ביקורת העורך

ביקורת ספר מזווית אחרת
ציון10
חיים קטנים

תקציר

ארבעה חברים ללימודים בקולג' קטן במסצ'וסטס עוברים לניו יורק כדי להתחיל את מסלול חייהם: וילֶם טוב הלב ויפה התואר, משתוקק להיות שחקן; גֵ'יי־בּי, שנון ולעתים אכזרי, מבקש למצוא את דרכו אל עולם האמנות; מלקולם, ארכיטקט מתוסכל במשרד יוקרתי; וג'וּד החידתי, המופנם, וגם, מתברר, מרכז הכובד של החבורה.

עם השנים היחסים בין הארבעה מעמיקים ומקדירים, נצבעים בהתמכרות, בהצלחה ובגאווה. ובכל זאת האתגר הגדול שלהם, כפי שכל אחד מהם מבין לבסוף, הוא ג'וד עצמו, שבאמצע הדרך של חייו הוא עורך דין צמרת מוכשר להחריד, ועם זאת אדם שבור שנפשו וגופו מצולקים בעקבות ילדוּת שאין מילים לתאר אותה, נרדף בידי טראומה, פוחד שמא לא יצליח להתגבר עליה – והיא תגדיר את חייו לעולם ועד.

בפרוזה עשירה ומלאה ברק מעצבת ינגיהארה המנון טראגי ונאצל לאהבה בין חברים, תיאור מעשה אמן של לב שנשבר, ובחינה קודרת של רודנות הזיכרון ושל גבולות כוח הסבל האנושי.

הביקורות מהללות:

״הספר הופך בהדרגה מדיוקן של דור למשהו אפל וענוג יותר: כל כמה שהוא אפל ומטריד, יש בו יופי." - הניו יורקר

״מדהים... לא נפריז אם נאמר על הספר הזה שהוא יצירת מופת — אם כבר, הביטוי הזה אפילו קצת קטן מדי בשבילו.״ - סן פרנסיסקו כּרוניקלר 

"יש כאן אמיתות קשות כמעט לבלי שאת — שתקווה היא דבר מוגבל, ושאפילו אהבה לא תמיד מספיקה." - לוס אנג'לס טיימס

"ספר שקובע את מעמדה של ינגיהארה כסופרת אמריקאית מרכזית... מחקר אֶפּי של טראומה ושל חברוּת." -הוול סטריט ז'ורנל

"אם תראו אותנו יושבים על שפת הים עם ספר עבה, בוכים, תדעו למה." - הגרדיאן

״רומן בלתי נשכח על החסד שבחברוּת.״ - npr

"ספר שימלא אתכם השראה וימוטט אתכם." - וושינגטון פוסט

הָאניָה יָנָגיהָארָה גרה בניו יורק. ספרה הראשון, האנשים בעצים (The People in the Trees), ראה אור ב־2014 בהוצאת "אטלנטיק בּוּקס".

קטנים גדולים / רן בן-נון
"חיים קטנים" עונה בדיוק להגדרת הרומאן האמריקני הגדול
קטנים גדולים / רן בן-נון
"חיים קטנים" עונה בדיוק להגדרת הרומאן האמריקני הגדול
  • תקציר מנהלים
  • תקציר מנהלים

  • ארבעה בני עשרים, בוגרי קולג' טריים, מנסים למצוא את עצמם בניו יורק, שלא ממש מסבירה להם פנים. שניים מהם שחורים – ג'יי-די בעל היומרות האמנותיות ומלקולם "העשיר", ושניים לבנים – וילם החתיך וג'וד, מרכז החבורה, המוצלח, זה שבטח יעשה עם עצמו משהו גדול אם רק ינצח את השדים והצללים המעיבים על חייו. מלקולם וג'יי-די גרים אצל ההורים במשפחות מסודרות (של מלקולם מסורתית, של ג'יי-די מטריארכאלית), וילם וג'וד גרים בדירה שכורה מעופשת, בה אנו מתוודעים לראשונה לכאבי התופת המשתקים שאיתם מתמודד ג'וד, כשהדאגה לשלומו מחברת בין הצעירים ומוסיפה עוד דבק לתלכיד המופלא שיצרו בלב העיר.
  • כמו מה זה
  • כמו מה זה

  • ההיסטוריה הסודית/ דונה טארט
  • קל/כבד?
  • קל/כבד?

  • כבד, אבל לא כבד מדי, רק במקומות הנכונים.
  • למה כן?
  • למה כן?

  • סיפור על חברות בפרט ועל קשרים בין בני אדם בכלל, על החוטים הדקים האלה, שלפעמים פשוט אינם חזקים דיים, וזה שובר את הלב באלף דרכים שונות. רוחב היריעה של הספר מאפשר לינגיהארה לברוא לכל אחד מארבעת הגיבורים שלה עולם משלו, מלא אור וצבע, בתיאורים מלאי תעוזה והשראה, ואז לחבר את העולמות האלה ליקום אחד שלם.
  • למה גם כן?
  • למה גם כן?

  • זה ספר על חיים שלמים, משנות העשרים ועד שנות החמישים, ועל השבריריות הנוראה שלהם והדרך שבה הם נפרמים – מתוך כאב עצום, עלבון, אשמה, התמכרות וזעם. כי לא משנה עד כמה נהיה קרובים למישהו, לעולם לא נוכל להגיע אליו באמת, לגעת בנשמתו, לרפא ולהציל אותו מעצמו. ככלות הכל, מדכדך לגלות, אנחנו לגמרי לבד.
  • למה לא?
  • למה לא?

  • 640 עמודים, בהצלחה עם זה.
  • דמות לקחת
  • דמות לקחת

  • ג'יי-די הוא ההומו הכי מקסים שתמצאו בספרות של ימינו ואמן מגניב לגמרי, שבהתחלה מנסה ליצור כל מיני שטויות קונספטואליות, עד שהוא מגלה שהכי טוב פשוט לצייר את מי שהוא אוהב.
  • משפט לקחת
  • משפט לקחת

  • "אפשר לומר שהחיים עצמם הם האקסיומה של הקבוצה הריקה. הם מתחילים באפס ומסתיימים באפס. אנחנו יודעים ששני המצבים קיימים, אבל לא נהיה מודעים לאף אחת מן ההתנסויות: המצבים האלה הינם חלקים הכרחיים מן החיים, אף שאי אפשר להתנסות בהם בתור חיים".
  • איפה קוראים?
  • איפה קוראים?

  • חופשה בניו יורק. מלון לא מפואר מדי, אבל מרכזי, כזה שאפשר להרגיש בו את הדאונטאון ולהיות מחוברים לדופק של העיר.
  • נחזור לעוד?
  • נחזור לעוד?

  • באלף אחוז. מה שהיא תכתוב – אנחנו נקרא.
  • השורה האחרונה
  • השורה האחרונה

  • רחב יריעה, שאפתני, מלא עומק ותובנה, ומצליח ללכוד את החומר החמקמק הזה שכולם מחפשים – סיפורו של דור.