המסע לאוטופיה
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
המסע לאוטופיה

המסע לאוטופיה

עוד על הספר

  • הוצאה: ePublish
  • תאריך הוצאה: 2013
  • קטגוריה: עיון
  • מספר עמודים: 159 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 2 שעות ו 39 דק'

מיכאל אחי עמוס

מיכאל אחי עמוס, יליד 1952, הקים לפני בשנת 2008 את עמותת "מצדיעים לנכי צה"ל", המטפלת בהתנדבות בלוחמים המבקשים להיות מוכרים כנכי צה"ל או המקשים לממש ולקבל זכויותיהם כנכי צה"ל.

תקציר

שיח לוחמי קרב החווה הסינית שעברו לאוטופיה ב-17.10.1973


אתם מוזמנים לאמץ כבר היום את קוד ההתנהגות של תושבי אוטופיה  – עולם המקביל לשלנו, בו חיים כל מי שאיבדנו


"המסע לאוטופיה", ספרו השני של מיכאל אחי עמוס (הרשקוביץ),  מתאר בלשון קלילה ועם זאת עוקצנית את חייהם הבריאים וחסרי הדאגות של לוחמי החווה הסינית שעברו לאוטופיה – עולם מקביל לשלנו, בסערת הקרב. זהו סיפור אופטימי על החיים המקבילים לשלנו, בעולם בו חיים כל מי שאיבדנו ושהיה יקר לליבנו. אחי עמוס כתב את הספר לאחר שלפני כשלוש שנים עבר אירוע מוחי קשה במהלכו חווה כמעט מוות ו"הסתכלות מלמעלה" על החיים.

זהו ספרו השני. ספרו הראשון והאוטוביוגרפי, "מראה סדוקה", סיפר על השתתפותו כלוחם שיריון בקרב החווה הסינית במלחמת יום כיפור, אשר השאיר בו פגיעה נפשית קשה ( או בשמה המקובל- תופעת הלם קרב ) וחווה, בפעם הראשונה, "הסתכלות מלמעלה".

אחי עמוס מגלה את אוטופיה בזמן שכאן הוא מחוסר הכרה ומשפחתו חוששת לחייו. הוא פוגש שם את חבריו לקרב שלחמו לצדו במשימת החילוץ של הצנחנים מגדוד 890, מדינאים מהתקופה ובהם משה דיין וגולדה מאיר – איתם הוא מתעמת בנוגע למחדלי המלחמה ובעיית ההזנחה של לוחמים ודרך הייסורים שעליהם לעבור כדי לזכות בהכרה כנכי צה"ל, הוא מקיים שיחות עם חיילים מהצבא המצרי ופוגש גם את אחיו הצעיר, עמוס, אותו איבד לפני 25 שנים.
"זהו ספר מלא תקווה משום שהוא מתאר את החיים שאחרי ואת המפגש והאיחוד שכולנו כמהים אליו, עם יקירינו שהלכו לעולמם. וזהו עולמם. בספר, אני פוגש את האנשים באוטופיה ולומד מהם הרבה. בין השאר, אני לומד שהם יכולים לתקשר איתנו, החיים כאן, דרך חלומות ואני לומד שיש קודים של התנהגות המקובלים שם, קודים שכדאי לנו לאמץ בעולמנו אנו, כבר היום", הוא אומר.

פרק ראשון

פרק ראשון: פתח דבר

 


הספר מוקדש לכל לוחמי צה״ל שהשתתפו בכל המלחמות והמערכות מאז קום המדינה ולפניה - לוחמים הנמצאים עמנו וכאלה שמכורח הנסיבות עזבו אותנו.

הספר נכתב, במיוחד, למען לוחמי החווה הסינית במלחמת יום הכיפורים. לוחמים שפגשתי אותם במישורי החווה ב-17.10.1973 ושאת חלקם פגשתי שוב בביקור ההיסטורי שערכנו ב-2006 במרחבי החווה המוריקה, שלא נותר בה זכר לעשן ולפיח או לריח החמוץ של הדם, כי אם שרויה הייתה בפסטורליות, בשקט וברוגע מביך, שהיוו ניגוד מוחלט למהומת האלוהים שחווינו וחיינו בה אז, במהלך המלחמה.

הספר מוקדש במיוחד לאותם לוחמים שנטשו אותנו ביום ההוא ושפגשתי אותם שוב בממלכת אוטופיה.

בזכות אותם לוחמים פגשתי גם את אחי עמוס שנפרדתי ממנו לפני כ-25 שנה וכן את הוריי מאיר ומרים הרשקוביץ, אשר זכו להתאחד עם אחי בשמחה לאחר כעשרים שנה של חיים עלי אדמות.

הספר מוקדש באהבה רבה ללוחמי החווה, שמזלם לא שפר עליהם ולא עזבו אותנו ועלו לאוטופיה, כבר במהלך קרב החווה, כי אם ממשיכים עד היום לחיות אתנו כשהם פצועים בגופם ובנפשם ומוסיפים להילחם באויבים מבית.

מיכאל אחי עמוס

מיכאל אחי עמוס, יליד 1952, הקים לפני בשנת 2008 את עמותת "מצדיעים לנכי צה"ל", המטפלת בהתנדבות בלוחמים המבקשים להיות מוכרים כנכי צה"ל או המקשים לממש ולקבל זכויותיהם כנכי צה"ל.

עוד על הספר

  • הוצאה: ePublish
  • תאריך הוצאה: 2013
  • קטגוריה: עיון
  • מספר עמודים: 159 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 2 שעות ו 39 דק'
המסע לאוטופיה מיכאל אחי עמוס

פרק ראשון: פתח דבר

 


הספר מוקדש לכל לוחמי צה״ל שהשתתפו בכל המלחמות והמערכות מאז קום המדינה ולפניה - לוחמים הנמצאים עמנו וכאלה שמכורח הנסיבות עזבו אותנו.

הספר נכתב, במיוחד, למען לוחמי החווה הסינית במלחמת יום הכיפורים. לוחמים שפגשתי אותם במישורי החווה ב-17.10.1973 ושאת חלקם פגשתי שוב בביקור ההיסטורי שערכנו ב-2006 במרחבי החווה המוריקה, שלא נותר בה זכר לעשן ולפיח או לריח החמוץ של הדם, כי אם שרויה הייתה בפסטורליות, בשקט וברוגע מביך, שהיוו ניגוד מוחלט למהומת האלוהים שחווינו וחיינו בה אז, במהלך המלחמה.

הספר מוקדש במיוחד לאותם לוחמים שנטשו אותנו ביום ההוא ושפגשתי אותם שוב בממלכת אוטופיה.

בזכות אותם לוחמים פגשתי גם את אחי עמוס שנפרדתי ממנו לפני כ-25 שנה וכן את הוריי מאיר ומרים הרשקוביץ, אשר זכו להתאחד עם אחי בשמחה לאחר כעשרים שנה של חיים עלי אדמות.

הספר מוקדש באהבה רבה ללוחמי החווה, שמזלם לא שפר עליהם ולא עזבו אותנו ועלו לאוטופיה, כבר במהלך קרב החווה, כי אם ממשיכים עד היום לחיות אתנו כשהם פצועים בגופם ובנפשם ומוסיפים להילחם באויבים מבית.