הזן קוד לכניסה
 
  • אני רוצה להישאר מחובר/ת במחשב זה
  • ברצוני לקבל מידע על ספרים חדשים ומבצעים לזמן מוגבל למייל
 

שכחתם סיסמה?
הכניסו את הדואר האלקטרוני עימו
נרשמתם ותקבלו מייל לאיפוס הסיסמה
מייל לאיפוס סיסמתכם נשלח לכתובת
האימייל שהזנתם

  • צבירת נקודות ברכישת ספרים במחיר מלא
  • ספר דיגיטלי מתנה ביום ההולדת
  • צבירת נקודות במסגרת "חבר מביא חבר"
  • הסכנות שבהתנהגות נלוזה
  • הסכנות שבהתנהגות נלוזה
    אונורה דה בלזאק | תרגום: מירי ליטבק
    עם עובד | 2009 | פרוזה תרגום | 123 עמ' מודפסים

    גבר הולל נקרא אל מיטת אביו הגוסס: האם ייתן לו את שיקוי חיי הנצח? ברבעים המפוארים ביותר של פריס משוטט לו מלווה בריבית ולוכד ברשתו ברונים ורוזנים ואת היפות שבנשות העיר להילולה של בגידות, ניאופים ותאוות-בצע. בספרד הכבושה חיילי נפוליאון מציעים לנער צעיר וגאה ברירה שאין אכזרית ממנה: לערוף את ראשי הוריו ואחיותיו כדי להישאר בחיים.

    אונורה דה בלזק, גדולי סופרי צרפת, כתב כמאה רומנים, נובלות וסיפורים שהם הסריקה הממוחשבת, העמוקה והמדויקת ביותר שעשה אי-פעם סופר לחברה הצרפתית ולטבע האדם. בלזק עצמו העיד שהחברה הצרפתית היא הגיבורה הגדולה של יצירתו. ובחברה הצרפתית של בלזק  רוחש מאבק אין-סופי על כסף, כבוד ותהילה. אין בה חלקת גן-עדן ששם התמימות יכולה לזכות לעדנה, אלא היצרים, התאווה והבוגדנות משתוללים בכל מקום ומנווטים בעורמה אפילו את הקשרים האינטימיים ביותר.

    האם יש מוצא מעולם שכזה?

    לבלזק המתעתע, רב-הסתירות, תשובה ברורה: האהבה היא מצב חובק-כול והיא שמעניקה משמעות לכאוס הסבוך נטול הפתרון של היקוּם האנושי.

    הסכנות שבהתנהגות נלוזה מאפשר לקורא לנתר לאחור במכונת הזמן והמקום ולהבין את תמצית מהותה של החוויה האנושית, או, ליתר דיוק, של אותו קרנבל אנושי רב פנים וסתירות שבלזק עצמו כינה "הקומדיה האנושית".

     

    הספר רואה אור בסיוע שגרירות צרפת בישראל – המכון הצרפתי בתל אביב, במסגרת הפרויקט "אליעזר בן יהודה".

  • ספר דיגיטלי
     
    37
    ספר מודפס
     
    69 55.2
    משלוח תוך 48 שעות
    הוספה למועדפים שלי
  • הערב אצל הרוזנת דה גְרַנלייֶה הסתיים תמיד מאוחר למדי. באחד מלילות החורף האחרון, בשעה אחת אחר חצות, עדיין נמצאו בטרקלינה שני אנשים שאינם מבני המשפחה. איש צעיר ויפה תואר יצא משם בשומעו את קול האורלוגין קורא את השעה. משהגיע שאון המרכבה שלו מן הרחוב, זרקה הגברת דה גרנלייה מבט דואג סביבה, וכשנוכחה לדעת שבחדר ליד שולחן הקלפים לא נותרו אלא שני גברים, פנתה לדבר עם בתה.
    זאת היתה עלמה צעירה, הדורה ונעימה. היא עמדה מול האח שבטרקלין והקשיבה לשקשוק המרכבה ברחוב בעודה משתדלת ליצור רושם שהיא בוחנת את אהיל הפורצלן המעוטר, חפץ חדש שעוצב לא מכבר.
    ״קאמי,״ אמרה הרוזנת והביטה בבתה בתשומת לב רבה, ״אני מזהירה אותך שאם תמשיכי לנהוג ברוזן דה רֶסְטוֹ הצעיר כפי שנהגת הערב, לא אוכל עוד לארח אותו בביתי...״
    ״אמא...״
    ״די, קאמי... הקשיבי לי, את בת יחידה, את עשירה, ובכן, אין מקום שתהרהרי בנישואים לאדם חסר אמצעים. את הרי סומכת עלי, ילדתי, אז אנא ממך, הניחי לי להנחות אותך מעט בדרכך בחיים. בגיל שבע־עשרה אינך יכולה להתיימר לשפוט מוסכמות מסוימות... עלי להעיר לך רק דבר אחד: לארנסט יש אֵם זוללת מיליונים. הוא מעריץ אותה ותומך בה בחמלה של בן, חמלה הראויה לשבחים מופלגים ביותר. הוא גם נושא בעול הטיפול באחיו ובאחותו, דבר הראוי להערצה כשלעצמו,״ הוסיפה הרוזנת בארשת ערמומית מעט, ״אולם כל עוד אמו בחיים, יחרד כל הורה להפקיד את עתיד בנותיו ואת כספן בידי אדון הרוזן דה רסטו.״
    ״שמעתי כמה דברים המעוררים בי חשק להתערב בשיחה בינך לבין העלמה קאמי!..״ קרא אחד משני האדונים שהיו עסוקים במשחק הקלפים.
    ״ניצחתי, אדוני המרקיז...״ הוא פנה ליריבו, ״אני נפרד ממך כדי שתוכל לבוא לעזרתה של אחייניתך!..״
    ״לכך ייקרא אוזניים של פרקליט...״ קראה הרוזנת. ״כיצד יכולת לשמוע אותי? דיברתי כמעט לתוך אוזנה של קאמי.״
    ״שמעתי דרך העיניים!״ השיב הפרקליט והתקרב לאח הבוערת.
    הוא התיישב בכורסה הרחבה והרכה שבפינת האח. הדוד הזקן של קאמי התיישב לצדה ואילו הגברת דה גרנלייה התמקמה על כיסא שבין כורסתו של הפרקליט לבין הספה הקטנה שעליה ישבו בתה והדוד.
    ״הגיעה השעה,״ אמר הפרקליט, ״שאספר לכם סיפור ובו עניין כפול: ראשית, העלמה קאמי תוכל ללמוד ממנו לקחים חשובים, ושנית, הוא יגרום לכם לשנות את דעתכם באשר לרכושו של ארנסט...״
    ״זה סיפור!..״ קראה קאמי, ״הו! ספֵּר, אנא ספר, ידידי היקר.״
    המבט ששיגר הפרקליט לעבר הגברת דה גרנלייה גרם לה להבין מיד את מידת העניין שאפשר יהיה למצוא בסיפור הזה.
    בהיות הרוזנת דה גרנלייה אחת הנשים המרשימות והעשירות ביותר בפרוור סן־ז׳רמן, אחת מאלה שהצטיינו ביכולת מחשבה, ומן האציליות ביותר, לא היה זה דבר מובן מאליו שפרקליט פריסאי קטן יפנה אליה ללא גינונים ויפגין בביתה ביטחון שכזה. ואולם, לא קשה להסביר תופעה נדירה זו בחיי מעמד האצולה.
    הגברת דה גרנלייה שבה לצרפת עם משפחת המלוכה. היא באה להתגורר בפריס, ותחילה התקיימה בצניעות רבה בזכות קצבה שהעניק לה לואי השמונה־עשר מתקציב ״הרשימה האזרחית״.
    כיוון שהזדמן לו לפרקליט למצוא פגמים נוהליים במכירתו בעבר של ארמון משפחת דה גרנלייה על־ידי המדינה, טען הלה שעל הנכס לחזור לבעלותה של הרוזנת. במשפט שיזם הוא זכה, תוך נטילת סיכון אישי, וכך החזיר את הארמון לידיה של הגברת דה גרנלייה.
    מעודד מהצלחתו זו נבר הפרקליט במיומנות כה רבה בתחום הייחודי של החרמת רכושם של בני מעמד האצולה* וברזי רישומיהם המנהליים, עד כי הצליח להשיב את יערות משפחת דה גרנלייה לידי בעליהם המקוריים, וכן כמה מניות הקשורות בתעלת אורליאן וכמה בניינים גדולים שהקיסר הסב למוסדות ציבור. כישרונו ומסירותו של הפרקליט הצעיר החזירו את ממונה של הגברת דה גרנלייה לממדיו הקודמים בהצלחה כה רבה, עד שבשנת 1820 הגיעה הכנסתה מאיגרות חוב לסך של מאה אלף לירות. מאז הכניס לה הפיצוי שקיבלה בזכות טיפולו המסור של הפרקליט הצעיר סכומי כסף עצומים והוא נעשה ידיד המשפחה.
    [* בעקבות מהפכת יולי 1789 הלאימה המדינה נכסים רבים מידיהם של בני המשפחה המלכותית ומעמד האצולה. (כל ההערות שבספר הן הערות המערכת.)]
    הוא היה בן למעלה מארבעים, אדם נאמן ונקי כפיים, בעל ידע, צנוע ונעים הליכות. יחסו לגברת דה גרנלייה וטיפולו בענייניה זיכו אותו בהערכתם של לקוחות מבין מרבית המשפחות שהתגוררו בפרוור סן־ז׳רמן, אך הוא לא ניצל יתרון זה לטובתו, כפי שהיה עושה אדם שאפתן. להוציא את בית דה גרנלייה, שמדי פעם בילה בו ערב זה או אחר, לא נהג לבקר אצל איש. הוא התמסר בלהט לעבודתו, ובנוסף נהנה מחיי משפחה מאושרים מכדי לתור אחר תענוגות החברה הגבוהה. מאושר מאוד היה שיושרתו וכישרונותיו נחשפו בפרשת דה גרנלייה, כיוון שנטל על עצמו סיכון שהיה עלול לעלות לו בפשיטת רגל. לא היה לו אופי של פרקליט.
    מאז הוצג הרוזן ארנסט דה רסטו בביתה של גברת דה גרנלייה ולאחר שהפרקליט גילה את החיבה שקשרה את קאמי לגבר הצעיר, הוא החל לבקר אצל הרוזנת דה גרנלייה באדיקות של גנדרן צעיר משוֹסֶה־ד׳אַנְטֶן*,שזה עתה הורשה להיכנס לחוגי הפרוור האריסטוקרטי.
    [* אזור מסחרי עשיר בגדה הימנית של פריס]
    כמה ימים קודם לכן הוא ישב ליד העלמה קאמי דה גרנלייה ואמר לה, בעודו מצביע לעבר הרוזן הצעיר:
    ״כמה חבל שחסרים לבחור הזה שניים־שלושה מיליונים, הלא כן?..״
    ״האם זה נורא כל־כך?.. אינני חושבת,״ השיבה. ״אדון ארנסט הוא צעיר מוכשר מאוד. הוא משכיל, הממונה עליו במשרד שבו הוא משרת מעריך אותו, הוא נושא שם אריסטוקרטי, ואין לי ספק שיום אחד הוא יגיע לעמדה גבוהה. בבוא היום ישיג כסף כאוות נפשו...״
    ״כן, אך אילו היה עשיר...״
    קאמי הסמיקה.
    ״אילו היה עשיר, ידידי הטוב, הרי שכל העלמות הצעירות בעיר הזאת היו נלחמות עליו,״ ענתה כשהיא מצביעה לעבר הקלפים.
    ״אילו כך היה,״ המשיך הפרקליט, ״לא היתה העלמה קאמי דה גרנלייה היחידה שהוא היה נושא אליה את עיניו... לכן את מסמיקה, קאמי. הוא מוצא חן בעינייך, הלא כן?.. הרי זה נכון, תגידי...״
    קאמי קמה ממקומה בתנועה חדה.
    היא אוהבת אותו! הרהר לעצמו הפרקליט. ומאותו יום הבחינה קאמי שידידה הפרקליט תמך ברגש שהנץ בלבה כלפי הרוזן הצעיר ארנסט דה רסטו.

    הפרקליט נטל אפוא את רשות הדיבור וסיפר את הסיפורים הללו, המובאים כאן בנאמנות רבה ביותר, ככל שמאפשר ההבדל שבין שיחה בעל־פה לבין סיפור כתוב.

    • אונורה דה בלזאק
    • אונורה דה בלזאק

      אונורה דה בלזק (בצרפתית: Honoré de Balzac; ‏ 20 במאי 1799 - 18 באוגוסט 1850), סופר ומחזאי צרפתי, מחלוצי זרם הריאליזם בספרות. יצירתו הגדולה של בלזק, "הקומדיה האנושית", היא מקבץ של רומנים וסיפורים קצרים המציגים תמונה פנורמית של חיי החברה הצרפתית במחצית הראשונה של המאה ה-19, ובפרט בתקופה שלאחר נפילת נפוליאון ולאחר חזרת בית בורבון לשלטון בשנת 1815.

      בלזק נולד בעיר טור שבצרפת. נעוריו עברו עליו בתקופה הסוערת של מפלת נפוליאון וחידוש המלוכה בצרפת. הוא עצמו, למרות שנשלח לבית-ספר איכותי, היה שקוע בדמיונות ובקריאה מרובה.
      משפחתו רצתה שיהיה עורך־דין. בשנים 1816 עד 1819 עבד בלשכות של פרקליטים, ורכש בהם ידע רחב בחוק הפלילי. עם הזמן נאלצה משפחתו להסכים לכך שבלזק אינו מעוניין לעסוק בתחום זה, ולקבל את רצונו - הכתיבה.
      יצירתו הראשונה, טרגדיה בחרוזים בשם "קרומוול" (Cromwell), נכשלה, אך בלזק הוסיף לכתוב סיפורים עממיים, בין לבדו ובין בשיתוף עם סופרים אחרים. בצעדיו הראשונים בדרכו הספרותית פרסם בעילום שם סיפורי הרפתקאות כגון "סטני" ו"ארגו שודד הים" (Argow le pirate). ניסיונות אלה לא עלו יפה והוא שקע בחובות כבדים.
      ב-1825 החל לעסוק במו"לות ובדפוס - עסקים שבהם כשל וכמעט הגיע לכדי פשיטת רגל. הוא נכשל במועמדותו לבית הנבחרים ב-1832, וכשל גם כשניסה להתקבל לאקדמיה הצרפתית בשנים 1848 ו-1849. אחר כך החל לפרסם רומנים בשמו, והוסיף לעצמו את קידומת האצולה "דה" למרות שלא היה שייך לאצולה. יצירתו החשובה הראשונה הייתה "אז'ני גראנדה", על בת הקמצן. באותו זמן החל לרקום את תוכניתו הספרותית הגדולה, סדרה רבת היקף בשם "הקומדיה האנושית", המתארת את החברה בימיו על כל שכבותיה. הוא מתאר את האצולה ואת אנשי הבורגנות הזעירה בתחושת מציאות, הבחנה דקה, דיוק ודמיון פורה. הסדרה כוללת כ-100 רומנים וסיפורים, עם דמויות השבות ומופיעות בספרים שונים.
      בלזק היה אחד הסופרים הפוריים והחרוצים ביותר הידועים בתולדות הספרות, ונהג לכתוב כ-15 שעות ביממה ובעיקר בלילות. בשנת 1850 נשא לאישה את אהובתו מזה עשרים שנה, הרוזנת הפולנייה דה האנסקה, שקשריו עימה הביאוהו לכתיבת הרומן "סרפיטה" ב-1834. בלזק מת בפריז חודשים ספורים לאחר נישואיו. מוזיאון בית בלזק שבפריז מוקדש לסופר.
     
  • נושאים
  • המלצות נוספות
    • הנפילה
    • עלובי החיים
    • המאהב
    • הזמן שנמצא- בעקבות הזמן האבוד
    • הנכדה של מר לין
    • האישה עם הפנקס האדום
    • מוות רך מאוד
    • אי הבנה במוסקבה
    • זיכרונותיו של חבר
    • הדרשה על נפילת רומי
    • המפתח של שרה
    • שיעור הפסנתר