מנהרת הזמן 32 - מבצע אביב נעורים

פִּתְאוֹם הָיִינוּ בְּלֵב יָם, מִתְנוֹדְדִים. אַחֲרֵי שֶׁהֶעֱלוּ אוֹתָנוּ לִסְפִינָה. פָּגַשְׁנוּ שָׁם אֲנָשִׁים חֲשׁוּדִים מְאוֹד. הָיוּ שָׁם, לְמָשָׁל, נָשִׁים מִשְּׁנוֹת עִם קוֹל שֶׁל גֶּבֶר. לֹא הָיָה קַל, נָכוֹן, הָיָה אֲפֵלוֹ מַפְחִיד. אֲבָל אַרְבַּעְתֵּנוּ שֶׁתִּפְנוּ פָּעֲלָה, וְיַחַד הִצְלַחְנוּ לְהִתְחַמֵּק, וּלְהַגִּיעַ אֶל בִּירוֹת שֶׁבִּלְבָנוֹן. שָׁם הִצְטָרַפְנוּ לְסִירַת מַטְכָּ"ל וּלְצַנְחָנִים, שֶׁיָּצְאוּ לְפַעֲלָהּ בְּמַטָּרָה לְהוֹכִיחַ כִּי צַהַ"ל יַגִּיעַ לְכָל מָקוֹם שֶׁבּוֹ נִמְצָאִים רָאשֵׁי הַמְּחַבְּלִים, וְכִי פְּגִיעָה בַּיְּהוּדִים וּבַיִּשְׂרְאֵלִים לֹא תֵּעָבֵר בְּלִי נְקָמָה.