כל יום, בשעה שתיים בדיוק, היה היער מתארגן לקראת שנת הצהרים, שהייתה חביבה עליו במיוחד. כמו בכל יום, גם היום ליאו האריה פרש את גופו הגדול על מיטתו ונשכב לנוח, כשמיו העכבר מתקפל בתוך מיטתו הקטנטונת ומתכסה בשמיכה. פרי התוכי התמקם לו בנוחות על המקל הגבוה שלו ומתחתיו, על הרצפה, דידו הכלב הסתובב כמה פעמים סביב הזנב של עצמו ולבסוף נרדם.
כמו בכל יום, גם היום נמנמו להן שאר החיות תחת קרני השמש המלטפות: הפרות התרווחו להן באחו ועצמו עיניהן בהנאה. הג'ירפות הניחו צווארים ארוכים אלו על אלו בהתפנקות. הדובים עשו חיבוק קבוצתי ונרדמו יחדיו. הציפורים ישנו בהמוניהן ליד האגם.
הקופים ישנו כשראשיהם מופנים מטה וזנבותיהם תלויים בענפי העצים. הסנאים שכבו מקופלים בינות לעשרות האגוזים שאספו.
הדבורים זמזמו לעצמן שיר ערש לשעת צהרים והרדימו עצמן. הקרנפים הפנו את בטניהם השמנמנות כלפי השמש ונחרו בעונג.
בקיצור, כל היער נם את שנתו הקבועה בשקט ובשלווה...
הנשימות של כולם היו רגועות ועמוקות...ששש...איזו דממה מתוקה....
לפתע צעקה מחרידה פילחה את האוויר.
"מה? מה זה?" דידו פקח עיניו ראשון.
"מה זה?! מה זה?!" צווח אחריו פרי, ומרוב סהרוריות נחת הישר על ראשו של דידו.
ליאו קפץ ממיטתו, מועך בטעות את מיו המסכן.
שאר החיות המבוהלות התעוררו משנתן הכבדה עם דפיקות לב מהירות. מרוב בלבול הפרות החלו לדרוך אחת על השנייה, הג'ירפות לא יכלו לשחרר עצמן מהצווארים הכרוכים יחד, הציפורים איבדו את הכיוון ונתקלו אלו באלו, הקופים נפלו מהענפים וחבטו את ראשיהם באדמה, הסנאים לא הצליחו לטפס מעל ערמת האגוזים ונפלו עמוק יותר לתוכה, הדבורים שהתעופפו לכל עבר עקצו בטעות אחת את חברתה. איזה בלגן נוצר ביער!
כל יום, בשעה שתיים בדיוק, היה היער מתארגן לקראת שנת הצהרים, שהייתה חביבה עליו במיוחד. כמו בכל יום, גם היום ליאו האריה פרש את גופו הגדול על מיטתו ונשכב לנוח, כשמיו העכבר מתקפל בתוך מיטתו הקטנטונת ומתכסה בשמיכה. פרי התוכי התמקם לו בנוחות על המקל הגבוה שלו ומתחתיו, על הרצפה, דידו הכלב הסתובב כמה פעמים סביב הזנב של עצמו ולבסוף נרדם.
כמו בכל יום, גם היום נמנמו להן שאר החיות תחת קרני השמש המלטפות: הפרות התרווחו להן באחו ועצמו עיניהן בהנאה. הג'ירפות הניחו צווארים ארוכים אלו על אלו בהתפנקות. הדובים עשו חיבוק קבוצתי ונרדמו יחדיו. הציפורים ישנו בהמוניהן ליד האגם.
הקופים ישנו כשראשיהם מופנים מטה וזנבותיהם תלויים בענפי העצים. הסנאים שכבו מקופלים בינות לעשרות האגוזים שאספו.
הדבורים זמזמו לעצמן שיר ערש לשעת צהרים והרדימו עצמן. הקרנפים הפנו את בטניהם השמנמנות כלפי השמש ונחרו בעונג.
בקיצור, כל היער נם את שנתו הקבועה בשקט ובשלווה...
הנשימות של כולם היו רגועות ועמוקות...ששש...איזו דממה מתוקה....
לפתע צעקה מחרידה פילחה את האוויר.
"מה? מה זה?" דידו פקח עיניו ראשון.
"מה זה?! מה זה?!" צווח אחריו פרי, ומרוב סהרוריות נחת הישר על ראשו של דידו.
ליאו קפץ ממיטתו, מועך בטעות את מיו המסכן.
שאר החיות המבוהלות התעוררו משנתן הכבדה עם דפיקות לב מהירות. מרוב בלבול הפרות החלו לדרוך אחת על השנייה, הג'ירפות לא יכלו לשחרר עצמן מהצווארים הכרוכים יחד, הציפורים איבדו את הכיוון ונתקלו אלו באלו, הקופים נפלו מהענפים וחבטו את ראשיהם באדמה, הסנאים לא הצליחו לטפס מעל ערמת האגוזים ונפלו עמוק יותר לתוכה, הדבורים שהתעופפו לכל עבר עקצו בטעות אחת את חברתה. איזה בלגן נוצר ביער!
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
