המסע הגדול לבוצ'צ'ה
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
המסע הגדול לבוצ'צ'ה
הוספה למועדפים

המסע הגדול לבוצ'צ'ה

5 כוכבים (2 דירוגים)

עוד על הספר

תקציר

המסע הגדול לבוצ'צ'ה הוא טיול שורשים אמיתי ובדוי, ריאליסטי וסוריאליסטי, הזוי ומפוכח, גלוי לב וכוזב, מופרע ושפוי, נוגה והיתולי, נאמן כולו לעובדות ופנטסטי לחלוטין. דומה שאילו מרקו פולו ובנימין מטודלה היו חוברים יחדיו ויוצאים למסע משותף – כך בדיוק הוא היה נראה: כמסעו המופלא של נחמי דרימר לבוצ'צ'ה.  
 
מסעו של אחד, נחמי דרימר, שמחפש את עצמו ואת אבות אבותיו באתרי אינטרנט, בספרים ישנים, בארמון של נסיכה, בבתי קברות יהודיים ברחבי רומניה, במועדוני לילה מפוקפקים, בסט של סרט אימה בבימויו של טרנטינו, בבית חולים כפרי, במכון לרפואה משפטית, וכשמתעורר הצורך ונוצרת ההזדמנות המתאימה – אפילו ברקיע הרקיעים, אי שם בבית דין של מעלה.    

פרק ראשון

במקום הקדמה
 
 
מכיוון שנתגלה אצלי דם בצואה, ומפאת גילי המתקדם, נשלחתי לרופא גסטרולוג כדי שיקבע לי תור לקולונוסקופיה. מדובר בהליך רפואי פשוט שבו מוחדרת מצלמה למעי הגס דרך החלחולת כדי לבדוק אם יש שם גידולים כלשהם, שפירים או ממאירים, ואם מתגלים כאלה, להוציאם.
 
ידעתי שיום קודם להליך יהיה עלי לשתות חומר משלשל על מנת שהמעי שלי יהיה מרוקן ככל האפשר, ובשל התנסויות מביכות בעברי פחדתי שלא אצליח להתאפק. נבוך, גמגמתי את חששותי באוזני הרופא, שהגיב בקרירות נטולת אמפתיה, ואף אמר לי: "תשים חיתול" — מה שמאוד לא מצא חן בעיני.
 
או אז הגסטרולוג הנכבד, הלוא הוא ד"ר בראון, פנה אלי ושאל: "תגיד, נולדת בכפר סבא?"
 
לא הבנתי מה הקשר בין מקום הולדתי לבין העתיד להתרחש במעי הגס שלי.
 
"לא," עניתי, "נולדתי ברומניה."
 
"והכרת את ההורים שלך?"
 
"מה זאת אומרת?" שאלתי בתדהמה.
 
"אני מתכוון, את ההורים הטבעיים שלך... הכרת אותם?"
 
"סליחה?"
 
"בתקופה ההיא היו המון ילדים מאומצים מרומניה..."
 
"אוקיי..."
 
ומבלי להשתהות אפילו לרגע התחיל ד"ר בראון להסביר לי בנימה יבשה ובתוספת מילים רבות בלטינית את הליך הקולונוסקופיה. לא הקשבתי לו. ניסיתי לקטוע את שטף דבריו כדי לטעון, ובתוקף, שהכרתי את ההורים שלי היטב, כלומר את ההורים הביולוגיים שלי, האמיתיים, ולא אסבול שום... אלא שהגסטרולוג אמר לי בהתנשאות מדיצינית: "עכשיו אני מדבר."
 
 
 
***
 
יענטה דרימר ניצבת במטבח ביתה ובוחשת במרק העצמות שהיא מבשלת למשפחתה הגדולה. מן הסיר הגדול עולים אדים מהבילים, ויענטה רואה בהם הכל — את העבר, ההווה והעתיד. בעודה מצחקקת היא מוסיפה לקלחת עשבים שונים ומשונים שליקטה ביער, ומכריזה בקול צרוד: "ככה זה מתחיל, הנין יקר לי, ככה זה מתחיל..."

עוד על הספר

המסע הגדול לבוצ'צ'ה נחמי דרימר
במקום הקדמה
 
 
מכיוון שנתגלה אצלי דם בצואה, ומפאת גילי המתקדם, נשלחתי לרופא גסטרולוג כדי שיקבע לי תור לקולונוסקופיה. מדובר בהליך רפואי פשוט שבו מוחדרת מצלמה למעי הגס דרך החלחולת כדי לבדוק אם יש שם גידולים כלשהם, שפירים או ממאירים, ואם מתגלים כאלה, להוציאם.
 
ידעתי שיום קודם להליך יהיה עלי לשתות חומר משלשל על מנת שהמעי שלי יהיה מרוקן ככל האפשר, ובשל התנסויות מביכות בעברי פחדתי שלא אצליח להתאפק. נבוך, גמגמתי את חששותי באוזני הרופא, שהגיב בקרירות נטולת אמפתיה, ואף אמר לי: "תשים חיתול" — מה שמאוד לא מצא חן בעיני.
 
או אז הגסטרולוג הנכבד, הלוא הוא ד"ר בראון, פנה אלי ושאל: "תגיד, נולדת בכפר סבא?"
 
לא הבנתי מה הקשר בין מקום הולדתי לבין העתיד להתרחש במעי הגס שלי.
 
"לא," עניתי, "נולדתי ברומניה."
 
"והכרת את ההורים שלך?"
 
"מה זאת אומרת?" שאלתי בתדהמה.
 
"אני מתכוון, את ההורים הטבעיים שלך... הכרת אותם?"
 
"סליחה?"
 
"בתקופה ההיא היו המון ילדים מאומצים מרומניה..."
 
"אוקיי..."
 
ומבלי להשתהות אפילו לרגע התחיל ד"ר בראון להסביר לי בנימה יבשה ובתוספת מילים רבות בלטינית את הליך הקולונוסקופיה. לא הקשבתי לו. ניסיתי לקטוע את שטף דבריו כדי לטעון, ובתוקף, שהכרתי את ההורים שלי היטב, כלומר את ההורים הביולוגיים שלי, האמיתיים, ולא אסבול שום... אלא שהגסטרולוג אמר לי בהתנשאות מדיצינית: "עכשיו אני מדבר."
 
 
 
***
 
יענטה דרימר ניצבת במטבח ביתה ובוחשת במרק העצמות שהיא מבשלת למשפחתה הגדולה. מן הסיר הגדול עולים אדים מהבילים, ויענטה רואה בהם הכל — את העבר, ההווה והעתיד. בעודה מצחקקת היא מוסיפה לקלחת עשבים שונים ומשונים שליקטה ביער, ומכריזה בקול צרוד: "ככה זה מתחיל, הנין יקר לי, ככה זה מתחיל..."