פלטרו ואני
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉

עוד על הספר

  • שם במקור: Platero Y Yo
  • הוצאה: גמא
  • תאריך הוצאה: פברואר 2021
  • קטגוריה: פרוזה תרגום
  • מספר עמודים: 208 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 3 שעות ו 28 דק'

חואן רמון חימנס

המשורר והסופר חוּאָן רָמוֹן חִימֵנֶס (1881-1958) הוא מגדולי היוצרים הספרדים במחצית הראשונה של המאה העשרים, ועל מכלול יצירתו הוענק לו בשנת 1956 פרס נובל לספרות. חוּאָן רָמוֹן חִימֵנֶס פרסם את מקום הולדתו, הכפר האנדלוסי מוֹגֵר, בספרו פְּלָטֶרוֹ וַאֲנִי (1914-1917) שהוא אחת היצירות הקלאסיות של ספרות ספרד המודרנית.

תקציר

ספר המופת ״פלטרו ואני״ של זוכה פרס נובל חואן רמון חימנס מוגש לקורא העברי בתרגומם הקולח והיפה של שמואל רגולנט ז״ל ושמואל בנג׳ו ייבדל לחיים ארוכים. למעלה ממאה שנים לאחר יציאתו לאור לראשונה, דומה כי דווקא עתה מזדהרת יצירה פיוטית וקסומה זו באור יקרות.

דמותו האנושית של פלטרו החמור נכנסה לליבם של מאות מליוני קוראים, צעירים ומבוגרים, אז והיום.

הספר, שפורסם תחילה בהמשכים בשנים 1917-1914, תורגם לראשונה לעברית בשנת 1963 (עמנואל אולסבנגר), תורגם בשנית בשנת 2006 (רמי סערי) ועכשיו הוא רואה אור בתרגום חדש של שמואל רגולנט ז"ל ושמואל בנג׳ו, ובעריכת עפרה בנג'ו, שהוסיפה הערות ואחרית דבר 

פרק ראשון

אַזְהָרָה לַמְּבֻגָּרִים אֲשֶׁר יִקְרְאוּ סֵפֶר זֶה
שֶׁנּוֹעַד לִילָדִים
 

סֵפֶר קָצָר זֶה אֲשֶׁר בּוֹ תּוֹאֲמִים הַשִּׂמְחָה וְהָעֶצֶב כְּאָזְנָיו שֶׁל פְּלָטֵרוֹ, נִכְתַּב לְ... מִי יוֹדֵעַ לְמִי?... לְמִי שֶׁכּוֹתְבִים אֲנַחְנוּ, מְשׁוֹרְרִים לִירִיִּים. עַכְשָׁו, בְּלֶכְתּוֹ אֶל הַיְּלָדִים, לֹא אוֹסִיף וְלֹא אֶגְרַע אֲפִלּוּ נְקֻדָּה אַחַת. מָה טוֹב!

נוֹבָלִיס אוֹמֵר, כִּי בְּכָל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ יְלָדִים, שָׁם תּוֹר־הַזָּהָב. וּבְכֵן, בְּתּוֹר זָהָב הַדּוֹמֶה לְאִי רוּחָנִי שֶׁיָּרַד מִן הַשָָּׁמַיִם, מְשׁוֹטֵט לִבּוֹ שֶׁל הַמְּשׁוֹרֵר, וְכֹה טוֹב לוֹ שָׁם, שֶׁהָיָה מַעֲדִיף שֶׁלֹּא לַעֲזֹב אֶת הָאִי לְעוֹלָם.

אִי שֶׁל חֵן, רַעֲנַנּוּת וְאֹשֶׁר הוּא תּוֹר־הַזָּהָב שֶׁל הַיְּלָדִים. מִי יִתֵּן וְאֶמְצָא אוֹתְךָ תָּמִיד בְּחַיַּי, שֶׁהֵם יָם שֶׁל צַעַר; מִי יִתֵּן וְהָרוּחַ הַחֲרִישִׁית הַמְּנַשֶֶּׁבֶת בְּךָ תִּתֵּן לִי אֶת נִבְלִי, שֶׁצְּלִילָיו נִשָּׂאִים לְעִתִּים, וְאַף חֲרִישִׁיִּים, כִּי הֵם דּוֹמִים לַצִּיּוּצִים שֶׁל הָעֶפְרוֹנִי בְּלֹבֶן הַשַּׁחַר שֶׁל הַשֶּׁמֶשׁ הָעוֹלָה.

 

הַמְּשׁוֹרֵר

מדריד 1914

 

 

פְּלָטֵרוֹ


פְּלָטֵרוֹ הוּא חֲמוֹר קָטָן, שָׂעִיר, רַךְ עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁדּוֹמֶה כִּי הוּא עָשׂוּי כֻּלּוֹ מִצֶּמֶר גֶּפֶן, לְלֹא עֲצָמוֹת. עֵינָיו - שְׁתֵּי מַרְאוֹת שְׁחֹרוֹת מִשְּׁחוֹר כִּשְׁתֵּי חִפּוּשִׁיּוֹת מִזְּכוּכִית שְׁחֹרָה.

אֲנִי מְשַׁחְרֵר אוֹתוֹ וְהוּא הוֹלֵךְ לָאָחוּ, מְלַטֵּף רַכּוֹת בְּפִיו אֶת הַפְּרָחִים הַקְּטַנִּים הַוְּרֻדִּים, הַכְּחֻלִּים וְהַצְּהֻבִּים, וְכִמְעַט מְלַחֵךְ אוֹתָם. אֲנִי קוֹרֵא לוֹ בְּנֹעַם ״פְּלָטֵרוֹ״, וְהוּא אָץ אֵלַי חִישׁ קַל, וְדוֹמֶה שֶׁהוּא צוֹחֵק לְקֶצֶב צְלִילֵי מְצִלְתַּיִם דִּמְיוֹנִיִּים.

הוּא אוֹכֵל מָה שֶׁאֲנִי נוֹתֵן לוֹ. הוּא אוֹהֵב תַּפּוּזִים, מַנְדָּרִינוֹת, עִנְּבֵי מוּסְקָט, כֻּלָּם עִנְבָּר, וְכֵן אֶת הַתְּאֵנִים הָאֲדַמְדַּמּוֹת וְהַדִּבְשָׁנִיּוֹת.

הוּא רַךְ וּמְפֻנָּק כְּיֶלֶד, כְּיַלְדָּה, אֲבָל חָזָק, יָבֵשׁ מִבִּפְנִים, כְּאִלּוּ חָצוּב מֵאֶבֶן. כְּשֶׁאֲנִי עוֹבֵר רָכוּב עָלָיו בִּימֵי רִאשׁוֹן, אַנְשֵׁי הָעֲיָרָה הַיּוֹשְׁבִים נִנּוֹחִים בְּבִגְדֵי הֶחָג שֶׁלָּהֶם, אֵינָם גּוֹרְעִים עַיִן מִמֶּנּוּ וְאוֹמְרִים:

- הוּא עָשׂוּי מִפְּלָדָה...

- כֵּן, הוּא עָשׂוּי מִפְּלָדָה וּמִכֶּסֶף שֶׁל יָרֵחַ גַּם יַחַד.

 

פַּרְפָּרִים לְבָנִים


הַלַּיְלָה יוֹרֵד, עַרְפִלִּי וַאֲדַמְדַּם. מֵאֲחוֹרֵי מִגְדַּל הַכְּנֵסִיּה נִתָּן עוֹד לִרְאוֹת כִּתְמֵי אוֹר אֲדַמְדַּמִּים וִירֻקִּים. הַדֶּרֶךְ הָעוֹלָה מְלֵאָה צְלָלִים, פַּעֲמוֹנִיּוֹת, נִיחוֹחַ חָרִיף שֶׁל עֲשָׂבִים, שִׁירִים, עֲיֵפוּת וּמִשְׁאֲלוֹת לֵב. פִּתְאוֹם מוֹפִיע אָדָם מְפֻיָּח הַיּוֹצֵא מִבִּקְתָּה עֲלוּבָה, מֻסְתֶּרֶת בֵּין שַׂקֵּי פֶּחָם. הוּא יוֹרֵד אֵלֵינוּ, עַל רֹאשׁוֹ כּוֹבַע וּבְיָדוֹ מוֹט בַּרְזֶל שֶׁקָּצֵהוּ מְחֻדָּד. הַסִּיגַרְיָה הַמְּהַבְהֶבֶת שֶׁבְּפִיו מַבְלִיחָה בְּאָדֹם בְּפָנָיו הַמְכֹעָרוֹת. פְּלָטֵרוֹ נִרְתָּע.

- יֵשׁ מַשֶּׁהוּ?

- תִּרְאֶה בְּעַצְמְךָ... פַּרְפָּרִים לְבָנִים.

הָאִישׁ מְבַקֵּשׁ לִתְקֹעַ אֶת מוֹט הַבַּרְזֶל שֶׁלּוֹ בְּתִיק הָאֻכָּף, וַאֲנִי אֵינֶנִּי מוֹנֵעַ בַּעֲדוֹ. אֲנִי פּוֹתֵחַ אֶת הַתִּיק וְהוּא אֵינוֹ רוֹאֶה דָּבָר. וּמְזוֹן הַנֶּפֶשׁ עוֹבֵר לוֹ חָפְשִׁי וְתָמִים בְּלִי לְשַׁלֵּם מַס דְּרָכִים.

 

 

חואן רמון חימנס

המשורר והסופר חוּאָן רָמוֹן חִימֵנֶס (1881-1958) הוא מגדולי היוצרים הספרדים במחצית הראשונה של המאה העשרים, ועל מכלול יצירתו הוענק לו בשנת 1956 פרס נובל לספרות. חוּאָן רָמוֹן חִימֵנֶס פרסם את מקום הולדתו, הכפר האנדלוסי מוֹגֵר, בספרו פְּלָטֶרוֹ וַאֲנִי (1914-1917) שהוא אחת היצירות הקלאסיות של ספרות ספרד המודרנית.

עוד על הספר

  • שם במקור: Platero Y Yo
  • הוצאה: גמא
  • תאריך הוצאה: פברואר 2021
  • קטגוריה: פרוזה תרגום
  • מספר עמודים: 208 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 3 שעות ו 28 דק'
פלטרו ואני חואן רמון חימנס

אַזְהָרָה לַמְּבֻגָּרִים אֲשֶׁר יִקְרְאוּ סֵפֶר זֶה
שֶׁנּוֹעַד לִילָדִים
 

סֵפֶר קָצָר זֶה אֲשֶׁר בּוֹ תּוֹאֲמִים הַשִּׂמְחָה וְהָעֶצֶב כְּאָזְנָיו שֶׁל פְּלָטֵרוֹ, נִכְתַּב לְ... מִי יוֹדֵעַ לְמִי?... לְמִי שֶׁכּוֹתְבִים אֲנַחְנוּ, מְשׁוֹרְרִים לִירִיִּים. עַכְשָׁו, בְּלֶכְתּוֹ אֶל הַיְּלָדִים, לֹא אוֹסִיף וְלֹא אֶגְרַע אֲפִלּוּ נְקֻדָּה אַחַת. מָה טוֹב!

נוֹבָלִיס אוֹמֵר, כִּי בְּכָל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ יְלָדִים, שָׁם תּוֹר־הַזָּהָב. וּבְכֵן, בְּתּוֹר זָהָב הַדּוֹמֶה לְאִי רוּחָנִי שֶׁיָּרַד מִן הַשָָּׁמַיִם, מְשׁוֹטֵט לִבּוֹ שֶׁל הַמְּשׁוֹרֵר, וְכֹה טוֹב לוֹ שָׁם, שֶׁהָיָה מַעֲדִיף שֶׁלֹּא לַעֲזֹב אֶת הָאִי לְעוֹלָם.

אִי שֶׁל חֵן, רַעֲנַנּוּת וְאֹשֶׁר הוּא תּוֹר־הַזָּהָב שֶׁל הַיְּלָדִים. מִי יִתֵּן וְאֶמְצָא אוֹתְךָ תָּמִיד בְּחַיַּי, שֶׁהֵם יָם שֶׁל צַעַר; מִי יִתֵּן וְהָרוּחַ הַחֲרִישִׁית הַמְּנַשֶֶּׁבֶת בְּךָ תִּתֵּן לִי אֶת נִבְלִי, שֶׁצְּלִילָיו נִשָּׂאִים לְעִתִּים, וְאַף חֲרִישִׁיִּים, כִּי הֵם דּוֹמִים לַצִּיּוּצִים שֶׁל הָעֶפְרוֹנִי בְּלֹבֶן הַשַּׁחַר שֶׁל הַשֶּׁמֶשׁ הָעוֹלָה.

 

הַמְּשׁוֹרֵר

מדריד 1914

 

 

פְּלָטֵרוֹ


פְּלָטֵרוֹ הוּא חֲמוֹר קָטָן, שָׂעִיר, רַךְ עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁדּוֹמֶה כִּי הוּא עָשׂוּי כֻּלּוֹ מִצֶּמֶר גֶּפֶן, לְלֹא עֲצָמוֹת. עֵינָיו - שְׁתֵּי מַרְאוֹת שְׁחֹרוֹת מִשְּׁחוֹר כִּשְׁתֵּי חִפּוּשִׁיּוֹת מִזְּכוּכִית שְׁחֹרָה.

אֲנִי מְשַׁחְרֵר אוֹתוֹ וְהוּא הוֹלֵךְ לָאָחוּ, מְלַטֵּף רַכּוֹת בְּפִיו אֶת הַפְּרָחִים הַקְּטַנִּים הַוְּרֻדִּים, הַכְּחֻלִּים וְהַצְּהֻבִּים, וְכִמְעַט מְלַחֵךְ אוֹתָם. אֲנִי קוֹרֵא לוֹ בְּנֹעַם ״פְּלָטֵרוֹ״, וְהוּא אָץ אֵלַי חִישׁ קַל, וְדוֹמֶה שֶׁהוּא צוֹחֵק לְקֶצֶב צְלִילֵי מְצִלְתַּיִם דִּמְיוֹנִיִּים.

הוּא אוֹכֵל מָה שֶׁאֲנִי נוֹתֵן לוֹ. הוּא אוֹהֵב תַּפּוּזִים, מַנְדָּרִינוֹת, עִנְּבֵי מוּסְקָט, כֻּלָּם עִנְבָּר, וְכֵן אֶת הַתְּאֵנִים הָאֲדַמְדַּמּוֹת וְהַדִּבְשָׁנִיּוֹת.

הוּא רַךְ וּמְפֻנָּק כְּיֶלֶד, כְּיַלְדָּה, אֲבָל חָזָק, יָבֵשׁ מִבִּפְנִים, כְּאִלּוּ חָצוּב מֵאֶבֶן. כְּשֶׁאֲנִי עוֹבֵר רָכוּב עָלָיו בִּימֵי רִאשׁוֹן, אַנְשֵׁי הָעֲיָרָה הַיּוֹשְׁבִים נִנּוֹחִים בְּבִגְדֵי הֶחָג שֶׁלָּהֶם, אֵינָם גּוֹרְעִים עַיִן מִמֶּנּוּ וְאוֹמְרִים:

- הוּא עָשׂוּי מִפְּלָדָה...

- כֵּן, הוּא עָשׂוּי מִפְּלָדָה וּמִכֶּסֶף שֶׁל יָרֵחַ גַּם יַחַד.

 

פַּרְפָּרִים לְבָנִים


הַלַּיְלָה יוֹרֵד, עַרְפִלִּי וַאֲדַמְדַּם. מֵאֲחוֹרֵי מִגְדַּל הַכְּנֵסִיּה נִתָּן עוֹד לִרְאוֹת כִּתְמֵי אוֹר אֲדַמְדַּמִּים וִירֻקִּים. הַדֶּרֶךְ הָעוֹלָה מְלֵאָה צְלָלִים, פַּעֲמוֹנִיּוֹת, נִיחוֹחַ חָרִיף שֶׁל עֲשָׂבִים, שִׁירִים, עֲיֵפוּת וּמִשְׁאֲלוֹת לֵב. פִּתְאוֹם מוֹפִיע אָדָם מְפֻיָּח הַיּוֹצֵא מִבִּקְתָּה עֲלוּבָה, מֻסְתֶּרֶת בֵּין שַׂקֵּי פֶּחָם. הוּא יוֹרֵד אֵלֵינוּ, עַל רֹאשׁוֹ כּוֹבַע וּבְיָדוֹ מוֹט בַּרְזֶל שֶׁקָּצֵהוּ מְחֻדָּד. הַסִּיגַרְיָה הַמְּהַבְהֶבֶת שֶׁבְּפִיו מַבְלִיחָה בְּאָדֹם בְּפָנָיו הַמְכֹעָרוֹת. פְּלָטֵרוֹ נִרְתָּע.

- יֵשׁ מַשֶּׁהוּ?

- תִּרְאֶה בְּעַצְמְךָ... פַּרְפָּרִים לְבָנִים.

הָאִישׁ מְבַקֵּשׁ לִתְקֹעַ אֶת מוֹט הַבַּרְזֶל שֶׁלּוֹ בְּתִיק הָאֻכָּף, וַאֲנִי אֵינֶנִּי מוֹנֵעַ בַּעֲדוֹ. אֲנִי פּוֹתֵחַ אֶת הַתִּיק וְהוּא אֵינוֹ רוֹאֶה דָּבָר. וּמְזוֹן הַנֶּפֶשׁ עוֹבֵר לוֹ חָפְשִׁי וְתָמִים בְּלִי לְשַׁלֵּם מַס דְּרָכִים.