מעבר לקופה

ראש בראש

להכיר את האנשים מאחורי הספרים
צילום:רוני כנעני

כנרת רוזנבלום

לא כותבת למגירה; מרשה רק לפראנזן ואירווינג לכתוב ספרים ארוכים; ולא מסוגלת להתבודד ולהתנתק. כנרת רוזנבלום (בני טובים) עונה לשאלון האישי
  • מה הספר הכי טוב שלא את כתבת?
  • אלפים, אבל בוא נדבר על אחד שגם לא היה לי שום סיכוי לכתוב. אנה אנקוויסט, פסיכואנליטיקאית ומוזיקאית, שהפסנתרנות שלה ניכרת בכל תו ותו בספריה, מכשפת אותי בכל פעם מחדש בנגינה שיש בה חושניות ומסתורין, שמצליחה לעבור טוב גם בתרגומים המעולים של רן הכהן. גיליתי אותה מאוחר, ב"המרדימנים" המצוין שלה, והמשכתי לאחרים. אם מוכרחים לבחור, אז "קונטרפונקט" שהוא חשבון נפש שנעשה דרך האצבעות על הקלידים שמתעקשות להצטיין ב"וריאציות גולדברג". כמו וריאציות גולדברג של באך, גם הספרים של אנקוויסט מזכירים לפעמים וריאציה על אותו נושא, פרט לשני האחרונים דווקא, "המרדימנים" ו"רביעיית מיתרים" היפה, אבל האוזן, שלי לפחות, אוהבת גם את המוטיב המרכזי וגם את האילתורים עליו.
  • כמה ספרים התחלת לכתוב והפסקת באמצע?
  • אחד וחצי לכל היותר. אני לא כותבת למגירה. היה ספר שהתחלתי לכתוב אחרי שהתפרסם "סיפור אהבות" ונורא-נורא רציתי לכתוב כבר, וצללתי לתוך משהו, אבל די מהר גיליתי שאין לי מספיק חמצן שם. והחצי? "בני טובים" עבר גילגולים די רציניים עד שהפך להיות מה שהוא היום, ואני חושדת שהראשון שבהם עדיין לא ויתר על זכותו להיות מסופר. חושדת? אולי חושקת. מקווה.
  • ספר שתקחי לאי בודד?
  • זה בטח יהיה איזה פראנזן, או אולי איזה ג'ון אירווינג, הסופרים היחידים שאני מרשה להם ספרים ארוכים כל כך. אולי זה יהיה הזמן לתת צ'אנס אמיתי ל"תולדות הזמן האבוד" של פרוסט? טוב, אז טולסטוי.
  • איפה נמצא האי הבודד שלך?
  • כל עוד הוא על שפת מים שאפשר לשחות בהם, בכלל לא אכפת לי איפה הוא, אלא מתי הוא: הוא בזמן שבו ארגיש מספיק בטחון להתבודד ולהתנתק, כי אחרת אני פוחדת להתיק את המבט, כי מי יודע מה אגלה כשאחזיר אותו הביתה.
  • כשאת תקועה בכתיבה – מה עובד בשבילך? מה לא?
  • לשנות משהו - מקום ישיבה, גוף ראשון לגוף שלישי, לספר מהסוף להתחלה, לתחקר את אחד הרכיבים בסצנה, ובעיקר - להתמיד. להישאר שם, לחזור לנקודה הכואבת והתקועה. לפעמים אני גם מדברת איתה, כי יש סיבה שזה קשה כל כך. מה לא עובד? לאכול דברים, מה שלא אומר שאני לא תמיד מנסה.
  • כמה ספר חדש צריך לעלות?
  • שישים-שבעים שקלים לכל היותר. קצת יותר מסרט, הרבה פחות מטייץ.
  • השלימי את המשפט: אם הילד שלי יוצא סופר/ משורר, אני...
  • שמחה בשמחתו, מקווה שיידע גם להתפרנס וסקרנית לקרוא, אם הוא ירשה לי.
  • כתיבה או ארוחה טובה?
  • הכי טוב לכתוב טוב, עד כדי תשישות, ואז להגיע לארוחה טובה.
  • כתיבה או סקס טוב?
  • השאלה לא מנוסחת נכון, סליחה. כי כשיש פיצוח, או זרימה ושטף, זה נדיר ויקר ערך ושכל העולם יחכה. אבל סתם-כתיבה? זאת עם הגז והברקס והספק המאכל? מעדיפה אפילו לקפל כביסה. הבעיה היא, שאני מוכרחה לעבור דרך הכתיבה הקשה כדי להגיע לרגעי הזוהר שלה.
  • מתי ואיפה את כותבת?
  • אני כותבת במשרד שלי, בקומה הרביעית בבניין משרדים ישן בלב תל אביב, שם יש פרטיות ואור יפה ומרחק מספיק מהעולם. כשהעולם מתחיל לכבות מנועים, למשל בשישי לפנות ערב, אז אני מרגישה שהמשרד הופך להיות רפסודה שנעים לי להפליג בה לבד. אני אוהבת מאוד לנסוע גם לחופשות כתיבה, לקחת לכמה ימים חדר בגליל או ליד ירושלים. זה אחד הדברים שאני מתגעגעת אליו עם השלמת ספר, כשהתירוץ שלי מאבד מתוקפו.
  • מציעים לך להשתתף בהישרדות VIP. בא בחשבון?
  • לא תודה. מעדיפה מאסטר שף. גם ככה אני מרגישה פה בהישרדות.
  • רוצים להפוך ספר שלך למיוזיקל. זורמת?
  • "בני טובים" תפור על מחזמר. בזמן כתיבת הספר, עבדתי, בין השאר, דרך הפסקולים של הדמויות השונות. מה שומעים בבית של יהודה ומיכל ברדיו, למה מקשיבים אריק ואייל בג'יפים, ומה אליס וכפיר מזרימים לאוזניים באירפודס. מעניין איך אפשר לשזור את הפסקולים שלהם לפסקול משפחתי אחד. ובעיקר, טוב שהצעת, כי אני מתה לראות על הבמה את גידי, ילד הפלא שגדל בפרדסי פתח תקווה אבל שומע את מיטב הלהיטים מלונדון ומאמריקה, עומד בפרדס על ארגז תפוזים הפוך ושר לקונות את "הכל זהב". אבל מי בעולם יוכל לגלם דמות טראגית, יפהפיה ומצחיקה ושוברת לב כמוהו?
  • עם איזו דמות מרומן היית מנהלת רומן?
  • אנחנו מדברים בהרסנית עכשיו, כן? אז בבקשה: מזי מוריס, החוקרת הפרטית שבראה דריה שועלי ב"כליא ברק", היא הדמות הכי סקסית, במובן של פצועה ופוגעת, במובן של מעניינת ולא ניתנת להגדרה, שפגשתי מזה זמן רב. אבל זה יהיה קצרצר: ברגע שמזי תזהה את החמלה שתתעורר בי או אפילו מעט רוך שיתרכך בינינו, היא תבעט אותי לאלף עזאזלים.
  • במכונת הזמן שקיבלת לנסיעת מבחן, לאיזו שנה את חוזרת ולמה?
  • לשישה באוקטובר 2023? לאחד בנובמבר 2022? לכ"ט בנובמבר? לקונגרס הציוני הראשון? להבטחה של אלוהים לאברהם אבינו? הסיפור הזה שאנחנו חיים בו מוכרח איזה דאוס אקס מכינה דחוף, וזאת בעיה כשאת לא מאמינה באלוהים.
  • את מי היית רוצה לפגוש?
  • הייתי רוצה להיות מאחורי הקלעים לפני הופעה של Elbow. ובכלל, אני אוהבת את אחורי הקלעים, את רצפת הייצור. אפשר ללמוד מהם הרבה יותר על האדם ועל היצירה שלו מאשר בשעה שבה הוא יספר לך על עצמו. רובנו כל כך מתורגלים בשיח וידויי שלוקח שעות של שיחות עד שבוקעת פיסת אמת ספונטנית. תוך כדי עבודה זה קורה תוך רגע.
  • מי הסופר הגדול בעולם?
  • אני אפילו לא יודעת מה הצבע האהוב עליי ואני אף פעם לא מצליחה להבין למה זוכה מי שזוכה בפרס נובל למשל. אני אוהבת את הסופרים המצויינים, החרוצים, העקביים, שבכל פעם שהם מוציאים ספר אני קונה אותו מיד בלי בכלל לבדוק על מה הספר. למשל ג'ון אירווינג, פול אוסטר, ג'ונתן פראנזן, רות ל. אוזקי, אמילי סנט ג'ון מנדל, ג'ניפר איגן, איאן מקיואן. אגב, אני מאוד ממליצה לקרוא ספרים בלי לקרוא על מה הם, בספרים מסוימים זאת חוויה אחרת לגמרי. זה לא אומר, אגב, שלא התאכזבתי, את הספר המשונה של אוזקי, "הספר שבעין הסערה" לא הצלחתי לקרוא, וניסיתי פעמיים. אבל להיכנס ל"מלון הזכוכית" של סנט ג'ון מנדל, בלי לדעת על מה הוא, היה שווה פי כמה.
  • על מה אף אחד לא כותב, וחבל?
  • נורא קשה לכתוב טוב על מה שטוב. אולי אפילו בלתי אפשרי. אני חושבת שהצלחתי מדי פעם, בטורים, שהם קצרים ונקודתיים. אבל ספר? חתיכת אתגר.
  • כשיוצא לך ספר חדש, את באופוריה/ חרדה/ חופשה בקאריביים/ אחר (פרטי).
  • לא מספיק ספרים תלויים על החגורה שלי כדי לענות על השאלה הזאת בהכללה. עברו יותר מ-11 שנים מאז יצא "סיפור אהבות" ועד ש"בני טובים" ראה אור. עכשיו, עם היציאה לאור של "בני טובים" אני שמחה מאוד, מסופקת ואפילו גאה שהצלחתי להשלים אותו לשביעות רצוני. אני לא נטולת חרדה, כי יש לי ציפיות גבוהות לעמוד בהן, אבל החרדה לא מבטלת את השמחה, הן חיות בשלום זו עם זו.
  • אבל מה עם מקצוע? מה תבחרי אם ישלחו אותך עכשיו ללימודים?
  • טוב, בזה אני מסודרת. אני יועצת ארגונית, ואני מאוד אוהבת את העבודה שלי. בין השאר, כי זה מקצוע שלומדים בו כל הזמן. למשל, בשנים האחרונות אני מקבלת הכשרה בטיפול זוגי, מה שעוזר לי לעזור מזווית אחרת לזוגות הלאו דווקא רומנטיים שבארגונים שאני עובדת איתם: שותפים, מנכ"לית והסגן שלה וצמדים אחרים. יש בי גם כמיהה ללימודים מסודרים, עמוקים, ואולי יום אחד אלמד אדריכלות; אבל כמו שאני מכירה את עצמי, סביר יותר שאתחיל לבנות בית איפשהו בעשר אצבעות וטוטוריאלס מיוטיוב מאשר שאחזור לספסל הלימודים על מלא.
  • מה השיא האישי שלך בשעות כתיבה רצופות?
  • זאת שאלה שאני פוחדת לענות עליה. שעה וחצי? שלוש? זה טוב? זה רע? מה כולם כתבו? איפה אני על הרצף?
  • כושר גופני - מה את עושה בעניין?
  • קודם כל, מסרבת לקרוא לזה ככה, כי זה טרנ-אוף. אני קוראת לזה תנועה או לזוז ומשתדלת מאוד שזה יהיה גם כיף איכשהו. אני עושה יוגה פעם-פעמיים בשבוע, בעיתות מצוקה גם שלוש, אני שוחה, והגילוי הגדול של השנים האחרונות הוא השחייה בים, שלצערי נפסקה עם המלחמה האחרונה, כי שמעתי שלא להיט להיות בים כשטילים נופלים בו. אני מנסה לרוץ, לא בהצלחה מרשימה ובעיקר - כלי התחבורה שלי הוא אופניים. בסדר, דוקטור?
  • איזה ספרים מבזבזים לך את הזמן אבל את מאפשרת להם את זה?
  • אין לי בדל סבלנות לספרי טיסה, מותחנים או צ'יק-ליטס פשטניים. ספרים שמבזבזים לי את הזמן הם דווקא אלה שאמורים להיות מוערכים נורא, ואז אני נותנת להם יותר צ'אנס ממה שבאמת מגיע להם, לא במדד אוניברסלי, אלא במדד ההנאה שלי.
עוד ראיונות עם סופרים