הזן קוד לכניסה
 
  • אני רוצה להישאר מחובר/ת במחשב זה
 

שכחתם סיסמה?
הכניסו את הדואר האלקטרוני עימו
נרשמתם ותקבלו מייל לאיפוס הסיסמה
מייל לאיפוס סיסמתכם נשלח לכתובת
האימייל שהזנתם

  • צבירת נקודות ברכישת ספרים במחיר מלא
  • ספר מתנה ביום ההולדת
  • צבירת נקודות במסגרת "חבר מביא חבר"
  • בבוא מותי
    ספר מוגן
     
  • בבוא מותי
    ויליאם פוקנר | תרגום: שרון פרמינגר
    ידיעות ספרים, פן | יולי 2018 | פרוזה תרגום | 240 עמ' מודפסים

    "התחלתי מתוך כוונה לכתוב ספר מופת. עוד לפני שהנחתי את העט על הנייר וכתבתי את המילה הראשונה כבר ידעתי מה תהיה המילה האחרונה וכמעט היכן תופיע הנקודה האחרונה," אמר ויליאם פוקנר על הרומן הזה, שאותו כתב במשך שישה שבועות בלבד.

     

    בבוא מותי (שבתרגום הקודם לעברית נקרא "בשוכבי גוועת") מגולל את סיפורה של משפחת באנדרן ואת מסעה על פני האזורים הכפריים של מדינת מיסיסיפי כדי לקבור את אדי, האישה ואם המשפחה. הרומן הרב־קולי - המסופר מנקודות המבט של כל אחד מבני המשפחה ושל דמויות נוספות - משתנה מקומדיה שחורה לפתוס גדול, ונחשב לאחד הרומנים האמריקאיים המשפיעים ביותר מבחינת המבנה שלו, הסגנון והדרמה.

    מתאים למכשירים: טאבלטים, סמארטפונים, win10
  • הספר משתתף במבצע 3 ב-69
    42
    הוספה למועדפים שלי
  • דארל
     
    ג'וּל ואני חוזרים מהשדה, הולכים בטור לאורך השביל. למרות שאני חמישה מטר לפניו, כל מי שמסתכל עלינו מבית הכותנה יכול לראות שכובע הקש הקרוע והבלוי של ג'ול הוא ראש שלם מעל שלי.
    השביל ישר כמו משקולת אנך, שחוק מרוב כפות רגליים וכבר קשה כמו אבן בחום יולי, נמתח בין שורות ירוקות של כותנה מגודלת עד בית הכותנה שבאמצע השדה, ושם הוא פונה ועוקף את בית הכותנה בארבע זוויות ישרות מעוגלות וממשיך הלאה לאורך השדה, שחוק גם כאן מרוב רגליים ופחות ופחות מדויק.
    בית הכותנה עשוי מבולי עץ מחוספסים שהמילוי ביניהם נפל מזמן. מרובע, עם גג שבור שיש לו שיפוע אחד, נוטה בעזובה ריקה ובוהקת בשמש, חלון אחד רחב בשני קירות נגדיים פונה אל המשכֵי השביל שבא והולך. כשאנחנו מגיעים אל המבנה אני פונה וממשיך בשביל שעוקף אותו. ג'ול, חמישה מטר מאחורי, מסתכל ישר קדימה ונכנס בצעד אחד דרך החלון. הוא ממשיך להסתכל ישר קדימה, עיניים חיוורות כמו עץ תקועות בפרצוף העץ שלו, הוא חוצה את המבנה בארבעה צעדים ברצינות נוקשה של אינדיאני מעץ בחנות סיגרים לבוש בסרבל עם טלאים וזז רק מהמותניים ומטה, ובצעד אחד הוא יוצא מהחלון שממול חזרה לשביל בדיוק כשאני מגיע מסביב לפינה. שוב בטור אנחנו הולכים ברווח של חמישה מטר וג'ול עכשיו מלפנים, ממשיכים לאורך השביל לכיוון התחתית של הצוק.
    העגלה של טאל עומדת ליד המעיין, קשורה למעקה, המושכות מלופפות על המוט של המושב. בתוך העגלה יש שני ספסלים עם משענות. ג'ול עוצר ליד המעיין, מוריד מהענף את המצקת מקליפת דלעת ושותה. אני עובר אותו ועולה בשביל, מתחיל לשמוע את המסור של קאש.
    כשאני מגיע לראש הצוק הוא כבר הפסיק לנסר. הוא עומד בנשורת של שבבים ומצמיד שני קרשים. בחיבורים המוצללים הם צהובים כמו זהב, כמו זהב רך, ועל צדם בגלים חלקים הם נושאים סימנים של להב הקרדום: נגר טוב, קאש. הוא שם את שני הקרשים על כן העבודה, צמודים לאורך השפה הם רבע מהארון הגמור. הוא כורע על הברכיים, מכווץ את העיניים ומסתכל לאורך השפה שלהם, ואז מוריד אותם ולוקח את הקרדום. נגר טוב. אָדי בּאנדרֶן לא יכלה לבקש לעצמה ארון יותר טוב מזה, ארון יותר טוב לשכב בו. שייתן לה ביטחון ונחמה. אני ממשיך אל הבית, ואחרַי
     
    צ'אק.  צ'אק.  צ'אק.
     
    של הקרדום.
    • ויליאם פוקנר
    • ויליאם פוקנר

      הסופר האמריקאי ויליאם פוקנר (1962-1897), זוכה פרס נובל ושני פרסי פוליצר, נולד למשפחה דרומית מכובדת מאולבני מיסיסיפי וגדל באוקספורד מיסיסיפי. הוא הצטרף לצבא הקנדי, ובמלחמת העולם הראשונה לחם עם חיל האוויר הבריטי. במשך תקופה מסוימת למד באוניברסיטת מיסיסיפי והתנסה בעבודות זמניות בחנות ספרים בניו יורק ובעיתון בניו אורלינס. אך פרט לגיחות קצרות לאירופה ולאסיה, ולכמה ביקורים בהוליווד כשעסק בכתיבת תסריטים, עסק רוב ימיו בכתיבת רומנים וסיפורים קצרים בחווה באוקספורד. פוקנר המציא שורה של דמויות האופייניות לצמיחה ההיסטורית ולדעיכתו של הדרום של ארצות הברית, ולפיכך הדרמה האנושית ברומנים שלו מסתמכת על הדרמה ההיסטורית האמיתית שהתרחשה על פני כמעט מאה שלמה, כשאת הדמויות מיקם במחוז דמיוני שקרא לו יוֹקָנָפָּטאווּפָה. הנושא המרכזי בכתיבתו הוא שקיעת הדרום, כפי שהיא מיוצגת על ידי המשפחות סטוריס וקומפסון, והופעתה של המשפחה הנועזת והאכזרית סנופס. הוא גם הרבה לכתוב על גזענות ודעות קדומות. פוקנר היה פורץ דרך בכתיבתו על ידי הצגת מונולוגים פנימיים בטכניקת זרם התודעה. גם השימוש בריבוי נקודות מבט, באמצעות יותר ממספר אחד, מעמיד אותו בקדמת הכתיבה המודרניסטית.

     
  • המלצות נוספות
    • 12 סיפורים
      במבצע
       
    • מחווה לשישה סופרים של המאה העשרים
      במבצע
       
    • עץ המשאלות
    • בתו של סוחר המשי
      במבצע
       
    • מסע אל הלב
    • גברת בירד היקרה
      במבצע
       
    • ג'יין יאנג הצעירה
    • המנהרה
      במבצע
       
    • דירה בפריז
    • ההימור
    • 21 מחשבות על המאה ה-21
    • הראיון האחרון