פתח דבר
חלומות סיקרנו את האדם החושב מראשית ההתבוננות השכלית המודעת. היו שראו בהם נבואות לעתיד לבוא, פיצוי או עונש על פעולות, מחשבות ורגשות היום החולף, או רמזים מופשטים לאופן חיים אפשרי.
אגדות סופרו מקדמת דנא כניסיון לקשור בין החלומות הלא מוגדרים למציאות המוגבלת. מעין מענה לתשוקות המורעבות, סיוע יצירתי בהתמודדות מול היצרים המודחקים של האדם המעשי, שאחוז במוסכמות הרווחות בחברה.
אנשים מבוגרים מעדיפים להפסיד זמן חלום כדי להרוויח זמן חיים, ונמנעים מלכלות זמן קצוב זה על אגדות ילדותיות ותמימות שאינן מייצגות נאמנה את המציאות הקשה, הסבוכה, המורכבת והבלתי מתפשרת.
בוני ראה את החיים כחלום ואת המציאות היום־יומית כאגדה. הוא לא הובך מתפיסתו הייחודית ולא התנצל עליה. לא הייתה לו ברירה אחרת, הוא רצה לחיות.
לחיות באמת.