וחי אדם והלך

במרכז הרומן וחי אדם והלך ניצבת דמותו של אלישע גזית, אנטי־גיבור טראגי, פגיע ומעורר הזדהות, שתולדות חייו הכאובים חושפים לא רק את תהומות נפשו המעונה, אלא גם את סבך הסתירות שעיצבו את החברה הישראלית בכללה. 

 לכאורה חי אלישע חיים מלאים: נשא אישה, הוליד בנות, וירש מאביו — גואל האדמות בנצי גזית, מדור המייסדים של ההתיישבות הציונית בארץ ישראל — מעמד והון. אלא שכעת, כאשר חייו קרבים לקיצם, מגלה אלישע שחייו לא היו אלא רצף מבהיל של מפחי נפש וכישלונות, בגידות ועלבונות, והוא שואל את עצמו: האם יצליח לתקן בזמן המועט שנותר לו את מה שקלקל כמדומה כל חייו?

 

וחי אדם והלך הוא רומן יוצא דופן בעוצמתו הספרותית, בקדחתנותו הנעה בין דמיון למציאות ובין אכזריות לאהבה, ובנחישותו לחתור למעמקים ולהתמודד עם סוגיית מקומו של העוול בחיי אדם.