הקדמה
ספר זה מבוסס על עבודת התזה שכתבתי במסגרת לימודי תואר שני בהיסטוריה כללית באוניברסיטת בר־אילן. נושא הספר הוא סיכול ממוקד של מנהיגים ומפקדים בכירים במלחמות בין צבאות סדירים במאה ה־20, ושתי סיבות עיקריות הובילו אותי לחקור ולכתוב על נושא זה.
הסיבה הראשונה היא שהסיכול הממוקד מוכר בדרך כלל ככלי למלחמה בטרור, אך הוא פחות מוכר ככלי שנעשה בו שימוש במלחמות בין צבאות אשר מטרתו העיקרית הייתה ועודנה להכריע את צבא האויב. אם במאה ה־20 היו מלחמות רבות בין מדינות ובין צבאותיהן, הרי שמתחילת המאה ה־21 התמעט מספרן של מלחמות אלו. רוב העימותים של צבאות סדירים בעולם בעשורים הראשונים של המאה ה־21 הם עימותים א־סימטריים, דהיינו עימותים עם ארגוני טרור, גרילה וארגונים סמי צבאיים. אך על אף התמעטות המקרים של מלחמות קלאסיות בין צבאות סדירים, הן לא פסו מן העולם. מאחר שהשימוש בסיכול הממוקד במלחמות סדירות מוכר פחות, חשבתי שנכון יהיה ללמוד מההיסטוריה ולהבין אם, מתי וכיצד כדאי להשתמש באסטרטגיה זו ככלי להכרעת האויב.
הסיבה השנייה נובעת מכך שסיכול ממוקד של מנהיגים ומפקדים בכירים במלחמות בין צבאות כמעט ובטל מן העולם במאות ה־18 וה־19, אך חזר להיות בשימוש במהלך המאה ה־20 ואף אחריה.
שלוש התפתחויות היסטוריות הביאו לכך שסיכול ממוקד שכזה כמעט שלא היה בשימוש כמאתיים שנים, עד המאה ה־20:
1. במאות ה־18 וה־19 כמעט שלא נעשו סיכולים ממוקדים של מנהיגים ומפקדים במלחמות מאחר שהדבר נחשב לא ראוי, לא ג'נטלמני ואף לא חוקי.
2. במאה ה־19 התפתח צבא העם והפך להיות צבא עצום של מדינת לאום מודרנית. כדי להתמודד עם ניהול של צבא בסדר גודל כזה נוצר המטה הצבאי. כך, במקרה שמפקד נהרג, קיימת מערכת שלמה תומכת המאפשרת למנגנון הצבאי להמשיך ולתפקד גם בלעדיו. הצבא לא קורס ומתפרק והחיילים אינם נכנעים כאשר מפקד, בכיר ככל שיהיה, נהרג או נשבה.
3. גודלם של הצבאות מהמאה ה־19 ואילך גרם לכך שמנהיגי מדינות ומפקדי צבא כבר אינם יכולים לפקד על הצבא בקו החזית והם נאלצים לפקד מרחוק. כך הפכה היכולת לסכל אותם בירי ישיר, ואפילו בירי ארטילרי עקיף, לבלתי אפשרית.
על אף סיבות אלו, במלחמות במאה ה־20, ממלחמת העולם הראשונה ועד למלחמת המפרץ השנייה, נעשו ניסיונות סיכול של מנהיגים ומפקדי צבא בכירים. משכך, רציתי להבין מה השתנה במאה ה־20 לעומת שתי המאות שקדמו לה. האם נעלמו הגורמים שבגללן התמעט השימוש בסיכול הממוקד? האם הסיכול הממוקד חזר במאה ה־20 להיות משמעותי ואסטרטגי כפי שהיה בעבר וביכולתו להכריע מלחמות ומדינות? מה היו השיקולים לביצוע הסיכולים הממוקדים וכיצד הם השפיעו על המלחמות?
על שאלות אלו ועוד, אני מנסה לענות בספר זה.
הספרות והמחקרים בתחום זה מתחלקים לכמה סוגים. יש העוסקים בסיכולים ממוקדים של ארצות הברית בלבד ויש המתמקדים בסיכולים ממוקדים שנעשו באמצעות כוח אווירי בלבד.1 יש המתמקדים בסיכול ממוקד אחד ויש המערבים סיכולים ממוקדים בסוגי לחימה שונים, כמו מלחמה קלאסית, לחימה בטרור ואף לחימה בפשיעה.2 בספר בחרתי לכתוב על מקרים של סיכולים ממוקדים שנעשו במלחמות על ידי כמה מדינות כמו ארצות הברית, ישראל ובריטניה. כמו כן התמקדתי אך ורק בסיכולים ממוקדים שנעשו במלחמות בין צבאות סדירים, אך כאלו שבוצעו הן על ידי כוח אווירי והן בידי כוחות מיוחדים. גם המטרות לסיכול שמתוארות בספר מגוונות, ויש בהן גנרלים בתפקידים שונים, מפקדי צבאות ומנהיגי מדינות. הסיבה לבחירות אלו היא שסיכול ממוקד הוא מעשה אסטרטגי־אוניברסלי שאינו ייחודי לצבא כזה או אחר. מחקר של סיכולים ממוקדים אשר נעשו בידי כמה מדינות נגד מפקדים ברמות שונות, במלחמות שונות זו מזו ובאמצעים שונים, מאפשר לימוד והסקת מסקנות מהימנות ובנות תוקף, ללא תלות מי היא המדינה המסכלת וכיצד היא בחרה לבצע את הסיכול. במובן זה הספר הוא ייחודי ויכול להוות תרומה חשובה לתחום זה.
הספר כולל כמה חלקים. הוא פותח בסקירה של הרקע ההיסטורי של הסיכול הממוקד. בחלק זה יש דוגמאות של סיכול ממוקד מתקופת בית ראשון, ממלחמות החשמונאים ביוונים, מהעת העתיקה וממלחמות הצלבנים בארץ ישראל. נוסף על כך יש סקירה של המאות ה־18 וה־19, שבהן חל שינוי ביחס לסיכול הממוקד.
חלק נוסף מוקדש לסקירת הרקע התיאורטי ולהיסטוריוגרפיה של הסיכול הממוקד במאה ה־20, בעיקר בארצות הברית, עם התייחסות להגדרות הסיכול הממוקד בישראל ובעולם. הסיבה להתמקדות בארצות הברית היא משולשת: (1) ארצות הברית עשתה שימוש בסיכול הממוקד כמעט בכל מלחמותיה במאה ה־20; (2) תפיסת הסיכול הממוקד של ארצות הברית השתנתה לאורך המאה ה־20; (3) תורות ודוקטרינות הלחימה של ארצות הברית נלמדות ומיושמות בהתאמות כאלו ואחרות על ידי צבאות שונים ברחבי העולם. בחלק זה מתוארות ארבע תקופות עיקריות של התפתחויות ושינויים בתאוריה ובמעשה של הסיכול הממוקד כחלק מהאסטרטגיה שנקטה ארצות הברית נגד מנהיגים צבאיים ופוליטיים במלחמות שונות במאה ה־20.
בחלק העיקרי מתוארים מקרי מבחן ממלחמת העולם הראשונה ועד מלחמת המפרץ השנייה. מקרי המבחן הם: (1) ניסיון סיכול של קייזר גרמניה וילהלם השני על ידי הבריטים במלחמת העולם הראשונה; (2) ניסיונות סיכול של הגנרל ארווין רומל על ידי הבריטים במלחמת העולם השנייה; (3) סיכול האדמירל ימאמוטו על ידי ארצות הברית במלחמת העולם השנייה; (4) ניסיון סיכול של הרמטכ"ל המצרי וסיכול קציני מטכ"ל מצרים על ידי ישראל ערב מלחמת סיני; (5) ניסיון סיכול של המטכ"ל הסורי על ידי ישראל במלחמת יום הכיפורים; (6) ניסיון סיכול של נשיא לוב מועמר קדאפי על ידי ארצות הברית במבצע "קניון אל-דוראדו"; (7) ניסיון סיכול של נשיא עיראק סדאם חוסיין על ידי ארצות הברית במלחמת המפרץ הראשונה (מבצע "סופת מדבר"); (8) ניסיון סיכול של נשיא יוגוסלביה סלובודן מילושביץ' על ידי ארצות הברית במלחמת קוסובו; (9) ניסיון סיכול של נשיא עיראק סדאם חוסיין על ידי ארצות הברית במלחמת המפרץ השנייה (מבצע "חופש לעיראק").
מקרי המבחן מסודרים באופן כרונולוגי. אפשר לקרוא אותם שלא על פי הסדר, אך את הפרקים על ארצות הברית עדיף לקרוא באופן זה. הסיבה לכך היא השינויים בתורות ובדוקטרינות השונות אשר התפתחו בארצות הברית במשך המאה ה־20. התפתחויות אלו שינו בין השאר את היחס האמריקני לסיכול הממוקד ושיטת ההפעלה שלו נגד מנהיגים ומפקדים בכירים במלחמה. על ידי קריאה כרונולוגית של הפרקים, ניתן להבין שינויים והתפתחויות אלו.
בחלק האחרון של הספר יש דיון במסקנות העולות מניתוח מקרי המבחן והתייחסות לעתיד.
ברצוני להדגיש כי התמקדתי בחלק המבצעי של הסיכול הממוקד של מנהיגים ומפקדים בכירים במלחמות סדירות. לא עסקתי בסיכולים שנעשו במסגרת מלחמה בטרור או של מנהיגי ארגוני פשע, ואף לא התייחסתי להיבטים המשפטיים והמוסריים של הסיכול הממוקד.
המקורות הראשוניים לכתיבת הספר כוללים מסמכים מהארכיונים והספריות הבאים: הארכיון הלאומי הבריטי, מוזיאון חיל האוויר המלכותי בלונדון, ארכיון חיל האוויר האמריקני, ארכיון ה־CIA, הארכיון הלאומי האמריקני, ספריות שונות של נשיאי ארצות הברית, ספריית הקונגרס האמריקני, הספרייה הדיגיטלית של ביטחון המולדת האמריקני, ארכיון נאט"ו, הספרייה הדיגיטלית של האו"ם, ארכיון העיתון היפני Nippon Times, ארכיון מדינת ישראל, ארכיון צה"ל, ארכיון גלי צה"ל, ספרי זיכרונות, קטעי וידאו, ראיונות ועיתונים מהתקופות הרלוונטיות. כמו כן כוללים המקורות המשניים ספרים, מאמרים, אנציקלופדיות ומחקרים שונים. תרמו למחקר פרופסור בן־עמי שילוני על הפלתו של האדמירל היפני איסורוקו ימאמוטו, ותא"ל (מיל') ישי דותן על מותו של הרמטכ"ל המצרי עבד אל־מונעם ריאד מפגיעת רקטת "זאב" ישראלית. חלק מהמסמכים בארכיונים השונים בארץ ובעולם עדיין מסווגים, וייתכן כי בשל כך המוצג בספר אינו שלם, אך נדמה לי כי אין בכך כדי לפגוע בניתוח מקרי המבחן ובמסקנות שאליהן הגעתי.
ברצוני להודות לדוקטור טל טובי על הליווי המקצועי וההנחיה בעריכת המחקר ובכתיבת התזה עליה מבוסס ספר זה.
אם נפלו שגיאות וטעויות בספר, הן על אחריותי.
1. ראו:
Robert A. Pape, Bombing to Win: Air Power and Coercion in War, (New York: Cornell University Press, 1996)
2. למשל:
Ronen Bergman, Rise And Kill: The Secret History of Israeli’s Targeted Assassinations, New York: Random House, 2018);8)
Scott C. Martin, “Operation Vengeance: Still Offering Lessons after 75 Years”, Air & Space Power Journal, 32(4) (2018), pp.74-84; Stephen T. Hosmer, Operations Against Enemy Leaders, Santa Monica, CA: RAND Corporation, 2001)1)
מבוא
"קפד ראשו" היה שמה של תוכנית חידונים ששודרה ברדיו "קול ישראל" במשך עשרות שנים בהנחייתו של שמוליק רוזן. סגנון חידה נפוץ בתוכנית היה למצוא מילה שכאשר מורידים ממנה את האות הראשונה מקבלים מילה אחרת בעלת משמעות שונה.3 חידה מסוג זה נקראה "קפד ראשו", וכך נקראה גם התוכנית הפופולרית. את שמה של עבודת המחקר שאלתי משם התוכנית, זאת מתוך הבנה כי על ידי סיכול ממוקד של ראש צבא או מדינה בזמן מלחמה, מנסה הצד המסכל לשנות את המצב הקיים וליצור מציאות חדשה.
אסטרטגיית הסיכול הממוקד היא אסטרטגיה אוניברסלית אשר צבאות שונים, ממלכות, אומות ומדינות שונות עשו בה שימוש במלחמות לאורך ההיסטוריה.
מטרת ספר זה היא לבחון את אסטרטגיית הסיכול הממוקד של מנהיגים ומפקדים בכירים במלחמות בין צבאות סדירים במאה ה־20.
כאן המקום לפרק את כותרת הספר למרכיביה ולהסביר אותם:
סיכול ממוקד: ההגדרה לסיכול ממוקד במילון למונחי תו"ל של צה"ל היא "פעילות מוגדרת כנגד יעד ספציפי או אדם, שמטרתה לנטרל את יכולתו לגרום נזק לכוחותינו".4 על פי הגדרה זו, ניתן לסווג את מקרי המבחן כסיכולים ממוקדים. בחלק התיאורטי יורחב ההסבר לבחירה במושג זה.
מנהיגים ומפקדים בכירים: ההתמקדות היא בסיכולים ממוקדים של מנהיגי מדינות ומפקדי צבאות בכירים. במנהיגי מדינות הכוונה היא לכאלו שהיו גם ראשי הצבא בפועל. במקרי המבחן מדובר במדינות לא דמוקרטיות שבהן מנהיג המדינה עמד בראש ארגוני ביטחון כמו ביטחון הפנים והצבא. מפקדים בכירים הם מפקדי צבא בכירים בדרגות שונות, אשר על ידי סיכולם קיווה הצד המסכל להכניע את צבא האויב או לפגוע בו באופן משמעותי, כך שיכולת הלחימה וההתנגדות שלו תקטן מאוד.
מלחמות בין צבאות סדירים: ההתמקדות בספר היא אך ורק בסיכולים ממוקדים שנעשו במלחמות בין צבאות סדירים ולא נגד ארגוני טרור, צבאות סדירים למחצה או ארגוני פשע.5 למלחמה בין צבאות סדירים יש דינמיקה שונה מלחימה בטרור או בפשיעה בכמה היבטים, ועל כן נראה שאין זה נכון לחבר בין סוגי הסיכולים כפי שנעשה בחלק מהספרות העוסקת בנושא.6 היבט אחד הוא שבמלחמה בין צבאות יש אירועים דרמטיים וקיצוניים באינטנסיביות שלהם המתרחשים בתדירות גבוהה, כאשר הסיכול הממוקד יכול להיות אחד מהם, והוא לאו דווקא החשוב והמשמעותי מבין אותם אירועים.7 סיכול במלחמה הוא פעולה אלימה, המתבצעת בתוך מסגרת שרמת האלימות בה עצימה לאורך זמן, ולכן השפעת הסיכול על הצבא ועל המלחמה אינה בהכרח גבוהה. לעומת זאת, סיכול ממוקד של מנהיג טרור הוא בדרך כלל אירוע משמעותי, מכיוון שהוא קורה במסגרת מאבק ממושך שרובו מתנהל בעצימות נמוכה. הסיכול הממוקד בטרור או בפשיעה הוא פעמים רבות ניצול הזדמנות מודיעינית ומבצעית, גם כשאין בהכרח פעילות טרור או פשע באותו זמן. הסיכול הוא זה שמעלה את רמת האלימות באופן חריף ודרמטי.
היבט נוסף הוא השוני בין המבנה הארגוני של צבא לזה של ארגון טרור או ארגון פשע. צבא הוא ארגון שבנוי ומוכן לכך שמפקדים ייהרגו, ולכן בדרך כלל יהיה מי שיתפוס את מקומו של המפקד שנהרג. בארגון טרור או בארגון פשע לא תמיד יש בנמצא יורש לראש הארגון או למפקד הבכיר. סביר אם כן שסיכולו של מפקד בצבא יגרום בדרך כלל לזעזוע קטן יותר מזה שייגרם בסיכולו של מפקד בכיר בארגון טרור או בארגון פשע. אין בכך כדי לומר כי סיכול ראש ארגון טרור או פשע בהכרח יחסל את הארגון, אלא רק לציין שיש הבדל משמעותי בין מקרי הסיכול הממוקד. במובן מסוים סיכול של מנהיג מדינה לא דמוקרטית דומה לסיכול של ראש ארגון טרור או ארגון פשע. התלות הכמעט מוחלטת של המדינה והצבא במנהיג כזה יכול לגרום לערעור יסודות השלטון עד כדי נפילתו במקרה שהמנהיג מסוכל.
יש לציין כי ההתמקדות במסגרת ספר זה היא בסיכול ממוקד שמטרתו להרוג תוך כדי המלחמה ולא בשיטות אחרות של סיכול ממוקד כמו לקיחה בשבי או התנקשות שאינה בזמן מלחמה.8
המאה ה־20: ימי הסיכול הממוקד הרי הם כימי המלחמות בעולם, אך מסגרת זמן המחקר היא המאה ה־20 ותחילת המאה ה־21.
על המחקר
הנחת המחקר היא שעל פי רוב סיכול ממוקד של מנהיג או של מפקד בכיר במהלך מלחמה אינו אירוע מקרי העומד בפני עצמו, אלא שהוא שיאו של תהליך המתרחש בתוך הקשר מסוים. תהליך זה כולל מאמץ מודיעיני היכול לכלול איסוף של מקורות שונים כגון מודיעין אנושי (HUMINT) ומודיעין אותות (SIGINT) וניתוחו. התהליך יכול לכלול חקר ביצועים, למשל איזו פצצה תחדור לבונקר בעומק מסוים, התאמת אמל"ח למשימה – אם להשתמש במטוס או טיל שיוט, איזה מטוס מתאים למשימה וכדומה. לאחר ההכנות השונות, יש מאמץ מבצעי אשר לו סיכונים שונים. מורכבות התהליך, רגישותו והסיכונים שבו, גורמים לכך שבדרך כלל סיכול ממוקד של מפקד בכיר או של מנהיג מדינה מקבל אישור של הדרג המדיני והפוליטי הגבוה ביותר, דהיינו שר ביטחון, ראש ממשלה, נשיא וכדומה. בסופו של תהליך הסיכול מתרחש אירוע אלים בעצימות גבוהה לזמן קצר ביותר, אשר תכליתו לשנות את מהלך המלחמה, להכריע אותה ולהביא לכניעת המדינה היריבה או להחלשתה במידה ניכרת. לאורה של הנחה זו, נסקרו מקרי המבחן על רקע התקופה והאירועים שקדמו לסיכול ואלו שהיו לאחריו, וזאת כדי להבין את מעשה הסיכול בתוך הקשר תקופתי והיסטורי. הסקירה כוללת את השתלשלות האירועים שהובילו לסיכול, תהליך קבלת ההחלטות, כיצד התרחש הסיכול, באילו אמצעים נעשה שימוש כדי לסכל ומה היו תוצאות הסיכול.
חלק מהשאלות שנבדקו הן: מה היו המטרות, הסיבות והשיקולים לצאת למבצע הסיכול הממוקד? האם סיכול ממוקד של מפקד בכיר במלחמה בין צבאות סדירים משנה את המצב האסטרטגי שבין המדינות והצבאות? האם מותו של מפקד בכיר גורם לצד המסוכל להיכנע? האם סיכול ממוקד גורם לפגיעה במורל הצבא והאזרחים? אלו סיכונים טומן בחובו הסיכול הממוקד לצד המסכל? מה קורה כאשר הסיכול נכשל? האם עצם הניסיון לסיכול משנה את תודעת האויב ואת מעשיו או שמא כישלון הסיכול מחזק את הצד המסוכל? האם השיג הצד המסכל את מטרותיו באופן מלא, באופן חלקי או שכלל לא?
לסיכום, למחקר בספר זה חשיבות בחקר המלחמות ובהבנת האסטרטגיה של סיכול ממוקד של מפקדים בכירים במלחמות, והוא ממלא פער הקיים בתחום זה. מלבד העניין ההיסטורי, יכול המחקר לשמש מקבלי החלטות בדרג המדיני והצבאי ולתרום לתהליך קבלת ההחלטות, אם, מתי וכיצד להשתמש באסטרטגיה זו.
3. לדוגמה: החידה היא – הוא ראש - קפד ראשו, שם פרח. התשובה היא קרקפת ורקפת (האקדמיה העברית)
4. המילון למונחי תו"ל (טיוטה להערות), (אמ"ץ–תוה"ד, התשע"ד – 2014), עמ' 237.
5. על סיכול ממוקד נגד פשיעה ראו לדוגמה:
Brian J. Phillips, “How Does Leadership Decapitation Affect Violence? The Case of Drug Trafficking Organizations in Mexico,” The Journal of Politics 77(2) (2015), pp.324–336
6. ראו למשל:
Hosmer, Operations Against Enemy Leaders;
Victor D. Hyder, “Decapitation Operations: Criteria for Targeting Enemy Leadership”, (Monograph, United States Army Command and General Staff College, 2004)
7. לדוגמה: הידיעה על תקיפת המטכ"ל הסורי בעיתון דבר ב־10 באוקטובר 1973 שולבה בכותרת העיתון "דבר" עם ידיעות נוספות: "רמת הגולן טוהרה – דמשק הופצצה, כוחות צה"ל ייצבו הקו בחזית התעלה", דבר, 10 באוקטובר 1973.
8. על שיטות לסיכול ממוקד ראו:
Gideon Brough and Alun D. Williams, “Decapitation Strategy,” in The Encyclopedia of War (Chicester: Blackwell Publishing Ltd, 2012), p.1