ריכוז והתעוררות פנימית
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
ריכוז והתעוררות פנימית

ריכוז והתעוררות פנימית

5 כוכבים (דירוג אחד)

עוד על הספר

תקציר

ריכוז והתבוננות הם חיוניים בדרכנו ליצירת גורלנו האישי; הם מאפשרים לנו לטהר את תודעתנו מבלבול ולפתח שליטה עצמית. תרגול הריכוז  יכול לסייע לנו לפתח את יכולתנו להתגבר על מכשולים וליצור קיום הרמוני יותר, לשלוט במחשבותינו ולגלות מחדש את זהותנו האותנטית. 
ספר צנוע זה מזמין אותנו לגלות, במושגים פשוטים, את הדרך למודעות על-פי הלימודים שהועברו בעל פה בבודהיזם הטיבטי. זו היתה כוונתו של לאמה בלו-בזנג-דון-יוד, כאשר במאה ה-17 שירטט תרשים של התלמיד, מלווה בשלושה בעלי חיים סימבוליים.
הספר מפרט את התרגילים הפיזיים והמנטליים המוצעים על ידי הבודהיזם הטיבטי, ומציע תכנית פשוטה לתרגול יום-יומי שלהם. 

פרק ראשון

1 - אמנות הריכוז
התודעה (The Mind)

אם נשפוט את תודעתנו באופן שטחי, היא עשויה להיראות שקטה ושלווה, אולם בחינה מדוקדקת יותר תראה בבירור שהתודעה לעולם אינה נחה. התודעה משולה לעלים של עץ הנעים ללא הרף ברוח, או לפני אגם הנעים בגלים ללא הפסקה בשל הרוח הנושבת. באותו אופן, גם אם נפסע ברחובותיה של עיר גדולה, לא תמיד נהיה מודעים לכל הפעילות הרוחשת סביבנו. לא נבחין עד כמה טרודה והומה סביבתנו, אלא אם נתבונן מטה על ההתרחשות מחלונו של בניין גבוה. לו היינו בוחנים זאת ברצינות, כך היינו רואים גם את תודעתנו.
אם נתבונן בתודעה היא תיראה לנו חסרת שקט עוד יותר ממה שחשנו קודם, היות שלפני כן לא היינו מודעים לה כלל. לפעילותה הבלתי פוסקת של תודעתנו יש השפעה מזיקה על חיינו, בהווה ובעתיד. לכן, אף שהדבר ידרוש מאמץ רב, הכרחי שנלמד לשחרר את תודעתנו מהסחות דעת ומחוסר ריכוז.
פיזור הדעת
דרך מצוינת לפתח מודעות לפיזור תודעתנו היא באמצעות תרגיל הקרוי "טראטאקה״2. ה"טראטאקה" הוא תרגיל ריכוז, שבו המודט מתמקד בנקודה בתוך עיגול (העיגול מצויר בקו רציף או מקוטע) ומצליח להימנע לראות את המעגל, כלומר מתמקד אך ורק בנקודה המרכזית. תרגיל זה מדגים את הקושי בהתאחדות עם אובייקט מסוים, ללא הסחות דעת מצד גורמים בסביבה החיצונית או הפנימית.
ניסוי קטן זה, גם אם מטרתו נראית פשוטה, מסייע לנו להבין שהסיבוכים אינם מגיעים מבחוץ, אלא מתוך עצמנו.
ריכוז הוא המפתח לשליטה במהירות, על כן, באמנויות לחימה רבות, ככל שאנו לומדים להיות מרוכזים יותר, נדמה שתנועותיו של היריב הופכות אטיות יותר, אף שבמציאות מהירותו אינה משתנה. דבר דומה לכך קורה גם בחיי היום-יום שלנו: הקצב המהיר והלחץ הקיים מתקיימים רק במידה שאנו מתמקדים בהם. כשאנו מרוכזים, הכול מאט. מיקוד הכרתנו פנימה ולא החוצה הוא פשוט עניין של למידה ותרגול3. למעשה, האירועים החיצוניים אינם משתנים, וגם אין לנו שליטה בהם. רק השינוי בתוכנו מייצר שינוי ביחסנו אל אירועים אלה.
מטרת הריכוז
מטרת הריכוז היא לבטל את כל המכשולים המונעים מאיתנו להתאחד עם אובייקט הריכוז שלנו, מכיוון שאם איננו יכולים להיכנס אל תוך האובייקט עצמו ולהפוך אותו לשלנו, לא נוכל לחקור אותו.
חקירה אין פירושה לימוד, אלא היכולת להתרכז בדברים חומריים או רוחניים ולהתאחד איתם, כדי לגעת במהותם. במובן זה, ריכוז אינו רק שיטה של תשומת לב, שהיא שימושית כשלעצמה בחיי היום-יום שלנו, אלא הוא גם מפתח המעניק לנו השראה והבנה.
ריכוז נכון פותח את הדרך לחכמה, כיוון שחכמה מתבטאת ביכולת להתאחד עם אובייקט שבו אנו ממקדים את תודעתנו ללא כל מחסומים. זהו, למעשה, ריכוז מושלם, המכונה במסורת ההודית דהיאנה, או מדיטציה, המאפשר שליטה על התודעה. זהו הבסיס של המדיטציה. היות שכך, אם נוכל להגיע לריכוז נכון, תהיה לנו אנרגיה למדיטציה.
הריכוז דומה לאור שבתוכנו. אם אין לנו גישה לאור המנחה הזה, נהיה תלויים בחושינו החיצוניים כדי להתקדם, ובכך יואט קצב התקדמותנו. באמצעות ריכוז גבוה יותר, המדיטציה תאפשר לנו להגביר את האור, הדברים שבהם אנו מתמקדים יהפכו ברורים יותר, וכך נתחיל לראות את הדברים כמות שהם.
ריכוז ומדיטציה
על-מנת לראות ציורים על קירות של חדר חשוך, אנו יכולים להשתמש בנר. אם יש רוח, להבת הנר תהבהב, ואם האור אינו חזק דיו הציורים לא ייראו לעינינו באופן ברור. מודט משול לאדם הרוצה לראות את הציורים.
הציורים הם האובייקטים או המחשבות שבהם הוא מנסה להתרכז. תודעתו היא להבת הנר. חולשת הלהבה משקפת את הקהות של התודעה, והסחות הדעת הן הרוח הגורמת ללהבה להבהב. אם הנר שבו אנו משתמשים אינו מצליח להאיר את החדר חזק מספיק, לא נוכל לראות את הציורים שעל הקירות.
לכן, עלינו להגביר את אורו של הנר, כלומר להפסיק את הקהות והנמנום של התודעה.
הבחנה בעיקר
אין זה חשוב לראות הכול; חשוב לראות את העיקר בלבד. לכן, ריכוז פירושו להניח בצד את כל אותן פעילויות "משניות", על-מנת להגיע לשלווה המאפשרת להשיג את האחדות, וזאת ללא הפסקה.
בתחילת המסע יש צורך לבחור שאלה, ולא משנה מהי, כל עוד היא השאלה הגבוהה ביותר האפשרית עבורנו. על שאלה זו להיות האובייקט של הריכוז והמדיטציה שלנו, וכל מה שאנו עושים מטרתו לאפשר לנו לחזור תמיד אל אותה שאלה. אם כן, אין צורך להבין הכול. אם נוכל לענות על השאלה הגבוהה ביותר שלנו, כל שאר השאלות יקבלו מענה מאליהן.
המסתורין של האחדות
זהו, אפוא, כל הקושי המסתתר מאחורי המסתורין של האחדות. בתרגיל ה"טראטאקה" בוודאי תצליחו למחוק את המעגל, אבל לפעמים הוא יחזור ולעתים יעלו מחשבות וסנטימנטים שאין להם כל קשר לתרגיל, וכל זה יקרה בתוך פרק זמן קצר ביותר.
בניסוי מסוג זה, הדברים ייראו שונים מאוד, חלקיים ונפרדים. תרגיל זה חושף את הקשיים שיש לנו בהתמקדות באחדות, כלומר, להיות אחד.
התרגול מגלה את מצב הפיזור שבו אנו חיים ואת הקושי שיש לנו בשמירה על הריכוז. על פי הבודהיזם הטיבטי, התעוררות זו של התודעה גורמת לנו להיות מודעים לקושי שלנו לתפוס את עצמנו כיחידה אחת ולפעול בהתאם. מבחינה אינטלקטואלית אנו עשויים להבין שאנו אחד, אולם איננו פועלים בדרך זו.
המסע של ההכרה מאפשר לתפוס את הדברים כפי שהם, באחדות שלהם, מבלי לשפוט אותם או להשוות אותם, ומבלי לאפשר למצבי הרוח שלנו להשפיע עלינו שלא לצורך.


2 טראטאקה: תרגיל ריכוז שהועבר בעל-פה למייסד "אקרופוליס החדשה", חורחה אנג'ל ליברגה, על-ידי מורו מהמזרח.

3 בספרה של דליה שטיינברג גוזמן, "פילוסופיה לחיים", הוצאת אקרופוליס החדשה, בצרפתית, מהדורת 2002, עמ' 133-150.

עוד על הספר

ריכוז והתעוררות פנימית פרננדו שוורץ

1 - אמנות הריכוז
התודעה (The Mind)

אם נשפוט את תודעתנו באופן שטחי, היא עשויה להיראות שקטה ושלווה, אולם בחינה מדוקדקת יותר תראה בבירור שהתודעה לעולם אינה נחה. התודעה משולה לעלים של עץ הנעים ללא הרף ברוח, או לפני אגם הנעים בגלים ללא הפסקה בשל הרוח הנושבת. באותו אופן, גם אם נפסע ברחובותיה של עיר גדולה, לא תמיד נהיה מודעים לכל הפעילות הרוחשת סביבנו. לא נבחין עד כמה טרודה והומה סביבתנו, אלא אם נתבונן מטה על ההתרחשות מחלונו של בניין גבוה. לו היינו בוחנים זאת ברצינות, כך היינו רואים גם את תודעתנו.
אם נתבונן בתודעה היא תיראה לנו חסרת שקט עוד יותר ממה שחשנו קודם, היות שלפני כן לא היינו מודעים לה כלל. לפעילותה הבלתי פוסקת של תודעתנו יש השפעה מזיקה על חיינו, בהווה ובעתיד. לכן, אף שהדבר ידרוש מאמץ רב, הכרחי שנלמד לשחרר את תודעתנו מהסחות דעת ומחוסר ריכוז.
פיזור הדעת
דרך מצוינת לפתח מודעות לפיזור תודעתנו היא באמצעות תרגיל הקרוי "טראטאקה״2. ה"טראטאקה" הוא תרגיל ריכוז, שבו המודט מתמקד בנקודה בתוך עיגול (העיגול מצויר בקו רציף או מקוטע) ומצליח להימנע לראות את המעגל, כלומר מתמקד אך ורק בנקודה המרכזית. תרגיל זה מדגים את הקושי בהתאחדות עם אובייקט מסוים, ללא הסחות דעת מצד גורמים בסביבה החיצונית או הפנימית.
ניסוי קטן זה, גם אם מטרתו נראית פשוטה, מסייע לנו להבין שהסיבוכים אינם מגיעים מבחוץ, אלא מתוך עצמנו.
ריכוז הוא המפתח לשליטה במהירות, על כן, באמנויות לחימה רבות, ככל שאנו לומדים להיות מרוכזים יותר, נדמה שתנועותיו של היריב הופכות אטיות יותר, אף שבמציאות מהירותו אינה משתנה. דבר דומה לכך קורה גם בחיי היום-יום שלנו: הקצב המהיר והלחץ הקיים מתקיימים רק במידה שאנו מתמקדים בהם. כשאנו מרוכזים, הכול מאט. מיקוד הכרתנו פנימה ולא החוצה הוא פשוט עניין של למידה ותרגול3. למעשה, האירועים החיצוניים אינם משתנים, וגם אין לנו שליטה בהם. רק השינוי בתוכנו מייצר שינוי ביחסנו אל אירועים אלה.
מטרת הריכוז
מטרת הריכוז היא לבטל את כל המכשולים המונעים מאיתנו להתאחד עם אובייקט הריכוז שלנו, מכיוון שאם איננו יכולים להיכנס אל תוך האובייקט עצמו ולהפוך אותו לשלנו, לא נוכל לחקור אותו.
חקירה אין פירושה לימוד, אלא היכולת להתרכז בדברים חומריים או רוחניים ולהתאחד איתם, כדי לגעת במהותם. במובן זה, ריכוז אינו רק שיטה של תשומת לב, שהיא שימושית כשלעצמה בחיי היום-יום שלנו, אלא הוא גם מפתח המעניק לנו השראה והבנה.
ריכוז נכון פותח את הדרך לחכמה, כיוון שחכמה מתבטאת ביכולת להתאחד עם אובייקט שבו אנו ממקדים את תודעתנו ללא כל מחסומים. זהו, למעשה, ריכוז מושלם, המכונה במסורת ההודית דהיאנה, או מדיטציה, המאפשר שליטה על התודעה. זהו הבסיס של המדיטציה. היות שכך, אם נוכל להגיע לריכוז נכון, תהיה לנו אנרגיה למדיטציה.
הריכוז דומה לאור שבתוכנו. אם אין לנו גישה לאור המנחה הזה, נהיה תלויים בחושינו החיצוניים כדי להתקדם, ובכך יואט קצב התקדמותנו. באמצעות ריכוז גבוה יותר, המדיטציה תאפשר לנו להגביר את האור, הדברים שבהם אנו מתמקדים יהפכו ברורים יותר, וכך נתחיל לראות את הדברים כמות שהם.
ריכוז ומדיטציה
על-מנת לראות ציורים על קירות של חדר חשוך, אנו יכולים להשתמש בנר. אם יש רוח, להבת הנר תהבהב, ואם האור אינו חזק דיו הציורים לא ייראו לעינינו באופן ברור. מודט משול לאדם הרוצה לראות את הציורים.
הציורים הם האובייקטים או המחשבות שבהם הוא מנסה להתרכז. תודעתו היא להבת הנר. חולשת הלהבה משקפת את הקהות של התודעה, והסחות הדעת הן הרוח הגורמת ללהבה להבהב. אם הנר שבו אנו משתמשים אינו מצליח להאיר את החדר חזק מספיק, לא נוכל לראות את הציורים שעל הקירות.
לכן, עלינו להגביר את אורו של הנר, כלומר להפסיק את הקהות והנמנום של התודעה.
הבחנה בעיקר
אין זה חשוב לראות הכול; חשוב לראות את העיקר בלבד. לכן, ריכוז פירושו להניח בצד את כל אותן פעילויות "משניות", על-מנת להגיע לשלווה המאפשרת להשיג את האחדות, וזאת ללא הפסקה.
בתחילת המסע יש צורך לבחור שאלה, ולא משנה מהי, כל עוד היא השאלה הגבוהה ביותר האפשרית עבורנו. על שאלה זו להיות האובייקט של הריכוז והמדיטציה שלנו, וכל מה שאנו עושים מטרתו לאפשר לנו לחזור תמיד אל אותה שאלה. אם כן, אין צורך להבין הכול. אם נוכל לענות על השאלה הגבוהה ביותר שלנו, כל שאר השאלות יקבלו מענה מאליהן.
המסתורין של האחדות
זהו, אפוא, כל הקושי המסתתר מאחורי המסתורין של האחדות. בתרגיל ה"טראטאקה" בוודאי תצליחו למחוק את המעגל, אבל לפעמים הוא יחזור ולעתים יעלו מחשבות וסנטימנטים שאין להם כל קשר לתרגיל, וכל זה יקרה בתוך פרק זמן קצר ביותר.
בניסוי מסוג זה, הדברים ייראו שונים מאוד, חלקיים ונפרדים. תרגיל זה חושף את הקשיים שיש לנו בהתמקדות באחדות, כלומר, להיות אחד.
התרגול מגלה את מצב הפיזור שבו אנו חיים ואת הקושי שיש לנו בשמירה על הריכוז. על פי הבודהיזם הטיבטי, התעוררות זו של התודעה גורמת לנו להיות מודעים לקושי שלנו לתפוס את עצמנו כיחידה אחת ולפעול בהתאם. מבחינה אינטלקטואלית אנו עשויים להבין שאנו אחד, אולם איננו פועלים בדרך זו.
המסע של ההכרה מאפשר לתפוס את הדברים כפי שהם, באחדות שלהם, מבלי לשפוט אותם או להשוות אותם, ומבלי לאפשר למצבי הרוח שלנו להשפיע עלינו שלא לצורך.


2 טראטאקה: תרגיל ריכוז שהועבר בעל-פה למייסד "אקרופוליס החדשה", חורחה אנג'ל ליברגה, על-ידי מורו מהמזרח.

3 בספרה של דליה שטיינברג גוזמן, "פילוסופיה לחיים", הוצאת אקרופוליס החדשה, בצרפתית, מהדורת 2002, עמ' 133-150.