהּ, לָהּ־לָהּ־לָהּ."

כַּבִּי אֶת הָאוֹר, כָּךְ, בְּשֶׁקֶט,

וּנְשַׂחֵק קְצָת בַּמִּטָּה..."

אַךְ הִיא כְּנֶגְדּוֹ כְּבָר טוֹעֶנֶת:

"אִישִׁי, בַּעֲלִי הַמָּתוֹק,

מָחָר אֲנִי שׁוּב עוֹבֶדֶת,

אָז בּוֹא וְנִשְׁכַּב סְתָם לִישֹׁן..."

 

פִּזְמוֹן: "אִשָּׁה עִבְרִיָּה, מִי יֶדַע... וכו...

 

כָּךְ חוֹלְפוֹת הַשָּׁנִים בֵּינְתַיִם,

רַק אֶתְמוֹל לָהּ מַלְּאוּ אַרְבָּעִים,

לִפְעָמִים הִיא נֻקְשָׁה וְנוֹזֶפֶת,

אַךְ לִבָּהּ מָלֵא רֹךְ מִבִּפְנִים.

 

וּכְשֶׁחוֹזֶרֶת בִּתָּהּ וְשׁוֹאֶלֶת:

"מָה אֶעֱשֶׂה, אִמִי, כְּשֶׁאֶגְדַּל?"

עוֹנָה לָהּ הָאֵם וְאוֹמֶרֶת:

"אִשָּׁה עוֹבֶדֶת תִּהְיִי, כַּמּוּבָן!"

 

פזְמוֹן: "אִשָּׁה עִבְרִיָּה מִי יֶדַע חַיַּיִךְ..."

 

בְּרֶגַע לְשֵׁשׁ, בַּת, תָּקוּמִי,

אֶת יַלְדֵּךְ לַמָּעוֹן תִּנְהֲגִי,

וְאֶת בְּנֵךְ, יַלְדָּתִי, הַקְשִׁיבִי,

רַק בַּעֶרֶב תְּחַבְּקִי.

 

וְאִם יִכְעַס בַּעֲלֵךְ לְעֵת עֶרֶב,

וְגַם הַבּוֹס לֹא יַחְסֹךְ זְעָקָה,

הַסְבִּירִי לָהֶם כָּךְ, בְֹּנֹעַם,

שֶׁעָלֵינוּ עוֹמֶדֶת הַמְּדִינָה!

 

פִּזְמוֹן: אִשָּׁה עִבְרִיָּה וכו'

 

מִכְתָּב לְרָחֵל הַמְּשׁוֹרֶרֶת למנגינה א'

וְלוּ חָיִית, רָחֵל, אוּלַי הָיִית בֵּינֵינוּ,

וּשְׂעָרֵךְ הִלַּת זָהָב בְּאוֹר יוֹקֵד.

וְלוּ חָיִית, רָחֵל, אוּלַי הָיִית כּוֹתֶבֶת,

וּבֵין קְמָטַיִךְ מִסְתַּתֵּר חִיּוּךְ לֹטֵּף.

 

אוּלַי הָיִית עַכְשָׁו קְצָת מִתְלוֹנֶנֶת,

רוֹטֶנֶת לָךְ כְּדֶרֶךְ וָתִיקוֹת:

"הַדּוֹר הַזֶּה חִנּוּךְ אֵינוֹ יוֹדֵעַ,

וּבַמְּדִינָה הִרְבֵּינוּ בִּפְשָׁרוֹת!"

 

וְלוּ חָיִית, רָחֵל, אוּלַי הָיִית נִצֶּבֶת,

וְאֶל תְּמָרִים עֵינֵךְ צוֹפָה בְּאוֹר שְׁקִיעָה.

וְדִמְעָתֵךְ, הָאֵם, הָיְתָה לְאַט נִגֶּרֶת,

כְּשֶׁאַתְּ חוֹשֶׁבֶת עַל מוֹתֵּךְ וְעַל זִקְנָה

 

אוּלַי הָיְתָה עַכְשָׁו נֶכְדָּה פּוֹרֶצֶת,

דִּמְעָה מוֹחָה כְּדֶרֶךְ צְעִירוֹת.

אוֹמֶרֶת: "סָבְתָא, רְאִי מִי שָׁם קוֹרֶצֶת?

כִּנֶּרֶת לָךְ רוֹמֶזֶת מֵרָחוֹק!"

 

אַךְ אַתְּ אֵינֵךְ, הָאֵם, וְאָנוּ כָּאן, בְּשֶׁקֶט,

"לֹא שַׁרְתִּי לָךְ אַרְצִי" שָׂרִים לְאַט.

וּכְשֶׁכּוֹכָב זוֹהֵר זוֹרֵחַ עַל הָעֵמֶק,

אֶל מוּל שָׂדוֹת שִׁירֵךְ, אֶל מוּל גִּלְעָד.

 

אוּלַי שָׁרִים אִתָּךְ חֲלוֹמוֹתֵינוּ,

יוֹצְרִים שֵׁנִית שִׁירַיִךְ בַּלְּבָבוֹת.

אוּלַי שָׁרִים אָנוּ אֶת בְּדִידוּתֵנוּ,

שׁוֹזְרִים לָעֵמֶק זֵר שֶׁל אֲהָבוֹת