מתוך הספר:
המרחב הנכון לאישה, על פי המקרא, הוא המשפחה ופעילויות ביתיות. הדרך הטובה והשימושית ביותר עבורה לבטא את עצמה ולהשיג ביטחון אישי היא באמצעות לידת ילדים, זכרים במיוחד. פעולות רבות אשר מיועדות להשגת מטרה זו, פעולות אשר בהקשרים אחרים היו נחשבות לבלתי מוסריות בגלל איסורים מיניים ומוסא ציבורי, מוצדקות על ידי המחברים המקראיים. העיקרון החברתי של שימור והמשכיות הוא ערך עליון בחברה המקראית ועיקר ביצוע מוטל על נשים. האישה כפופה לשליטת האיש, לא בהכרח כיוון שהיא נבונה פחות או בעלת השראה מוגבלת יותר מאשר הגבר, אלא כיוון שהיא נחשבת לחסרת אחריות וזקוקה להגנה מפני עצמה.
שתי השקפות שולטות אלה- שתפקידה העיקרי של האישה הוא בתוך הבית (במסגרת נישואים), וכי נשים צריכות להיות נתונות תחת השגחה גברית – כמעט מוציאות מכלל אפשרות את יכולתה של איה רגילה להשתתף בענייני ציבור. יוצאים מן הכלל מתרחשים ולפעמים הם נשפטים בחומרה יתרה (כמו למשל מקרה של מרים אחות אהרן ומשה, במדבר יב).