פֶּרֶק א :
דָּנָה רוֹצָה לִהְיוֹת מְפַקֶּדֶת הַחֲבוּרָה
"הֵי דָּנָה," אֲנִי אוֹמֵר לָהּ.
"הֵי גִ'ינְגִ'י," הִיא מְקָרֶבֶת אֶת הַמִּשְׁקֶפֶת אֶל עֵינֶיהָ וּמַבִּיטָה בִּי דַּרְכָּהּ, "יוּאוּ!" הִיא אוֹמֶרֶת, "אַתָּה נִרְאֶה מָה־זֶה מַצְחִיק!" הִיא לוֹבֶשֶׁת מִכְנָסַיִם צְבָאִיִּים וְעַכְשָׁיו אֲנִי שָׂם לֵב שֶׁבְּנוֹסָף לִרְצוּעַת הַמִּשְׁקֶפֶת, תְּלוּיָה עַל צַוָארָהּ רְצוּעָה נוֹסֶפֶת. אֶל הָרְצוּעָה הַנּוֹסֶפֶת הַזֹּאת מְחֻבָּר כּוֹבַע בְּצֶבַע חָאקִי. זֶה אֶחָד מֵאוֹתָם כּוֹבָעִים שֶׁמְּגִנִּים מֵהַשֶּׁמֶשׁ לֹא רַק עַל הָרֹאשׁ אֶלָּא גַּם עַל הַצַּוָאר.
"אֵיךְ הָיָה בְּקָנָדָה?" אֲנִי מִשְׁתַּדֵּל לִהְיוֹת מְנֻמָּס, כִּי אֲנִי לֹא רוֹצֶה שֶׁיַּתְחִיל כָּאן רִיב. בְּעוֹד חֲצִי שָׁעָה הַחֲבוּרָה שֶׁלָּנוּ עוֹמֶדֶת לְהִפָּגֵשׁ. הֵכַנְתִּי תָּכְנִית אִמּוּנִים וְחָשׁוּב לִי לְבַצֵּעַ אוֹתָהּ. לִפְעָמִים, אַחֲרֵי חֻפְשָׁה אֲרֻכָּה, הַחֲבֵרִים בַּחֲבוּרָה עֲלוּלִים לִשְׁכּוֹחַ אֶת הַכְּלָלִים וְלֹא לִהְיוֹת בְּכֹשֶר שֶׁיְּאַפְשֵׁר לָהֶם לָצֵאת לִפְעֻלּוֹת. לָכֵן מְפַקֵּד טוֹב אָמוּר לְרַעֲנֵן לֹא רַק אֶת הַגּוּף שֶׁלָּהֶם אֶלָּא גַּם אֶת הַזִּכָּרוֹן.
"מַדְהִים," דָּנָה עוֹנָה, "רָאִיתִי דֻּבִּים."
"כָּל הַכָּבוֹד," אֲנִי מִתְכַּוֵן לִסְגּוֹר אֶת הַדֶּלֶת.
אֲבָל דָּנָה דּוֹחֶפֶת אֶת הָרֶגֶל בֵּין הַדֶּלֶת לְבֵין הַמַּשְׁקוֹף וְלֹא נוֹתֶנֶת לִי.
"דֻּבִּים אֲמִתִּיִּים בַּטֶּבַע," הִיא מַדְגִּישָׁה, "לֹא בְּגַן־חַיּוֹת אוֹ בַּסָפָארִי."
"סַבַּבָּה," אֲנִי אוֹמֵר, "אִכְפַּת לָךְ לְהָזִיז אֶת הָרֶגֶל?"
"רוֹצֶה לִרְאוֹת תְּמוּנוֹת?" הִיא שׁוֹאֶלֶת.
"אֲנִי עָסוּק," אֲנִי עוֹנֶה.
"אַתָּה לֹא רוֹצֶה לִבְדּוֹק אֶת הַמִּשְׁקֶפֶת שֶׁלִּי?" הִיא לֹא מְוַתֶּרֶת, "זֹאת מִשְׁקֶפֶת מְשֻׁכְלֶלֶת שֶׁחֲבָל לְךָ עַל הַזְּמַן."
"אֲנִי עָסוּק," אֲנִי חוֹזֵר.
"אֲנִי יוֹדַעַת," אֶצְבְּעוֹתֶיהָ מְשַׂחֲקוֹת בַּמִּשְׁקֶפֶת.
"אֵיךְ אַתְּ יוֹדַעַת?" אֲנִי מִתְפַּלֵּא.
"פָּגַשְׁתִּי בַּחוּץ אֶת מוֹשִׁיק וְהוּא אָמַר שֶׁיֵּשׁ לָכֶם פְּגִישָׁה," הִיא קוֹרֶצֶת, "וּבְדִיּוּק בִּגְלַל זֶה בָּאתִי אֵלֶיךָ."
"בִּגְלַל מָה?"
"בִּגְלַל הַפְּגִישָׁה שֶׁלָּכֶם. אֲנִי רוֹצָה לְהִשְׁתַּתֵּף בַּפְּגִישָׁה."
"אַתְּ???" אֲנִי קוֹרֵא, וְלָכֶם אֲנִי יָכוֹל לְגַלּוֹת שֶׁאֲנִי הָמוּם. אֵיךְ דָּנָה מַעֲלָה בְּדַעְתָּהּ שֶׁנַּסְכִּים לְשַׁתֵּף אוֹתָהּ בַּפְּגִישָׁה שֶׁלָּנוּ אִם הִיא הָאוֹיֶבֶת שֶׁלָּנוּ?
אֲבָל לֹא נִרְאֶה שֶׁדָּנָה הִתְבַּלְבְּלָה.
"לְגַמְרֵי," הִיא מְהַנְהֶנֶת, "יֵשׁ לִי בִּשְׁבִילְכֶם מְשִׂימָה אֲמִתִּית. אֲנִי יוֹדַעַת מַשֶּׁהוּ סוֹדִי בְּיוֹתֵר, שֶׁאַף אֶחָד פֹּה לֹא יוֹדֵעַ וַאֲנִי מוּכָנָה לְשַׁתֵּף אֶתְכֶם."
"אַתְּ מוּכָנָה לְשַׁתֵּף אוֹתָנוּ?" קָשֶׁה לִי לְהַאֲמִין לְמָה שֶׁאֲנִי שׁוֹמֵעַ, "מָה קָרָה?"
"שׁוּם דָּבָר לֹא קָרָה," הִיא מִתַּמֶּמֶת, "פָּשׁוּט נִרְאֶה לִי שֶׁיַּחַד נוּכַל לִפְעוֹל יוֹתֵר טוֹב. אֲבָל זֶה כַּמּוּבָן בִּתְנַאי שֶׁאֲנִי אֶהְיֶה הַמְּפַקֶּדֶת."
"תִּהְיִי מָה?!" אֲנִי צוֹעֵק וַאֲנִי כְּבָר מַרְגִּישׁ שֶׁהַפָּנִים שֶׁלִּי לוֹהֲטוֹת מֵחֹם.
"הַמְּפַקֶּדֶת," הִיא לֹא נִבְהֶלֶת מֵהַצְּעָקָה שֶׁלִּי וְאוֹמֶרֶת בְּשֶׁקֶט.
"מָה פִּתְאוֹם שֶׁתִּהְיִי הַמְּפַקֶּדֶת?" אֲנִי מִתְרַגֵּז, "אַתְּ לֹא יוֹדַעַת שֶׁלַּחֲבוּרָה שֶׁלָּנוּ יֵשׁ מְפַקֵּד?"
דָּנָה חוֹבֶשֶׁת אֶת כּוֹבַע הַחָאקִי שֶׁלָּהּ עַל רֹאשָׁהּ.
"אַתֶּם חֲבוּרָה דֶּמוֹקְרָטִית, לֹא?" הִיא שׁוֹאֶלֶת.
"כֵּן..."
"וְאַתֶּם עוֹרְכִים הַצְבָּעוֹת עַל כָּל דָּבָר, לֹא?"
"כֵּן..."
"אָז זֶהוּ. אֲנִי מַצִּיעָה אֶת הַמֻּעֲמָדוּת שֶׁלִּי לְהַצְבָּעָה. מַשֶּׁהוּ לֹא בְּסֵדֶר בְּזֶה?"
לְרֶגַע אֲנִי מִתְבַּלְבֵּל לְגַמְרֵי. בְּדֶרֶךְ כְּלָל, כְּשֶׁאֲנִי עוֹמֵד מוּל דָּנָה, הַמֹּחַ שֶׁלִּי פּוֹעֵל בִּמְהִירוּת וְיֵשׁ לִי תְּשׁוּבוֹת מְהִירוֹת, אֲבָל הַפַּעַם, תִּרְאוּ אוֹתִי, אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ מָה לְהַגִּיד. כִּי אִם אֲנַחְנוּ בֶּאֱמֶת חֲבוּרָה דֶּמוֹקְרָטִית, זֶה אוֹמֵר שֶׁכְּמוֹ בְּכָל דֶּמוֹקְרַטְיָה, מֻתָּר לְהַחְלִיף אֶת הַמְּפַקֵּד. וּמִצַּד שֵׁנִי, רֶגַע!... כְּאִלּוּ מָה? כָּל אֶחָד יָכוֹל לָבוֹא וּלְהַצִּיעַ אֶת עַצְמוֹ לִהְיוֹת הַמְּפַקֵּד בִּמְקוֹמִי וְלִדְרוֹשׁ הַצְבָּעָה?
גַּם יוֹרָם אָחִי הַגָּדוֹל יָכוֹל?
וְאוּלַי גַּם גִּילִי אָחִי הַקָּטָן?
וְאוּלַי גַּם יוֹסִי מֵהַמַּכֹּלֶת?
אֲנִי מַבִּיט בְּדָנָה. עַל פָּנֶיהָ נִפְרָשׂ חִיּוּךְ רָחָב שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵאֹזֶן לְאֹזֶן וְכִמְעַט קוֹרֵעַ לָהּ אֶת הַפָּנִים. הִיא נִרְאֵית מְרֻצָּה מְאוֹד מֵעַצְמָהּ. וְהִיא לֹא הַיְּחִידָה. יֶשְׁנָהּ מִישֶׁהִי נוֹסֶפֶת שֶׁמְּרֻצָּה מִמֶּנָּה, וְרַק כְּשֶׁהַדֶּלֶת מִמּוּל נִפְתַּחַת וְהִיא מְצִיצָה הַחוּצָה, אֲנִי קוֹלֵט אוֹתָהּ. זוֹ דָּנִיאֵלָה פִישְׁמַן, קְרוֹבַת הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁל דָּנָה. לַמְרוֹת שֶׁכֻּלָּם כְּבָר חָזְרוּ מִקָּנָדָה, הִיא עֲדַיִן לֹא עָזְבָה אֶת הַדִּירָה. בְּמַצָּב אַחֵר יִתָּכֵן שֶׁבִּכְלָל לֹא הָיִיתִי מַבְחִין בָּהּ, אֲבָל עַכְשָׁיו הַכֶּלֶב שֶׁלָּהּ זִיגִי זִנֵּק לְעֵבֶר דָּנָה וְלִקֵּק אֶת רַגְלֶיהָ.
"הַכֹּל בְּסֵדֶר?" דָּנִיאֵלָה שׁוֹאֶלֶת וְיוֹצֵאת אֵלֵינוּ לָקַחַת אֶת זִיגִי.
"מְעֻלֶּה," דָּנָה עוֹנָה וְשׁוּב קוֹרֶצֶת, אֲבָל הַפַּעַם לֹא אֵלַי אֶלָּא אֶל דָּנִיאֵלָה.
דָּנִיאֵלָה לֹא נִשְׁאֶרֶת חַיֶּבֶת וְקוֹרֶצֶת לָהּ בַּחֲזָרָה.
וְאָז, בְּבַת־אַחַת אֲנִי מֵבִין שֶׁכָּל הַקֶּטַע הַזֶּה שֶׁל הַפְּנִיָּה שֶׁל דָּנָה אֵלַי הוּא מְזִמָּה שֶׁתֻּכְנְנָה מֵרֹאשׁ. עֲדַיִן אֵין לִי מֻשָּׂג מָה הַמְּזִמָּה, אֲבָל בָּרוּר לִי שֶׁדָּנִיאֵלָה הַזֹּאת יוֹדַעַת מַהוּ נוֹשֵׂא הַשִּׂיחָה בֵּין דָּנָה וּבֵינִי. אוּלַי הִיא לֹא רַק יוֹדַעַת, אוּלַי בִּכְלָל הִיא זוֹ שֶׁשָּׁלְחָה אֶת דָּנָה אֵלַי. אוּלַי הָרַעֲיוֹן הַמְּעַצְבֵּן הַזֶּה הָיָה שֶׁלָּהּ - לְהַעֲלוֹת לְהַצְבָּעָה אֶת הַדְּרִישָׁה שֶׁל דָּנָה לִהְיוֹת מְפַקֶּדֶת הַחֲבוּרָה.
עַד שֶׁדָּנִיאֵלָה סוֹגֶרֶת אֶת הַדֶּלֶת, אֲנִי שׁוֹתֵק. אֲבָל אַחֲרֵי שֶׁדָּנָה וַאֲנִי שׁוּב נִשְׁאָרִים לְבַד, אֲנִי מוֹצֵא מָה לְהַגִּיד:
"כְּדֵי לִהְיוֹת מְפַקֶּדֶת הַחֲבוּרָה, אַתְּ צְרִיכָה לִהְיוֹת חֲבֵרָה בַּחֲבוּרָה," אֲנִי מַמָּשׁ מְרֻצֶּה מֵהַתְּשׁוּבָה הַזֹּאת. "לֹא כָּל בֶּן־אָדָם בָּעוֹלָם יָכוֹל לָבוֹא וּלְהַגִּיד שֶׁהוּא רוֹצֶה לִהְיוֹת הַמְּפַקֵּד שֶׁלָּנוּ."
אֲבָל דָּנָה לֹא נִרְאֵית כְּמוֹ אַחַת שֶׁלֹּא הָיְתָה מוּכָנָה לִתְשׁוּבָה כָּזֹאת.
"בָּרוּר," הִיא אוֹמֶרֶת.
"מָה כָּל כָּךְ בָּרוּר?" אֲנִי לֹא מֵבִין.
"בָּרוּר שֶׁקֹּדֶם אֲנִי חַיֶּבֶת לִהְיוֹת חֲבֵרָה בַּחֲבוּרָה," הִיא אוֹמֶרֶת. "לָכֵן אֲנִי רוֹצָה לָבוֹא לַפְּגִישָׁה שֶׁלָּכֶם הַיּוֹם וּלְהַצִּיעַ אֶת הַמֻּעֲמָדוּת שֶׁלִּי."
"אֶה..."
"אַתֶּם נִפְגָּשִׁים בְּאַרְבַּע?" הִיא שׁוֹאֶלֶת.
"כֵּן," אֲנִי מְאַשֵּׁר.
הִיא מוֹצִיאָה אֶת הַטֶלֶפוֹן שֶׁלָּהּ מֵהַכִּיס וּבוֹדֶקֶת מָה הַשָּׁעָה.
"מְעֻלֶּה," הִיא אוֹמֶרֶת, הַפַּעַם לִי, "אֲנִי אַגִּיעַ," וְהִיא פּוֹנָה לְאָחוֹר לְעֵבֶר הַדֶּלֶת שֶׁנִּסְגְּרָה עַל יְדֵי דָּנִיאֵלָה רַק לִפְנֵי דַּקּוֹת סְפוּרוֹת.
אֲנִי מִתְכַּוֵן לְהַפְנוֹת אֵלֶיהָ אֶת הַגַּב וְלַחְזוֹר הַבַּיְתָה, אֲבָל לֹא. אֲנִי לֹא מְסֻגָּל. הִיא מְעַצְבֶּנֶת אוֹתִי יוֹתֵר מִדַּי. הַחֻצְפָּה שֶׁלָּהּ מְשַׁגַּעַת אוֹתִי. אֵיךְ הִיא יְכוֹלָה לִשְׁכּוֹחַ אֶת כָּל הַמַּאֲמַצִּים שֶׁהִיא עָשְׂתָה לְהָצִיק לָנוּ? הֲרֵי הִיא לֹא הֶחְמִיצָה שׁוּם הִזְדַּמְּנוּת לַהֲרוֹס לָנוּ מִבְצָעִים. וּפִתְאוֹם הִיא רוֹצָה לִהְיוֹת הַמְּפַקֶּדֶת שֶׁלָּנוּ? אָז פִּתְאוֹם הִיא מְנַצֶּלֶת לְטוֹבָתָהּ אֶת כְּלָלֵי הַדֶּמוֹקְרַטְיָה שֶׁלָּנוּ?
אֲנִי חַיָּב לְהַגִּיד לָהּ מַשֶּׁהוּ שֶׁיָּסִיר אֶת הַחִיּוּךְ הַשְּׁוִיצֶרִי הַזֶּה מֵהַפָּנִים שֶׁלָּהּ.
"דָּנָה!" אֲנִי קוֹרֵא.
"מָה?" הִיא עוֹצֶרֶת.
"בִּמְקוֹמֵךְ לֹא הָיִיתִי בָּא," אֲנִי אומֵר לָהּ.
"לְאָן?" הִיא מִתַּמֶּמֶת.
"לַפְּגִישָׁה שֶׁלָּנוּ," אֲנִי עוֹנֶה.
"לָמָּה?"
"כִּי..."
"מָה?"
"פָּשׁוּט לֹא נִרְאֶה לִי שֶׁמִּישֶׁהוּ יַצְבִּיעַ בְּעַד לְצָרֵף אוֹתָךְ," אֲנִי מְדַבֵּר לְאַט, מַדְגִּישׁ כָּל מִלָּה, "שָׁכַחְתְּ שֶׁאַתְּ הָאוֹיֶבֶת שֶׁלָּנוּ?"
אֲבָל דָּנָה שׁוּב מַפְתִּיעָה. הַחִיּוּךְ לֹא יוֹרֵד מִפָּנֶיהָ. אֶצְבְּעוֹתֶיהָ מְשַׂחֲקוֹת בְּשׁוּלֵי הַכּוֹבַע שֶׁלָּהּ, וְהִיא נָעָה מֵרֶגֶל לְרֶגֶל כְּאִלּוּ הִיא רוֹקֶדֶת. הַהִתְנַהֲגוּת שֶׁלָּהּ יוֹצֶרֶת אֶצְלִי הַרְגָּשָׁה כְּאִלּוּ הִיא הָיְתָה מוּכָנָה גַּם לְזֶה, כְּאִלּוּ מִישֶׁהִי שֶׁיֵּשׁ לָהּ כֶּלֶב וּשְׁמוֹ זִיגִי הֵכִינָה אוֹתָהּ לְכָל תְּשׁוּבָה אֶפְשָׁרִית שֶׁלִּי.
"תַּקְשִׁיב," הִיא שׁוֹמֶטֶת אֶת יָדֶיהָ מֵהַכּוֹבַע וּמְשַׁלֶּבֶת אֶת זְרוֹעוֹתֶיהָ עַל חָזָהּ, "אוֹיְבִים זֶה לֹא לְכָל הַחַיִּים. לִפְעָמִים אוֹיְבִים יְכוֹלִים לַהֲפוֹךְ לִהְיוֹת יְדִידִים."
"בָּרוּר," אֲנִי מַסְכִּים אִתָּהּ, "אֲבָל לֹא כָּכָה פִּתְאוֹם. קֹדֶם צְרִיכִים לַחְתּוֹם עַל הֶסְכֵּם שָׁלוֹם."
הִיא עֲדַיִן מְחַיֶּכֶת.
"אוֹקֵיי," הִיא אוֹמֶרֶת, "אָז בּוֹא נַחְתֹּם."
"בּוֹא נַחְתֹּם???" אֲנִי שׁוּב צוֹעֵק, "לָמָּה שֶׁנַּחְתֹּם? אוּלַי אֲנַחְנוּ לֹא רוֹצִים לַחְתּוֹם אִתָּךְ עַל שׁוּם דָּבָר? אוּלַי אַתְּ הַיַּלְדָּה הֲכִי מְעַצְבֶּנֶת בִּירוּשָׁלַיִם?"
דָּנָה מִתְקָרֶבֶת אֵלַי. לְרֶגַע עוֹלָה בְּדַעְתִּי הָאֶפְשָׁרוּת שֶׁהִיא מִתְכַּוֶנֶת לִדְחוֹף אוֹתִי, אֲבָל לֹא, הִיא נֶעֱצֶרֶת בְּמֶרְחָק שֶׁל כַּמָּה סֶנְטִימֶטְרִים מִמֶּנִּי.
"תַּקְשִׁיב טוֹב, אוּדִי שַׁחַר," הִיא אוֹמֶרֶת וְטוֹן הַדִּבּוּר שֶׁלָּהּ לֹא נָעִים, "אֲנִי לֹא בָּאָה אֲלֵיכֶם סְתָם. אֲנִי בָּאָה אֲלֵיכֶם עִם מֵידָע שֶׁאֲפִלּוּ בַּחֲלוֹמוֹת הֲכִי טוֹבִים שֶׁלָּכֶם לֹא חֲלַמְתֶּם. וְאִם אַתֶּם לֹא תַּחְתְּמוּ אִתִּי עַל הֶסְכֵּם שָׁלוֹם, וְלֹא תְּצָרְפוּ אוֹתִי לַחֲבוּרָה, וְלֹא תִּתְּנוּ לִי לִהְיוֹת הַמְּפַקֶּדֶת, אֲנִי אֶפְנֶה לְמִישֶׁהוּ אַחֵר. וְאָז אֲנִי וְהַמִּישֶׁהוּ הָאַחֵר הַזֶּה נְפַעֲנֵחַ אֶת הַתַּעֲלוּמָה בְּעַצְמֵנוּ. וּכְשֶׁהַמִּשְׁטָרָה תִּתֵּן לָנוּ אוֹת הִצְטַיְּנוּת, אַל תָּבוֹא אֵלַי וְתִתְבַּכְיֵן. וְאַל תִּשְׁאַל אוֹתִי לָמָּה לֹא פָּנִיתִי אֲלֵיכֶם קֹדֶם. כִּי הִנֵּה אֲנִי פּוֹנָה. אַתָּה מֵבִין אֶת זֶה?"
אַחֲרֵי הַנְּאוּם הָאָרֹךְ, דָּנָה פִישְׁמַן מַפְנָה אֵלַי אֶת הַגַּב וְחוֹזֶרֶת אֶל הַדִּירָה שֶׁלָּהּ, וְסוֹגֶרֶת אֶת הַדֶּלֶת מֵאֲחוֹרֵי גַּבָּהּ. אֲנִי נִשְׁאָר בַּחֲדַר הַמַּדְרֵגוֹת.
אִם אֲסַפֵּר לָכֶם שֶׁלֹּא הָיִיתִי הָמוּם בְּאוֹתוֹ רֶגַע, זֶה יִהְיֶה שֶׁקֶר. וּכְמוֹ שֶׁאַתֶּם מַכִּירִים אוֹתִי, אֲנִי מִשְׁתַּדֵּל לְסַפֵּר אֶת הָאֱמֶת. לָכֵן אֲנִי מוֹדֶה: בְּאוֹתוֹ רֶגַע הָיִיתִי הָמוּם וּמִהַרְתִּי לְהִתְקַשֵּׁר אֶל מוֹשִׁיק. בִּקַּשְׁתִּי מִמֶּנּוּ לְהַעֲבִיר אֶת מִפְגַּשׁ הַחֲבוּרָה אֶל הַחֶדֶר שֶׁל שַׂגִּית. הַדָּבָר הָאַחֲרוֹן שֶׁהָיָה חָסֵר לִי עַכְשָׁיו זֶה לַעֲמוֹד מוּל הַנְּאוּמִים הָאֵלֶּה שֶׁל דָּנָה בְּנוֹכְחוּת כָּל חֲבֵרַי.
