המוח החיובי
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
המוח החיובי
מכר
מאות
עותקים
המוח החיובי
מכר
מאות
עותקים
4.5 כוכבים (4 דירוגים)
ספר דיגיטלי
ספר מודפס

עוד על הספר

טינה פיין ברייסון

טינה פיין ברייסון, PhD, היא מחברת שותפה (ביחד עם דניאל ג׳. סיגל) של רבי המכר ״ילד המוח השלם״ (The Whole Brain Child), ו״משמעת ללא דרמה״ (No-Drama Discipline). היא פסיכותרפיסטית לילדים ונוער, מנהלת מחלקת ההורות עבור ה-Mindsight Institute, ומומחית להתפתחות הילד בבית הספר על-שם סֵיינְט מַארְק באַלְטָה-דֶנָה, קליפורניה. היא מעבירה נאומי מפתח בכנסים ומעבירה סדנאות להורים, מחנכים ורופאים מסביב לעולם. ד״ר ברייסון קיבלה את הדוקטורט שלה מאוניברסיטת דרום קליפורניה, והיא מתגוררת בקרבת לוס אנג׳לס עם בעלה ושלושת ילדיהם.
 
Twitter: @tinabryson
חפשו את טינה פיין ברייסון בפייסבוק

דניאל ג'.סיגל

דניאל ג‘. סיגל, MD, הוא פרופסור קליני בפסיכיאטריה בבית הספר לרפואה של UCLA, המייסד והמנהל השותף של ה-Mindful Awareness Research Center ב-UCLA והמנהל בפועל של ה-Mindset Institute. בוגר של בית הספר לרפואה של הרווארד, ד״ר סיגל כתב מספר ספרים, כולל רב-המכר של הניו-יורק טיימס ״סיעור מוחות״ (Brainstorm), ״הורות מן השורש אל הלבלוב״ (Parenting from the Inside Out, עם מֶרִי הַארְצֶל), ״ילד המוח השלם״ (The Whole Brain Child, עם טינה פיין ברייסון), ו״משמעת ללא דרמה״ (No-Drama Discipline, עם טינה פיין ברייסון). הוא גם מחברם של הטקסטים המקצועיים הידועים ״המוח המודע״ (The Mindful Brain) ו״המוח המתפתח״ (The Developing Mind). ד״ר סיגל מעביר נאומי מפתח בכנסים ומעביר סדנאות מסביב לעולם. הוא מתגורר בלוס אנג׳לס עם אשתו.
 
Twitter: @drdansiegel

תקציר

כאשר ילדים פועלים באמצעותו של מוח חיובי, הם נכונים יותר להתנסות ולחקור את מה שמסביבם. הם סקרניים יותר ובעלי דמיון עשיר יותר, ודואגים פחות שיעשו טעויות. הם טובים יותר במערכות יחסים, ומגלים גמישות וחוסן נפשי גדולים יותר בבואם להתמודד עם קשיים ועם עוצמות גדולות של רגשות. הם פועלים בעזרתו של מצפן פנימי ברור המכוון את החלטותיהם ואת הדרך בה הם נוהגים בזולת. מודרכים על ידי המוח החיובי שלהם, הם הופכים להיות פתוחים, יצירתיים וחסינים  יותר מבחינה נפשית.
 
בספר זה תכירו את ארבעת היסודות של המוח החיובי – איזון, חוסן נפשי, יכולת התבוננות ואכפתיות – ודרכים לחזק אותם. המפתח לדעת מתי ילדים זקוקים לדחיפה עדינה אל מחוץ לאזור הנוחות שלהם, לעומת הצורך ב"לטיפה" המספקת תחושת ביטחון, היכרות וקירבה שיטות להתרחק ממצבים של התנהגות ורגשות שליליים (תוקפנות והימנעות) ולהרחבת יכולת החיוביות של ילדכם.
 
בהמוח החיובי, המחברים מספקים להורים מיומנויות, דרכי פעולה, רעיונות ופעילויות המובילים ילדים מכל הגילים למצב החיובי בעל היתרונות העצומים כל כך.

פרק ראשון

ברוכים הבאים
 
 
״אני מבקשת הרבה עבור ילדיי: שמחה, חוסן נפשי, הצלחה בלימודים, מיומנויות חברתיות, מודעות עצמית גבוהה, ועוד ועוד. קשה לי בכלל להחליט איפה להתחיל. מהן התכונות החשובות ביותר שבהן כדאי להתמקד במטרה לסייע לילדיי לחיות חיים מלאי אושר ובעלי משמעות?״
 
אנחנו שומעים גרסה כזו או אחרת של השאלה הזאת בכל מקום שאליו נפנה. הורים רוצים לעזור לילדיהם לגדול להיות אנשים המסוגלים להתנהל היטב בעצמם ולבצע בחירות נכונות, אפילו כשהחיים מלאים באתגרים. הם מקווים שלילדיהם יהיה אכפת מאנשים אחרים ובאותו הזמן גם שיהיו מסוגלים לעמוד על שלהם. הם רוצים שילדיהם יגדלו להיות עצמאיים אבל גם שיוכלו ליהנות מההדדיות שבמערכות יחסים. הם רוצים שהם לא יתמוטטו כאשר הדברים אינם מתנהלים לפי רצונם.
 
וואו! זו רשימה ארוכה למדי, אשר עלולה ליצור לחץ עלינו כהורים (או כאנשי מקצוע שעובדים עם ילדים). אז היכן עלינו למקד את תשומת ליבנו?
 
הספר שאתם אוחזים בידיכם מהווה את הניסיון שלנו להציע תשובה לשאלה שלעיל. הרעיון המרכזי בו הוא שהורים יכולים לעזור לילדיהם לפתח מוח חיובי, שהינו בעל ארבע תכונות מפתח:
 
איזון: היכולת לנהל רגשות והתנהגויות, כך שילדים ייטו פחות לאבד את סבלנותם ואת שליטתם העצמית.
 
חוסן נפשי: היכולת להתאושש מאתגרים והתמודדויות המתרחשים כחלק בלתי נפרד מהחיים.
 
יכולת התבוננות: היכולת להתבונן פנימה ולהבין את עצמך, ואז להשתמש במה שלמדת כדי לקבל החלטות חיוביות ולהיות בשליטה טובה יותר על חייך.
 
הזדהות: היכולת להבין את נקודת מבטו של האחר, ואז להרגיש מספיק אכפתיות כדי לפעול על מנת לשפר את המצב כאשר מתבקש.
 
בספר שלפניכם נכיר לכם את המוח החיובי ונדון בדרכים מעשיות באמצעותן תוכלו לטפח את התכונות הללו אצל ילדיכם וללמד אותם את מיומנויות החיים החשובות האלה. אתם בהחלט יכולים לעזור לילדיכם לגדול ולהיות יותר מאוזנים מבחינה רגשית, עמידים יותר אל מול אתגרים, מודעים יותר לעצמם ואכפתיים יותר כלפי הסובבים אותם.
 
אנחנו נרגשים מאוד לחלוק איתכם את הגישה הזאת אשר שואבת את השראתה מהמדע. אתם מוזמנים להצטרף אלינו וליהנות ממסע ההיכרות עם המוח החיובי.
 
– דן וטינה
 
 
 
 
 
פרק ראשון
המוח החיובי: הקדמה
 
 
מטרתו של ספר זה היא לעזור לילדים לומר ׳כן׳ לעולם. מטרתו היא לעודד אותם לפתוח את ליבם לאתגרים חדשים, להזדמנויות חדשות, למי שהם כבר ולכל מה שהם יכולים להיות. מטרתו של ספר זה היא להעניק להם מוח חיובי.
 
אם הזדמן לכם לנכוח באחת מהרצאותיו של דן, ייתכן שהשתתפתם בתרגיל שבו הוא מבקש מהיושבים בקהל לעצום עיניים ולהקדיש תשומת לב מיוחדת לתגובות הגופניות והרגשיות שלהם כאשר הוא חוזר על מילה מסוימת. הוא מתחיל באופן נוקשה מעט, בחוזרו שוב ושוב על המילה ׳לא׳. הוא חוזר על המילה שבע פעמים, ואז עובר לומר את המילה ׳כן׳, אותה הוא מבטא בעדינות רבה יותר בעודו חוזר עליה מספר פעמים. לאחר מכן, הוא מבקש מכולם לפקוח את עיניהם ולתאר את מה שחוו. המשתתפים מדווחים שבמהלך חלק ה׳לא׳ של התרגיל, הם חשו מנוכרים, רגוזים, מתוחים ותחת מתקפה. לעומת זאת, כאשר דן חזר ואמר את המילה ׳כן׳, הם חשו פתיחות, רוגע, שלווה וקלילות. שרירי הפנים ומיתרי הקול שלהם התרפו, קצב הנשימה והלב התייצב והם נהיו פתוחים יותר, בניגוד לתחושות הקודמות של הסתייגות, התנגדות וחוסר ביטחון (אתם מוזמנים לעצום כעת את עיניכם ולנסות את התרגיל הזה בעצמכם, אולי אפילו בעזרתו של בן משפחה או חבר. שימו לב למתחולל בגופכם כאשר אתם שומעים את המילה ׳לא׳ חוזרת על עצמה שוב ושוב, ואז כאשר אתם שומעים את המילה ׳כן׳ חוזרת על עצמה באותו אופן).
 
שתי התגובות השונות האלה – תגובת ה׳כן׳ ותגובת ה׳לא׳ – יכולות לתת לכם מושג למה אנחנו מתכוונים כשאנחנו מדברים על המוח החיובי, ועל ההופכי שלו, המוח השלילי. אם תרחיבו את התרגיל ותשתמשו בו כנקודת מוצא להסתכלות כוללת על החיים, תוכלו להבין כיצד המוח השלילי גורם לכם לתגובתיות יתר ביחסיכם עם אנשים אחרים, מה שמונע בעדכם באופן כמעט מוחלט להקשיב, לקבל החלטות חיוביות, וכן לתקשר ולחוש הזדהות ודאגה כלפי אדם אחר. התמקדות בהישרדות ובהגנה עצמית משתלטת עליכם ומותירה אתכם במצב של מגננה, מסוגרים בפני העולם החיצון ובפני חוויות חדשות. במצב זה, מערכת העצבים שלכם מאתחלת את תגובת ה״הילחם-ברח-קפא-או-התעלף״: ׳הילחם׳ משמעו להתעמת, ׳ברח׳ משמעו להימלט, ׳קפא׳ משמעו לקפוא במקום באופן זמני, ו׳התעלף׳ משמעו להתמוטט ולהרגיש במצב של חוסר אונים מוחלט. כל אחת מהתגובות הללו לאיום חיצוני יכולות לבוא לידי ביטוי, ובכך למנוע מכם להיפתח אל הסובב אתכם, לתקשר עם אחרים ולהציע תגובות גמישות. זהו המצב המגיב של המוח השלילי.
 
המוח החיובי, בניגוד לכך, מתבסס על מעגלים אחרים במוח שכאשר משופעלים, הם מובילים ליכולת קליטה במקומה של תגובתיות היתר. מדענים משתמשים במונח ״מערכת מעורבות חברתית״ כשהם מתייחסים למכלול המעגלים העצביים אשר עוזרים לנו לתקשר בפתיחות עם אחרים – וכן עם ההתנסות הפנימית שלנו. כתוצאה מיכולת הקליטה ומערכת המעורבות החברתית, אנחנו חשים עצמנו מסוגלים הרבה יותר להתמודד עם אתגרים באופן עוצמתי, ברור וגמיש. במצב זה של המוח החיובי, אנו פותחים את עצמנו לתחושה של שלווה והרמוניה, ומאפשרים לעצמנו לקלוט ולהטמיע מידע חדש, וכן ללמוד ממנו.
 
צורת המחשבה של המוח החיובי היא זו שהיינו רוצים עבור ילדינו, כדי שיהיו מסוגלים להתייחס למכשולים ולחוויות חדשות לא כאל מגבלות המשתקות אותם, אלא פשוט כאל אתגרים איתם יש להתמודד, עליהם יש לגבור ומהם יש ללמוד. כשילדים פועלים מתוך תפיסת החיים של המוח החיובי, הם גמישים יותר, פתוחים יותר להתפשר ונכונים יותר לקחת סיכונים ולחקור את סביבתם. הם סקרנים יותר, בעלי דמיון עשיר יותר וחוששים פחות מפני טעויות. הם גם פחות נוקשים ועקשנים, מה שמשפר את התנהלותם במערכות יחסים, וכן סתגלניים ועמידים יותר בבואם להתמודד עם מצבים קשים. הם מבינים את עצמם ופועלים על פי מצפן פנימי ברור שמכוון אותם בהחלטותיהם ובאופן שבו הם נוהגים כלפי אחרים. תחת הדרכתו של המוח החיובי שלהם, הם עושים יותר, לומדים יותר ומשפרים את עצמם. הם אומרים ׳כן׳ לעולם מעמדה של שיווי משקל רגשי, בקדמם בברכה את כל מה שיש לחיים להציע – וכל זאת, אפילו כשהנסיבות אינן לרוחם.
 
  
 
מסר הפתיחה שיש לנו להציע לכם הוא מרגש: בידיכם נמצא הכוח לקדם סוג כזה של גמישות, יכולת קליטה וחוסן נפשי אצל ילדיכם. זוהי המשמעות של עוצמה רגשית – לתת לילדיכם מוח איתן. ליעד הזה לא תגיעו על ידי כך שתכריחו אותם להאזין לסדרת הרצאות בנושא נחישות וסקרנות, או על ידי כך שתיזמו שיחות ארוכות ואינטנסיביות אחד-על-אחד. למעשה, האינטראקציות היומיומיות שלכם עם ילדיכם הן כל מה שתזדקקו לו. כל שתצטרכו לזכור הוא את עקרונות המוח החיובי ואת הדברים שנלמד אתכם בדפים הבאים כדי שתוכלו לעשות בהם שימוש בזמן שאתם מבלים עם ילדיכם – בזמן הנסיעה באוטו, במהלך ארוחת הערב, כשאתם משחקים ביחד, או אפילו בשעת ויכוח – וזאת במטרה לעצב את הדרך שבה הם מגיבים לנסיבות ומתקשרים עם האנשים שמסביבם.
 
כל זה אפשרי, מפני שהמוח החיובי הוא יותר מסתם דפוס מחשבה או גישה לעולם. הוא גם שני הדברים הללו, ללא ספק. וככזה, הוא מעניק לילדיכם הדרכה פנימית שמסייעת להם להתמודד בסקרנות ובהתלהבות עם האתגרים שהחיים מזמנים להם. המוח החיובי מהווה את הבסיס לחוזקם הפנימי ולעוצמתם המתבטאת כלפי חוץ. עם זאת, המוח החיובי הוא גם מצב נוירולוגי המתרחש כאשר המוח מעורב במתרחש באופנים מסוימים. באמצעות הבנה של כמה פרטים בסיסיים הקשורים להתפתחות המוח, תוכלו ליצור סביבה המאפשרת הזדמנויות שיטפחו מוח חיובי אצל ילדיכם.
 
כפי שנסביר בהמשך, המוח החיובי נוצר באמצעות פעילות עצבית באזור מסוים במוח הנקרא קליפת המוח הקדם-מצחית (Prefrontal Cortex, PFC), אשר מקשר אזורים רבים ושונים במוח זה לזה, אחראי על תהליכים מחשבתיים גבוהים, ומאפשר סקרנות, חוסן נפשי, חמלה, תובנה, פתיחות מחשבתית, פתרון בעיות, ואפילו מוסר. ילדים יכולים ללמוד לקבל גישה לתפקודים של האזור הזה במוחם ולהיות מודעים אליהם טוב יותר ככל שהם גדלים ומתפתחים. במילים אחרות, אתם יכולים ללמד את ילדיכם איך לפתח את האזור העצבי החשוב הזה אשר תומך בחוזק רגשי. כתוצאה מכך, הם יוכלו לשלוט טוב יותר בגופם וברגשותיהם, בעוד אוזנם כרויה בתשומת לב רבה יותר לתמריצים הפנימיים שלהם ובעודם חיים את חייהם באופן שלם יותר. מצב המוח החיובי הוא מצב נוירולוגי שמסייע לילדים (ולמבוגרים) לתקשר עם העולם בפתיחות, חוסן נפשי, הזדהות ואותנטיות.
 
המוח השלילי, לעומת זאת, לא נובע במיוחד מהקישוריות של קליפת המוח הקדם-מצחית, אלא ממצב מוחי פחות משולב אשר קשור לתפקודים של אזורי מוח נמוכים ופרימיטיביים יותר. באמצעות מצב המוח השלילי הזה אנחנו מגיבים לאיום או מתכוננים להתקפה הממשמשת ובאה. כתוצאה מאלה, מוחנו מגיב בעוצמת יתר, מתגונן וחרד שמא יבצע איזו שגיאה או יביע סקרנות אשר תכניס אותו לצרה. מצב זה יכול גם להוביל למתקפה, מאחר שהוא דוחה מכל וכול ידע חדש ונלחם במידע המתקבל מאנשים אחרים. מתקפה ודחייה הן שתי הדרכים שבהן המוח השלילי מתמודד עם העולם שבחוץ. תפיסת העולם של המוח השלילי היא כזו הכוללת עקשנות, חרדה, תחרותיות ואיום, והיא מותירה אותנו הרבה פחות כשירים להתמודד עם מצבים קשים או להבין היטב את עצמנו או את הסובבים אותנו.
 
ילדים המתקשרים עם העולם מעמדת המוח השלילי נתונים לחסדי הנסיבות ורגשותיהם. הם נתקעים בתוך תחושותיהם ללא יכולת לשנות אותן ובעודם מתלוננים על המציאות שבה הם חיים, במקום למצוא דרכים בריאות להגיב אליה. הם חוששים, לרוב באופן אובססיבי, להתמודד עם דברים חדשים או לעשות טעות, במקום שיוכלו לקבל החלטות ברוח הפתיחות והסקרנות של המוח החיובי. במצב המוח השלילי עקשנות היא לרוב התכונה השולטת.
 
האם משהו מזה נשמע לכם דומה למתרחש בתוך ביתכם? אם יש לכם ילדים, יש להניח שכן. האמת היא שכולנו נכנסים למצבים של מוח שלילי – ילדים ומבוגרים כאחד. התנהלות בנוקשות ו/או בתגובתיות יתר מפעם לפעם היא מצב שלא ניתן להימנע ממנו לגמרי. אבל אנחנו כן יכולים להבין אותו. וכתוצאה מהבנה זו, אנחנו יכולים ללמוד דרכים שבאמצעותן נוכל לסייע לילדינו לשוב מהר יותר אל מצב המוח החיובי, אם אכן יצאו ממנו. אף חשוב מכך, אנחנו יכולים להעניק להם את הכלים לעשות זאת בעצמם. ילדים צעירים יפעלו מתוך מצב של מוח שלילי בתכיפות גבוהה יותר מאשר ילדים גדולים יותר או מבוגרים. מוח שלילי שנראה כפועל ללא הפסק הוא טיפוסי והולם מבחינה התפתחותית לילדה בת שלוש – למשל, כאשר היא בוכה מפני שהמפוחית שלה נרטבה, אף על פי שהיא הייתה זו שזרקה אותה אל תוך כיור מלא במים! עם זאת, עם הזמן, ועם התקדמותם בשלבי ההתפתחות השונים, אנחנו יכולים לתמוך בילדינו לפתח את היכולת לווסת את עצמם, להתאושש מקשיים, להבין את ההתנסויות שלהם, ולחשוב גם על אחרים. ואז, יותר ויותר, המוח השלילי יהפוך לחיובי.
 
  
 
עצרו וחשבו על זה עכשיו, רק לרגע קל. כיצד החיים בביתכם היו יכולים להשתנות אילו ילדיכם היו מגיבים טוב יותר למצבים יומיומיים – מריבות עם אחים, הדרישה שיכבו מכשירי אלקטרוניקה, מילוי הוראות, מאבקים סביב הכנת שיעורי בית וסביב שעת השינה – באמצעות המוח החיובי ולא דרך המוח השלילי? כיצד דברים היו נראים אחרת אם הם היו פחות נוקשים ועקשניים ואם הם היו מסוגלים לווסת את עצמם בצורה טובה יותר כאשר הדברים לא מתנהלים לשביעות רצונם? מה היה קורה אם הם היו מקדמים בברכה התנסויות חדשות במקום לחשוש מהן? מה אם הם היו מסוגלים לבטא את רגשותיהם בצורה בהירה יותר, ולהיות אכפתיים יותר כלפי אחרים? כמה מאושרים יותר הם היו יכולים להיות? כמה מאושרת ורגועה יותר הייתה המשפחה כולה יכולה להיות?
 
ספר זה עוסק בדרכים שיעזרו לילדיכם לפתח מוח חיובי על ידי הענקת המרחב, ההזדמנות והכלים שיאפשרו להם לגדול להיות אנשים שמתקשרים באופן פתוח עם העולם ושלמים לגמרי עם עצמם ועם מי שהם. זו הדרך שבאמצעותה אנחנו עוזרים לילדים לפתח חוזק וחוסנים נפשיים.
 
כיצד החיים בביתכם היו משתנים אילו ילדיכם היו מגיבים למצבים יומיומיים באמצעות המוח החיובי, ולא דרך המוח השלילי?
 
 
טיפוח מוח חיובי אין משמעותו הורות מתירנית
 
אנחנו רוצים להיות ברורים מההתחלה לגבי הדברים שהמוח החיובי איננו כולל. אין משמעותו של המוח החיובי אמירת ׳כן׳ לילדים כל הזמן. אין משמעותו הורות מתירנית, או הגנה על הילדים מפני אכזבות, או חילוצם ממצבים קשים. בנוסף לזאת, אין משמעותו של המוח החיובי גידול ילדים צייתנים שפועלים כרובוטים בהתאם להוראות הוריהם בלי לחשוב עבור עצמם. להפך, המוח החיובי עוזר לילדים להתחיל להבין מי הם ולמי הם יגדלו להיות, ומסייע להם להבין שהם מסוגלים לגבור על אכזבות ומפלות ולבחור חיים מלאים בקשרים ובמשמעות. הפרקים השני והשלישי בספר ידונו במיוחד בחשיבות שישנה בלאפשר לילדים להבין שתסכולים ומכשולים הם חלק בלתי נפרד מהחיים – ובדרכים לתמוך בהם בזמן שהם לומדים זאת.
 
אין משמעותו של המוח החיובי אמירת ׳כן׳ לילדים כל הזמן.
 
אין משמעותו הורות מתירנית, או הגנה על הילדים מפני אכזבות, או חילוצם ממצבים קשים. בנוסף לזאת, אין משמעותו של המוח החיובי גידול ילדים צייתנים שפועלים כרובוטים בהתאם להוראות הוריהם בלי לחשוב עבור עצמם. להפך, המוח החיובי עוזר לילדים להתחיל להבין מי הם ולמי הם יגדלו להיות, ומסייע להם להבין שהם מסוגלים לגבור על אכזבות ומפלות ולבחור חיים מלאים בקשרים ובמשמעות.
 
אחרי הכול, המוח החיובי איננו מייצר אדם השמח כל הזמן, או אדם שאיננו חווה בעיות או רגשות שליליים לעולם. זו לא הנקודה כלל וכלל. דבר זה איננו מהווה מטרה לחיים, ואף איננו אפשרי בכלל. המוח החיובי איננו מוביל לסוג כזה או אחר של גן עדן מושלם, אלא ליכולת למצוא אושר ומשמעות גם בעיצומם של האתגרים שהחיים מזמנים לנו. הוא מאפשר לאדם לחוש ביציבות ולהיות מחובר לעצמו, ללמוד ולהסתגל בגמישות, ולחיות חיים חדורי מטרה. הוא מאפשר לאדם לא רק לשרוד מצבים קשים, אלא גם לצאת מהם חזק וחכם יותר מכפי שהיה. כך האדם יכול לפתח משמעות לחייו. באמצעות המוח החיובי שלו, האדם יכול גם לתקשר עם העצמי שלו, עם אנשים אחרים ועם העולם. לכך אנחנו מתכוונים בדברנו על חיים של קשר והבנת העצמי.
 
כאשר ילדים ובני נוער מפתחים גם את היכולת להיות קרי רוח – כשהם לומדים את המיומנות של חזרה למצב של מוח חיובי אחרי שנמצאו באופן מחשבה של המוח השלילי – הרי שהענקנו להם את המרכיב החשוב של חוסן נפשי. היוונים הקדמונים השתמשו במונח עבור סוג כזה של אושר המורכב ממשמעות, קשר, ושביעות עצמית שלווה. הם כינו זאת ׳יודמוניה׳, וזוהי אחת המתנות המעצימות וארוכות הטווח שביכולתנו להעניק לילדינו. היא מסייעת ביצירת חיים של הצלחה שלקראתם אנחנו יכולים להכין את ילדינו, אם נאפשר להם להתבגר אל תוך הזהויות האינדיבידואליות שלהם תוך כדי כך שאנו תומכים בהם ובונים מיומנויות לאורך הדרך. וגם, כמובן, תוך כדי שאנחנו בונים את המוח החיובי שלנו עצמנו במקביל.
 
בואו נתבונן על הדברים נכוחה: מהרבה בחינות, הילדים שלנו גדלים בעולמו של המוח השלילי. חשבו על יום שגרתי בבית ספר רגיל, עמוס בחוקים ובתקנות, במבחנים מתוקננים, שינון בעל-פה ושיטות משמעת אחידות שאמורות להתאים לכולם. וואו! הילדים צריכים להתמודד עם כל אלה שש שעות ביום, חמישה ימים בשבוע ותשעה חודשים בשנה? איום ונורא. ובנוסף לכל זה, קחו בחשבון את לוחות הזמנים העמוסים לעייפה שרבים מאיתנו כופים עליהם, הדחוסים בחוגי ׳העשרה׳, שיעורים פרטיים ופעילויות אחרות אשר מאלצים אותם להישאר ערים עד מאוחר ולאבד שעות שינה רק כדי לסיים את שיעורי הבית שלהם, שהם לא הספיקו לעשות במהלך שעות היום מכיוון שהיו עסוקים מדי בלקבל ׳העשרה׳. כאשר אנחנו מוסיפים לכל אלה את עובדת היותה של המדיה הדיגיטלית כה מפתה, עם גירויי שמע וראייה הצדים את תשומת ליבם של הילדים מסביב לשעון, ואשר מעניקה לילדים שלנו תענוג רגעי בלבד שהיוונים כינו בשם ׳הדוניה׳, אנחנו יכולים להגיע למסקנה שטיפוחו של מוח חיובי הוא חיוני במיוחד בתקופה המודרנית שבה אנו חיים, אם ברצוננו להעצים את ילדינו באמצעות אושר אמיתי ובר-קיימא, באמצעות ה׳יודמוניה׳ בעלת המשמעות, הקשר וקור הרוח.
 
הסחות הדעת הדיגיטליות ולוחות הזמנים העמוסים הללו מונעים לרוב את יצירתו של המוח החיובי, ולעתים אף משבשים את פעולתו. אומנם חלקם יכולים להציע לעיתים חוויות מעשירות, וחלקם הם בבחינת רע הכרחי (אולם עדיין איננו משוכנעים עד כמה מנהגים נפוצים מסוימים בתחום החינוך הם אכן הכרחיים, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בעבודות מעוררות ההשראה שנערכו בארצות הברית ובעולם כולו על ידי מחנכים היוצאים כנגד הסטטוס קוו בתחומים של שיעורי בית, לוחות זמנים של שיעורים ומשמעת). כמובן, אין ספק שילדים חייבים ללמוד איך לנהל את שגרת יומם, לעבוד לפי לוח זמנים ולהשלים משימות שאינן בהכרח מהנות עבורם. אתם בוודאי תבחינו שאנו מאמצים את העיקרון הזה לכל אורכו של הספר. הנקודה המרכזית שאנחנו מבקשים להעביר היא פשוטה: כאשר לוקחים בחשבון כמה משעות יומם הילדים משקיעים בפעילויות של המוח השלילי, חשוב ביותר מבחינתנו לשאוף להציע להם אינטראקציות של המוח החיובי מתי שרק נוכל. אנחנו שואפים להפוך את הבית למקום שבו גישת ה׳כן׳ מודגשת ומקבלת מקום גבוה בסדר העדיפויות באופן קבוע.
 
כאשר לוקחים בחשבון כמה משעות יומם הילדים משקיעים בפעילויות של המוח השלילי, חשוב ביותר מבחינתנו לשאוף להציע להם אינטראקציות של המוח החיובי מתי שרק נוכל.
 
נקודה נוספת לגבי מה שהמוח החיובי הוא איננו: הוא איננו מתכוון להפעיל לחץ נוסף על ההורים להיות מושלמים או למנוע מהם להתעמת עם ילדיהם. למעשה, הרעיון כאן הוא דווקא להירגע מעט. בדיוק כפי שילדיכם אינם נדרשים להיות מושלמים, הדבר נכון גם עבורכם. היו סבלניים כלפי עצמכם. היו נוכחים מבחינה רגשית עבור ילדיכם עד כמה שאתם מסוגלים, ואז אפשרו לדברים להתגלגל בעודכם תומכים בהם במהלך הדרך.
 
אם אתם מכירים את ספרינו ילד המוח השלם (The Whole Brain Child) ומשמעת ללא דרמה (No Drama Discipline), מייד תזהו כיצד המוח החיובי מהווה המשך ישיר והרחבה של דברים שדנו בהם בעבר. שלושת הספרים מתמקדים באמונה שמוחות הילדים שלנו – ולכן גם חייהם – מושפעים באופן ניכר מהחוויות שלהם, כולל האופן שבו אנחנו מתקשרים עימם, הדוגמה שאנחנו נותנים להם, ומערכות היחסים שאנו בונים איתם. בספר ילד המוח השלם הסברנו את חשיבות העידוד המכוון של אינטגרציה במוחותיהם של ילדינו ובמערכות היחסים שלהם, כדי לאפשר להם להיות מי שהם באמת וכדי שיוכלו לפתח קשרים בעלי משמעות עם האנשים הסובבים אותם. במשמעת ללא דרמה, התמקדנו בזיהוי המוח שנמצא מאחורי התנהגות ילדינו, בקילוף שכבות המעשים שלהם ובהבנה שבעיות משמעת הן בעצם הזדמנויות ללמד ולעצב מיומנויות.
 
כאן אנחנו לוקחים כמה מהרעיונות הללו צעד נוסף קדימה במטרה ליישמם בעודנו עונים על השאלה, איזה סוג של חוויה כוללת אתם רוצים שילדיכם יחוו עם העולם? מוקד העניין שלנו בדפים הבאים הוא להעניק לכם דרכים חדשות לשקול את המוח החיובי ולפתח אותו בכל ילד וילד, כך שתוכלו להזין את הניצוץ הפנימי הייחודי שלו כדי שיגדל ויגבה בעודו מאיר וחושף את תחושת העצמי שלו ואת העולם שמסביבו. נציג בפניכם כמה מהמחקרים ומהעובדות המדעיות העדכניים אשר נמצאים בחוד החנית של תחום חקר המוח ונסייע לכם ליישם את המידע במסגרת מערכות היחסים שלכם עם ילדיכם. אומנם חלק ממה שנדון בו בספר זה עשוי לגרום לשינוי באופן שבו אתם חושבים ומתנהגים כהורים ואף עלול להיות כרוך במעט תרגול, אך עם זאת, הרבה מהדברים יוכלו להתחיל ולשמש אתכם כבר עכשיו, ממש היום, במטרה ליצור שינוי בהתפתחות ילדיכם ובמערכת היחסים שאתם חולקים עימם. הבנה של כמה עקרונות יסוד של המוח החיובי היא כל שנדרש כדי לסייע לכם לשרוד את האתגרים היומיומיים של פה ועכשיו שבהם אתם נתקלים כהורים – ההתפרקויות הרגשיות, המאבקים על זמן מסך ושעות שינה, הפחדים מפני כישלונות והתנסויות חדשות, התקפות הכעס סביב הכנת שיעורי בית, השאיפה הנוקשה לשלמות, העקשנות, הריבים בין האחים – ובאותו זמן גם לעזור לכם לעצב מיומנויות בנות-קיימא אצל ילדיכם שיעצימו אותם לחיות חיים עשירים ובעלי משמעות.
 
אגב, בספר שלפניכם הדברים מנוסחים עבור הורים, אבל כל הנאמר בו מיועד עבור כל אדם שאוהב ילדים ומטפל בהם, כולל סבים וסבתות, מורים, מטפלים, מאמנים וכל אחד אחר אשר בידיו הופקדה האחריות החשובה והמהנה של תמיכה בילדים בעודם גדלים להיות מי שהם במלואם. אנחנו אסירי תודה על כך שיש בנמצא מספר כה גדול של מבוגרים שעובדים יחד כדי לאהוב ולהדריך ילדים בחייהם ואשר מסייעים להפגיש אותם עם עקרונות המוח החיובי.
 
 
 
המוח ״הפלסטי״ המשולב
 
מה שאמרנו עד כה, ומה שנוסיף ונאמר בהמשכו של הספר הזה, מבוסס על חקר המוח העדכני ביותר. העדשה המדעית אשר דרכה אנו בוחנים את האתגרים ההוריים נקראת נוירוביולוגיה בין-אישית (Interpersonal Neurobiology, IPNB), שהיא זווית רב-תחומית הנשענת על מחקר הנערך בכל רחבי העולם. דן הוא העורך המייסד של סדרת נורטון של הנויורוביולוגיה הבין-אישית, שהיא ספרייה מקצועית רחבת היקף הכוללת בחובה יותר מחמישים כותרים, ועשרות אלפים של סימוכין מדעיים. לכן, אם אתם חנונים כמונו ורוצים ללמוד יותר לגבי המדע עצמו שניצב מאחורי הרעיונות המוצגים כאן, סדרת נורטון היא הכתובת שלכם. עם זאת, אין צורך להיות נוירוביולוג כדי להבין כמה מהיסודות של ה-IPNB שיוכלו להביא לכם תועלת מיידית במערכות היחסים שלכם עם ילדיכם.
 
מה שניצב בבסיסה של הנוירוביולוגיה הבין-אישית זה בדיוק מה שאתם חושבים: נוירוביולוגיה מהזווית הבין-אישית. במילים פשוטות, IPNB בוחנת כיצד הנפש, המוח ומערכות היחסים שלנו מתקשרים זה עם זה כדי לעצב את מי שאנחנו. ניתן לחשוב עליהם כעל ׳משולש הרווחה׳. IPNB חוקרת את הקשרים בתוך מוחו של האדם, וכן את אלה שבין מוחות של אנשים שונים כפי שבאים לידי ביטוי במערכות היחסים ביניהם.
 
  
 
עקרון המפתח שמנחה את ה-IPNB הוא ללא ספק אינטגרציה, המתרחשת כאשר חלקים נפרדים ושונים עובדים ביחד כמכלול אחד שלם. המוח בנוי מאזורים רבים ולכל אחד מהם תפקידים שונים: ההמיספרות הימנית והשמאלית, החלקים הגבוהים והנמוכים של המוח, עצבי תחושה, מרכזי זיכרון, מעגלים רבים ומגוונים האחראיים לתפקודים כמו שפה, רגש ובקרת תנועה, וכן הלאה. כל אחד מאזורים שונים אלה של המוח מופקד על תחומי האחריות שלו ויש לו תפקידים המוטלים עליו. כאשר האזורים השונים עובדים ביחד כצוות, כמכלול אחד מתואם, המוח הופך למשולב ובכך הוא מסוגל לבצע יותר פעולות ולהיות יעיל בהרבה מסך חלקיו. זוהי הסיבה שבעטיה דיברנו רבות כל כך במהלך השנים על הורות המוח השלם: ברצוננו לעזור לילדים לשלב ולפתח לכלל פעולה את כל חלקי מוחם, כך שחלקים שונים במוח הופכים מחוברים יותר, הן מבחינה מבנית (כלומר הדרך הפיזית שבה הם מחוברים באמצעות עצבים), והן תפקודית (כלומר האופן שבו הם עובדים ומתפקדים ביחד). אינטגרציה מבנית ותפקודית כאחד היא המפתח לרווחתו הכללית של האדם.
 
חקר המוח העדכני ביותר תומך ברעיון של מוח משולב. ייתכן ששמעתם על פרויקט הקונקטום האנושי, מחקר אשר ממומן על ידי המכונים הלאומיים לבריאות בארצות הברית ואשר איחד ביולוגים, רופאים, מדעני חקר המחשב ופיזיקאים למחקר עצום ממדים של המוח האנושי. אחת מתגליות המפתח של הפרויקט, שחקר יותר מאלף ומאתיים מוחות של אנשים בריאים, קשורה במיוחד לדברים שבהם אנחנו דנים בספר זה. כאשר אתם בוחנים את כל המטרות החיוביות שאדם שואף להן במהלך חייו – אושר, בריאות פיזית ונפשית, הצלחה בלימודים ובעבודה, סיפוק במערכות יחסים, וכדומה – המשתנה שמנבא באופן המשמעותי ביותר את התוצאות האלה הוא מוח משולב, המתבטא במידה שבה הקונקטום הזה מחובר מבפנים, כלומר עד כמה אזורים שונים של המוח קשורים אלה לאלה.
 
במלים אחרות, אם אתם רוצים לעזור לילדכם לגדול לאדם המסוגל לחיות חיים מוצלחים ובעלי משמעות, אין בעצם מטרה חשובה יותר מאשר לסייע למוח שלו להפוך למשולב. בעבר עסקנו רבות בדרכים מעשיות לעשות זאת, ודבר זה עומד גם בבסיסו של הספר הזה. כהורים – או כסבא או סבתא, מורה, או מטפל אחר – נמצאת בידיכם ההזדמנות להעניק לילד שאותו אתם אוהבים התנסויות שיוצרות את הקשרים החשובים האלה בתוך מוחו. כל ילד שונה מחברו, ואין בנמצא תרופת פלא שנותנת פתרון לכל מצב, אבל עם קצת מאמץ והרבה כוונה תוכלו ליצור מרחב בחיי ילדכם שיאפשר לחבר את האזורים השונים של מוחו מבחינה מבנית ותפקודית גם יחד, כך שאזורים אלה יוכלו לתקשר ולשתף פעולה אלה עם אלה ולהביא לתוצאות הרצויות.
 
אם אתם רוצים לעזור לילדכם לגדול לאדם המסוגל לחיות חיים מוצלחים ובעלי משמעות, אין בעצם מטרה חשובה יותר מאשר לסייע למוח שלו להפוך למשולב.
 
המוח החיובי הוא המצב התפקודי של המוח המשולב המטפח את התפתחותם של קשרים מבניים משולבים במוח עצמו. כאשר אתם מטפחים את המוח החיובי במהלך האינטראקציות שלכם עם ילדכם, אתם מעצימים אותו לצמוח כמוח משולב יותר.
 
קל להבין מדוע אינטגרציה חשובה כל כך. אנו משתמשים בראשי התיבות באגסי כדי לתאר את תכונותיו של המוח המשולב.
 
  
 
מוח מקושר ומשולב, שכל חלקיו הרבים פועלים ביחד כמכלול אחד מאוזן ומתואם, הוא יותר ברור, אנרגטי, גמיש, סתגלן ויציב. כתוצאה מכך, ילד עם מוח משולב יתמודד בצורה טובה יותר כשהדברים לא יתרחשו כפי שירצה. במקום להגיב לעולם מנקודת מוצא של תגובתיות יתר, המפקירה אותו לרחמי הסובב אותו ולרגשותיו שלו, הוא מסוגל לפעול יותר באמצעות גישה של קליטה, לפיה הוא יכול להחליט איך הוא רוצה להגיב למגוון של מצבים ואתגרים. זוהי הדרך שבה ילדים מפתחים הבנה עצמית ומצפן פנימי שמנחה אותם, עם מטרות ודחף פנימיים. זוהי תפיסת החיים של המוח החיובי, ואתם יכולים להבין כיצד היא מאפשרת לילדים לקבל החלטות טובות יותר, לתקשר טוב יותר עם אחרים, ולהבין את עצמם באופן שלם יותר.
 
סיבה מהותית אחת שבגינה רמות גבוהות יותר של אינטגרציה היא בכלל אפשרית, היא שהמוח הוא פלסטי, ניתן לעיצוב, ומשתנה בעקבות החוויות שאנו חווים. הרעיון הזה מכונה ניורופלסטיות, והוא מתייחס לעובדה שאין מדובר רק בנפש או בצורת המחשבה של האדם אשר משתנות במהלך החיים. תהליך זה מתרחש גם הוא, כמובן, אבל נוירופלסטיות אוצרת בחובה הרבה יותר מכך. הארכיטקטורה הפיזית של המוח מתאימה את עצמה למידע חדש, מכירה בעצמה ויוצרת מסלולים עצביים חדשים המבוססים על מה שהאדם רואה, שומע, נוגע, חושב, מתנהג, וכדומה. כל דבר הלוכד את תשומת ליבנו וכל דבר שאנו מדגישים בהתנסויות ובאינטראקציות שלנו, יוצר קשרים מחברים חדשים במוח. כאשר תשומת ליבנו מוקדשת לדבר כלשהו, העצבים מאותתים, וכשהעצבים מאותתים, הם מתחברים לרשת אחת.
 
  
 
נוירופלסטיות מובילה למספר שאלות מעניינות ביותר בקרב הורים לגבי סוג ההתנסויות שעליהם ליצור עבור ילדיהם. מכיוון שלהורים נתונה היכולת, באמצעות המקום והאופן שבאמצעותם הם מכוונים את תשומת הלב של ילדיהם, לבנות ולחזק קשרים חשובים בתוך מוחותיהם של ילדיהם, חיוני הדבר שההורים יקדישו מחשבה להתנסויות הללו ולסוג הקשרים שהן מסייעות לפתח במוחות הצעירים של ילדיהם. כאשר אנו שמים לב לדברים, העצבים מאותתים. במצב של המוח החיובי, כאשר העצבים מאותתים, רשת העצבים צומחת ונבנית וכך משנה את המוח והופכת אותו למשולב יותר. לכן, כשאתם קוראים ספר עם ילדכם ושואלים, ״מה, לדעתך, גרם לילדה הזו להתעצב אל ליבה?״ אתם מאפשרים לו לבנות ולחזק את המעגל העצבי של ההזדהות והמעורבות החברתית במוחו. רק מפני שמיקדתם את תשומת הלב ברגש המסוים הזה, אתם מסייעים בבניית המעגל העצבי של התבוננות עצמית. או, למשל, כאשר אתם מספרים בדיחה או חדים חידה, אתם ממקדים את תשומת הלב בהומור ובהיגיון, ובכך מסייעים בבניית ההיבטים האלה בזהותם של ילדיכם. באופן דומה, חשיפה של ילדיכם לאשמה רעילה או עודף ביקורת מצידכם או מצידו של מורה או מאמן או מישהו אחר, תיצור מסלולים עצביים שישפיעו על תחושת העצמי שלהם. מצב המוח השלילי שנוצר באינטראקציה שביניכם יכולה אף היא לתרום להתפתחותו של המוח – אבל במצב כזה הוא לא מתפתח באופן משולב.
 
הבחירה היא שלכם: מוח שלילי או מוח חיובי? בדיוק כמו שגנן משתמש במגרפה ורופא בסטטוסקופ, ההורה יכול להשתמש בכלי תשומת הלב כדי לסייע בפיתוחם ובקישורם של אזורים שונים במוחו של הילד. כך תוכלו לכוון את צמיחתו של הילד ולקדם אינטגרציה.
 
בנוסף לכך, כאשר אנו מזניחים חלקים בהתפתחות ילדינו, חלקי המוח הללו עלולים להיות ״גזומים״ – הם יכולים לסבול מתת התפתחות ואפילו למות. משמעות הדבר היא שאם ילדים לא יחוו התנסויות מסוימות, ואם תשומת ליבם לעולם לא תינתן למידע מסוים, הם עלולים לאבד את המיומנויות האלה, במיוחד במהלכו של גיל ההתבגרות. אם, למשל, ילדך לעולם לא שומע על נדיבות והענקה, החלק במוחו האחראי לתפקידים האלה עלול שלא להתפתח במלואו. אותו הדבר קורה כאשר הוא לא מקבל מספיק זמן חופשי לשחק, להיות סקרן ולחקור. העצבים לא יאותתו, והאינטגרציה הנדרשת לצמיחה והתפתחות לא תתרחש במידה הרצויה. ניתן לרכוש חלק מהמיומנויות האלה במרוצת הזמן תוך כדי השקעת אנרגיה ומאמץ, אבל עדיף להציע התנסויות אשר מפתחות את המוח במהלך הילדות וגיל ההתבגרות. כפי שנשוב ונסביר במהלך הספר, הדברים אותם אתם מעריכים או אלה שאינכם מתייחסים אליהם, הדברים שלהם אתם מקדישים תשומת לב או אלה שמהם אתם מתעלמים - אלה הדברים שישפיעו על מי שילדכם יגדל להיות.
 
מכיוון שלהורים נתונה היכולת, באמצעות המקום והאופן שבאמצעותם הם מכוונים את תשומת הלב של ילדיהם, לבנות ולחזק קשרים חשובים בתוך מוחותיהם של ילדיהם, חיוני הדבר שההורים יקדישו מחשבה להתנסויות הללו ולסוג הקשרים שהן מסייעות לפתח במוחות הצעירים של ילדיהם.
 
גורמים נוספים, כמו מזג ומשתנים מולדים, חשובים גם הם ללא ספק בהקשר של התפתחות המבנה והתפקוד של המוח. גנים יכולים לשחק תפקיד מכריע בעיצוב המוח ולפיכך גם בהתנהגותם של ילדים. יחד עם זאת, אנחנו משפיעים באופן משמעותי על ילדינו גם באמצעות ההתנסויות שאנחנו יוצרים עבורם, אפילו כשלוקחים בחשבון הבדלים מולדים שאינם בשליטתנו. משמעות הדבר היא שהקשבה לצרכיו של הילד המסוים שלכם במטרה להבין לאילו התנסויות הוא זקוק ולסייע לו במיקוד תשומת הלב באופן ההולם את המזג שלו - הן דרכים חשובות המאפשרות לכם לעזור לו לעצב את התפתחות המוח שלו בכיוון הנכון. התנסויות מעצבות את התפתחות הקשרים במוח – בילדות, בגיל ההתבגרות, ובמהלך חיינו הבוגרים!
 
 
ארבעת היסודות של המוח החיובי
 
אם קראתם את הספרים שלנו, אתם בוודאי יודעים שאנחנו דנים רבות במה שאנחנו קוראים לו מוח הקומה העליונה. המוח הוא, כמובן, מורכב ביותר, אז דרך אחת שבאמצעותה אנחנו מפשטים את הרעיון המסוים הזה היא השוואה בין מוח הילד המתפתח לבין בנייה של בית שיש לו קומה עליונה ותחתונה. הקומה התחתונה מייצגת את החלקים הפרימיטיביים יותר של המוח – גזע המוח והאזור הלימבי – הנמצאים באזור הנמוך יותר של המוח שנמצא בין הקצה העליון של הצוואר ועד גשר האף. אנחנו מכנים את האזור הזה מוח הקומה התחתונה, והוא זה האחראי לפעולות העצביות והשכליות הכי בסיסיות שלנו, כולל רגשות חזקים, אינסטינקטים ותפקודים בסיסיים כמו עיכול ונשימה. מוח הקומה התחתונה פועל במהירות גדולה, לרוב בלי שאנחנו כלל מודעים לפעילותו. לרוב, הוא גורם לנו לפעול בתגובתיות יתר ובלי לחשוב במצבים מסוימים, מכיוון שהקומה התחתונה היא המקום שבו מתרחשים התהליכים האינסטינקטיביים מסדר נמוך, שהינם בדרך כלל אוטומטיים.
 
כשאנחנו נולדים, הקומה התחתונה של המוח כבר מפותחת למדי. מוח הקומה העליונה, לעומת זאת, הוא חלקו של הבית שעדיין נמצא בעיצומה של הבנייה. זהו החלק אשר אחראי על חשיבה מורכבת יותר ועל מיומנויות הקשורות לרגשות ולמערכות יחסים. הוא מורכב מקליפת המוח, שהיא השכבה החיצונית ביותר של המוח המתחילה ממש מאחורי המצח וממשיכה לכיוון החלק האחורי של הראש, כמעין חצי כיפה אשר מכסה תחתיה את מוח הקומה התחתונה. מוח הקומה העליונה מאפשר לנו לתכנן קדימה, לקחת בחשבון השלכות, לפתור בעיות קשות, לשקול היבטים שונים ולבצע פעילויות קוגניטיביות מתוחכמות אחרות הקשורות בתפקודים ניהוליים. רוב מה שאנחנו חווים באמצעות התודעה היומיומית שלנו, אם כי לא הכול, הוא תוצאה של תהליכי מחשבה עליונים של מוח הקומה העליונה שלנו.
 
  
 
מוח הקומה העליונה מתפתח עם הזמן, במקביל לגדילה ולהתבגרות של הילד. למעשה, בניית הקומה העליונה לא תגיע אל סיומה לפני שהאדם יגיע לאמצע שנות העשרים לחייו. אם נזקקתם לסיבה אחת בלבד כדי להיות סבלניים עם ילדכם כשהוא חווה התקף זעם או מתנהג באופן שנראה לא הגיוני, זוהי הסיבה: המוח שלו עדיין לא לגמרי בשל, והוא איננו מסוגל, פשוטו כמשמעו, לשלוט ברגשותיו ובגופו כל הזמן. ברגעים מסוימים, הוא פועל תחת הנחייתו של מוח הקומה התחתונה הפרימיטיבי והקדום שלו. זה המקום שבו אתם, ההורים, מקבלים עליכם תפקיד חשוב. אחת המשימות העיקריות שלכם כמטפליו של הילד היא לטפח ולאהוב אותו באותו הזמן שבו אתם גם מסייעים בבנייה ובחיזוק של מוח הקומה העליונה שלו. אתם יכולים לחשוב על כך כאילו אתם אלה המהווים את מוח הקומה העליונה שלו עד שמוחו מתפתח דיו. תוך כדי כך, אתם עוזרים בעיצוב המוח הפלסטי של ילדכם ומסייעים בפיתוח האינטגרציה שלו באמצעות הצעת התנסויות למוח החיובי אשר יפתחו את התפקודים השונים של מוח הקומה העליונה ויעזרו לו לאזן את תפקודי מוח הקומה התחתונה.
 
אם נזקקתם לסיבה אחת בלבד כדי להיות סבלניים עם ילדכם כשהוא חווה התקף זעם או מתנהג באופן שנראה לא הגיוני, זוהי הסיבה: המוח שלו עדיין לא לגמרי בשל, והוא איננו מסוגל, פשוטו כמשמעו, לשלוט ברגשותיו ובגופו כל הזמן.
 
אם כן, סביר להניח שתרצו לעזור לפתח את החלק בילדכם שמאפשר לו להיות אדם הגיוני, אכפתי, חסין מבחינה רגשית ואחראי? ובכן, את כל אלה עושה מוח הקומה העליונה. באופן ספציפי יותר, ישנו חלק מסוים של מוח הקומה העליונה, קליפת המוח הקדם-חזיתית (Prefrontal Cortex, PFC), אשר אחראי, למעשה, על כל ההתנהגויות המצופות מאדם בוגר ואכפתי בעל מוח חיובי פעיל: גמישות וסתגלנות, תהליך קבלת החלטות שקול ותכנון מראש, ויסות רגשות וגוף, יכולת התבוננות, הזדהות עם הזולת ומוסר. אלה יכולות הנובעות מקליפת מוח קדם-חזיתית מפותחת במלואה אשר מתפקדת ברמה גבוהה, והן מייצגות את עצם מהותה של אינטליגנציה רגשית וחברתית. כאשר קליפת המוח הקדם-חזיתית של אדם ממלאת את תפקידה נאמנה, כאשר נוצרת אינטגרציה, האדם שמח ומקושר וחש נינוח עם העולם. זה מה שיוצר את סוג האושר המכונה ׳יודמוניה׳, אשר מעניק משמעות, קשר ואיזון. אדם שכזה מתייחס לחיים באמצעות המוח החיובי.
 
כפי שתוכלו להיווכח בפרקים הבאים, לקחנו את רשימת ההתנהגויות הנובעות מקליפת המוח הקדם-חזיתית המשולבת ופישטנו אותה למה שאנחנו מכנים ׳ארבעת היסודות של המוח החיובי׳:
 
  
 
כאשר קליפת המוח הקדם-חזיתית, ה-PFC, ואזורים הקשורים אליה מעורבים ועושים את עבודתם, המוח החיובי עולה וצומח בעודנו מעודדים את הילד לגדול ולהתפתח. כאשר אנו מקפידים לאפשר לו לפתח את הזהות והמזג האינדיבידואליים שלו ומאמצים אותם אל ליבנו, אנחנו גם מלמדים את המיומנויות והיכולות שיכולים לסייע לו בהמשך הדרך. ארבעת היסודות האלה הם הסימנים לקיומו של מוח הקומה העליונה המעורב והמשולב.
 
כאשר אנחנו מבחינים שלילד יש בעיה בהתמודדות עם רגשות גדולים, עלינו לעזור לו לפתח מיומנויות של איזון, שמשמעו ויסות הרגשות והגוף שלו וקבלת החלטות חיוביות, אפילו בעת כעס. או, אם הילד מתקשה להתמיד ולהתמודד עם נסיבות קשות, אנחנו יכולים לעבוד על פיתוחו של חוסן נפשי. לאחר שפיתח איזון וחוסן נפשי גדולים יותר, הילד כעת מוכן לפתח את יכולת ההתבוננות ההכרחית כדי באמת להבין את עצמו ואת רגשותיו, כלומר הוא באמת יכול להחליט מה הדברים החשובים לו ומה הוא רוצה להיות. זוהי מהותו של מה שאנו מכנים מצפן פנימי. היסוד האחרון של המוח החיובי הוא הזדהות, שבמסגרתה הילד עושה שימוש בכוחות וביכולת ההתבוננות הפנימית שלו כדי להבין טוב יותר ולדאוג יותר לרווחתו שלו ושל אחרים, וכדי לפעול באורח מוסרי ואתי. כפי שנסביר בפרק החמישי, אנו משתמשים כאן במונח הכללי ״הזדהות״ במשמעותו המדעית הרחבה יותר, אשר כוללת הזדהות עם רגשות הזולת (תהודה רגשית), היכולת להבין את נקודת מבטו של האחר (אימוץ פרספקטיבה), הבנת האחר (הזדהות קוגניטיבית), התחלקות בשמחתו של הזולת (שמחה מזדהה), ודאגה אכפתית המשלבת רצון לעזור (הזדהות רחומה).
 
כל ארבעת היסודות הם מיומנויות נרכשות, וכל צעד נוסף בכיוונה של תפיסת העולם של המוח החיובי מקדם את הילד קדימה לעבר חיים המלאים באיזון, חוסן נפשי, יכולת התבוננות והזדהות.
 
שימו לב, בבקשה, שהתהליך הוא מעגלי. מוח חיובי מביא לאיזון, חוסן נפשי, יכולת התבוננות והזדהות ההולכים וגדלים אצל הילד. בהמשך, ככל שאנחנו עובדים יותר לעודד ולטפח את היסודות האלה, אנחנו מאשרים מחדש את גישתו של המוח החיובי כלפי העולם, מה שמוביל בתורו לרמה גבוהה יותר של איזון, חוסן נפשי, יכולת התבוננות והזדהות. זהו תהליך שחוזר על עצמו, תהלך ההולך ומתעצם, אשר מוביל לתוצאות חיוביות יותר ויותר אצל ילדינו. בנוסף, הוא חושף ממצא מדעי מרתק: אינטגרציה מובילה לעוד אינטגרציה. אינטראקציות של המוח החיובי מובילות להתרחשותם של מצבים נוספים של המוח החיובי. כאשר במסגרת תפקידכם כהורים, אתם לומדים להיות מודעים למיומנויות הללו ולפתח מוח חיובי משלכם, ייתכן שתשמחו לראות, כפי שאנחנו ועוד הורים רבים שעבדנו איתם בעבר הופתעו לגלות, שהמיומנות החדשה הזו מחזקת ומאששת את עצמה (ייתכן שכבר הבנתם את זה ושאתם חושבים לעצמכם, ״נו, באמת, דן וטינה, זו באמת לא חוכמה להבין את זה.״ אבל אנחנו היינו משיבים לכם שזוהי חוכמתו של המוח החיובי!).
 
בעודנו ממשיכים להיות מודעים וקשובים לרעיון שה-PFC ושאר מוח הקומה העליונה עדיין נמצאים בבנייה, עלינו לזכור להיות סבלניים ולא לצפות מילדינו ליותר ממה שיכולתם מאפשרת להם מבחינת התנהגות ופרספקטיבה. עם זאת, על ידי כך שתחשפו את ילדיכם להתנסויות המעודדות אותם להיות יותר מאוזנים, חסינים מבחינת רגשית, בעלי יכולת התבוננות ואכפתיים, תמשיכו לבנות, לחזק ולתמוך במוח הקומה העליונה שלהם ובכך להכין אותם לחיים של הצלחה. כשאתם עושים כך, אתם עוזרים להם לפתח מוח חיובי, על כל ההשלכות החיוביות הנובעות ממנו.
 
זכרו, כל אחד מארבעת היסודות של המוח החיובי הוא מיומנות שילדיכם יכול לפתח באמצעות אימון ובעזרת הכוונה מכם. אומנם ישנם ילדים שהינם יותר מאוזנים, חסינים רגשית, בעלי יכולת התבוננות ואכפתיים באופן טבעי, אך מוחותיהם של כל הילדים הם פלסטיים ומסוגלים להתפתח ולצמוח בעקבות התנסויות משולבות שהילד חווה. לכן, נציג בפניכם מידע בסיסי לגבי כל אחד מהיסודות וכן צעדים מעשיים שאתם יכולים לנקוט בכדי לטפח ולפתח כל אחד מהם בחייו של ילדכם.
 
לטיפוח המוח החיובי ישנם יתרונות משמעותיים הן לטווח הקצר והן לטווח הארוך. התועלת המיידית ביותר היא שעבודתכם כהורים תהפוך לקלה יותר. ילד שפיתח יכולת גבוהה יותר של נגישות אל המוח החיובי שלו לא יהיה רק שמח יותר ויתעניין יותר בעולם שמסביבו, אלא גם יהיה גמיש יותר וקל יהיה יותר לעבוד איתו, מכיוון שהנכונות לקלוט תתפוס את מקומה של תגובתיות היתר (עוד על נושא זה בהמשך). זוהי התועלת היומיומית של הענקת מיומנות השפעול של המוח החיובי לילדכם: ילד רגוע ונינוח יותר ויחסי ילד-הורה טובים יותר. התועלת לטווח הארוך היא שאתם תיבנו ותפתחו את הקשרים של מוח הקומה העליונה של ילדכם ותלמדו אותו מיומנויות שישמשו אותו בגיל ההתבגרות ובחייו הבוגרים. אחרי הכול, ארבעת היסודות הללו הם אבני הפינה של יודמניה לחיים שלווים, שמחים ואותנטיים.
 
בסופו של כל פרק תמצאו שני חלקים שמטרתם להציג בפניכם דרכים נוספות ליישם את רעיונותיו של הפרק בחייכם. החלק הראשון, ״ילדי המוח החיובי״, מופיע כקומיקס קצר במטרה לעזור לכם לדון ברעיונות העיקריים של הפרק עם ילדכם. נקטנו בגישה הזו גם בספרים אחרים שלנו ושמענו בעקביות מהורים, מורים ורופאים עד כמה הדבר מסייע להם לעכל את המידע בעצמם ולשתף אותו עם ילדיהם. לדוגמה, לאחר שתקראו את הפרק שעוסק בחוסן נפשי, תוכלו לקרוא את חלק ״ילדי המוח החיובי״ שלו עם ילדיכם וביחד לשוחח איתם על משמעות ההתמודדות עם פחדים וההתגברות על מכשולים, ועל הדרכים לעשות זאת בחיי היום-יום.
 
התועלת המיידית ביותר בטיפוח המוח החיובי בילדכם היא שעבודתכם כהורים תהפוך לקלה יתר. התועלת לטווח הארוך היא שאתם תיבנו ותפתחו את הקשרים של מוח הקומה העליונה של ילדכם ותלמדו אותו מיומנויות שישמשו אותו בגיל ההתבגרות ובחייו הבוגרים.
 
החלק השני המופיע לקראת סוף הפרק נקרא ״המוח החיובי שלי״. בחלק זה, ניתן לכם הזדמנות להרהר ברעיונות שמופיעים בפרק לא רק כהורים המעוניינים להבין טוב יותר את ילדיהם ולהעניק להם מיומנויות חשובות, אלא גם כבני אדם המבקשים להמשיך לצמוח ולהתפתח במהלך חייכם שלכם. אחרי הכול, אתם אלה שמדגימים לילדיכם כיצד להתנהל בעולם. כפי שאנו נוהגים לחזור ולומר לקהלים שלנו, כל הרעיונות והטכניקות שאנחנו מלמדים ישימים, למעשה, עבור ילדים ומבוגרים כאחד. אין משמעות הדבר שעליכם להיות מושלמים כל הזמן, או להיות בשליטה בכל רגע נתון. עם זאת, פיתוח תקשורת ומיומנויות טובות יותר בכל הנוגע למערכות יחסים, פתיחות גדולה יותר ונכונות לקלוט ולחוות התנסויות חדשות, מציאת משמעות גדולה יותר בחיי היום-יום, אושר ומימוש עצמי – האם קיים מישהו שאיננו שואף לכל אלה? הרי אלה הדברים העומדים בבסיסו של המוח החיובי. לכן, בסופו של כל פרק תינתן לכם ההזדמנות לחשוב על חייכם שלכם ועל הדרכים שבהן אתם יכולים להפיק תועלת מחיים שמכילים עוד יותר חוסן נפשי, איזון, יכולת התבוננות והזדהות.
 
בסופו של הספר תוכלו למצוא את ״הדף למקרר של המוח החיובי״, שבו אנחנו מסכמים בקיצור נמרץ את הרעיונות המרכזיים שבספר. אתם מזומנים להדפיס את הדף הזה ולתלות אותו על המקרר שלכם, או לצלם אותו עם הטלפון שלכם ולחזור ולעיין בו כל אימת שברצונכם להיזכר ברעיונות מפתח או לשתף אנשים אחרים ברעיונות לגבי המוח החיובי.
 
כל המוצג על גבי דפים אלה נתמך על ידי המדע. עם זאת, אנחנו מבינים שהורים הינם, פחות או יותר לפי הגדרה, עמוסים ומותשים ולרוב נאבקים למצוא כמה רגעים פה ושם כדי להספיק לאכול ולישון וללכת לשירותים. לפיכך, השקענו מאמץ בכדי לפשט את הדברים ולהפכם לידידותיים ככל האפשר למשתמש, בעודנו מקפידים להישאר נאמנים למדע ובאותו הזמן גם לחבור אליכם כהורים לצרה בכתיבת הדברים בצורה בהירה, מדויקת ויעילה.
 
זהו כבוד עצום עבורנו שבחרתם לכלול אותנו במסע הקשה והמתגמל הזה שנקרא הורות. למעשה, אנחנו חשים כבוד גדול והערצה לכך שביחד עם כל מה שאתם נאלצים להתמודד איתו במהלך גידול ילדיכם, אתם עדיין מתאמצים לפעול בדרך מוכוונת-מטרה ואוהבת, מאשר פשוט לעבור למצב של טייס אוטומטי ולפעול באותה צורה שבה ראיתם את הוריכם פועלים. לאהבה מוכוונת-מטרה מסוג זה השפעות מרחיקות לכת, בעודכם מציגים לילדיכם את המוח החיובי ועוזרים להם לגשת אל העולם בפתיחות, התרגשות ושמחה.
טינה פיין ברייסון, PhD, היא מחברת שותפה (ביחד עם דניאל ג׳. סיגל) של רבי המכר ״ילד המוח השלם״ (The Whole Brain Child), ו״משמעת ללא דרמה״ (No-Drama Discipline). היא פסיכותרפיסטית לילדים ונוער, מנהלת מחלקת ההורות עבור ה-Mindsight Institute, ומומחית להתפתחות הילד בבית הספר על-שם סֵיינְט מַארְק באַלְטָה-דֶנָה, קליפורניה. היא מעבירה נאומי מפתח בכנסים ומעבירה סדנאות להורים, מחנכים ורופאים מסביב לעולם. ד״ר ברייסון קיבלה את הדוקטורט שלה מאוניברסיטת דרום קליפורניה, והיא מתגוררת בקרבת לוס אנג׳לס עם בעלה ושלושת ילדיהם.
 
Twitter: @tinabryson
חפשו את טינה פיין ברייסון בפייסבוק

דניאל ג'.סיגל

דניאל ג‘. סיגל, MD, הוא פרופסור קליני בפסיכיאטריה בבית הספר לרפואה של UCLA, המייסד והמנהל השותף של ה-Mindful Awareness Research Center ב-UCLA והמנהל בפועל של ה-Mindset Institute. בוגר של בית הספר לרפואה של הרווארד, ד״ר סיגל כתב מספר ספרים, כולל רב-המכר של הניו-יורק טיימס ״סיעור מוחות״ (Brainstorm), ״הורות מן השורש אל הלבלוב״ (Parenting from the Inside Out, עם מֶרִי הַארְצֶל), ״ילד המוח השלם״ (The Whole Brain Child, עם טינה פיין ברייסון), ו״משמעת ללא דרמה״ (No-Drama Discipline, עם טינה פיין ברייסון). הוא גם מחברם של הטקסטים המקצועיים הידועים ״המוח המודע״ (The Mindful Brain) ו״המוח המתפתח״ (The Developing Mind). ד״ר סיגל מעביר נאומי מפתח בכנסים ומעביר סדנאות מסביב לעולם. הוא מתגורר בלוס אנג׳לס עם אשתו.
 
Twitter: @drdansiegel

עוד על הספר

המוח החיובי טינה פיין ברייסון, דניאל ג'.סיגל
ברוכים הבאים
 
 
״אני מבקשת הרבה עבור ילדיי: שמחה, חוסן נפשי, הצלחה בלימודים, מיומנויות חברתיות, מודעות עצמית גבוהה, ועוד ועוד. קשה לי בכלל להחליט איפה להתחיל. מהן התכונות החשובות ביותר שבהן כדאי להתמקד במטרה לסייע לילדיי לחיות חיים מלאי אושר ובעלי משמעות?״
 
אנחנו שומעים גרסה כזו או אחרת של השאלה הזאת בכל מקום שאליו נפנה. הורים רוצים לעזור לילדיהם לגדול להיות אנשים המסוגלים להתנהל היטב בעצמם ולבצע בחירות נכונות, אפילו כשהחיים מלאים באתגרים. הם מקווים שלילדיהם יהיה אכפת מאנשים אחרים ובאותו הזמן גם שיהיו מסוגלים לעמוד על שלהם. הם רוצים שילדיהם יגדלו להיות עצמאיים אבל גם שיוכלו ליהנות מההדדיות שבמערכות יחסים. הם רוצים שהם לא יתמוטטו כאשר הדברים אינם מתנהלים לפי רצונם.
 
וואו! זו רשימה ארוכה למדי, אשר עלולה ליצור לחץ עלינו כהורים (או כאנשי מקצוע שעובדים עם ילדים). אז היכן עלינו למקד את תשומת ליבנו?
 
הספר שאתם אוחזים בידיכם מהווה את הניסיון שלנו להציע תשובה לשאלה שלעיל. הרעיון המרכזי בו הוא שהורים יכולים לעזור לילדיהם לפתח מוח חיובי, שהינו בעל ארבע תכונות מפתח:
 
איזון: היכולת לנהל רגשות והתנהגויות, כך שילדים ייטו פחות לאבד את סבלנותם ואת שליטתם העצמית.
 
חוסן נפשי: היכולת להתאושש מאתגרים והתמודדויות המתרחשים כחלק בלתי נפרד מהחיים.
 
יכולת התבוננות: היכולת להתבונן פנימה ולהבין את עצמך, ואז להשתמש במה שלמדת כדי לקבל החלטות חיוביות ולהיות בשליטה טובה יותר על חייך.
 
הזדהות: היכולת להבין את נקודת מבטו של האחר, ואז להרגיש מספיק אכפתיות כדי לפעול על מנת לשפר את המצב כאשר מתבקש.
 
בספר שלפניכם נכיר לכם את המוח החיובי ונדון בדרכים מעשיות באמצעותן תוכלו לטפח את התכונות הללו אצל ילדיכם וללמד אותם את מיומנויות החיים החשובות האלה. אתם בהחלט יכולים לעזור לילדיכם לגדול ולהיות יותר מאוזנים מבחינה רגשית, עמידים יותר אל מול אתגרים, מודעים יותר לעצמם ואכפתיים יותר כלפי הסובבים אותם.
 
אנחנו נרגשים מאוד לחלוק איתכם את הגישה הזאת אשר שואבת את השראתה מהמדע. אתם מוזמנים להצטרף אלינו וליהנות ממסע ההיכרות עם המוח החיובי.
 
– דן וטינה
 
 
 
 
 
פרק ראשון
המוח החיובי: הקדמה
 
 
מטרתו של ספר זה היא לעזור לילדים לומר ׳כן׳ לעולם. מטרתו היא לעודד אותם לפתוח את ליבם לאתגרים חדשים, להזדמנויות חדשות, למי שהם כבר ולכל מה שהם יכולים להיות. מטרתו של ספר זה היא להעניק להם מוח חיובי.
 
אם הזדמן לכם לנכוח באחת מהרצאותיו של דן, ייתכן שהשתתפתם בתרגיל שבו הוא מבקש מהיושבים בקהל לעצום עיניים ולהקדיש תשומת לב מיוחדת לתגובות הגופניות והרגשיות שלהם כאשר הוא חוזר על מילה מסוימת. הוא מתחיל באופן נוקשה מעט, בחוזרו שוב ושוב על המילה ׳לא׳. הוא חוזר על המילה שבע פעמים, ואז עובר לומר את המילה ׳כן׳, אותה הוא מבטא בעדינות רבה יותר בעודו חוזר עליה מספר פעמים. לאחר מכן, הוא מבקש מכולם לפקוח את עיניהם ולתאר את מה שחוו. המשתתפים מדווחים שבמהלך חלק ה׳לא׳ של התרגיל, הם חשו מנוכרים, רגוזים, מתוחים ותחת מתקפה. לעומת זאת, כאשר דן חזר ואמר את המילה ׳כן׳, הם חשו פתיחות, רוגע, שלווה וקלילות. שרירי הפנים ומיתרי הקול שלהם התרפו, קצב הנשימה והלב התייצב והם נהיו פתוחים יותר, בניגוד לתחושות הקודמות של הסתייגות, התנגדות וחוסר ביטחון (אתם מוזמנים לעצום כעת את עיניכם ולנסות את התרגיל הזה בעצמכם, אולי אפילו בעזרתו של בן משפחה או חבר. שימו לב למתחולל בגופכם כאשר אתם שומעים את המילה ׳לא׳ חוזרת על עצמה שוב ושוב, ואז כאשר אתם שומעים את המילה ׳כן׳ חוזרת על עצמה באותו אופן).
 
שתי התגובות השונות האלה – תגובת ה׳כן׳ ותגובת ה׳לא׳ – יכולות לתת לכם מושג למה אנחנו מתכוונים כשאנחנו מדברים על המוח החיובי, ועל ההופכי שלו, המוח השלילי. אם תרחיבו את התרגיל ותשתמשו בו כנקודת מוצא להסתכלות כוללת על החיים, תוכלו להבין כיצד המוח השלילי גורם לכם לתגובתיות יתר ביחסיכם עם אנשים אחרים, מה שמונע בעדכם באופן כמעט מוחלט להקשיב, לקבל החלטות חיוביות, וכן לתקשר ולחוש הזדהות ודאגה כלפי אדם אחר. התמקדות בהישרדות ובהגנה עצמית משתלטת עליכם ומותירה אתכם במצב של מגננה, מסוגרים בפני העולם החיצון ובפני חוויות חדשות. במצב זה, מערכת העצבים שלכם מאתחלת את תגובת ה״הילחם-ברח-קפא-או-התעלף״: ׳הילחם׳ משמעו להתעמת, ׳ברח׳ משמעו להימלט, ׳קפא׳ משמעו לקפוא במקום באופן זמני, ו׳התעלף׳ משמעו להתמוטט ולהרגיש במצב של חוסר אונים מוחלט. כל אחת מהתגובות הללו לאיום חיצוני יכולות לבוא לידי ביטוי, ובכך למנוע מכם להיפתח אל הסובב אתכם, לתקשר עם אחרים ולהציע תגובות גמישות. זהו המצב המגיב של המוח השלילי.
 
המוח החיובי, בניגוד לכך, מתבסס על מעגלים אחרים במוח שכאשר משופעלים, הם מובילים ליכולת קליטה במקומה של תגובתיות היתר. מדענים משתמשים במונח ״מערכת מעורבות חברתית״ כשהם מתייחסים למכלול המעגלים העצביים אשר עוזרים לנו לתקשר בפתיחות עם אחרים – וכן עם ההתנסות הפנימית שלנו. כתוצאה מיכולת הקליטה ומערכת המעורבות החברתית, אנחנו חשים עצמנו מסוגלים הרבה יותר להתמודד עם אתגרים באופן עוצמתי, ברור וגמיש. במצב זה של המוח החיובי, אנו פותחים את עצמנו לתחושה של שלווה והרמוניה, ומאפשרים לעצמנו לקלוט ולהטמיע מידע חדש, וכן ללמוד ממנו.
 
צורת המחשבה של המוח החיובי היא זו שהיינו רוצים עבור ילדינו, כדי שיהיו מסוגלים להתייחס למכשולים ולחוויות חדשות לא כאל מגבלות המשתקות אותם, אלא פשוט כאל אתגרים איתם יש להתמודד, עליהם יש לגבור ומהם יש ללמוד. כשילדים פועלים מתוך תפיסת החיים של המוח החיובי, הם גמישים יותר, פתוחים יותר להתפשר ונכונים יותר לקחת סיכונים ולחקור את סביבתם. הם סקרנים יותר, בעלי דמיון עשיר יותר וחוששים פחות מפני טעויות. הם גם פחות נוקשים ועקשנים, מה שמשפר את התנהלותם במערכות יחסים, וכן סתגלניים ועמידים יותר בבואם להתמודד עם מצבים קשים. הם מבינים את עצמם ופועלים על פי מצפן פנימי ברור שמכוון אותם בהחלטותיהם ובאופן שבו הם נוהגים כלפי אחרים. תחת הדרכתו של המוח החיובי שלהם, הם עושים יותר, לומדים יותר ומשפרים את עצמם. הם אומרים ׳כן׳ לעולם מעמדה של שיווי משקל רגשי, בקדמם בברכה את כל מה שיש לחיים להציע – וכל זאת, אפילו כשהנסיבות אינן לרוחם.
 
  
 
מסר הפתיחה שיש לנו להציע לכם הוא מרגש: בידיכם נמצא הכוח לקדם סוג כזה של גמישות, יכולת קליטה וחוסן נפשי אצל ילדיכם. זוהי המשמעות של עוצמה רגשית – לתת לילדיכם מוח איתן. ליעד הזה לא תגיעו על ידי כך שתכריחו אותם להאזין לסדרת הרצאות בנושא נחישות וסקרנות, או על ידי כך שתיזמו שיחות ארוכות ואינטנסיביות אחד-על-אחד. למעשה, האינטראקציות היומיומיות שלכם עם ילדיכם הן כל מה שתזדקקו לו. כל שתצטרכו לזכור הוא את עקרונות המוח החיובי ואת הדברים שנלמד אתכם בדפים הבאים כדי שתוכלו לעשות בהם שימוש בזמן שאתם מבלים עם ילדיכם – בזמן הנסיעה באוטו, במהלך ארוחת הערב, כשאתם משחקים ביחד, או אפילו בשעת ויכוח – וזאת במטרה לעצב את הדרך שבה הם מגיבים לנסיבות ומתקשרים עם האנשים שמסביבם.
 
כל זה אפשרי, מפני שהמוח החיובי הוא יותר מסתם דפוס מחשבה או גישה לעולם. הוא גם שני הדברים הללו, ללא ספק. וככזה, הוא מעניק לילדיכם הדרכה פנימית שמסייעת להם להתמודד בסקרנות ובהתלהבות עם האתגרים שהחיים מזמנים להם. המוח החיובי מהווה את הבסיס לחוזקם הפנימי ולעוצמתם המתבטאת כלפי חוץ. עם זאת, המוח החיובי הוא גם מצב נוירולוגי המתרחש כאשר המוח מעורב במתרחש באופנים מסוימים. באמצעות הבנה של כמה פרטים בסיסיים הקשורים להתפתחות המוח, תוכלו ליצור סביבה המאפשרת הזדמנויות שיטפחו מוח חיובי אצל ילדיכם.
 
כפי שנסביר בהמשך, המוח החיובי נוצר באמצעות פעילות עצבית באזור מסוים במוח הנקרא קליפת המוח הקדם-מצחית (Prefrontal Cortex, PFC), אשר מקשר אזורים רבים ושונים במוח זה לזה, אחראי על תהליכים מחשבתיים גבוהים, ומאפשר סקרנות, חוסן נפשי, חמלה, תובנה, פתיחות מחשבתית, פתרון בעיות, ואפילו מוסר. ילדים יכולים ללמוד לקבל גישה לתפקודים של האזור הזה במוחם ולהיות מודעים אליהם טוב יותר ככל שהם גדלים ומתפתחים. במילים אחרות, אתם יכולים ללמד את ילדיכם איך לפתח את האזור העצבי החשוב הזה אשר תומך בחוזק רגשי. כתוצאה מכך, הם יוכלו לשלוט טוב יותר בגופם וברגשותיהם, בעוד אוזנם כרויה בתשומת לב רבה יותר לתמריצים הפנימיים שלהם ובעודם חיים את חייהם באופן שלם יותר. מצב המוח החיובי הוא מצב נוירולוגי שמסייע לילדים (ולמבוגרים) לתקשר עם העולם בפתיחות, חוסן נפשי, הזדהות ואותנטיות.
 
המוח השלילי, לעומת זאת, לא נובע במיוחד מהקישוריות של קליפת המוח הקדם-מצחית, אלא ממצב מוחי פחות משולב אשר קשור לתפקודים של אזורי מוח נמוכים ופרימיטיביים יותר. באמצעות מצב המוח השלילי הזה אנחנו מגיבים לאיום או מתכוננים להתקפה הממשמשת ובאה. כתוצאה מאלה, מוחנו מגיב בעוצמת יתר, מתגונן וחרד שמא יבצע איזו שגיאה או יביע סקרנות אשר תכניס אותו לצרה. מצב זה יכול גם להוביל למתקפה, מאחר שהוא דוחה מכל וכול ידע חדש ונלחם במידע המתקבל מאנשים אחרים. מתקפה ודחייה הן שתי הדרכים שבהן המוח השלילי מתמודד עם העולם שבחוץ. תפיסת העולם של המוח השלילי היא כזו הכוללת עקשנות, חרדה, תחרותיות ואיום, והיא מותירה אותנו הרבה פחות כשירים להתמודד עם מצבים קשים או להבין היטב את עצמנו או את הסובבים אותנו.
 
ילדים המתקשרים עם העולם מעמדת המוח השלילי נתונים לחסדי הנסיבות ורגשותיהם. הם נתקעים בתוך תחושותיהם ללא יכולת לשנות אותן ובעודם מתלוננים על המציאות שבה הם חיים, במקום למצוא דרכים בריאות להגיב אליה. הם חוששים, לרוב באופן אובססיבי, להתמודד עם דברים חדשים או לעשות טעות, במקום שיוכלו לקבל החלטות ברוח הפתיחות והסקרנות של המוח החיובי. במצב המוח השלילי עקשנות היא לרוב התכונה השולטת.
 
האם משהו מזה נשמע לכם דומה למתרחש בתוך ביתכם? אם יש לכם ילדים, יש להניח שכן. האמת היא שכולנו נכנסים למצבים של מוח שלילי – ילדים ומבוגרים כאחד. התנהלות בנוקשות ו/או בתגובתיות יתר מפעם לפעם היא מצב שלא ניתן להימנע ממנו לגמרי. אבל אנחנו כן יכולים להבין אותו. וכתוצאה מהבנה זו, אנחנו יכולים ללמוד דרכים שבאמצעותן נוכל לסייע לילדינו לשוב מהר יותר אל מצב המוח החיובי, אם אכן יצאו ממנו. אף חשוב מכך, אנחנו יכולים להעניק להם את הכלים לעשות זאת בעצמם. ילדים צעירים יפעלו מתוך מצב של מוח שלילי בתכיפות גבוהה יותר מאשר ילדים גדולים יותר או מבוגרים. מוח שלילי שנראה כפועל ללא הפסק הוא טיפוסי והולם מבחינה התפתחותית לילדה בת שלוש – למשל, כאשר היא בוכה מפני שהמפוחית שלה נרטבה, אף על פי שהיא הייתה זו שזרקה אותה אל תוך כיור מלא במים! עם זאת, עם הזמן, ועם התקדמותם בשלבי ההתפתחות השונים, אנחנו יכולים לתמוך בילדינו לפתח את היכולת לווסת את עצמם, להתאושש מקשיים, להבין את ההתנסויות שלהם, ולחשוב גם על אחרים. ואז, יותר ויותר, המוח השלילי יהפוך לחיובי.
 
  
 
עצרו וחשבו על זה עכשיו, רק לרגע קל. כיצד החיים בביתכם היו יכולים להשתנות אילו ילדיכם היו מגיבים טוב יותר למצבים יומיומיים – מריבות עם אחים, הדרישה שיכבו מכשירי אלקטרוניקה, מילוי הוראות, מאבקים סביב הכנת שיעורי בית וסביב שעת השינה – באמצעות המוח החיובי ולא דרך המוח השלילי? כיצד דברים היו נראים אחרת אם הם היו פחות נוקשים ועקשניים ואם הם היו מסוגלים לווסת את עצמם בצורה טובה יותר כאשר הדברים לא מתנהלים לשביעות רצונם? מה היה קורה אם הם היו מקדמים בברכה התנסויות חדשות במקום לחשוש מהן? מה אם הם היו מסוגלים לבטא את רגשותיהם בצורה בהירה יותר, ולהיות אכפתיים יותר כלפי אחרים? כמה מאושרים יותר הם היו יכולים להיות? כמה מאושרת ורגועה יותר הייתה המשפחה כולה יכולה להיות?
 
ספר זה עוסק בדרכים שיעזרו לילדיכם לפתח מוח חיובי על ידי הענקת המרחב, ההזדמנות והכלים שיאפשרו להם לגדול להיות אנשים שמתקשרים באופן פתוח עם העולם ושלמים לגמרי עם עצמם ועם מי שהם. זו הדרך שבאמצעותה אנחנו עוזרים לילדים לפתח חוזק וחוסנים נפשיים.
 
כיצד החיים בביתכם היו משתנים אילו ילדיכם היו מגיבים למצבים יומיומיים באמצעות המוח החיובי, ולא דרך המוח השלילי?
 
 
טיפוח מוח חיובי אין משמעותו הורות מתירנית
 
אנחנו רוצים להיות ברורים מההתחלה לגבי הדברים שהמוח החיובי איננו כולל. אין משמעותו של המוח החיובי אמירת ׳כן׳ לילדים כל הזמן. אין משמעותו הורות מתירנית, או הגנה על הילדים מפני אכזבות, או חילוצם ממצבים קשים. בנוסף לזאת, אין משמעותו של המוח החיובי גידול ילדים צייתנים שפועלים כרובוטים בהתאם להוראות הוריהם בלי לחשוב עבור עצמם. להפך, המוח החיובי עוזר לילדים להתחיל להבין מי הם ולמי הם יגדלו להיות, ומסייע להם להבין שהם מסוגלים לגבור על אכזבות ומפלות ולבחור חיים מלאים בקשרים ובמשמעות. הפרקים השני והשלישי בספר ידונו במיוחד בחשיבות שישנה בלאפשר לילדים להבין שתסכולים ומכשולים הם חלק בלתי נפרד מהחיים – ובדרכים לתמוך בהם בזמן שהם לומדים זאת.
 
אין משמעותו של המוח החיובי אמירת ׳כן׳ לילדים כל הזמן.
 
אין משמעותו הורות מתירנית, או הגנה על הילדים מפני אכזבות, או חילוצם ממצבים קשים. בנוסף לזאת, אין משמעותו של המוח החיובי גידול ילדים צייתנים שפועלים כרובוטים בהתאם להוראות הוריהם בלי לחשוב עבור עצמם. להפך, המוח החיובי עוזר לילדים להתחיל להבין מי הם ולמי הם יגדלו להיות, ומסייע להם להבין שהם מסוגלים לגבור על אכזבות ומפלות ולבחור חיים מלאים בקשרים ובמשמעות.
 
אחרי הכול, המוח החיובי איננו מייצר אדם השמח כל הזמן, או אדם שאיננו חווה בעיות או רגשות שליליים לעולם. זו לא הנקודה כלל וכלל. דבר זה איננו מהווה מטרה לחיים, ואף איננו אפשרי בכלל. המוח החיובי איננו מוביל לסוג כזה או אחר של גן עדן מושלם, אלא ליכולת למצוא אושר ומשמעות גם בעיצומם של האתגרים שהחיים מזמנים לנו. הוא מאפשר לאדם לחוש ביציבות ולהיות מחובר לעצמו, ללמוד ולהסתגל בגמישות, ולחיות חיים חדורי מטרה. הוא מאפשר לאדם לא רק לשרוד מצבים קשים, אלא גם לצאת מהם חזק וחכם יותר מכפי שהיה. כך האדם יכול לפתח משמעות לחייו. באמצעות המוח החיובי שלו, האדם יכול גם לתקשר עם העצמי שלו, עם אנשים אחרים ועם העולם. לכך אנחנו מתכוונים בדברנו על חיים של קשר והבנת העצמי.
 
כאשר ילדים ובני נוער מפתחים גם את היכולת להיות קרי רוח – כשהם לומדים את המיומנות של חזרה למצב של מוח חיובי אחרי שנמצאו באופן מחשבה של המוח השלילי – הרי שהענקנו להם את המרכיב החשוב של חוסן נפשי. היוונים הקדמונים השתמשו במונח עבור סוג כזה של אושר המורכב ממשמעות, קשר, ושביעות עצמית שלווה. הם כינו זאת ׳יודמוניה׳, וזוהי אחת המתנות המעצימות וארוכות הטווח שביכולתנו להעניק לילדינו. היא מסייעת ביצירת חיים של הצלחה שלקראתם אנחנו יכולים להכין את ילדינו, אם נאפשר להם להתבגר אל תוך הזהויות האינדיבידואליות שלהם תוך כדי כך שאנו תומכים בהם ובונים מיומנויות לאורך הדרך. וגם, כמובן, תוך כדי שאנחנו בונים את המוח החיובי שלנו עצמנו במקביל.
 
בואו נתבונן על הדברים נכוחה: מהרבה בחינות, הילדים שלנו גדלים בעולמו של המוח השלילי. חשבו על יום שגרתי בבית ספר רגיל, עמוס בחוקים ובתקנות, במבחנים מתוקננים, שינון בעל-פה ושיטות משמעת אחידות שאמורות להתאים לכולם. וואו! הילדים צריכים להתמודד עם כל אלה שש שעות ביום, חמישה ימים בשבוע ותשעה חודשים בשנה? איום ונורא. ובנוסף לכל זה, קחו בחשבון את לוחות הזמנים העמוסים לעייפה שרבים מאיתנו כופים עליהם, הדחוסים בחוגי ׳העשרה׳, שיעורים פרטיים ופעילויות אחרות אשר מאלצים אותם להישאר ערים עד מאוחר ולאבד שעות שינה רק כדי לסיים את שיעורי הבית שלהם, שהם לא הספיקו לעשות במהלך שעות היום מכיוון שהיו עסוקים מדי בלקבל ׳העשרה׳. כאשר אנחנו מוסיפים לכל אלה את עובדת היותה של המדיה הדיגיטלית כה מפתה, עם גירויי שמע וראייה הצדים את תשומת ליבם של הילדים מסביב לשעון, ואשר מעניקה לילדים שלנו תענוג רגעי בלבד שהיוונים כינו בשם ׳הדוניה׳, אנחנו יכולים להגיע למסקנה שטיפוחו של מוח חיובי הוא חיוני במיוחד בתקופה המודרנית שבה אנו חיים, אם ברצוננו להעצים את ילדינו באמצעות אושר אמיתי ובר-קיימא, באמצעות ה׳יודמוניה׳ בעלת המשמעות, הקשר וקור הרוח.
 
הסחות הדעת הדיגיטליות ולוחות הזמנים העמוסים הללו מונעים לרוב את יצירתו של המוח החיובי, ולעתים אף משבשים את פעולתו. אומנם חלקם יכולים להציע לעיתים חוויות מעשירות, וחלקם הם בבחינת רע הכרחי (אולם עדיין איננו משוכנעים עד כמה מנהגים נפוצים מסוימים בתחום החינוך הם אכן הכרחיים, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בעבודות מעוררות ההשראה שנערכו בארצות הברית ובעולם כולו על ידי מחנכים היוצאים כנגד הסטטוס קוו בתחומים של שיעורי בית, לוחות זמנים של שיעורים ומשמעת). כמובן, אין ספק שילדים חייבים ללמוד איך לנהל את שגרת יומם, לעבוד לפי לוח זמנים ולהשלים משימות שאינן בהכרח מהנות עבורם. אתם בוודאי תבחינו שאנו מאמצים את העיקרון הזה לכל אורכו של הספר. הנקודה המרכזית שאנחנו מבקשים להעביר היא פשוטה: כאשר לוקחים בחשבון כמה משעות יומם הילדים משקיעים בפעילויות של המוח השלילי, חשוב ביותר מבחינתנו לשאוף להציע להם אינטראקציות של המוח החיובי מתי שרק נוכל. אנחנו שואפים להפוך את הבית למקום שבו גישת ה׳כן׳ מודגשת ומקבלת מקום גבוה בסדר העדיפויות באופן קבוע.
 
כאשר לוקחים בחשבון כמה משעות יומם הילדים משקיעים בפעילויות של המוח השלילי, חשוב ביותר מבחינתנו לשאוף להציע להם אינטראקציות של המוח החיובי מתי שרק נוכל.
 
נקודה נוספת לגבי מה שהמוח החיובי הוא איננו: הוא איננו מתכוון להפעיל לחץ נוסף על ההורים להיות מושלמים או למנוע מהם להתעמת עם ילדיהם. למעשה, הרעיון כאן הוא דווקא להירגע מעט. בדיוק כפי שילדיכם אינם נדרשים להיות מושלמים, הדבר נכון גם עבורכם. היו סבלניים כלפי עצמכם. היו נוכחים מבחינה רגשית עבור ילדיכם עד כמה שאתם מסוגלים, ואז אפשרו לדברים להתגלגל בעודכם תומכים בהם במהלך הדרך.
 
אם אתם מכירים את ספרינו ילד המוח השלם (The Whole Brain Child) ומשמעת ללא דרמה (No Drama Discipline), מייד תזהו כיצד המוח החיובי מהווה המשך ישיר והרחבה של דברים שדנו בהם בעבר. שלושת הספרים מתמקדים באמונה שמוחות הילדים שלנו – ולכן גם חייהם – מושפעים באופן ניכר מהחוויות שלהם, כולל האופן שבו אנחנו מתקשרים עימם, הדוגמה שאנחנו נותנים להם, ומערכות היחסים שאנו בונים איתם. בספר ילד המוח השלם הסברנו את חשיבות העידוד המכוון של אינטגרציה במוחותיהם של ילדינו ובמערכות היחסים שלהם, כדי לאפשר להם להיות מי שהם באמת וכדי שיוכלו לפתח קשרים בעלי משמעות עם האנשים הסובבים אותם. במשמעת ללא דרמה, התמקדנו בזיהוי המוח שנמצא מאחורי התנהגות ילדינו, בקילוף שכבות המעשים שלהם ובהבנה שבעיות משמעת הן בעצם הזדמנויות ללמד ולעצב מיומנויות.
 
כאן אנחנו לוקחים כמה מהרעיונות הללו צעד נוסף קדימה במטרה ליישמם בעודנו עונים על השאלה, איזה סוג של חוויה כוללת אתם רוצים שילדיכם יחוו עם העולם? מוקד העניין שלנו בדפים הבאים הוא להעניק לכם דרכים חדשות לשקול את המוח החיובי ולפתח אותו בכל ילד וילד, כך שתוכלו להזין את הניצוץ הפנימי הייחודי שלו כדי שיגדל ויגבה בעודו מאיר וחושף את תחושת העצמי שלו ואת העולם שמסביבו. נציג בפניכם כמה מהמחקרים ומהעובדות המדעיות העדכניים אשר נמצאים בחוד החנית של תחום חקר המוח ונסייע לכם ליישם את המידע במסגרת מערכות היחסים שלכם עם ילדיכם. אומנם חלק ממה שנדון בו בספר זה עשוי לגרום לשינוי באופן שבו אתם חושבים ומתנהגים כהורים ואף עלול להיות כרוך במעט תרגול, אך עם זאת, הרבה מהדברים יוכלו להתחיל ולשמש אתכם כבר עכשיו, ממש היום, במטרה ליצור שינוי בהתפתחות ילדיכם ובמערכת היחסים שאתם חולקים עימם. הבנה של כמה עקרונות יסוד של המוח החיובי היא כל שנדרש כדי לסייע לכם לשרוד את האתגרים היומיומיים של פה ועכשיו שבהם אתם נתקלים כהורים – ההתפרקויות הרגשיות, המאבקים על זמן מסך ושעות שינה, הפחדים מפני כישלונות והתנסויות חדשות, התקפות הכעס סביב הכנת שיעורי בית, השאיפה הנוקשה לשלמות, העקשנות, הריבים בין האחים – ובאותו זמן גם לעזור לכם לעצב מיומנויות בנות-קיימא אצל ילדיכם שיעצימו אותם לחיות חיים עשירים ובעלי משמעות.
 
אגב, בספר שלפניכם הדברים מנוסחים עבור הורים, אבל כל הנאמר בו מיועד עבור כל אדם שאוהב ילדים ומטפל בהם, כולל סבים וסבתות, מורים, מטפלים, מאמנים וכל אחד אחר אשר בידיו הופקדה האחריות החשובה והמהנה של תמיכה בילדים בעודם גדלים להיות מי שהם במלואם. אנחנו אסירי תודה על כך שיש בנמצא מספר כה גדול של מבוגרים שעובדים יחד כדי לאהוב ולהדריך ילדים בחייהם ואשר מסייעים להפגיש אותם עם עקרונות המוח החיובי.
 
 
 
המוח ״הפלסטי״ המשולב
 
מה שאמרנו עד כה, ומה שנוסיף ונאמר בהמשכו של הספר הזה, מבוסס על חקר המוח העדכני ביותר. העדשה המדעית אשר דרכה אנו בוחנים את האתגרים ההוריים נקראת נוירוביולוגיה בין-אישית (Interpersonal Neurobiology, IPNB), שהיא זווית רב-תחומית הנשענת על מחקר הנערך בכל רחבי העולם. דן הוא העורך המייסד של סדרת נורטון של הנויורוביולוגיה הבין-אישית, שהיא ספרייה מקצועית רחבת היקף הכוללת בחובה יותר מחמישים כותרים, ועשרות אלפים של סימוכין מדעיים. לכן, אם אתם חנונים כמונו ורוצים ללמוד יותר לגבי המדע עצמו שניצב מאחורי הרעיונות המוצגים כאן, סדרת נורטון היא הכתובת שלכם. עם זאת, אין צורך להיות נוירוביולוג כדי להבין כמה מהיסודות של ה-IPNB שיוכלו להביא לכם תועלת מיידית במערכות היחסים שלכם עם ילדיכם.
 
מה שניצב בבסיסה של הנוירוביולוגיה הבין-אישית זה בדיוק מה שאתם חושבים: נוירוביולוגיה מהזווית הבין-אישית. במילים פשוטות, IPNB בוחנת כיצד הנפש, המוח ומערכות היחסים שלנו מתקשרים זה עם זה כדי לעצב את מי שאנחנו. ניתן לחשוב עליהם כעל ׳משולש הרווחה׳. IPNB חוקרת את הקשרים בתוך מוחו של האדם, וכן את אלה שבין מוחות של אנשים שונים כפי שבאים לידי ביטוי במערכות היחסים ביניהם.
 
  
 
עקרון המפתח שמנחה את ה-IPNB הוא ללא ספק אינטגרציה, המתרחשת כאשר חלקים נפרדים ושונים עובדים ביחד כמכלול אחד שלם. המוח בנוי מאזורים רבים ולכל אחד מהם תפקידים שונים: ההמיספרות הימנית והשמאלית, החלקים הגבוהים והנמוכים של המוח, עצבי תחושה, מרכזי זיכרון, מעגלים רבים ומגוונים האחראיים לתפקודים כמו שפה, רגש ובקרת תנועה, וכן הלאה. כל אחד מאזורים שונים אלה של המוח מופקד על תחומי האחריות שלו ויש לו תפקידים המוטלים עליו. כאשר האזורים השונים עובדים ביחד כצוות, כמכלול אחד מתואם, המוח הופך למשולב ובכך הוא מסוגל לבצע יותר פעולות ולהיות יעיל בהרבה מסך חלקיו. זוהי הסיבה שבעטיה דיברנו רבות כל כך במהלך השנים על הורות המוח השלם: ברצוננו לעזור לילדים לשלב ולפתח לכלל פעולה את כל חלקי מוחם, כך שחלקים שונים במוח הופכים מחוברים יותר, הן מבחינה מבנית (כלומר הדרך הפיזית שבה הם מחוברים באמצעות עצבים), והן תפקודית (כלומר האופן שבו הם עובדים ומתפקדים ביחד). אינטגרציה מבנית ותפקודית כאחד היא המפתח לרווחתו הכללית של האדם.
 
חקר המוח העדכני ביותר תומך ברעיון של מוח משולב. ייתכן ששמעתם על פרויקט הקונקטום האנושי, מחקר אשר ממומן על ידי המכונים הלאומיים לבריאות בארצות הברית ואשר איחד ביולוגים, רופאים, מדעני חקר המחשב ופיזיקאים למחקר עצום ממדים של המוח האנושי. אחת מתגליות המפתח של הפרויקט, שחקר יותר מאלף ומאתיים מוחות של אנשים בריאים, קשורה במיוחד לדברים שבהם אנחנו דנים בספר זה. כאשר אתם בוחנים את כל המטרות החיוביות שאדם שואף להן במהלך חייו – אושר, בריאות פיזית ונפשית, הצלחה בלימודים ובעבודה, סיפוק במערכות יחסים, וכדומה – המשתנה שמנבא באופן המשמעותי ביותר את התוצאות האלה הוא מוח משולב, המתבטא במידה שבה הקונקטום הזה מחובר מבפנים, כלומר עד כמה אזורים שונים של המוח קשורים אלה לאלה.
 
במלים אחרות, אם אתם רוצים לעזור לילדכם לגדול לאדם המסוגל לחיות חיים מוצלחים ובעלי משמעות, אין בעצם מטרה חשובה יותר מאשר לסייע למוח שלו להפוך למשולב. בעבר עסקנו רבות בדרכים מעשיות לעשות זאת, ודבר זה עומד גם בבסיסו של הספר הזה. כהורים – או כסבא או סבתא, מורה, או מטפל אחר – נמצאת בידיכם ההזדמנות להעניק לילד שאותו אתם אוהבים התנסויות שיוצרות את הקשרים החשובים האלה בתוך מוחו. כל ילד שונה מחברו, ואין בנמצא תרופת פלא שנותנת פתרון לכל מצב, אבל עם קצת מאמץ והרבה כוונה תוכלו ליצור מרחב בחיי ילדכם שיאפשר לחבר את האזורים השונים של מוחו מבחינה מבנית ותפקודית גם יחד, כך שאזורים אלה יוכלו לתקשר ולשתף פעולה אלה עם אלה ולהביא לתוצאות הרצויות.
 
אם אתם רוצים לעזור לילדכם לגדול לאדם המסוגל לחיות חיים מוצלחים ובעלי משמעות, אין בעצם מטרה חשובה יותר מאשר לסייע למוח שלו להפוך למשולב.
 
המוח החיובי הוא המצב התפקודי של המוח המשולב המטפח את התפתחותם של קשרים מבניים משולבים במוח עצמו. כאשר אתם מטפחים את המוח החיובי במהלך האינטראקציות שלכם עם ילדכם, אתם מעצימים אותו לצמוח כמוח משולב יותר.
 
קל להבין מדוע אינטגרציה חשובה כל כך. אנו משתמשים בראשי התיבות באגסי כדי לתאר את תכונותיו של המוח המשולב.
 
  
 
מוח מקושר ומשולב, שכל חלקיו הרבים פועלים ביחד כמכלול אחד מאוזן ומתואם, הוא יותר ברור, אנרגטי, גמיש, סתגלן ויציב. כתוצאה מכך, ילד עם מוח משולב יתמודד בצורה טובה יותר כשהדברים לא יתרחשו כפי שירצה. במקום להגיב לעולם מנקודת מוצא של תגובתיות יתר, המפקירה אותו לרחמי הסובב אותו ולרגשותיו שלו, הוא מסוגל לפעול יותר באמצעות גישה של קליטה, לפיה הוא יכול להחליט איך הוא רוצה להגיב למגוון של מצבים ואתגרים. זוהי הדרך שבה ילדים מפתחים הבנה עצמית ומצפן פנימי שמנחה אותם, עם מטרות ודחף פנימיים. זוהי תפיסת החיים של המוח החיובי, ואתם יכולים להבין כיצד היא מאפשרת לילדים לקבל החלטות טובות יותר, לתקשר טוב יותר עם אחרים, ולהבין את עצמם באופן שלם יותר.
 
סיבה מהותית אחת שבגינה רמות גבוהות יותר של אינטגרציה היא בכלל אפשרית, היא שהמוח הוא פלסטי, ניתן לעיצוב, ומשתנה בעקבות החוויות שאנו חווים. הרעיון הזה מכונה ניורופלסטיות, והוא מתייחס לעובדה שאין מדובר רק בנפש או בצורת המחשבה של האדם אשר משתנות במהלך החיים. תהליך זה מתרחש גם הוא, כמובן, אבל נוירופלסטיות אוצרת בחובה הרבה יותר מכך. הארכיטקטורה הפיזית של המוח מתאימה את עצמה למידע חדש, מכירה בעצמה ויוצרת מסלולים עצביים חדשים המבוססים על מה שהאדם רואה, שומע, נוגע, חושב, מתנהג, וכדומה. כל דבר הלוכד את תשומת ליבנו וכל דבר שאנו מדגישים בהתנסויות ובאינטראקציות שלנו, יוצר קשרים מחברים חדשים במוח. כאשר תשומת ליבנו מוקדשת לדבר כלשהו, העצבים מאותתים, וכשהעצבים מאותתים, הם מתחברים לרשת אחת.
 
  
 
נוירופלסטיות מובילה למספר שאלות מעניינות ביותר בקרב הורים לגבי סוג ההתנסויות שעליהם ליצור עבור ילדיהם. מכיוון שלהורים נתונה היכולת, באמצעות המקום והאופן שבאמצעותם הם מכוונים את תשומת הלב של ילדיהם, לבנות ולחזק קשרים חשובים בתוך מוחותיהם של ילדיהם, חיוני הדבר שההורים יקדישו מחשבה להתנסויות הללו ולסוג הקשרים שהן מסייעות לפתח במוחות הצעירים של ילדיהם. כאשר אנו שמים לב לדברים, העצבים מאותתים. במצב של המוח החיובי, כאשר העצבים מאותתים, רשת העצבים צומחת ונבנית וכך משנה את המוח והופכת אותו למשולב יותר. לכן, כשאתם קוראים ספר עם ילדכם ושואלים, ״מה, לדעתך, גרם לילדה הזו להתעצב אל ליבה?״ אתם מאפשרים לו לבנות ולחזק את המעגל העצבי של ההזדהות והמעורבות החברתית במוחו. רק מפני שמיקדתם את תשומת הלב ברגש המסוים הזה, אתם מסייעים בבניית המעגל העצבי של התבוננות עצמית. או, למשל, כאשר אתם מספרים בדיחה או חדים חידה, אתם ממקדים את תשומת הלב בהומור ובהיגיון, ובכך מסייעים בבניית ההיבטים האלה בזהותם של ילדיכם. באופן דומה, חשיפה של ילדיכם לאשמה רעילה או עודף ביקורת מצידכם או מצידו של מורה או מאמן או מישהו אחר, תיצור מסלולים עצביים שישפיעו על תחושת העצמי שלהם. מצב המוח השלילי שנוצר באינטראקציה שביניכם יכולה אף היא לתרום להתפתחותו של המוח – אבל במצב כזה הוא לא מתפתח באופן משולב.
 
הבחירה היא שלכם: מוח שלילי או מוח חיובי? בדיוק כמו שגנן משתמש במגרפה ורופא בסטטוסקופ, ההורה יכול להשתמש בכלי תשומת הלב כדי לסייע בפיתוחם ובקישורם של אזורים שונים במוחו של הילד. כך תוכלו לכוון את צמיחתו של הילד ולקדם אינטגרציה.
 
בנוסף לכך, כאשר אנו מזניחים חלקים בהתפתחות ילדינו, חלקי המוח הללו עלולים להיות ״גזומים״ – הם יכולים לסבול מתת התפתחות ואפילו למות. משמעות הדבר היא שאם ילדים לא יחוו התנסויות מסוימות, ואם תשומת ליבם לעולם לא תינתן למידע מסוים, הם עלולים לאבד את המיומנויות האלה, במיוחד במהלכו של גיל ההתבגרות. אם, למשל, ילדך לעולם לא שומע על נדיבות והענקה, החלק במוחו האחראי לתפקידים האלה עלול שלא להתפתח במלואו. אותו הדבר קורה כאשר הוא לא מקבל מספיק זמן חופשי לשחק, להיות סקרן ולחקור. העצבים לא יאותתו, והאינטגרציה הנדרשת לצמיחה והתפתחות לא תתרחש במידה הרצויה. ניתן לרכוש חלק מהמיומנויות האלה במרוצת הזמן תוך כדי השקעת אנרגיה ומאמץ, אבל עדיף להציע התנסויות אשר מפתחות את המוח במהלך הילדות וגיל ההתבגרות. כפי שנשוב ונסביר במהלך הספר, הדברים אותם אתם מעריכים או אלה שאינכם מתייחסים אליהם, הדברים שלהם אתם מקדישים תשומת לב או אלה שמהם אתם מתעלמים - אלה הדברים שישפיעו על מי שילדכם יגדל להיות.
 
מכיוון שלהורים נתונה היכולת, באמצעות המקום והאופן שבאמצעותם הם מכוונים את תשומת הלב של ילדיהם, לבנות ולחזק קשרים חשובים בתוך מוחותיהם של ילדיהם, חיוני הדבר שההורים יקדישו מחשבה להתנסויות הללו ולסוג הקשרים שהן מסייעות לפתח במוחות הצעירים של ילדיהם.
 
גורמים נוספים, כמו מזג ומשתנים מולדים, חשובים גם הם ללא ספק בהקשר של התפתחות המבנה והתפקוד של המוח. גנים יכולים לשחק תפקיד מכריע בעיצוב המוח ולפיכך גם בהתנהגותם של ילדים. יחד עם זאת, אנחנו משפיעים באופן משמעותי על ילדינו גם באמצעות ההתנסויות שאנחנו יוצרים עבורם, אפילו כשלוקחים בחשבון הבדלים מולדים שאינם בשליטתנו. משמעות הדבר היא שהקשבה לצרכיו של הילד המסוים שלכם במטרה להבין לאילו התנסויות הוא זקוק ולסייע לו במיקוד תשומת הלב באופן ההולם את המזג שלו - הן דרכים חשובות המאפשרות לכם לעזור לו לעצב את התפתחות המוח שלו בכיוון הנכון. התנסויות מעצבות את התפתחות הקשרים במוח – בילדות, בגיל ההתבגרות, ובמהלך חיינו הבוגרים!
 
 
ארבעת היסודות של המוח החיובי
 
אם קראתם את הספרים שלנו, אתם בוודאי יודעים שאנחנו דנים רבות במה שאנחנו קוראים לו מוח הקומה העליונה. המוח הוא, כמובן, מורכב ביותר, אז דרך אחת שבאמצעותה אנחנו מפשטים את הרעיון המסוים הזה היא השוואה בין מוח הילד המתפתח לבין בנייה של בית שיש לו קומה עליונה ותחתונה. הקומה התחתונה מייצגת את החלקים הפרימיטיביים יותר של המוח – גזע המוח והאזור הלימבי – הנמצאים באזור הנמוך יותר של המוח שנמצא בין הקצה העליון של הצוואר ועד גשר האף. אנחנו מכנים את האזור הזה מוח הקומה התחתונה, והוא זה האחראי לפעולות העצביות והשכליות הכי בסיסיות שלנו, כולל רגשות חזקים, אינסטינקטים ותפקודים בסיסיים כמו עיכול ונשימה. מוח הקומה התחתונה פועל במהירות גדולה, לרוב בלי שאנחנו כלל מודעים לפעילותו. לרוב, הוא גורם לנו לפעול בתגובתיות יתר ובלי לחשוב במצבים מסוימים, מכיוון שהקומה התחתונה היא המקום שבו מתרחשים התהליכים האינסטינקטיביים מסדר נמוך, שהינם בדרך כלל אוטומטיים.
 
כשאנחנו נולדים, הקומה התחתונה של המוח כבר מפותחת למדי. מוח הקומה העליונה, לעומת זאת, הוא חלקו של הבית שעדיין נמצא בעיצומה של הבנייה. זהו החלק אשר אחראי על חשיבה מורכבת יותר ועל מיומנויות הקשורות לרגשות ולמערכות יחסים. הוא מורכב מקליפת המוח, שהיא השכבה החיצונית ביותר של המוח המתחילה ממש מאחורי המצח וממשיכה לכיוון החלק האחורי של הראש, כמעין חצי כיפה אשר מכסה תחתיה את מוח הקומה התחתונה. מוח הקומה העליונה מאפשר לנו לתכנן קדימה, לקחת בחשבון השלכות, לפתור בעיות קשות, לשקול היבטים שונים ולבצע פעילויות קוגניטיביות מתוחכמות אחרות הקשורות בתפקודים ניהוליים. רוב מה שאנחנו חווים באמצעות התודעה היומיומית שלנו, אם כי לא הכול, הוא תוצאה של תהליכי מחשבה עליונים של מוח הקומה העליונה שלנו.
 
  
 
מוח הקומה העליונה מתפתח עם הזמן, במקביל לגדילה ולהתבגרות של הילד. למעשה, בניית הקומה העליונה לא תגיע אל סיומה לפני שהאדם יגיע לאמצע שנות העשרים לחייו. אם נזקקתם לסיבה אחת בלבד כדי להיות סבלניים עם ילדכם כשהוא חווה התקף זעם או מתנהג באופן שנראה לא הגיוני, זוהי הסיבה: המוח שלו עדיין לא לגמרי בשל, והוא איננו מסוגל, פשוטו כמשמעו, לשלוט ברגשותיו ובגופו כל הזמן. ברגעים מסוימים, הוא פועל תחת הנחייתו של מוח הקומה התחתונה הפרימיטיבי והקדום שלו. זה המקום שבו אתם, ההורים, מקבלים עליכם תפקיד חשוב. אחת המשימות העיקריות שלכם כמטפליו של הילד היא לטפח ולאהוב אותו באותו הזמן שבו אתם גם מסייעים בבנייה ובחיזוק של מוח הקומה העליונה שלו. אתם יכולים לחשוב על כך כאילו אתם אלה המהווים את מוח הקומה העליונה שלו עד שמוחו מתפתח דיו. תוך כדי כך, אתם עוזרים בעיצוב המוח הפלסטי של ילדכם ומסייעים בפיתוח האינטגרציה שלו באמצעות הצעת התנסויות למוח החיובי אשר יפתחו את התפקודים השונים של מוח הקומה העליונה ויעזרו לו לאזן את תפקודי מוח הקומה התחתונה.
 
אם נזקקתם לסיבה אחת בלבד כדי להיות סבלניים עם ילדכם כשהוא חווה התקף זעם או מתנהג באופן שנראה לא הגיוני, זוהי הסיבה: המוח שלו עדיין לא לגמרי בשל, והוא איננו מסוגל, פשוטו כמשמעו, לשלוט ברגשותיו ובגופו כל הזמן.
 
אם כן, סביר להניח שתרצו לעזור לפתח את החלק בילדכם שמאפשר לו להיות אדם הגיוני, אכפתי, חסין מבחינה רגשית ואחראי? ובכן, את כל אלה עושה מוח הקומה העליונה. באופן ספציפי יותר, ישנו חלק מסוים של מוח הקומה העליונה, קליפת המוח הקדם-חזיתית (Prefrontal Cortex, PFC), אשר אחראי, למעשה, על כל ההתנהגויות המצופות מאדם בוגר ואכפתי בעל מוח חיובי פעיל: גמישות וסתגלנות, תהליך קבלת החלטות שקול ותכנון מראש, ויסות רגשות וגוף, יכולת התבוננות, הזדהות עם הזולת ומוסר. אלה יכולות הנובעות מקליפת מוח קדם-חזיתית מפותחת במלואה אשר מתפקדת ברמה גבוהה, והן מייצגות את עצם מהותה של אינטליגנציה רגשית וחברתית. כאשר קליפת המוח הקדם-חזיתית של אדם ממלאת את תפקידה נאמנה, כאשר נוצרת אינטגרציה, האדם שמח ומקושר וחש נינוח עם העולם. זה מה שיוצר את סוג האושר המכונה ׳יודמוניה׳, אשר מעניק משמעות, קשר ואיזון. אדם שכזה מתייחס לחיים באמצעות המוח החיובי.
 
כפי שתוכלו להיווכח בפרקים הבאים, לקחנו את רשימת ההתנהגויות הנובעות מקליפת המוח הקדם-חזיתית המשולבת ופישטנו אותה למה שאנחנו מכנים ׳ארבעת היסודות של המוח החיובי׳:
 
  
 
כאשר קליפת המוח הקדם-חזיתית, ה-PFC, ואזורים הקשורים אליה מעורבים ועושים את עבודתם, המוח החיובי עולה וצומח בעודנו מעודדים את הילד לגדול ולהתפתח. כאשר אנו מקפידים לאפשר לו לפתח את הזהות והמזג האינדיבידואליים שלו ומאמצים אותם אל ליבנו, אנחנו גם מלמדים את המיומנויות והיכולות שיכולים לסייע לו בהמשך הדרך. ארבעת היסודות האלה הם הסימנים לקיומו של מוח הקומה העליונה המעורב והמשולב.
 
כאשר אנחנו מבחינים שלילד יש בעיה בהתמודדות עם רגשות גדולים, עלינו לעזור לו לפתח מיומנויות של איזון, שמשמעו ויסות הרגשות והגוף שלו וקבלת החלטות חיוביות, אפילו בעת כעס. או, אם הילד מתקשה להתמיד ולהתמודד עם נסיבות קשות, אנחנו יכולים לעבוד על פיתוחו של חוסן נפשי. לאחר שפיתח איזון וחוסן נפשי גדולים יותר, הילד כעת מוכן לפתח את יכולת ההתבוננות ההכרחית כדי באמת להבין את עצמו ואת רגשותיו, כלומר הוא באמת יכול להחליט מה הדברים החשובים לו ומה הוא רוצה להיות. זוהי מהותו של מה שאנו מכנים מצפן פנימי. היסוד האחרון של המוח החיובי הוא הזדהות, שבמסגרתה הילד עושה שימוש בכוחות וביכולת ההתבוננות הפנימית שלו כדי להבין טוב יותר ולדאוג יותר לרווחתו שלו ושל אחרים, וכדי לפעול באורח מוסרי ואתי. כפי שנסביר בפרק החמישי, אנו משתמשים כאן במונח הכללי ״הזדהות״ במשמעותו המדעית הרחבה יותר, אשר כוללת הזדהות עם רגשות הזולת (תהודה רגשית), היכולת להבין את נקודת מבטו של האחר (אימוץ פרספקטיבה), הבנת האחר (הזדהות קוגניטיבית), התחלקות בשמחתו של הזולת (שמחה מזדהה), ודאגה אכפתית המשלבת רצון לעזור (הזדהות רחומה).
 
כל ארבעת היסודות הם מיומנויות נרכשות, וכל צעד נוסף בכיוונה של תפיסת העולם של המוח החיובי מקדם את הילד קדימה לעבר חיים המלאים באיזון, חוסן נפשי, יכולת התבוננות והזדהות.
 
שימו לב, בבקשה, שהתהליך הוא מעגלי. מוח חיובי מביא לאיזון, חוסן נפשי, יכולת התבוננות והזדהות ההולכים וגדלים אצל הילד. בהמשך, ככל שאנחנו עובדים יותר לעודד ולטפח את היסודות האלה, אנחנו מאשרים מחדש את גישתו של המוח החיובי כלפי העולם, מה שמוביל בתורו לרמה גבוהה יותר של איזון, חוסן נפשי, יכולת התבוננות והזדהות. זהו תהליך שחוזר על עצמו, תהלך ההולך ומתעצם, אשר מוביל לתוצאות חיוביות יותר ויותר אצל ילדינו. בנוסף, הוא חושף ממצא מדעי מרתק: אינטגרציה מובילה לעוד אינטגרציה. אינטראקציות של המוח החיובי מובילות להתרחשותם של מצבים נוספים של המוח החיובי. כאשר במסגרת תפקידכם כהורים, אתם לומדים להיות מודעים למיומנויות הללו ולפתח מוח חיובי משלכם, ייתכן שתשמחו לראות, כפי שאנחנו ועוד הורים רבים שעבדנו איתם בעבר הופתעו לגלות, שהמיומנות החדשה הזו מחזקת ומאששת את עצמה (ייתכן שכבר הבנתם את זה ושאתם חושבים לעצמכם, ״נו, באמת, דן וטינה, זו באמת לא חוכמה להבין את זה.״ אבל אנחנו היינו משיבים לכם שזוהי חוכמתו של המוח החיובי!).
 
בעודנו ממשיכים להיות מודעים וקשובים לרעיון שה-PFC ושאר מוח הקומה העליונה עדיין נמצאים בבנייה, עלינו לזכור להיות סבלניים ולא לצפות מילדינו ליותר ממה שיכולתם מאפשרת להם מבחינת התנהגות ופרספקטיבה. עם זאת, על ידי כך שתחשפו את ילדיכם להתנסויות המעודדות אותם להיות יותר מאוזנים, חסינים מבחינת רגשית, בעלי יכולת התבוננות ואכפתיים, תמשיכו לבנות, לחזק ולתמוך במוח הקומה העליונה שלהם ובכך להכין אותם לחיים של הצלחה. כשאתם עושים כך, אתם עוזרים להם לפתח מוח חיובי, על כל ההשלכות החיוביות הנובעות ממנו.
 
זכרו, כל אחד מארבעת היסודות של המוח החיובי הוא מיומנות שילדיכם יכול לפתח באמצעות אימון ובעזרת הכוונה מכם. אומנם ישנם ילדים שהינם יותר מאוזנים, חסינים רגשית, בעלי יכולת התבוננות ואכפתיים באופן טבעי, אך מוחותיהם של כל הילדים הם פלסטיים ומסוגלים להתפתח ולצמוח בעקבות התנסויות משולבות שהילד חווה. לכן, נציג בפניכם מידע בסיסי לגבי כל אחד מהיסודות וכן צעדים מעשיים שאתם יכולים לנקוט בכדי לטפח ולפתח כל אחד מהם בחייו של ילדכם.
 
לטיפוח המוח החיובי ישנם יתרונות משמעותיים הן לטווח הקצר והן לטווח הארוך. התועלת המיידית ביותר היא שעבודתכם כהורים תהפוך לקלה יותר. ילד שפיתח יכולת גבוהה יותר של נגישות אל המוח החיובי שלו לא יהיה רק שמח יותר ויתעניין יותר בעולם שמסביבו, אלא גם יהיה גמיש יותר וקל יהיה יותר לעבוד איתו, מכיוון שהנכונות לקלוט תתפוס את מקומה של תגובתיות היתר (עוד על נושא זה בהמשך). זוהי התועלת היומיומית של הענקת מיומנות השפעול של המוח החיובי לילדכם: ילד רגוע ונינוח יותר ויחסי ילד-הורה טובים יותר. התועלת לטווח הארוך היא שאתם תיבנו ותפתחו את הקשרים של מוח הקומה העליונה של ילדכם ותלמדו אותו מיומנויות שישמשו אותו בגיל ההתבגרות ובחייו הבוגרים. אחרי הכול, ארבעת היסודות הללו הם אבני הפינה של יודמניה לחיים שלווים, שמחים ואותנטיים.
 
בסופו של כל פרק תמצאו שני חלקים שמטרתם להציג בפניכם דרכים נוספות ליישם את רעיונותיו של הפרק בחייכם. החלק הראשון, ״ילדי המוח החיובי״, מופיע כקומיקס קצר במטרה לעזור לכם לדון ברעיונות העיקריים של הפרק עם ילדכם. נקטנו בגישה הזו גם בספרים אחרים שלנו ושמענו בעקביות מהורים, מורים ורופאים עד כמה הדבר מסייע להם לעכל את המידע בעצמם ולשתף אותו עם ילדיהם. לדוגמה, לאחר שתקראו את הפרק שעוסק בחוסן נפשי, תוכלו לקרוא את חלק ״ילדי המוח החיובי״ שלו עם ילדיכם וביחד לשוחח איתם על משמעות ההתמודדות עם פחדים וההתגברות על מכשולים, ועל הדרכים לעשות זאת בחיי היום-יום.
 
התועלת המיידית ביותר בטיפוח המוח החיובי בילדכם היא שעבודתכם כהורים תהפוך לקלה יתר. התועלת לטווח הארוך היא שאתם תיבנו ותפתחו את הקשרים של מוח הקומה העליונה של ילדכם ותלמדו אותו מיומנויות שישמשו אותו בגיל ההתבגרות ובחייו הבוגרים.
 
החלק השני המופיע לקראת סוף הפרק נקרא ״המוח החיובי שלי״. בחלק זה, ניתן לכם הזדמנות להרהר ברעיונות שמופיעים בפרק לא רק כהורים המעוניינים להבין טוב יותר את ילדיהם ולהעניק להם מיומנויות חשובות, אלא גם כבני אדם המבקשים להמשיך לצמוח ולהתפתח במהלך חייכם שלכם. אחרי הכול, אתם אלה שמדגימים לילדיכם כיצד להתנהל בעולם. כפי שאנו נוהגים לחזור ולומר לקהלים שלנו, כל הרעיונות והטכניקות שאנחנו מלמדים ישימים, למעשה, עבור ילדים ומבוגרים כאחד. אין משמעות הדבר שעליכם להיות מושלמים כל הזמן, או להיות בשליטה בכל רגע נתון. עם זאת, פיתוח תקשורת ומיומנויות טובות יותר בכל הנוגע למערכות יחסים, פתיחות גדולה יותר ונכונות לקלוט ולחוות התנסויות חדשות, מציאת משמעות גדולה יותר בחיי היום-יום, אושר ומימוש עצמי – האם קיים מישהו שאיננו שואף לכל אלה? הרי אלה הדברים העומדים בבסיסו של המוח החיובי. לכן, בסופו של כל פרק תינתן לכם ההזדמנות לחשוב על חייכם שלכם ועל הדרכים שבהן אתם יכולים להפיק תועלת מחיים שמכילים עוד יותר חוסן נפשי, איזון, יכולת התבוננות והזדהות.
 
בסופו של הספר תוכלו למצוא את ״הדף למקרר של המוח החיובי״, שבו אנחנו מסכמים בקיצור נמרץ את הרעיונות המרכזיים שבספר. אתם מזומנים להדפיס את הדף הזה ולתלות אותו על המקרר שלכם, או לצלם אותו עם הטלפון שלכם ולחזור ולעיין בו כל אימת שברצונכם להיזכר ברעיונות מפתח או לשתף אנשים אחרים ברעיונות לגבי המוח החיובי.
 
כל המוצג על גבי דפים אלה נתמך על ידי המדע. עם זאת, אנחנו מבינים שהורים הינם, פחות או יותר לפי הגדרה, עמוסים ומותשים ולרוב נאבקים למצוא כמה רגעים פה ושם כדי להספיק לאכול ולישון וללכת לשירותים. לפיכך, השקענו מאמץ בכדי לפשט את הדברים ולהפכם לידידותיים ככל האפשר למשתמש, בעודנו מקפידים להישאר נאמנים למדע ובאותו הזמן גם לחבור אליכם כהורים לצרה בכתיבת הדברים בצורה בהירה, מדויקת ויעילה.
 
זהו כבוד עצום עבורנו שבחרתם לכלול אותנו במסע הקשה והמתגמל הזה שנקרא הורות. למעשה, אנחנו חשים כבוד גדול והערצה לכך שביחד עם כל מה שאתם נאלצים להתמודד איתו במהלך גידול ילדיכם, אתם עדיין מתאמצים לפעול בדרך מוכוונת-מטרה ואוהבת, מאשר פשוט לעבור למצב של טייס אוטומטי ולפעול באותה צורה שבה ראיתם את הוריכם פועלים. לאהבה מוכוונת-מטרה מסוג זה השפעות מרחיקות לכת, בעודכם מציגים לילדיכם את המוח החיובי ועוזרים להם לגשת אל העולם בפתיחות, התרגשות ושמחה.