קסדת הקסם

אִלּוּ וְאִלּוּ וְאִלּוּ

אִלּוּ מִיכַל אֲחוֹתִי הַקְּטַנָּה לֹא הָיְתָה אוֹכֶלֶת אֶת אֲרוּחַת הָעֶרֶב שֶׁלָּהּ דַּוְקָא בַּחֶדֶר שֶׁלִּי... וְאִלּוּ לֹא הָיְתָה שׁוֹפֶכֶת אֶת הַשּׁוֹקוֹ שֶׁלָּהּ עַל הַמִּקְלֶדֶת שֶׁלִּי... וְאִלּוּ לֹא הָיְתָה הוֹרֶסֶת לִי אֶת הַמַּחְשֵׁב...
אִלּוּ כָּל זֶה לֹא הָיָה קוֹרֶה אָז לֹא הָיִיתִי צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מֵעוֹמֶר, אָחִי הַגָּדוֹל, שֶׁיִּתֵּן לִי לָשֶׁבֶת דַּקָּה וָחֵצִי מוּל הַמַּחְשֵׁב שֶׁלּוֹ.
וְעוֹמֶר, אָחִי הַגָּדוֹל וְהָאָדִישׁ, לֹא הָיָה מִתְחַמֵּק מִמֶּנִּי בְּכָל מִינֵי תֵּרוּצִים.
וְעוֹמֶר, אָחִי הַגָּדוֹל וְהַמַּרְגִּיז, לֹא הָיָה זוֹרֵק אֵלַי כָּל מִינֵי מִלִּים שֶׁאֲנִי לֹא מֵבִין.
וַאֲנִי לֹא הָיִיתִי מִתְעַצְבֵּן, וְלֹא הָיִיתִי עוֹלֶה עַל הָאוֹפַנַּיִם כְּדֵי לְהִתְאַוְרֵר, וְלֹא הָיִיתִי חוֹבֵשׁ אֶת הַקַּסְדָּה שֶׁבִּלְעָדֶיהָ אָסוּר לִי לְדַוֵּשׁ, וּמִי יוֹדֵעַ מָתַי וְאֵיךְ הָיִיתִי מְגַלֶּה שֶׁהַקַּסְדָּה הַזֹּאת, שֶׁנִּרְאֵית רְגִילָה לְגַמְרֵי, הִיא קַסְדַּת קֶסֶם!
הִתְבַּלְבַּלְתֶּם?
גַּם אֲנִי הִתְבַּלְבַּלְתִּי. לְמַעַן הָאֱמֶת, אֲפִלּוּ הִתְבַּלְבַּלְתִּי מְאֹד.
בֵּינֵינוּ, אֵיךְ לֹא? מִגִּיל חָמֵשׁ אֲנִי רוֹכֵב עַל הָאוֹפַנַּיִם, אֶת הַקַּסְדָּה הַשְּׁחֹרָה עִם הַמַּדְבֵּקָה שֶׁל כּוֹכַב הַזָּהָב יֵשׁ לִי כְּבָר שְׁנָתַיִם, וּפִתְאֹם, בְּיוֹם בָּהִיר אֶחָד, מִתְבָּרֵר לִי שֶׁהִיא לֹא סְתָם קַסְדָּה שֶׁמְּגִנָּה עַל הָרֹאשׁ מִפְּנֵי נְפִילוֹת וְחַבָּלוֹת, אֶלָּא קַסְדַּת קֶסֶם שֶׁבְּ"בּוּם" אֶחָד מְטִיסָה אוֹתִי לְעוֹלַם הַתּוֹרָה, לְהַרְפַּתְקָאוֹת מֻפְלָאוֹת וּלְמִפְגָּשִׁים נְדִירִים.
טוֹב, טוֹב, הֵבַנְתִּי. מֵרֹב "אִלּוּאִים" אִבַּדְתֶּם אֶת הַיָּדַיִם וְהָרַגְלַיִם, אָז בּוֹאוּ נַעֲצֹר וַאֲסַפֵּר לָכֶם אֵיךְ הַכֹּל הִתְחִיל.