מעבר לקופה

ראש בראש

להכיר את האנשים מאחורי הספרים
צילום:טל שחר

אורי לברון

יש לו הרבה התחלות של ספרים, הוא מסוגל לכתוב תוך כדי סיבוב קניות, ובעיניו הכתיבה היא דרך נפלאה לרפא את עצמך. אורי לברון ("זה שהיה כאן קודם") עונה לשאלון האישי
  • מה הספר הכי טוב שלא אתה כתבת?
  • יש המון ספרים מעולים שלא יכולתי לכתוב גם אם הייתי רוצה. אבל אכן יש קבוצה מצומצמת של "ספרים טובים שלא אני כתבתי", אלה שבדמיון שלי הייתי יכול לכתוב, אם רק הייתי חרוץ ומוכשר כמו אלה שכתבו אותם. אלה לא סתם ספרים טובים, אלה ספרים שמדרבנים אותי להיות טוב יותר, כי אני חי באשליה שיכולתי לכתוב אותם. כמה דוגמאות שקופצות מתוך הזיכרון הם: "יונה ונער" של מאיר שלו, "התיקונים" של ג'ונתן פרנזן, "הילדים שבזמן" של איאן מקיואן וכל שיר של המשורר אלי אליהו.
  • כמה ספרים התחלת לכתוב והפסקת באמצע?
  • אף אחד. יש לי הרבה התחלות של שניים שלושה עמודים, אבל אין אף ספר שעצרתי באמצע. גם אם אני מגיע לעמוד 150 ומגלה שמה שכתבתי לא מספיק טוב (קרה כבר), אני חוזר אחורה ומתקן הכל. אני לא נוטש את הדמויות באמצע, אחרת הסקרנות תהרוג אותי.
  • ספר שתיקח לאי בודד כדי לקרוא?
  • במחשבה ראשונה – "המדריך לטרמפיסט בגלקסיה" של דאגלאס אדאמס (כל חמשת הכרכים וספר ההמשך), אבל במחשבה שניה והישרדותית יותר אני אקח את: How to survive anything של טים מקוולץ, ובמיוחד אתעמק בפרק על הישרדות על אי בודד.
  • האי הבודד הזה שאתה חולם עליו – איפה הוא נמצא בערך?
  • אין לי חלומות על אי בודד. אם מנהטן נחשבת אי, אני לוקח אותה בשתי ידיים. אם מתעקשים על ה"בודד" אני אקח אי שאפשר לשחות ממנו למקום עם ציוויליזציה.
  • כשאתה תקוע בכתיבה – מה עובד בשבילך? מה לא?
  • כשאני תקוע בכתיבה אני הולך לבית קפה ועובד שם. משהו ברעש המתמיד, בכיסא הלא נוח ובפרצופים של אנשים אחרים, גורם לי להתרכז. חלקים ניכרים משלושת הספרים שלי נכתבו בבתי קפה. אגב אין לי שום העדפה. כמו תינוק שמכניסים אותו למכונית וישר נרדם, שימו אותי בבית קפה ואני מתחיל לכתוב.
  • כמה ספר חדש צריך לדעתך לעלות בחנות?
  • מכיוון שסופרים לא באמת מצליחים להתפרנס מספרים וכמעט כולם גם מרצים או מלמדים כדי להשלים פרנסה, אני חושב שהתשובה היא - הכי הרבה שאפשר, כל עוד ימשיכו לקנות.
  • השלם את המשפט: אם הילד שלי יוצא סופר, אני...
  • שמח בשבילו וגאה בו. כתיבה היא אומנות נהדרת ודרך נפלאה לרפא את עצמך. אם אתה סופר מוצלח, תמצא כבר דרך גם להתפרנס מזה.
  • כתיבה או ארוחה טובה?
  • כתיבה. ארוחות טובות הן חומר מצוין לכתוב עליו.
  • כתיבה או סקס טוב?
  • כתיבה. אבל בלי סקס אין כתיבה.
  • באיזה שעות ומיקום אתה כותב הכי טוב?
  • אני עובד במשרה מלאה. אז הכתיבה היא בחריצים של הזמן. בלילות, בבקרים המוקדמים, לפעמים אפילו בין פגישות. כשאני צריך לכתוב (וכן, השתמשתי במילה צריך כי אצלי זה צורך), אני כותב בכל מקום. השיא היה ברכב תוך כדי סיבוב קניות. חניתי ליד הירקן, הוצאתי את הלפטופ, כתבתי כמה שורות, נכנסתי לירקן, קניתי מה שקניתי, חזרתי לרכב, כתבתי, נסעתי לחנות הטבע, חניתי, הוצאתי את הלפטופ, כתבתי, נכנסתי לחנות, קניתי, חזרתי לרכב, הוצאתי את הלפטופ - וכך עד הבית.
  • קמפיין ל"פוקס" או "הישרדות וי.איי.פי" תמורת מאות אלפי שקלים – בא בחשבון?
  • הישרדות לא בא בחשבון בשום אופן ודרך. היא מוציאה את הרע שבכל אדם ואין לי שום חשק לחשוף את הצדדים האלה שבי בפני העולם. קמפיין לפוקס – ברור. כפרסומאי אני תמיד מציע את עצמי בתור הדוגמן, השחקן הראשי או הקריין. לפעמים, בעניין הקריינות זה דווקא מצליח.
  • רוצים להפוך ספר שלך למיוזיקל. זורם?
  • ברור שזורם. נשמע לי כמו חוויה מעולה.
  • במכונת הזמן שקיבלת לנסיעת מבחן, לאיזו שנה אתה חוזר ולמה?
  • חוזר לגרמניה של 1939 ואומר לכל המשפחה של אבי לברוח. אם הם היו בורחים בזמן היו לי היום עשרות בני דודים ולא רק שלושה. המושג משפחה פולנית קטנה לא היה קיים אצל סבתי, שהייתה היחידה מתוך 12 אחים ששרדו את השואה.
  • אתה יכול לפגוש לשעה כל אדם (חי) בעולם. במי תבחר?
  • אני רוצה לפגוש את אשתי ואת הילדים. הם האנשים המועדפים עלי. כל שעה איתם יקרה לי ולא הייתי מחליף אותה.
  • מי הסופר החי הגדול בעולם?
  • אין לי מושג. יש כל כך הרבה. ומה זה בכלל סופר גדול?
  • כשיוצא לך ספר חדש, אתה באופוריה/ חרדה/ חופשה בקאריביים/ אחר (פרט).
  • חרדה כמובן. חרדה היא המנוע שלי. בזכותה אני חרוץ יותר ולא לוקח שום דבר כמובן מאליו. באופן טבעי אני מאמין יותר לביקורת מאשר למחמאות ולכן מאוד חרד מהדרך בה הספר יתקבל.
  • אבל מה עם מקצוע? מה אתה הולך ללמוד אם אני שולח אותך עכשיו ללימודים?
  • אני מאוד מרוצה מהמקצוע שיש לי, שמתחבר גם לכתיבה וגם לרצון לספר סיפורים. היכולת לקדם מותגים באמצעות סיפור מהנה כמעט כמו כתיבת ספרים ותסריטים. המזל הגדול שלי הוא שהצלחתי לתרגם את היכולת שלי לספר סיפורים גם לתחום הכתיבה, גם לתחום סדרות הטלוויזיה וגם לתחום המיתוג והפרסום שממנו אני מתפרנס.
  • כמה הכי הרבה שעות רצוף יצא לך לשבת לכתוב?
  • לא יותר מ-20 דקות. עם הפרעת הקשב הקשה שלי אין לי יכולת לשבת. אני תמיד קם, עושה משהו באמצע וחוזר לכתוב. לפעמים אני מסוגל להגיע לעשרה רצפים של 20 דקות, שנמרחים על פני שמונה שעות, אבל לא לקום במשך 30 דקות רצוף זה הישג שמעולם לא הגעתי אליו (גם באמצע הפסקה הזאת, קמתי פעמיים).
  • כושר גופני – מה אתה עושה בקשר לזה?
  • ניסיתי הכל: ריצה, אופניים, שחיה, חדר כושר, אפילו התאמנתי בטאיקוונדו במשך שנתיים. היום אני עושה פילאטיס ורוכב על אופניים מידי פעם. משתדל גם לצאת להליכות ולהרים משקולות בבית. לאדם שקם כל 20 דקות מהשולחן ומחפש מה לעשות, סט משקולות וגומיות בבית זה פתרון לא רע.
  • איזה ספרים מבזבזים לך את הזמן אבל אתה מאפשר להם את זה?
  • אף ספר, למעשה אף עיסוק, הוא לא בזבוז זמן בעיני. גם לשבת על הספה ולבהות הוא עיסוק חשוב, שאני לא עושה מספיק לצערי. אני אוהב לקרוא ספרים שכבר קראתי. פותח ספר שאהבתי בעמוד רנדומלי וצולל. זה אולי יכול להיחשב לבזבוז זמן אבל בשבילי יש בחוויה הזאת משהו לימודי.
עוד ראיונות עם סופרים