הסיפור המושלם 6 - ארבעת השלדים
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
הסיפור המושלם 6 - ארבעת השלדים
הוספה למועדפים

הסיפור המושלם 6 - ארבעת השלדים

4.5 כוכבים (4 דירוגים)
ספר דיגיטלי
ספר מודפס
שליחת ספר דיגיטלי כמתנה
הוספה למועדפים

עוד על הספר

אלדד אילני

אלדד אילני (יליד שנת 1955) הוא סופר, ואיש הייטק ישראלי, מחבר סדרת הסיפור המושלם, שספריה היו לרבי מכר‏ וזכו להיבחר ברשימת ספרי הקריאה המומלצים על ידי משרד החינוך.‏ הסיפור המושלם זכה בשנת 2013 בפרס "ספר זהב" מטעם התאחדות הוצאות הספרים של ישראל.

 

ילדותו של אילני עברה עליו בחיפה. למד קולנוע, טלוויזיה ומדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב. הוא שירת בצה"ל ביחידת הממר"מ ומשנת 1983 החל לעבוד בתחום המערכות מידע. אילני נשוי לנעה ואב לשלושה ילדים, המתגורר עם משפחתו בתל אביב.

תקציר

הַנְּסִיכָה ג'וּנְיוֹרִינָה שׁוּב דּוֹהֶרֶת אֶל הֶהָרִים עַל גַּב הַסּוּסָה שֶׁלָּהּ, אֲבָל שָׁם מְחַכָּה לָהּ הַפְתָּעָה — שְׁלוֹשָׁה אֲצִילִים זָרִים בְּדַרְכָּם אֶל הָאַרְמוֹן וּבְיָדָם מַפָּה עַתִּיקָה. עַד מְהֵרָה מִתְבָּרֵר שֶׁהַבִּקּוּר הַמַּפְתִּיעַ אֵינוֹ תָּמִים, וְשֶׁפָּאצִ'ינָה הַקְּטַנָּה נְתוּנָה בְּסַכָּנָה. כָּעֵת עַל ג'וּנְיוֹרִינָה לָצֵאת לְהַצִּיל אֶת אֲחוֹתָהּ, וְלָשִׂים סוֹף לְפָרָשִׁיָּה עַתִּיקָה, וּבָהּ אוֹצָר וְאַרְבָּעָה שְׁלָדִים עִם עָבָר מְפֻקְפָּק...
 
אַרְבַּעַת הַשְּׁלָדִים הוּא הַסֵּפֶר הַשִּׁשִּׁי בְּסִדְרַת הַסִּפּוּר הַמֻּשְׁלָם. הַסִּדְרָה הִתְקַבְּלָה בְּהִתְלַהֲבוּת בְּקֶרֶב הַקּוֹרְאִים, וּסְפָרֶיהָ הָיוּ 
לְרַבֵּי־מֶכֶר וּלְנִבְחֲרֵי מִצְעַד הַסְּפָרִים שֶׁל מִשְׂרַד הַחִנּוּךְ.
 
אֶלְדָּד אִילָנִי הוּא סוֹפֵר וְאִישׁ הַיְטֶק. סִדְרַת הַסִּפּוּר הַמֻּשְׁלָם מְבֻסֶּסֶת עַל סִפּוּרֵי הַרְפַּתְקָאוֹת שֶׁסִּפֵּר לִבְנוֹ.
יָנִיב שִׁמְעוֹנִי הוּא מְאַיֵּר, אָנִימָטוֹר וְיוֹצֵר קוֹמִיקְס, חֲתַן פְּרַס מוּזֵאוֹן יִשְׂרָאֵל לְאִיּוּר סִפְרֵי יְלָדִים.
 
 
"מַקְסִים." רוֹנִית רוֹקָאס, עַכְבַּר הָעִיר
"בַּשָּׁנִים הָאַחֲרוֹנוֹת זָכִינוּ בְּגֻזְמָאִים מִצְטַיְּנִים, וּבָהֶם אֶלְדָּד אִילָנִי בְּסִדְרַת הַסִּפּוּר הַמֻּשְׁלָם. הַרְבֵּה שְׁעוֹת קְרִיאָה וּצְחוֹק." 
יְחִיעָם פָּדָן, תָּמִיד עִם סֵפֶר בַּיָּד
לְמִשְׂחָקִים, לְתַחֲרוּיוֹת וּלְסִפּוּרִים נוֹסָפִים, בַּקְּרוּ בַּאֲתַר הַסִּדְרָה www.hamushlam.co.il

פרק ראשון

רוֹבֶּרְטוֹ, אוֹסְבַלְדוֹ, קַרְלוֹ 
וְכָל הַשְּׂפָמִים שֶׁלָּהֶם
 
לֹא מִזְּמַן הָיִיתִי חוֹלֶה. קוֹרֶה, לֹא? נִשְׁאַרְתִּי בַּבַּיִת וְלֹא יָכֹלְתִּי לַעֲשׂוֹת כְּלוּם. כָּל הַזְּמַן הִשְׁתַּעַלְתִּי, הִתְעַטַּשְׁתִּי וְכָאַב לִי הַגָּרוֹן. פַּח הָאַשְׁפָּה הַקָּטָן גָּלַשׁ מֵרֹב מִמְחֲטוֹת הַנְּיָר שֶׁבָּהֶן מָחִיתִי אֶת אַפִּי הַמְּנֻזָּל. כֻּלָּם הָלְכוּ לָעֲבוֹדָה אוֹ לְבֵית הַסֵּפֶר. נִשְׁכַּבְתִּי בַּסָּלוֹן וְהִרְגַּשְׁתִּי מִסְכֵּן וְאֻמְלָל. נֶאֱנַחְתִּי כְּמוֹ שֶׁאֲנִי אוֹהֵב לְהֵאָנַח כְּשֶׁאֲנִי חוֹלֶה, גַּם אִם אַף אֶחָד לֹא שׁוֹמֵעַ אוֹתִי.
הַבַּיִת הָיָה שָׁקֵט מִדַּי. תּוֹדוּ שֶׁלֹּא נֶחְמָד כְּשֶׁהַקּוֹלוֹת הַיְּחִידִים מִסְּבִיבְכֶם הֵם אֲנָחוֹת, עִטּוּשִׁים וְשִׁעוּלִים, גַּם אִם הֵם שֶׁלָּכֶם. אָז הִפְעַלְתִּי אֶת הַטֵּלֵוִיזְיָה וְהֶחְלַפְתִּי עֲרוּצִים, עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לְתַחֲנָה לֹא מֻכֶּרֶת. גָּנַחְתִּי, שִׁנִּיתִי תְּנוּחַת שְׁכִיבָה וּבָהִיתִי.
הַתָּכְנִית הָיְתָה מוּזָרָה. הַשַּׂחְקָנִים דִּבְּרוּ בְּשָׂפָה גְּרוֹנִית. סְפָרַדִּית, אֲנִי כִּמְעַט בָּטוּחַ. לֹא רָאִיתִי בַּחַיִּים שֶׁלִּי תָּכְנִית דּוֹמָה. כָּל כָּךְ הַרְבֵּה מֶתַח וּרְגָשׁוֹת. מַשֶּׁהוּ. הָיָה שָׁם אִישׁ אֶחָד שֶׁכֻּלָּם קָרְאוּ לוֹ דוֹן רוֹבֶּרְטוֹ דֵל מוֹנְטֶסְקְיֶה, וְהָיָה לוֹ שָׂפָם שָׁחֹר. הוּא נִכְנַס לְבַיִת עֲנָקִי שֶׁבּוֹ גָּר דוֹן קַרְלוֹ דֵל מוֹנְטֵזוּמָה. גַּם לוֹ הָיָה שָׂפָם שָׁחֹר. כְּשֶׁרוֹבֶּרְטוֹ נִכְנַס, קַרְלוֹ עָמַד וְדִבֵּר עִם מִישֶׁהוּ שֶׁשְּׁמוֹ דוֹן עִמָּנוּאֵל דֵל חוּאַנְטֶס. הוּא הָיָה שׁוֹנֶה מִשְּׁנֵי הַקּוֹדְמִים — לוֹ הָיָה שָׂפָם אָפֹר! קַרְלוֹ וְעִמָּנוּאֵל לֹא זִהוּ אוֹתוֹ, אָז הוּא הִסְבִּיר שֶׁהוּא רוֹבֶּרְטוֹ, הָאָח הַצָּעִיר שֶׁל דוֹן אוֹסְבַלְדוֹ הָאַמִּיץ שֶׁנֶּהֱרַג מִזְּמַן, בְּדוּ־קְרָב עִם סָאלִינָס הָרוֹצֵחַ קַר הָרוּחַ. קַרְלוֹ נִדְהַם, פָּעַר עֵינַיִם לִרְוָחָה וְשָׁאַל אוֹתוֹ, "אדוֹן אוֹסְבַלְדוֹ אֵל גְרָן? דוֹן אוֹסְבַלְדוֹ הַגִּבּוֹר? דוֹן אוֹסְבַלְדוֹ עִם הַשָּׂפָם?" וְרוֹבֶּרְטוֹ הִנְהֵן. עִמָּנוּאֵל, שֶׁגַּם הָעֵינַיִם שֶׁלּוֹ בָּלְטוּ מֵרֹב בֶּהָלָה אוֹ הַעֲרָצָה (אוֹ שְׁתֵּיהֶן), שָׁאַל, "אוֹסְבַלְדוֹ עִם הַשָּׂפָם נֶגְרוֹ? הַשָּׁחֹר?" וְרוֹבֶּרְטוֹ שׁוּב חָזַר עַל הַהִנְהוּן. שְׁלָשְׁתָּם אָמְרוּ בְּיַחַד, "¡אֶה!" וְהִתְחַבְּקוּ.
וְאָז נִכְנְסָה אִשָּׁה אַחַת, עִם שֵׂעָר שָׁחֹר אָרֹךְ, שֶׁקָּרְאוּ לָהּ דוֹנָה קוֹנְצִ'יטָה דֵל חוּאָנִיטָה. לָהּ לֹא הָיָה שָׂפָם. הִיא נֶעֶצְרָה בַּפֶּתַח, הִסְתַּכְּלָה בְּעֵינַיִם עֲנָקִיּוֹת עַל רוֹבֶּרְטוֹ הַזֶּה, עִפְעֲפָה לְפָחוֹת עֲשָׂרָה עִפְעוּפִים מְלֵאֵי רֶגֶשׁ, תָּפְסָה אֶת הָרֹאשׁ וְצָעֲקָה, "¡אִינְקְרֵיִבְּלֶה! אֲנִי לֹא מַאֲמִינָה. זֶה אַתָּה, אוֹסְבַלְדוֹ אֵל גְרָן הָאַמִּיץ וְהַגִּבּוֹר?!" אָז קַרְלוֹ אָמַר לָהּ שֶׁלֹּא, זֶה רוֹבֶּרְטוֹ, הָאָח הַצָּעִיר שֶׁל אוֹסְבַלְדוֹ. הִיא טִלְטְלָה אֶת הָרֹאשׁ בִּפְרָאוּת יָמִינָה וּשְׂמֹאלָה, הָיוּ לָהּ דְּמָעוֹת בָּעֵינַיִם, וְהִיא אָמְרָה, "¡נוֹ! נוֹ פּוּאֵדֶה הַבֵּר! זֶה לֹא יָכוֹל לִהְיוֹת! רוֹבֶּרְטוֹ נֶהֱרַג בַּהִתְפָּרְצוּת הַגְּדוֹלָה שֶׁל ווֹלְקָן, כְּשֶׁנִּסָּה לְהַצִּיל מִמַּפֹּלֶת הַלָּבָה הַלּוֹהֶטֶת אֶת פָרִיֶּנְטֶה וּמָנוּאֵל, הַתְּאוֹמִים הָאֲהוּבִים בְּנֵי הַשְּׁנָתַיִם..."
כְּשֶׁקּוֹנְצִ'יטָה הִתְחִילָה לְהִתְחַבֵּק עִם רוֹבֶּרְטוֹ, נִכְנְסָה דוֹנָה אִיזַבֵּלָה דֵל פּוּאֶנְטֶס. גַּם לָהּ הָיָה שֵׂעָר אָרֹךְ, אֲבָל חוּם. גַּם לָהּ לֹא הָיָה שָׂפָם. לֹא שָׁחֹר, לֹא אָפֹר וְלֹא חוּם. בִּמְקוֹם זֶה הָיוּ לָהּ סַכִּין בַּיָּד וְזַעַם בָּעֵינַיִם. הִיא רָצָה לְעֵבֶר קוֹנְצִ'יטָה וְצָרְחָה שׁוּב וָשׁוּב, "¡אַתְּ! אַתְּ! אֶסְפֵּרָה! חַכִּי, חַכִּי, אֲנִי אַרְאֶה לָךְ! זֶה לֹא יַעֲבֹר לָךְ בְּשֶׁקֶט!"
רָצִיתִי לִצְעֹק לְקוֹנְצִ'יטָה לְהִזָּהֵר, אֲבָל הִתְאַפַּקְתִּי. רָצִיתִי לִרְאוֹת מָה יִקְרֶה. חוּץ מִזֶּה, לַמְרוֹת שֶׁהָיִיתִי חוֹלֶה, הֵבַנְתִּי שֶׁזֶּה מְטֻפָּשׁ לִצְעֹק עַל הַטֵּלֵוִיזְיָה. הַקּוֹנְצִ'יטָה הַזֹּאת לֹא בֶּאֱמֶת יְכוֹלָה לִשְׁמֹעַ אוֹתִי, נָכוֹן?
בְּדִיּוּק בָּרֶגַע הַמּוֹתֵחַ הַזֶּה חָזַר יוּבַל מִבֵּית הַסֵּפֶר. הוּא רָאָה שֶׁאֲנִי חוֹלֶה וּמִסְכֵּן וְהִצִּיעַ לְהָכִין לִי תֶּה עִם לִימוֹן. הִנְהַנְתִּי בְּתוֹדָה. כַּעֲבֹר רֶגַע הוּא חָזַר עִם הַתֶּה וְהִתְיַשֵּׁב לְאָרֵחַ לִי חֶבְרָה. הוּא צָפָה בְּתִמָּהוֹן בַּתָּכְנִית הַמְּשֻׁנָּה, שֶׁגַּם הוּא לֹא רָאָה מֵעוֹדוֹ, וְשָׁאַל אוֹתִי מָה קוֹרֶה בָּהּ. הָיִיתִי מְרֻתָּק כָּל כָּךְ שֶׁרַק עָשִׂיתִי עִם הָרֹאשׁ תְּנוּעָה שֶׁאָמְרָה "לֹא עַכְשָׁו", וְהִמְשַׁכְנוּ לַעֲקֹב אַחֲרֵי הַמִּתְרַחֵשׁ.
אִיזַבֵּלָה לֹא נִרְגְּעָה בִּכְלָל. אָמְנָם הִיא לֹא הִצְלִיחָה לִפְגֹּעַ בְּקוֹנְצִ'יטָה, אֲבָל הִיא הִתְחִילָה לִמְשֹׁךְ לָהּ בַּשְּׂעָרוֹת. רוֹבֶּרְטוֹ וְקַרְלוֹ נִסּוּ לְהַפְרִיד. בְּשָׁלָב מְסֻיָּם הִתְבַּלְבַּלְתִּי בֵּין הַשְּׂפָמִים שֶׁלָּהֶם וְלֹא יָדַעְתִּי מִי מַחְזִיק אֶת קוֹנְצִ'יטָה — רוֹבֶּרְטוֹ אוֹ קַרְלוֹ.
וְאָז, פִּתְאוֹם, קוֹנְצִ'יטָה תָּפְסָה אֶת הַסַּכִּין, הֵרִימָה אוֹתוֹ גָּבוֹהַּ וְהִתְכַּוְּנָה לְהָטִיל אוֹתוֹ עַל אִיזַבֵּלָה. הַמּוּזִיקָה בָּרֶקַע הִתְגַּבְּרָה וְהָפְכָה דְּרָמָטִית מְאוֹד, הַתְּמוּנָה קָפְאָה וְהִתְעַמְעֲמָה עַד שֶׁנֶּעֶלְמָה, וְהוֹפִיעוּ כּוֹתְרוֹת הַסִּיּוּם. יוּבַל וַאֲנִי נֶאֱנַחְנוּ בְּאַכְזָבָה.
"הֵם חֲזָקִים, הַסְּפָרַדִּים הָאֵלֶּה," הִכְרִיז יוּבַל. הִתְעַטַּשְׁתִּי לְחִיּוּב. יוּבַל הִגִּישׁ לִי מִמְחָטָה וְהִמְשִׁיךְ, בְּעוֹד אֲנִי מְקַנֵּחַ אֶת הָאַף בְּקוֹל תְּרוּעָה, "יוֹדְעִים לְסַפֵּר סִפּוּר דְּרָמָטִי כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ."
 
"אֲנִי מְסַפֵּר יוֹתֵר טוֹב," אִנְפַּפְתִּי בְּבִטּוּל, וּבַדֶּרֶךְ הִצְלַחְתִּי לִדְחֹס עוֹד מִמְחֶטֶת נְיָר לַפַּח.
"אֶה!" יוּבַל הֵגִיב.
"אֶה??" רָצִיתִי לְוַדֵּא שֶׁשָּׁמַעְתִּי נָכוֹן. אֲנִי מַכִּיר טוֹב מְאוֹד אֶת "אֶה" הַבִּטּוּל שֶׁלּוֹ.
"אֶה!" חָזַר יוּבַל עַל "אֶה" הַזִּלְזוּל הַקּוֹדֵם.
הִתְעַצְבַּנְתִּי. נוֹרָא הִתְעַצְבַּנְתִּי. לֹא רַק שֶׁאֲנִי חוֹלֶה וּמִסְכֵּן, הוּא עוֹד יַגִּיד לִי "אֶה!"??
"אַתָּה יוֹדֵעַ מָה?" אָמַרְתִּי לוֹ, "תָּבִיא לִי עוֹד קֻפְסַת מִמְחָטוֹת, וַאֲנִי אַרְאֶה לְךָ מָה זֶה סִפּוּר דְּרָמָטִי."
"עִם סְפָרַדִּים?" אִתְגֵּר אוֹתִי יוּבַל.
"אַתָּה יוֹדֵעַ מָה? שֶׁיִּהְיֶה עִם סְפָרַדִּים," לֹא נִבְהַלְתִּי.
יוּבַל נִרְאָה מְרֻצֶּה מֵעַצְמוֹ וְהָלַךְ לָאַמְבַּטְיָה.
בֵּינְתַיִם הִתְחַלְתִּי לְתַכְנֵן אֶת הַפְּתִיחָה. הָיִיתִי חַיָּב לִמְצֹא מַשֶּׁהוּ שֶׁיַּשְׁאִיר אֶת יוּבַל לְלֹא מִלִּים. אֲבָל כְּמוֹ שֶׁקּוֹרֶה תָּמִיד בְּמַצָּבִים כָּאֵלֶּה, לֹא הִצְלַחְתִּי לַחְשֹׁב עַל שׁוּם הַתְחָלָה יוֹצֵאת דֹּפֶן.
"נוּ? יֵשׁ לְךָ מַשֶּׁהוּ קָרוֹב לַסְּפָרַדִּים הַמְּעֻלִּים מֵהַטֵּלֵוִיזְיָה?" יוּבַל הִנִּיחַ אֶת חֲבִילַת הַמִּמְחָטוֹת הַחֲדָשָׁה לְיַד הַסַּפָּה.
"אוּלַי תִּזְרֹק אֶת הַקֻּפְסָה הַיְּשָׁנָה?" הָיִיתִי זָקוּק לְעוֹד טִפֹּנֶת זְמַן.
"בְּסֵדֶר," עָנָה יוּבַל, לָקַח אֶת הַקֻּפְסָה הָרֵיקָה וְהָלַךְ לַפַּח בַּמִּטְבָּח. בֵּינְתַיִם חָשַׁבְתִּי אֵיךְ מַתְחִילִים עֲלִילָה מַמָּשׁ מוֹתַחַת. צָרִיךְ מַשֶּׁהוּ מַפְתִּיעַ. מַבְהִיל. מַשֶּׁהוּ מַמָּשׁ לֹא צָפוּי.
"זֶה סִפּוּר שֶׁמַּתְחִיל עִם אַרְבָּעָה שְׁלָדִים וְאַרְבָּעָה כּוֹבָעִים," נִסִּיתִי לְהַמְצִיא פְּתִיחָה טוֹבָה. לֹא. לֹא מַסְפִּיק טוֹב.
"זֶה סִפּוּר שֶׁמַּתְחִיל עִם אַרְבָּעָה שְׁלָדִים וּשְׁנֵי כּוֹבָעִים." פְּתִיחָה יוֹתֵר מְעַנְיֶנֶת, לֹא? אוּלַי אַתְחִיל כָּכָה.
יוּבַל חָזַר, הִתְיַשֵּׁב לְיָדִי בִּשְׁתִיקָה וְחִכָּה שֶׁאַתְחִיל לְסַפֵּר.
וְאָז עָלָה בְּמוֹחִי רַעְיוֹן. "טוֹב... אַחְחְחְ..." כִּחְכַּחְתִּי בִּגְרוֹנִי, "אָז כָּכָה: ג'וּנְיוֹרִינָה לֹא יָדְעָה מָה לַעֲשׂוֹת. מַבָּטָהּ הָיָה נָעוּץ בְּצִדּוֹ הַשֵּׁנִי שֶׁל עֲרוּץ הַנַּחַל הֶעָמֹק. שָׁם, בְּדִיּוּק מוּלָהּ, יָשְׁבוּ אַרְבָּעָה שְׁלָדִים: שְׁנַיִם מֵהֶם חָבְשׁוּ כּוֹבְעֵי עֲנָק שְׁחֹרִים, וּשְׁנַיִם הָיוּ גְּלוּיֵי רֹאשׁ."

אלדד אילני

אלדד אילני (יליד שנת 1955) הוא סופר, ואיש הייטק ישראלי, מחבר סדרת הסיפור המושלם, שספריה היו לרבי מכר‏ וזכו להיבחר ברשימת ספרי הקריאה המומלצים על ידי משרד החינוך.‏ הסיפור המושלם זכה בשנת 2013 בפרס "ספר זהב" מטעם התאחדות הוצאות הספרים של ישראל.

 

ילדותו של אילני עברה עליו בחיפה. למד קולנוע, טלוויזיה ומדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב. הוא שירת בצה"ל ביחידת הממר"מ ומשנת 1983 החל לעבוד בתחום המערכות מידע. אילני נשוי לנעה ואב לשלושה ילדים, המתגורר עם משפחתו בתל אביב.

הסיפור המושלם 6 - ארבעת השלדים אלדד אילני
רוֹבֶּרְטוֹ, אוֹסְבַלְדוֹ, קַרְלוֹ 
וְכָל הַשְּׂפָמִים שֶׁלָּהֶם
 
לֹא מִזְּמַן הָיִיתִי חוֹלֶה. קוֹרֶה, לֹא? נִשְׁאַרְתִּי בַּבַּיִת וְלֹא יָכֹלְתִּי לַעֲשׂוֹת כְּלוּם. כָּל הַזְּמַן הִשְׁתַּעַלְתִּי, הִתְעַטַּשְׁתִּי וְכָאַב לִי הַגָּרוֹן. פַּח הָאַשְׁפָּה הַקָּטָן גָּלַשׁ מֵרֹב מִמְחֲטוֹת הַנְּיָר שֶׁבָּהֶן מָחִיתִי אֶת אַפִּי הַמְּנֻזָּל. כֻּלָּם הָלְכוּ לָעֲבוֹדָה אוֹ לְבֵית הַסֵּפֶר. נִשְׁכַּבְתִּי בַּסָּלוֹן וְהִרְגַּשְׁתִּי מִסְכֵּן וְאֻמְלָל. נֶאֱנַחְתִּי כְּמוֹ שֶׁאֲנִי אוֹהֵב לְהֵאָנַח כְּשֶׁאֲנִי חוֹלֶה, גַּם אִם אַף אֶחָד לֹא שׁוֹמֵעַ אוֹתִי.
הַבַּיִת הָיָה שָׁקֵט מִדַּי. תּוֹדוּ שֶׁלֹּא נֶחְמָד כְּשֶׁהַקּוֹלוֹת הַיְּחִידִים מִסְּבִיבְכֶם הֵם אֲנָחוֹת, עִטּוּשִׁים וְשִׁעוּלִים, גַּם אִם הֵם שֶׁלָּכֶם. אָז הִפְעַלְתִּי אֶת הַטֵּלֵוִיזְיָה וְהֶחְלַפְתִּי עֲרוּצִים, עַד שֶׁהִגַּעְתִּי לְתַחֲנָה לֹא מֻכֶּרֶת. גָּנַחְתִּי, שִׁנִּיתִי תְּנוּחַת שְׁכִיבָה וּבָהִיתִי.
הַתָּכְנִית הָיְתָה מוּזָרָה. הַשַּׂחְקָנִים דִּבְּרוּ בְּשָׂפָה גְּרוֹנִית. סְפָרַדִּית, אֲנִי כִּמְעַט בָּטוּחַ. לֹא רָאִיתִי בַּחַיִּים שֶׁלִּי תָּכְנִית דּוֹמָה. כָּל כָּךְ הַרְבֵּה מֶתַח וּרְגָשׁוֹת. מַשֶּׁהוּ. הָיָה שָׁם אִישׁ אֶחָד שֶׁכֻּלָּם קָרְאוּ לוֹ דוֹן רוֹבֶּרְטוֹ דֵל מוֹנְטֶסְקְיֶה, וְהָיָה לוֹ שָׂפָם שָׁחֹר. הוּא נִכְנַס לְבַיִת עֲנָקִי שֶׁבּוֹ גָּר דוֹן קַרְלוֹ דֵל מוֹנְטֵזוּמָה. גַּם לוֹ הָיָה שָׂפָם שָׁחֹר. כְּשֶׁרוֹבֶּרְטוֹ נִכְנַס, קַרְלוֹ עָמַד וְדִבֵּר עִם מִישֶׁהוּ שֶׁשְּׁמוֹ דוֹן עִמָּנוּאֵל דֵל חוּאַנְטֶס. הוּא הָיָה שׁוֹנֶה מִשְּׁנֵי הַקּוֹדְמִים — לוֹ הָיָה שָׂפָם אָפֹר! קַרְלוֹ וְעִמָּנוּאֵל לֹא זִהוּ אוֹתוֹ, אָז הוּא הִסְבִּיר שֶׁהוּא רוֹבֶּרְטוֹ, הָאָח הַצָּעִיר שֶׁל דוֹן אוֹסְבַלְדוֹ הָאַמִּיץ שֶׁנֶּהֱרַג מִזְּמַן, בְּדוּ־קְרָב עִם סָאלִינָס הָרוֹצֵחַ קַר הָרוּחַ. קַרְלוֹ נִדְהַם, פָּעַר עֵינַיִם לִרְוָחָה וְשָׁאַל אוֹתוֹ, "אדוֹן אוֹסְבַלְדוֹ אֵל גְרָן? דוֹן אוֹסְבַלְדוֹ הַגִּבּוֹר? דוֹן אוֹסְבַלְדוֹ עִם הַשָּׂפָם?" וְרוֹבֶּרְטוֹ הִנְהֵן. עִמָּנוּאֵל, שֶׁגַּם הָעֵינַיִם שֶׁלּוֹ בָּלְטוּ מֵרֹב בֶּהָלָה אוֹ הַעֲרָצָה (אוֹ שְׁתֵּיהֶן), שָׁאַל, "אוֹסְבַלְדוֹ עִם הַשָּׂפָם נֶגְרוֹ? הַשָּׁחֹר?" וְרוֹבֶּרְטוֹ שׁוּב חָזַר עַל הַהִנְהוּן. שְׁלָשְׁתָּם אָמְרוּ בְּיַחַד, "¡אֶה!" וְהִתְחַבְּקוּ.
וְאָז נִכְנְסָה אִשָּׁה אַחַת, עִם שֵׂעָר שָׁחֹר אָרֹךְ, שֶׁקָּרְאוּ לָהּ דוֹנָה קוֹנְצִ'יטָה דֵל חוּאָנִיטָה. לָהּ לֹא הָיָה שָׂפָם. הִיא נֶעֶצְרָה בַּפֶּתַח, הִסְתַּכְּלָה בְּעֵינַיִם עֲנָקִיּוֹת עַל רוֹבֶּרְטוֹ הַזֶּה, עִפְעֲפָה לְפָחוֹת עֲשָׂרָה עִפְעוּפִים מְלֵאֵי רֶגֶשׁ, תָּפְסָה אֶת הָרֹאשׁ וְצָעֲקָה, "¡אִינְקְרֵיִבְּלֶה! אֲנִי לֹא מַאֲמִינָה. זֶה אַתָּה, אוֹסְבַלְדוֹ אֵל גְרָן הָאַמִּיץ וְהַגִּבּוֹר?!" אָז קַרְלוֹ אָמַר לָהּ שֶׁלֹּא, זֶה רוֹבֶּרְטוֹ, הָאָח הַצָּעִיר שֶׁל אוֹסְבַלְדוֹ. הִיא טִלְטְלָה אֶת הָרֹאשׁ בִּפְרָאוּת יָמִינָה וּשְׂמֹאלָה, הָיוּ לָהּ דְּמָעוֹת בָּעֵינַיִם, וְהִיא אָמְרָה, "¡נוֹ! נוֹ פּוּאֵדֶה הַבֵּר! זֶה לֹא יָכוֹל לִהְיוֹת! רוֹבֶּרְטוֹ נֶהֱרַג בַּהִתְפָּרְצוּת הַגְּדוֹלָה שֶׁל ווֹלְקָן, כְּשֶׁנִּסָּה לְהַצִּיל מִמַּפֹּלֶת הַלָּבָה הַלּוֹהֶטֶת אֶת פָרִיֶּנְטֶה וּמָנוּאֵל, הַתְּאוֹמִים הָאֲהוּבִים בְּנֵי הַשְּׁנָתַיִם..."
כְּשֶׁקּוֹנְצִ'יטָה הִתְחִילָה לְהִתְחַבֵּק עִם רוֹבֶּרְטוֹ, נִכְנְסָה דוֹנָה אִיזַבֵּלָה דֵל פּוּאֶנְטֶס. גַּם לָהּ הָיָה שֵׂעָר אָרֹךְ, אֲבָל חוּם. גַּם לָהּ לֹא הָיָה שָׂפָם. לֹא שָׁחֹר, לֹא אָפֹר וְלֹא חוּם. בִּמְקוֹם זֶה הָיוּ לָהּ סַכִּין בַּיָּד וְזַעַם בָּעֵינַיִם. הִיא רָצָה לְעֵבֶר קוֹנְצִ'יטָה וְצָרְחָה שׁוּב וָשׁוּב, "¡אַתְּ! אַתְּ! אֶסְפֵּרָה! חַכִּי, חַכִּי, אֲנִי אַרְאֶה לָךְ! זֶה לֹא יַעֲבֹר לָךְ בְּשֶׁקֶט!"
רָצִיתִי לִצְעֹק לְקוֹנְצִ'יטָה לְהִזָּהֵר, אֲבָל הִתְאַפַּקְתִּי. רָצִיתִי לִרְאוֹת מָה יִקְרֶה. חוּץ מִזֶּה, לַמְרוֹת שֶׁהָיִיתִי חוֹלֶה, הֵבַנְתִּי שֶׁזֶּה מְטֻפָּשׁ לִצְעֹק עַל הַטֵּלֵוִיזְיָה. הַקּוֹנְצִ'יטָה הַזֹּאת לֹא בֶּאֱמֶת יְכוֹלָה לִשְׁמֹעַ אוֹתִי, נָכוֹן?
בְּדִיּוּק בָּרֶגַע הַמּוֹתֵחַ הַזֶּה חָזַר יוּבַל מִבֵּית הַסֵּפֶר. הוּא רָאָה שֶׁאֲנִי חוֹלֶה וּמִסְכֵּן וְהִצִּיעַ לְהָכִין לִי תֶּה עִם לִימוֹן. הִנְהַנְתִּי בְּתוֹדָה. כַּעֲבֹר רֶגַע הוּא חָזַר עִם הַתֶּה וְהִתְיַשֵּׁב לְאָרֵחַ לִי חֶבְרָה. הוּא צָפָה בְּתִמָּהוֹן בַּתָּכְנִית הַמְּשֻׁנָּה, שֶׁגַּם הוּא לֹא רָאָה מֵעוֹדוֹ, וְשָׁאַל אוֹתִי מָה קוֹרֶה בָּהּ. הָיִיתִי מְרֻתָּק כָּל כָּךְ שֶׁרַק עָשִׂיתִי עִם הָרֹאשׁ תְּנוּעָה שֶׁאָמְרָה "לֹא עַכְשָׁו", וְהִמְשַׁכְנוּ לַעֲקֹב אַחֲרֵי הַמִּתְרַחֵשׁ.
אִיזַבֵּלָה לֹא נִרְגְּעָה בִּכְלָל. אָמְנָם הִיא לֹא הִצְלִיחָה לִפְגֹּעַ בְּקוֹנְצִ'יטָה, אֲבָל הִיא הִתְחִילָה לִמְשֹׁךְ לָהּ בַּשְּׂעָרוֹת. רוֹבֶּרְטוֹ וְקַרְלוֹ נִסּוּ לְהַפְרִיד. בְּשָׁלָב מְסֻיָּם הִתְבַּלְבַּלְתִּי בֵּין הַשְּׂפָמִים שֶׁלָּהֶם וְלֹא יָדַעְתִּי מִי מַחְזִיק אֶת קוֹנְצִ'יטָה — רוֹבֶּרְטוֹ אוֹ קַרְלוֹ.
וְאָז, פִּתְאוֹם, קוֹנְצִ'יטָה תָּפְסָה אֶת הַסַּכִּין, הֵרִימָה אוֹתוֹ גָּבוֹהַּ וְהִתְכַּוְּנָה לְהָטִיל אוֹתוֹ עַל אִיזַבֵּלָה. הַמּוּזִיקָה בָּרֶקַע הִתְגַּבְּרָה וְהָפְכָה דְּרָמָטִית מְאוֹד, הַתְּמוּנָה קָפְאָה וְהִתְעַמְעֲמָה עַד שֶׁנֶּעֶלְמָה, וְהוֹפִיעוּ כּוֹתְרוֹת הַסִּיּוּם. יוּבַל וַאֲנִי נֶאֱנַחְנוּ בְּאַכְזָבָה.
"הֵם חֲזָקִים, הַסְּפָרַדִּים הָאֵלֶּה," הִכְרִיז יוּבַל. הִתְעַטַּשְׁתִּי לְחִיּוּב. יוּבַל הִגִּישׁ לִי מִמְחָטָה וְהִמְשִׁיךְ, בְּעוֹד אֲנִי מְקַנֵּחַ אֶת הָאַף בְּקוֹל תְּרוּעָה, "יוֹדְעִים לְסַפֵּר סִפּוּר דְּרָמָטִי כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ."
 
"אֲנִי מְסַפֵּר יוֹתֵר טוֹב," אִנְפַּפְתִּי בְּבִטּוּל, וּבַדֶּרֶךְ הִצְלַחְתִּי לִדְחֹס עוֹד מִמְחֶטֶת נְיָר לַפַּח.
"אֶה!" יוּבַל הֵגִיב.
"אֶה??" רָצִיתִי לְוַדֵּא שֶׁשָּׁמַעְתִּי נָכוֹן. אֲנִי מַכִּיר טוֹב מְאוֹד אֶת "אֶה" הַבִּטּוּל שֶׁלּוֹ.
"אֶה!" חָזַר יוּבַל עַל "אֶה" הַזִּלְזוּל הַקּוֹדֵם.
הִתְעַצְבַּנְתִּי. נוֹרָא הִתְעַצְבַּנְתִּי. לֹא רַק שֶׁאֲנִי חוֹלֶה וּמִסְכֵּן, הוּא עוֹד יַגִּיד לִי "אֶה!"??
"אַתָּה יוֹדֵעַ מָה?" אָמַרְתִּי לוֹ, "תָּבִיא לִי עוֹד קֻפְסַת מִמְחָטוֹת, וַאֲנִי אַרְאֶה לְךָ מָה זֶה סִפּוּר דְּרָמָטִי."
"עִם סְפָרַדִּים?" אִתְגֵּר אוֹתִי יוּבַל.
"אַתָּה יוֹדֵעַ מָה? שֶׁיִּהְיֶה עִם סְפָרַדִּים," לֹא נִבְהַלְתִּי.
יוּבַל נִרְאָה מְרֻצֶּה מֵעַצְמוֹ וְהָלַךְ לָאַמְבַּטְיָה.
בֵּינְתַיִם הִתְחַלְתִּי לְתַכְנֵן אֶת הַפְּתִיחָה. הָיִיתִי חַיָּב לִמְצֹא מַשֶּׁהוּ שֶׁיַּשְׁאִיר אֶת יוּבַל לְלֹא מִלִּים. אֲבָל כְּמוֹ שֶׁקּוֹרֶה תָּמִיד בְּמַצָּבִים כָּאֵלֶּה, לֹא הִצְלַחְתִּי לַחְשֹׁב עַל שׁוּם הַתְחָלָה יוֹצֵאת דֹּפֶן.
"נוּ? יֵשׁ לְךָ מַשֶּׁהוּ קָרוֹב לַסְּפָרַדִּים הַמְּעֻלִּים מֵהַטֵּלֵוִיזְיָה?" יוּבַל הִנִּיחַ אֶת חֲבִילַת הַמִּמְחָטוֹת הַחֲדָשָׁה לְיַד הַסַּפָּה.
"אוּלַי תִּזְרֹק אֶת הַקֻּפְסָה הַיְּשָׁנָה?" הָיִיתִי זָקוּק לְעוֹד טִפֹּנֶת זְמַן.
"בְּסֵדֶר," עָנָה יוּבַל, לָקַח אֶת הַקֻּפְסָה הָרֵיקָה וְהָלַךְ לַפַּח בַּמִּטְבָּח. בֵּינְתַיִם חָשַׁבְתִּי אֵיךְ מַתְחִילִים עֲלִילָה מַמָּשׁ מוֹתַחַת. צָרִיךְ מַשֶּׁהוּ מַפְתִּיעַ. מַבְהִיל. מַשֶּׁהוּ מַמָּשׁ לֹא צָפוּי.
"זֶה סִפּוּר שֶׁמַּתְחִיל עִם אַרְבָּעָה שְׁלָדִים וְאַרְבָּעָה כּוֹבָעִים," נִסִּיתִי לְהַמְצִיא פְּתִיחָה טוֹבָה. לֹא. לֹא מַסְפִּיק טוֹב.
"זֶה סִפּוּר שֶׁמַּתְחִיל עִם אַרְבָּעָה שְׁלָדִים וּשְׁנֵי כּוֹבָעִים." פְּתִיחָה יוֹתֵר מְעַנְיֶנֶת, לֹא? אוּלַי אַתְחִיל כָּכָה.
יוּבַל חָזַר, הִתְיַשֵּׁב לְיָדִי בִּשְׁתִיקָה וְחִכָּה שֶׁאַתְחִיל לְסַפֵּר.
וְאָז עָלָה בְּמוֹחִי רַעְיוֹן. "טוֹב... אַחְחְחְ..." כִּחְכַּחְתִּי בִּגְרוֹנִי, "אָז כָּכָה: ג'וּנְיוֹרִינָה לֹא יָדְעָה מָה לַעֲשׂוֹת. מַבָּטָהּ הָיָה נָעוּץ בְּצִדּוֹ הַשֵּׁנִי שֶׁל עֲרוּץ הַנַּחַל הֶעָמֹק. שָׁם, בְּדִיּוּק מוּלָהּ, יָשְׁבוּ אַרְבָּעָה שְׁלָדִים: שְׁנַיִם מֵהֶם חָבְשׁוּ כּוֹבְעֵי עֲנָק שְׁחֹרִים, וּשְׁנַיִם הָיוּ גְּלוּיֵי רֹאשׁ."