מיינדפולנס - להיות כאן ועכשיו
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
מיינדפולנס - להיות כאן ועכשיו
מכר
אלפי
עותקים
מיינדפולנס - להיות כאן ועכשיו
מכר
אלפי
עותקים

מיינדפולנס - להיות כאן ועכשיו

4.3 כוכבים (23 דירוגים)
ספר דיגיטלי
ספר מודפס
ספר קולי
האזנה לדוגמה מהספר

עוד על הספר

מתי ליבליך

מתי ליבליך היא אחת ממרכזי התכנית לתרפיה מבוססת מיינדפולנס באוניברסיטת בר אילן, במסגרת היחידה ללימודי המשך במחלקה לעבודה סוציאלית, ע"ש לואיס וגבי וייספלד. היא עורכת יחד עם חוה רימון את כתב העת לפסיכולוגיה ממזרח וממערב. היא כותבת עבודת דוקטורט באוניברסיטה העברית בנושא נשים שיצאו מכתות/ קבוצות דת חדשות וסיימה את לימודי התואר השני בפסיכולוגיה מזרח- מערב באוניברסיטת California Institute of Integral Studies בסן פרנסיסקו ב1999. היא מלמדת בתכנית לפסיכותרפיה מזרח- מערב באוניברסיטת תל אביב ובמסגרות פרטיות. מתי תלמידת הבודהיזם והדאואיזם מעל עשרים שנה.

תקציר

האזנה לדוגמה מהספר
מהו תרגול מיינדפולנס? כיצד הבאת קשב פתוח וסקרן אל החוויה שלנו, ממש עכשיו, יכולה להוביל אותנו אל שבילי חיים חדשים, פתוחים וגמישים, להרגיע חרדה, להפחית דיכאון, לשפר קשב וריכוז ולעורר חמלה? ומדוע בעולם המערבי לא מפסיקים לדבר על הנושא, שהפך לפופולרי כמו מזון מהיר, מעין מק'מיינדפולנס?
 
מיינדפולנס נועד לסייע לנו ביצירת מרחב התבוננות בהווה ובתודעה, מרגע לרגע, באופן מכוון ובלתי שיפוטי. מחקרים מדעיים רבים מוכיחים את יעילותו. ועם זאת, מיינדפולנס אינו מציע פתרון קסם, אלא מסע תודעתי לנופים יפים וקשים גם יחד. במהלכו מתברר לנו עד כמה ההווה חומק מאיתנו במחשבות על העבר וציפיות לעתיד. ההתבוננות הזו בנתיבי חיינו המוכרים מולידה הבזקים של חופש, פתיחות, יציבות ושחרור מהרגלים מכאיבים.
 
"מיינדפולנס – להיות כאן ועכשיו" הינו ספר מקיף, שתחילתו בשורשים הבודהיסטיים של התרגול והמשכו במיפוי שלל יישומיו בהווה, בהם חקר המוח, חינוך קשוב ושיפור יחסים עם הזולת. הספר מיועד למתחילים ולמבקשים להעמיק. הוא מכיל ידע תיאורטי לצד 
שלל תרגילים פשוטים וייחודיים שניתן לתרגל בבית.
 
מתי ליבליך ועמיתיה, כולם מורים ומתרגלים, משתפים במסעם האישי והמקצועי ומשלבים רגש ואינטלקט בפרקי ספר, שנועד לגרום לנו להתבונן בתודעה הרועשת שלנו בלי פחד וללא שיפוט. לילה קמחי, על חמלה עצמית; גליה תנאי, על מצבי חרדה ודיכאון; ריקרדו טרש, על חקר המוח; רוני ברגר, על ילדים וחינוך; דוד  (שנטם) זהר, על יחסים בינאישיים; ויקיר קריצ'מן, על הרבדים העמוקים של הנפש.

פרק ראשון

פתח דבר
 
לפני 27 שנה, בתקופה של קושי גדול בחיי וחיפוש אחר מענה, הגעתי, בזכות חברה יקרה, להיכרות עם הנושא של מיינדפולנס (קשיבות). בזמנו, הדרך היחידה להכיר את התרגול הייתה במנזרים בודהיסטיים – בסביבה הטבעית שממנה נבע. אני זוכרת את עצמי יושבת בחדר קטן, חשוף, עם חלון יחיד שפנה אל הנוף הטרופי של דרום תאילנד. על הרצפה הייתה מונחת מחצלת דקה ומחוץ לחדר דלי עם מטאטא קטן ויעה. הסבירו לנו שהדלי נועד לעקרבים שנוהגים להיכנס למתחם – יש לטאטא אותם אל דלי בכדי לא לפגוע בהם ולאחר מכן לשחרר אותם בחוץ. הימים החלו בשעה ארבע לפנות בוקר. שעה מיוחדת במינה, נאמר לנו לאחר מכן, מכיוון שזוהי שעת ההתעוררות של הבודהה.
 
בחשכה, היינו מסתדרים בטור והולכים לאט לאט מהמתחם שלנו אל עבר המנזר הראשי. שם חיכה לנו מורה תאילנדי זקן, שרק שנים לאחר מכן הבנתי שהיה אחד מהמורים החשובים ביותר של הבודהיזם במאה הקודמת (אג'אן בודההדאסה בּהיקוּ). הוא ישב לו, מחייך, וסביבו כמה כלבים ותרנגול או שניים שנהגו לטייל עליו בזמן שדיבר בשפה שלא הבנו. זמן השיעור היה בלתי מוגבל ובלתי ידוע לנו מראש. התרגום נעשה על ידי נזיר מערבי רזה שהשאיר בי זיכרון צרוב למשך שנים, כי ביום שעזבתי את המתחם עם שני חבריי הוא עמד ונפנף במשך זמן רב, וכאשר הסתובבתי אחורה הוא צעק: ! 'Be peaceful' – 'היו שלווים!'
 
הייתי רחוקה מהיות שלווה כשיצאתי מהמפגש הראשון עם הבודהיזם ותרגול המיינדפולנס באופן הזה. אבל התרגול המובנה עורר בי תחושה כאילו הכרתי אותו מאז ומעולם; צעד אחר צעד, נשימה אחר נשימה, מתוך תשומת לב לזרם המחשבות ולתגובתיות האינסופית לכל מגע של החושים עם העולם. ביציאה הזאת מהמנזר, הראשונה בשרשרת ארוכה, התבהרה לי העובדה הפשוטה שאנו אנשים עם סיפור ביוגרפי, ותמיד נצטרך לחזור אל תוך חיינו באופן שיאפשר לנו צמיחה, הכלה וחיבור. התבהר לי הצורך שבשילוב בין הדרך המסורתית הבודהיסטית לבין הפסיכולוגיה המערבית המודרנית, שילוב שעשוי לתת מענה עמוק עוד יותר משתי השיטות בנפרד. מכאן החל מסע הלימוד שלי שבעקבותיו נכתב ספר זה.
 
לא ידעתי אז שכמוני יש עוד רבים ברחבי העולם, שהחלו לבחון וליישם את החיבור בין העולמות שעל פניו נדמים שונים כל כך. פסיכולוגים, רופאים ואנשים מתחומים רחבים אחרים החלו לבחון דרכים לשלב תרגול של מיינדפולנס בתוך הקשרים מערביים. בבתי חולים, בקליניקות פרטיות, בדיונים נרחבים בין הוגי דעות בודהיסטים לאנשי טיפול, התחום החל לבעבע ולנוע, סוחף איתו את ההגדרות העתיקות לתרגול אל תוך נהר חדש. המיינדפולנס המערבי נולד. חלק ניכר מהכותבים בספר זה אף הם עברו מסע אישי שנעשה דלק וחומר לחקירה וליישום של התחום הזה בתוך המרחב הפסיכולוגי.
 
גוף המחקר סביב מיינדפולנס חי ומתפתח בקצב אדיר. בספר זה בחרתי לשלב את תחומי הידע השונים הנוגעים למיינדפולנס כיום בכדי לאפשר לקורא בעברית מסע מעמיק אל תוך עולם זה. היישומים של מיינדפולנס נעים בטווח רחב – במיינדפולנס נעזרים פסיכולוגים המטפלים באנשים הסובלים מדיכאון, מחרדה, מהפרעות אישיות וממצבי שחיקה, וגם רופאים העובדים עם הסובלים מכאב כרוני ואף מחולי סופני. גישת המיינדפולנס נחקרת כיום על ידי חוקרי מוח הבוחנים את חידוד המנגנונים שבבסיס התרגול. אף בתחום החינוך המיינדפולנס נתפס כבעל ערך רב לעבודה עם ילדים וצוותים חינוכיים בכדי לתמוך באווירה בית ספרית טובה יותר. בבתי כלא קבוצות של תרגול מאפשרות לאסירים למצוא אפשרות חדשה למפגש עם עצמם באופן מיטיב, ועוד ועוד.
 
ספר זה נועד גם לכל מי שמתעניין בשיטת התרגול כמענה למצוקות וקשיים שונים. לכן כולל הספר גם תרגילים חווייתיים רבים. ניתן לקרוא אותו כרצף של תרגולים: מהפניית קשב התחלתית ועד לעבודה עם מחשבות ורגשות סוערים. בתוך הפרקים משולבים סיפורים של משתתפים בקורסים שלי שנתנו את אישורם לכך, ותיאורי מקרה מטיפולים של עמיתיי. הספר מיועד גם לאנשי טיפול ולמתעניינים בהעמקה, לכן לפרקים יש מבנה ייחודי: חלקם הראשון פונה למבקשים להכיר את המיינדפולנס, ובהמשך ישנו מידע נוסף המיועד בעיקר להעמקה נוספת.
 
חלקו הראשון של הספר מציג את הגדרת המיינדפולנס והתפתחותו במערב, את שורשיו הבודהיסטיים ואת המחקרים העכשוויים בשדה הפסיכולוגיה, המבקשים להסביר את פעולתו. החלק הזה מאפשר לקורא להתוודע לתחום מתוך מבט שיש בו הכרה בעומק התפיסות המסורתיות שמהן מיינדפולנס עלה. הפרקים מסבירים מהי שיטת התרגול, כיצד מתרגלים, מהי הקשיבות ומהו הקשר של קשיבות לחמלה ולחמלה עצמית. בחלק זה מוצגות גם התפיסות הפסיכולוגיות המערביות לגבי המנגנונים שבבסיס התרגול או לגבי המענה לשאלה: מדוע התרגול עובד וכיצד? חלקו הראשון של הספר מסתיים בפרק הנוגע, לתפיסתי, בלב התפיסות מבוססות המיינדפולנס – נושא העצמי.
 
חלקו השני של הספר עוסק ביישומים של מיינדפולנס בשדות עכשוויים ומשמעותיים: בטיפול בדיכאון וחרדה, במסגרת יחסים בינאישיים, בעבודה עם ילדים ואנשי חינוך, בחקר המוח ובהדהוד בטיפול פסיכואנליטי. פרקים אלו נכתבו על ידי כותבים המשלבים בחייהם בין תרגול, חקירה אקדמית ויישום מיינדפולנס במרחבים שונים. חלק זה מאפשר לקורא כניסה לרוחב היריעה של התחום. הכותבים הם לילה קמחי, מורה ומתרגלת ותיקה בעמותת 'תובנה', גליה תנאי, דוד (שנטם) זוהר ויקיר קריצ'מן, חבריי לתוכנית לתרפיה מבוססת מיינדפולנס בבר אילן, ורוני ברגר וריקרדו טרש, חברי למרכז לחקר חינוך קשוב ואכפתי באוניברסיטת תל אביב. כולם מורים רבי ניסיון בתחומם ובהנחיית התרגול.
 
בעודנו עסוקים בשלבים האחרונים של עריכת הספר, הוזמנתי לפגישה של קבוצת מורים ישראלים לבודהיזם. אנשים מעמיקים ובעלי ניסיון אלו הביעו בפגישה, בין היתר, דאגה מהתפתחויות מסוימות סביב תחום המיינדפולנס במערב בכלל ובישראל בפרט. ביטוי אחד המסכם את החששות סביב גל ההתעניינות הנוכחי במיינדפולנס הוא 'מק'מיינדפולנס' (מלשון מק'דונלדס, רשת המזון המהיר). זהו חשש אמיתי מהשטחה מערבית של תרגול בעל שורשים עמוקים ומהפיכתו למוצר.
 
על רקע זה חשוב לזכור שהמיינדפולנס מגיע במקור מהמסורת הבודהיסטית, כלומר ממסורת תרגולית עמוקה, רחבה, אתית ואף רדיקלית לעיתים. זו מסורת העוסקת באפשרות האנושית להשתחרר מסבל הנובע מהתניות ומתפיסות שגויות ולהיות אדם מיטיב בעולם. בספר זה ניסינו לכתוב על מיינדפולנס מנקודת מבט הכוללת את שורשיו המסורתיים וגם את החידושים וההעמקה שמחקר מודרני מאפשר. אנו מקווים שהחיבור בין העולמות עשוי להעשיר, להפרות ולא להשטיח. בו־זמנית אנו ערים לאתגרים העומדים בפני התחום ומודעים לכך שבוודאי יהיו הקשרים שהושמטו גם מספר זה. התנועה המתמדת של שינוי תרבותי מביאה עימה הן אתגרים והן התפתחות.
 
לבסוף, הבחירה בנושאים שנכנסו לספר עלתה מתוך תפיסה של חשיבותם ומעורבות אישית של הכותבים בשדה הישראלי. כמובן, ישנם עוד אנשים משמעותיים ומצוינים בתחום בישראל, וגישות שלא נכנסו לספר זה. במיוחד ברצוני להזכיר את מכון 'מודע', המייצג את גישת המיינדפולנס להפחתת לחצים בישראל שבה בחרנו לא לעסוק באופן מפורט בספר זה. אנו בטוחים שארון הספרים הישראלי בתחום ילך ויתרחב עם השנים.
 
הייתי רוצה לברך אותנו, קוראי ספר זה, בברכה שאינה רק 'היו שלווים', אלא בברכת 'היו פתוחים לפגוש את אשר נוכח' – גם בזמן קריאת הספר וגם כמובן בחיינו על כל גוניהם.
 
מתי ליבליך

מתי ליבליך

מתי ליבליך היא אחת ממרכזי התכנית לתרפיה מבוססת מיינדפולנס באוניברסיטת בר אילן, במסגרת היחידה ללימודי המשך במחלקה לעבודה סוציאלית, ע"ש לואיס וגבי וייספלד. היא עורכת יחד עם חוה רימון את כתב העת לפסיכולוגיה ממזרח וממערב. היא כותבת עבודת דוקטורט באוניברסיטה העברית בנושא נשים שיצאו מכתות/ קבוצות דת חדשות וסיימה את לימודי התואר השני בפסיכולוגיה מזרח- מערב באוניברסיטת California Institute of Integral Studies בסן פרנסיסקו ב1999. היא מלמדת בתכנית לפסיכותרפיה מזרח- מערב באוניברסיטת תל אביב ובמסגרות פרטיות. מתי תלמידת הבודהיזם והדאואיזם מעל עשרים שנה.

עוד על הספר

מיינדפולנס - להיות כאן ועכשיו מתי ליבליך
פתח דבר
 
לפני 27 שנה, בתקופה של קושי גדול בחיי וחיפוש אחר מענה, הגעתי, בזכות חברה יקרה, להיכרות עם הנושא של מיינדפולנס (קשיבות). בזמנו, הדרך היחידה להכיר את התרגול הייתה במנזרים בודהיסטיים – בסביבה הטבעית שממנה נבע. אני זוכרת את עצמי יושבת בחדר קטן, חשוף, עם חלון יחיד שפנה אל הנוף הטרופי של דרום תאילנד. על הרצפה הייתה מונחת מחצלת דקה ומחוץ לחדר דלי עם מטאטא קטן ויעה. הסבירו לנו שהדלי נועד לעקרבים שנוהגים להיכנס למתחם – יש לטאטא אותם אל דלי בכדי לא לפגוע בהם ולאחר מכן לשחרר אותם בחוץ. הימים החלו בשעה ארבע לפנות בוקר. שעה מיוחדת במינה, נאמר לנו לאחר מכן, מכיוון שזוהי שעת ההתעוררות של הבודהה.
 
בחשכה, היינו מסתדרים בטור והולכים לאט לאט מהמתחם שלנו אל עבר המנזר הראשי. שם חיכה לנו מורה תאילנדי זקן, שרק שנים לאחר מכן הבנתי שהיה אחד מהמורים החשובים ביותר של הבודהיזם במאה הקודמת (אג'אן בודההדאסה בּהיקוּ). הוא ישב לו, מחייך, וסביבו כמה כלבים ותרנגול או שניים שנהגו לטייל עליו בזמן שדיבר בשפה שלא הבנו. זמן השיעור היה בלתי מוגבל ובלתי ידוע לנו מראש. התרגום נעשה על ידי נזיר מערבי רזה שהשאיר בי זיכרון צרוב למשך שנים, כי ביום שעזבתי את המתחם עם שני חבריי הוא עמד ונפנף במשך זמן רב, וכאשר הסתובבתי אחורה הוא צעק: ! 'Be peaceful' – 'היו שלווים!'
 
הייתי רחוקה מהיות שלווה כשיצאתי מהמפגש הראשון עם הבודהיזם ותרגול המיינדפולנס באופן הזה. אבל התרגול המובנה עורר בי תחושה כאילו הכרתי אותו מאז ומעולם; צעד אחר צעד, נשימה אחר נשימה, מתוך תשומת לב לזרם המחשבות ולתגובתיות האינסופית לכל מגע של החושים עם העולם. ביציאה הזאת מהמנזר, הראשונה בשרשרת ארוכה, התבהרה לי העובדה הפשוטה שאנו אנשים עם סיפור ביוגרפי, ותמיד נצטרך לחזור אל תוך חיינו באופן שיאפשר לנו צמיחה, הכלה וחיבור. התבהר לי הצורך שבשילוב בין הדרך המסורתית הבודהיסטית לבין הפסיכולוגיה המערבית המודרנית, שילוב שעשוי לתת מענה עמוק עוד יותר משתי השיטות בנפרד. מכאן החל מסע הלימוד שלי שבעקבותיו נכתב ספר זה.
 
לא ידעתי אז שכמוני יש עוד רבים ברחבי העולם, שהחלו לבחון וליישם את החיבור בין העולמות שעל פניו נדמים שונים כל כך. פסיכולוגים, רופאים ואנשים מתחומים רחבים אחרים החלו לבחון דרכים לשלב תרגול של מיינדפולנס בתוך הקשרים מערביים. בבתי חולים, בקליניקות פרטיות, בדיונים נרחבים בין הוגי דעות בודהיסטים לאנשי טיפול, התחום החל לבעבע ולנוע, סוחף איתו את ההגדרות העתיקות לתרגול אל תוך נהר חדש. המיינדפולנס המערבי נולד. חלק ניכר מהכותבים בספר זה אף הם עברו מסע אישי שנעשה דלק וחומר לחקירה וליישום של התחום הזה בתוך המרחב הפסיכולוגי.
 
גוף המחקר סביב מיינדפולנס חי ומתפתח בקצב אדיר. בספר זה בחרתי לשלב את תחומי הידע השונים הנוגעים למיינדפולנס כיום בכדי לאפשר לקורא בעברית מסע מעמיק אל תוך עולם זה. היישומים של מיינדפולנס נעים בטווח רחב – במיינדפולנס נעזרים פסיכולוגים המטפלים באנשים הסובלים מדיכאון, מחרדה, מהפרעות אישיות וממצבי שחיקה, וגם רופאים העובדים עם הסובלים מכאב כרוני ואף מחולי סופני. גישת המיינדפולנס נחקרת כיום על ידי חוקרי מוח הבוחנים את חידוד המנגנונים שבבסיס התרגול. אף בתחום החינוך המיינדפולנס נתפס כבעל ערך רב לעבודה עם ילדים וצוותים חינוכיים בכדי לתמוך באווירה בית ספרית טובה יותר. בבתי כלא קבוצות של תרגול מאפשרות לאסירים למצוא אפשרות חדשה למפגש עם עצמם באופן מיטיב, ועוד ועוד.
 
ספר זה נועד גם לכל מי שמתעניין בשיטת התרגול כמענה למצוקות וקשיים שונים. לכן כולל הספר גם תרגילים חווייתיים רבים. ניתן לקרוא אותו כרצף של תרגולים: מהפניית קשב התחלתית ועד לעבודה עם מחשבות ורגשות סוערים. בתוך הפרקים משולבים סיפורים של משתתפים בקורסים שלי שנתנו את אישורם לכך, ותיאורי מקרה מטיפולים של עמיתיי. הספר מיועד גם לאנשי טיפול ולמתעניינים בהעמקה, לכן לפרקים יש מבנה ייחודי: חלקם הראשון פונה למבקשים להכיר את המיינדפולנס, ובהמשך ישנו מידע נוסף המיועד בעיקר להעמקה נוספת.
 
חלקו הראשון של הספר מציג את הגדרת המיינדפולנס והתפתחותו במערב, את שורשיו הבודהיסטיים ואת המחקרים העכשוויים בשדה הפסיכולוגיה, המבקשים להסביר את פעולתו. החלק הזה מאפשר לקורא להתוודע לתחום מתוך מבט שיש בו הכרה בעומק התפיסות המסורתיות שמהן מיינדפולנס עלה. הפרקים מסבירים מהי שיטת התרגול, כיצד מתרגלים, מהי הקשיבות ומהו הקשר של קשיבות לחמלה ולחמלה עצמית. בחלק זה מוצגות גם התפיסות הפסיכולוגיות המערביות לגבי המנגנונים שבבסיס התרגול או לגבי המענה לשאלה: מדוע התרגול עובד וכיצד? חלקו הראשון של הספר מסתיים בפרק הנוגע, לתפיסתי, בלב התפיסות מבוססות המיינדפולנס – נושא העצמי.
 
חלקו השני של הספר עוסק ביישומים של מיינדפולנס בשדות עכשוויים ומשמעותיים: בטיפול בדיכאון וחרדה, במסגרת יחסים בינאישיים, בעבודה עם ילדים ואנשי חינוך, בחקר המוח ובהדהוד בטיפול פסיכואנליטי. פרקים אלו נכתבו על ידי כותבים המשלבים בחייהם בין תרגול, חקירה אקדמית ויישום מיינדפולנס במרחבים שונים. חלק זה מאפשר לקורא כניסה לרוחב היריעה של התחום. הכותבים הם לילה קמחי, מורה ומתרגלת ותיקה בעמותת 'תובנה', גליה תנאי, דוד (שנטם) זוהר ויקיר קריצ'מן, חבריי לתוכנית לתרפיה מבוססת מיינדפולנס בבר אילן, ורוני ברגר וריקרדו טרש, חברי למרכז לחקר חינוך קשוב ואכפתי באוניברסיטת תל אביב. כולם מורים רבי ניסיון בתחומם ובהנחיית התרגול.
 
בעודנו עסוקים בשלבים האחרונים של עריכת הספר, הוזמנתי לפגישה של קבוצת מורים ישראלים לבודהיזם. אנשים מעמיקים ובעלי ניסיון אלו הביעו בפגישה, בין היתר, דאגה מהתפתחויות מסוימות סביב תחום המיינדפולנס במערב בכלל ובישראל בפרט. ביטוי אחד המסכם את החששות סביב גל ההתעניינות הנוכחי במיינדפולנס הוא 'מק'מיינדפולנס' (מלשון מק'דונלדס, רשת המזון המהיר). זהו חשש אמיתי מהשטחה מערבית של תרגול בעל שורשים עמוקים ומהפיכתו למוצר.
 
על רקע זה חשוב לזכור שהמיינדפולנס מגיע במקור מהמסורת הבודהיסטית, כלומר ממסורת תרגולית עמוקה, רחבה, אתית ואף רדיקלית לעיתים. זו מסורת העוסקת באפשרות האנושית להשתחרר מסבל הנובע מהתניות ומתפיסות שגויות ולהיות אדם מיטיב בעולם. בספר זה ניסינו לכתוב על מיינדפולנס מנקודת מבט הכוללת את שורשיו המסורתיים וגם את החידושים וההעמקה שמחקר מודרני מאפשר. אנו מקווים שהחיבור בין העולמות עשוי להעשיר, להפרות ולא להשטיח. בו־זמנית אנו ערים לאתגרים העומדים בפני התחום ומודעים לכך שבוודאי יהיו הקשרים שהושמטו גם מספר זה. התנועה המתמדת של שינוי תרבותי מביאה עימה הן אתגרים והן התפתחות.
 
לבסוף, הבחירה בנושאים שנכנסו לספר עלתה מתוך תפיסה של חשיבותם ומעורבות אישית של הכותבים בשדה הישראלי. כמובן, ישנם עוד אנשים משמעותיים ומצוינים בתחום בישראל, וגישות שלא נכנסו לספר זה. במיוחד ברצוני להזכיר את מכון 'מודע', המייצג את גישת המיינדפולנס להפחתת לחצים בישראל שבה בחרנו לא לעסוק באופן מפורט בספר זה. אנו בטוחים שארון הספרים הישראלי בתחום ילך ויתרחב עם השנים.
 
הייתי רוצה לברך אותנו, קוראי ספר זה, בברכה שאינה רק 'היו שלווים', אלא בברכת 'היו פתוחים לפגוש את אשר נוכח' – גם בזמן קריאת הספר וגם כמובן בחיינו על כל גוניהם.
 
מתי ליבליך