ילדה מתחת לשולחן

יַלְדָּה מִתַּחַת לַשֻּׁלְחָן

יַלְדָּה קְטַנָּה מִתַּחַת לַשֻּׁלְחָן יוֹשֶׁבֶת.

בְּשֶׁקֶט בְּשֶׁקֶט

שֶׁאַבָּא לֹא יִשְׁמַע.

שֶׁאִמָּא לֹא תֵּדַע.

לָמָּה הֵם מְדַבְּרִים בְּלַחַשׁ?

מָה הֵם לוֹחֲשִׁים?

גַּם לִי עָצוּב מִתַּחַת לַשֻּׁלְחָן

אֲנִי שׁוֹמַעַת מִלִּים שֶׁאֲנִי לֹא מְבִינָה.

גֵּטוֹ, רַכֶּבֶת,

לָקְחוּ אֶת כֻּלָּם,

אֶת אַבָּא וְאִמָּא

אֶת רִבְקָלֶה

וְגִיטָלֶה

וְאֶת שְׁלוֹימָלֶה הַקָּטָן.

מַיְידַנֶק, פַּרְטִיזָנִים.

פַּעַם אַבָּא מְסַפֵּר וּבוֹכֶה,

פַּעַם אִמָּא מְסַפֶּרֶת וּבוֹכָה בְּשֶׁקֶט

שֶׁהַיְּלָדִים לֹא יִשְׁמְעוּ, אוֹמֶרֶת אִמָּא.

כָּל לַיְלָה אֲנִי שׁוֹמַעַת סִפּוּרִים

מִתַּחַת לַשֻּׁלְחָן

וּבוֹכָה אִתָּם בְּשֶׁקֶט.

בַּמּוֹשָׁב

עָבַרְנוּ לָגוּר בַּמּוֹשָׁב.

הַכֹּל יָרֹק וְיָפֶה

בַּחוּץ יֵשׁ רֵיחַ שֶׁל שָׂדֶה.

אִמָּא אָמְרָה:

טוֹב לָגוּר בַּמּוֹשָׁב.

תָּמִיד יִהְיֶה מָה לֶאֱכֹל

תָּמִיד יִהְיוּ לָנוּ תַּפּוּחֵי אֲדָמָה.

הַיּוֹם בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה אֲנַחְנוּ הוֹלְכִים לַגַּן בַּמּוֹשָׁב.

לָבַשְׁתִּי שִׂמְלָה יָפָה, נַעֲלַיִם וְגַרְבַּיִם לְבָנִים,

אִמָּא קָשְׁרָה לִי סֶרֶט וָרֹד בַּשֵּׂעָר.

אָחִי לָבַשׁ מִכְנָסַיִם קְצָרִים

נַעֲלַיִם, וְגַרְבַּיִם לְבָנִים עַד לַבִּרְכַּיִם.

אֲנַחְנוּ יָפִים מְאוֹד.

בַּגַּן כֻּלָּם נִרְאִים אַחֶרֶת,

הֵם נוֹעֲלִים סַנְדָּלִים בְּלִי גַּרְבַּיִם.

פִּתְאוֹם כָּל הַיְּלָדִים צוֹחֲקִים

תִּרְאוּ אֵיךְ הֵם נִרְאִים.

תִּרְזָה הַגַּנֶּנֶת אוֹמֶרֶת

אַל תִּצְחֲקוּ, הַהוֹרִים שֶׁלָּהֶם מִשָּׁם.

אֲנִי בּוֹכָה.

פִּתְחוּ אֶת הַשַּׁעַר שִׁיר יַלְדוּתִי

בְּכָל יוֹם שִׁשִּׁי.

הַגַּנֶּנֶת תִּרְזָה שָׁרָה לָנוּ

שִׁיר לִכְבוֹד שַּׁבָּת,

מְבָרֶכֶת - שַׁבָּת שָׁלוֹם

וְשׁוֹלַחַת אוֹתָנוּ הַבַּיְתָה.

וְכָךְ הִיא שָׁרָה

"פִּתְחוּ אֶת הַשַּׁעַר,

פִּתְחוּהוּ רָחָב

עָבֹר תַּעֲבֹר פֹּה שַׁרְשֶׁרֶת זָהָב.

סַבָּא וְסָבְתָא

וְדוֹד וְדוֹדָה

נְכָדִים וְנִינִים

בְּמֶרְכֶּבֶת פְּנִינִים".

כְּשֶׁאֲנִי חוֹזֶרֶת הַבַּיְתָה

אֲנִי מַשְׁאִירָה אֶת הַשַּׁעַר בַּבַּיִת

פָּתוּחַ רָ חָ ב

בְּתִקְוָה

אוּלַי הֵם יָבוֹאוּ.