ביקורת העורך

ביקורת ספר מזווית אחרת
ציון9
כל קשר בין הדמויות
אודי שרבני

תקציר

אני סופר. ככה אודי שרבני, מחבר הספר הזה שאתם אוחזים, החליט. אני לא יודע למה הוא כתב את הספר הזה. אני רק יודע שצריך לא לעשות פרובוקציה כי פרובוקציה זה אותו דבר כמו לפחד, רק הפוך. זאת גם התשובה שהוא החליט שאני, גיבור הספר, אענה לעיתונאי שבא לראיין אותי אחרי ההצלחה הספרותית העולמית שלי.

אני נשוי למתרגמת צרפתייה. האדם תלוי בתרגום שלו. לשם כך עליו למצוא מתרגם לחייו. ייתכן שלא נמצא ואז יישאר בודד, מעביר את חייו ללא האחד או האחת; העולם יחזיר אליו את מילותיו ללא פתק החלפה.

היא ואני, אני והיא; כל אחד והעבר שלו, כל אחד ושפת האם שלו. פעם היא אמרה לי שלסופרים יש שנאה עצמית ובגלל זה הם נמשכים לנשים משפות אחרות. אני יכול להודות שזה נשמע טוב. כבר שנים שאני מנסה לפרוץ עם הכתיבה שלי לקהל הרחב, והנה זה מצליח. אבל כל דבר בעולם הזה הוא תמורת דבר אחר; אנחנו לא מצליחים להיכנס להיריון, אנחנו לא יכולים לעבור לדירה החדשה שלנו כי התחיל סגר. אנחנו תקועים, כל הסודות שלנו מתרטבים; כרוניקה של אהבה מתרקמת בינינו, אבל בו בזמן גם מתפוררת.

במהלך הסגר אני כותב ספר, אבל למעשה אפילו אני לא באמת יודע מי כתב אותו: אודי שרבני או אני. נו, אתם יודעים, לפעמים הדברים בכלל לא בשליטתך. בעצם, אתם לא יודעים. ואף אחד לא יודע, ולא יכול. בטח שלא אני, אם הספר שאתה הגיבור שלו נפתח במסקנה הזאת: "כמה כוח יש למילים, וכמה, באותה מידה, הן כלום, קביים לפֶה צולע". אני רק יודע שכל קשר בין הדמויות הוא ספר מסוכן. זה כל מה שאני יודע.

שלכם,

גיבור הספר.

בתיאבון.

 

כל קשר בין הדמויות הוא ספרו החמישי של אודי שרבני, סופר ומשורר. קדמו לו ספרי הפרוזה למה אתה לא מחייך (2011), יש לך בשביל מה (2016), צריך לעשות את זה יותר (2018) וספר השירה אהבתי יותר את החומר המוקדם שלך (2020). שרבני הוא זוכה תחרות הסיפור הקצר של עיתון הארץ (2009), זוכה פרס שרת התרבות למשוררים בתחילת דרכם (2017), ספרו השני נכלל ברשימה הארוכה של פרס ספיר (2016).

פשר הקשר / רן בן-נון
סיפור אהבה מוזר על רקע תקופת הקורונה
פשר הקשר / רן בן-נון
סיפור אהבה מוזר על רקע תקופת הקורונה
  • תקציר מנהלים
  • תקציר מנהלים

  • אף אחד לא כותב אהבה כמו אודי שרבני. הוא לוקח את הדבר הגדול הזה, משנה החיים, ומפרק אותו לשורה ארוכה של מחוות, חלקן לא רצוניות או בלתי מודעות, המרכיבות קשר שהוא מהות החיים, שאין בלעדיו. זוגיות. להיות ביחד. "כל קשר בין הדמויות", ספרו החדש של שרבני, עוקב אחר בני זוג בתקופת הקורונה, שעכשיו, בימים הנוראים של המשבר הנוכחי, נדמה כאילו אפשר להתרפק עליה במעין נוסטלגיה. גבר ואישה שהחיבור ביניהם מתרומם אל מעבר למילים, או להיפך, חותר תחתן. הוא סופר בלשים המתרעם על כך שהז'אנר הפך פופולרי מדי וכולם כותבים אותו עכשיו, כולל אנשי הספרות ה"יפה", ואילו היא מתרגמת במקצועה, העובדת על תרגום ספרו האחרון לצרפתית. הם נפגשים בכנס ספרותי משמים כלשהו, עושים סקס שמימי ומוזר, ובסוף מתחתנים. כשהם מתקשים להיכנס להיריון, מתחילה המגפה, ואז הכול משתבש.
  • כמו מה זה
  • כמו מה זה

  • דלפין/ דפנה לוין
  • קל/כבד?
  • קל/כבד?

  • מתנדנד בין רומנטיקה נעימה להגות כבדבדה.
  • למה כן?
  • למה כן?

  • זה ספר אפיזודי הנע ללא הרף בין תחנות חיים שונות – ביקור אצל אביו הגוסס בבית החולים, ניסיון נואש להגיע לפורקן לפני בדיקת זרע במרפאה – ובכל תחנה כזו מתחולל זרם אסוציאטיבי שלוקח אותנו למקומות אחרים וחושף בפנינו את דרכי החשיבה המשונות במוחו הקודח של כותב בלשי, יצור מופלא שאף פעם לא רואה את הדברים כפשוטם, אלא תמיד מחפש את משמעותם, משהו נסתר וחבוי שאיש מלבדו לא מבין.
  • למה גם כן?
  • למה גם כן?

  • הספרות והכתיבה אצל שרבני הן כמעט מצב פתולוגי, שכופה את עצמו על התודעה וההכרה ומסרב לשחרר, ממשיך לייסר את הכותב עד שזה הופך לבלתי נסבל, עד שהוא שונא את עצמו ומתעב את סביבתו, פשוט מפסיק לאהוב. השפה שלך היא מי שאתה והתרגום שלה הוא המעשה האינטימי ביותר שיכול להתרחש בין זוג אוהבים. כשהיא הופכת את מילותיו מעברית לצרפתית, היא בעצם מפענחת אותו, מדבררת אותו, ממציאה ובוראת אותו מחדש. אבל האם היא באמת מבינה אותו?
  • למה לא?
  • למה לא?

  • לפעמים זה מסובך מדי, כבד מדי, מפותל מדי ואפילו קצת סתום
  • דמות לקחת
  • דמות לקחת

  • המנעולן שפולש לדירתם החדשה של בני הזוג עוד לפני שהם עוברים לגור בה, ועושה בה כרצונו. קריפ כזה כבר מזמן לא קראנו.
  • משפט לקחת
  • משפט לקחת

  • "הוא כבר לא הולך לפסיכולוגים. הוא גרם לשני פסיכולוגים לדמוע והסתפק בזה. יצא משם כשידו על העליונה".
  • איפה קוראים?
  • איפה קוראים?

  • בין שתיים מהערים המגניבות בעולם, תל אביב ופריז. בעצם, אולי עכשיו עדיף יותר פריז מאשר תל אביב.
  • נחזור לעוד?
  • נחזור לעוד?

  • כן. שרבני הוא אחד היוצרים המסקרנים והמקוריים בשפה העברית כיום, אחד שלא מפסיק להפתיע.
  • השורה האחרונה
  • השורה האחרונה

  • החלק החותם את הספר מסופר מנקודת מבטה של האישה, בפריז, אי שם בעתיד, כשהעלילה חוטפת טוויסט אפל ומשונה במיוחד, כזה שרק כותב מאוד לא שגרתי כמו שרבני מסוגל לייצר. "חפש את האישה", אומרים הצרפתים. לפי "כל קשר בין הדמויות", אולי עדיף לא למצוא אותה.