הבית הלבן

הטקסטים של טל סלוצקר הם רצף של הירהורים ואסוציאציות שיריות, המהווה מעין יומן של נפש – עדות אינדיבידואל הפתוח למציאות אורבנית (שהיא במקרה שלו מאוד תל אביבית), אך גם להתרשמות ולפגיעות קיומית-כללית, והיא במקרה שלו מתכתבת באורח אינטימי עם עולם האמנות של ציור ופיסול. הרי טל סלוצקר הוא קודם כול צייר ופסל מחונן, המתמודד עם מצבים נפשיים. לפיכך, לפנינו כאן רצף אסוציאציות וחוויות רגישות מאוד, המקיימות דיאלוג כללי עם נפשו של האומן, ובעצם עם תובנותיו וחרדותיו המרצדות מתחום פרטי מאוד, עד ניסיון לעקוב אחר דילמות ספרותיות ואומנותיות כלליות. בסיכום: ספר רגיש ומעניין, מעין יומן נפשי ושירי כאחד. גבריאל מוקד.