דְּבַר הָעוֹרֶכֶת
יֵשׁ לָךְ כַּדּוּר אֵשׁ בַּיָּדַיִם,
אַל תַּכְנִיסִי אוֹתוֹ לַמַּקְפִּיא.
יֵשׁ לָךְ כַּדּוּר אֵשׁ בַּיָּדַיִם,
זִרְקִי, קַבְּלִי מִמֶּנּוּ
אוֹר וְעָצְמָה.
יֵשׁ לָךְ כַּדּוּר אֵשׁ בַּיָּדַיִם
אַל תִּנְשְׁפִי.
יֵשׁ לָךְ כַּדּוּר אֵשׁ בַּיָּדַיִם
אָמַרְתְּ לִי.
וַאֲנִי תָּרָה אַחֲרֵי קֻבִּיּוֹת קֶרַח.
לְצַנֵּן אֶת הַכְּוִיָּה,
לְהַנִּיחַ עַל לַהֲבוֹת נַפְשִׁי.
אָח, אָח, אָח
אֲנִי זוֹעֶקֶת.
חֲלִיפַת הָאֵשׁ נִדְבֶּקֶת לְעוֹרִי.
פַּעַר
הַפַּעַר הַהוּא הַהוֹלֵךְ וְגָדֵל
בֵּין הַפְּנִים לַחוּץ
הַפַּעַר הַהוּא הַהוֹלֵךְ וְקָטֵן
בֵּין הַיַּלְדָּה שֶׁהָיִית
לַיַּלְדָּה שֶׁהִנָּךְ.
*
בִּתְפִלַּת הַבֹּקֶר
אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת עֵינַיִם אֲחֵרוֹת לְהַבִּיט בָּעוֹלָם
לִרְאוֹת בְּאַהֲבָה וּבְחֶמְלָה
וְאָז בִּתְפִלַּת עַרְבִית
אָבִי עוֹלֶה מִתּוֹךְ קִבְרוֹ
נוֹזֵף וּמְבַקֵּר
וַאֲנִי מְבַקֶּשֶׁת מִמֶּנּוּ
לְהַחֲלִיף אֶת הַמַּרְאָה שֶׁעַל הַקִּיר.