בורסה - ניתוח טכני למתחילים

שיעור ראשון
קצת היסטוריה

ראשיתה של השיטה הטכנית מצוי היכן שהוא בהיסטוריה שיש הטוענים כי החלה עוד במאה ה-12 לספירה על ידי מתמטיקאים מצוינים ויש כאלה אשר יטענו כי אבי השיטה הטכנית היה בכלל סוחר אורז סיני שבאמצעות שיטות מסוימות ומתוחכמות לחישוב המסחר והמחיר של האורז החל למעשה את הדרך הנמשכת עד היום. בעצם, השיטה הטכנית היתה קיימת בעולמנו מאז ומעולם. אם נתייחס כדוגמא למחיר בגדי החורף נגלה כי נמוכים הם יותר לקראת האביב ומחירי בגדי הקיץ זולים יותר לקראת הסתיו. גם בשוק הסחורות הדבר דומה. לקראת החורף, מחיר חומרי ההסקה כמו עץ ונפט עלולים לטפס מעלה בגלל ההתנהגות המחזורית ולעומתם, מחירי תכשירי השיזוף עלולים להיות יקרים יותר דווקא לקראת הקיץ. כלומר, כל אחד יכול לצפות מחירים של מוצרים מסוימים וסחורות על סמך העבר. למעשה, השיטה הטכנית נמצאת כאן זמן רב. אולם רוב העוסקים בשיטה הטכנית יסכימו כי האיש שהביא את השיטה אל שוק ההון היה צ'ארלס דאו, ששמו מעטר חצי מכינוי מדד הדאו ג'ונס. לפני למעלה מ-100 שנה גילה באמצעות הנחת חוט ומחט על הגרפים השונים את קווי ההתנגדות ואת נקודות הפריצה.
על התקופה ההיא ועל זו שלפניה ניתן ללמוד מהכתוב בספר הנפלא והמומלץ: "זיכרונותיו של סוחר מניות בוול סטריט" שיצא לאור לראשונה בשנת 1923 ומשם לקוח הקטע הבא:
"שמתי לב ששערי המניות הפגינו דפוסים מסוימים שחזרו על עצמם, אם אפשר לומר כך, גם בעליות וגם בירידות. היו אינספור מקרים מקבילים וכך נוצרו תקדימים שהנחו אותי. הייתי רק בן ארבע עשרה, אבל לאחר שרשמתי במוחי מאות תצפיות, מצאתי את עצמי בודק את מידת הדיוק שלהן ומשווה את התנהגותן בימים אחרים. כעבור זמן לא רב התחלתי לחזות תנועות של שערים. המדריך היחיד שלי, כפי שאמרתי, היה ההתנהגות שלהן בעבר. שמרתי על כל המידע הזה במוחי ועקבתי אחר השערים הרצים על פני סרט הנייר. צילמתי אותם במוחי, אתם יודעים למה אני מתכוון".
לארי ליבינגסטון, גיבור הספר, הלא הוא ג'סי ליוורמור האגדי מתאר כאן למעשה את תורת הניתוח הטכני בדרך נפלאה, מדויקת ופשוטה. כל הרעיון, הוא טוען, הם דפוסי ההתנהגות החוזרים על עצמם ועל ידי לימוד דפוסים אלה ניתן לנצח את השוק מבלי לדעת אפילו את שם החברה או את עיסוקה. בשיטה הטכנית ניתן להסיק, מדבריו של ג'סי ליוורמור, כי תנועות המופיעות על הגרף, חוזרות ונשנות ועל ידי פענוח תנועות אלו והתנהגותם של המשקיעים כלפי אירועים מסוימים, ניתן לחזות כמעט במדויק מה צופן לנו העתיד.
עוד מספר גיבור הספר כי למד במהלך כל אותן שנים שסחר במניות כי אין חדש בוול סטריט ולמעשה לא יכול להיות חדש מאחר והספקולציה היא עתיקת יומין כמו ימות העולם וכל מה שקורה בשוק המניות למעשה כבר קרה בעבר. מאחר שכך, מה שקרה יקרה גם בעתיד. ג'סי מספר כי הוא זוכר את כל מה שהתרחש ומסוגל לזהות בעתיד על פי סימנים מסוימים מתי תופעה מסוימת אמורה לחזור על עצמה על ידי כך שחרט דברים אלה בזיכרונו בדרך לצבירת ניסיון.
וזו לעניות-דעתי כל תורת הניתוח הטכני על רגל אחת.
כנראה שזיכרונו של ג'סי ליוורמור היה זיכרון צילומי מדהים והוא יכול היה לשחזר במוחו תופעות שכבר אירעו בעבר ושהוא היה עד להן. בהעדר מחשבים או ציוד מתוחכם אחר, היה לליוורמור יתרון עצום על הסוחרים האחרים שלא ניחנו בזיכרון כה מדהים כמו שלו. כשהוקמה הבורסה הראשונה בניו יורק בשנת 1792 על ידי התאגדותם של 24 ברוקרים, לא תועד המסחר והתוצאות לא נרשמו. לכן, אי אפשר היה לנתח מסחר זה טכנית כי לא היו כל נתונים רשומים.
בשנת 1866 החלה תקופת הטיקרים שהעבירה את שערי המניות באמצעות המברקה ואת הנתונים הללו הצליח אז סוחר המניות לזכור ולהתחיל לשחזר אותם כשהם חזרו על עצמם. אולם היום, בעידן המחשב והתוכנות השונות, היתרון הזה אינו כה משמעותי, אך אין ספק כי מי שניחן גם היום בזיכרון של אירועים שהתחוללו בעבר בשוק ולאחר מעקב רב בשנים, יכול להצליח יותר.
השיטה הטכנית גורסת כי מחיר המניה בבורסה משקף בדיוק את כוחות הקניה והמכירה של המשקיעים המעונינים לקנות או למכור מניות, מטבעות, מתכות וכן כל מוצר אחר הנמכר בשוק החופשי. (מחיר האבטיח הנמכר בשוק אינו מושפע מערכו התזונתי כי אם לפי ערך ההיצע והביקוש שלו).
שיטת הניתוח הטכני נשענה מאז ומתמיד על שלוש רגליים:
השוק מגלם הכל - כלומר מחיר המניה מגלה בדיוק מה מצבה ומה כיוונה. הנחה זו קובעת למעשה כי מצבם של השווקים משתקף ממחיר המניות. אם העסקים בחברה מסוימת הם לא מי יודע מה, הניתוח הטכני סבור שהכל נמצא על הגרף ואם זה המצב, מדוע לרכוש אותה בכלל? השוק מגלם הכל פירושו שכל המרכיבים של המניה מוצגים במחירה ורק לכך הם מתייחסים שלא כמו הסוחרים הפונדמנטלים המכניסים לתהליך קבלת ההחלטות שלהם את הפחדים שלהם, את התקוות שלהם, את הצרכים והרצונות שלהם. אי לכך סבורים המנתחים הטכניים כי מחיר המניה הוא הנתון המדויק ביותר שאפשר לקבל בשוק.
המחירים נעים במגמות - מגמות אלו משקפות למעשה את ההתנהגות ההולכת וחוזרת בכל פעם מחדש של המשקיעים לאחר שעיכלו מידע שהגיע אליהם. כאן מניחים המנתחים הטכניים כי לציבור המשקיעים דרוש זמן לעכל מידע חדש והפעולה שלהם בעקבות המידע הזה תגיע מאוחר יותר עם המגמה החדשה.
ההיסטוריה חוזרת על עצמה - הנחה זו מתבססת על האופי האנושי אותו מניעים תמיד הכוחות החזקים ביותר השולטים אצלו, הלא הם הפחד והתקווה. בכל פעם שהשוק מתרסק, יישבעו המשקיעים שלא ישובו להשתתף בו יותר, אולם בכל פעם שהשוק חוזר ומטפס מעלה יגיעו אותם משקיעים שוב בהמוניהם בתקווה לעשות את המכה עליה חלמו. עוד טוענים המנתחים הטכניים כי על ידי תנועות קלות הנראות כלא משמעותיות בהווה ניתן לזהות תנועות גדולות ומשמעותיות העומדות להגיע וגם זאת בזכות ההיסטוריה החוזרת על עצמה פעם אחר פעם.
מאז שהתגלתה והוכנסה לשימוש בעולם הפיננסים ועד היום, התפתחה השיטה עד לבלי הכר וכיום ניתן להשתמש בכלים מתוחכמים ובניתוחים טכניים במגוון רחב של תוכנות מחשב המציעות שלל אפשרויות מדהים.
על שיטות אלו ואחרות נלמד בשיעורים הבאים.
הסיבה בגינה חודרת השיטה הטכנית ליותר ויותר בתי השקעה ומעניינת יותר ויותר את המשקיעים הפרטיים, נעוצה ביתרונות שלה. יתרון ראשון של השיטה שמספר שנותיה גדול ממספר השנים בהן סוחרים במניות בכלל ואשר כפועל יוצא מכך נצבר הניסיון הרב הנמצא כיום ברשות הסוחרים בה והשיטות המגוונות שמשתכללות בכל יום. השיטה הטכנית יכולה למעשה לנטרל את הרגש על ידי מי שמאמץ אותה לחלוטין ופועל רק לפי תכנית הפעולה שנקבעה מראש (זו חכמה גדולה בפני עצמה) ויכולה אף להשתלב עם השיטה הפונדמנטלית ולחיות איתה בשלום. השיטה הטכנית עשויה לגלות תרמיות בשוק ההון ולאותת על סכנות קרבות על ידי כלים שלכלכלנים המסורתיים אין בנמצא ואחת הדוגמאות היא קריסתה של חברת אנרון שמצבה האמיתי הוסתר בצורה מתוחכמת עד לקריסתה. ההתפתחויות של נושא הניתוח הטכני בשילוב המחשב עשויה להביא את המשקיע לסחור בצורה ממוכנת מבלי להתייחס לדבר מלבד לנקודות בהן יודיע לו המחשב מתי לקנות ומתי למכור, כך שהיא עשויה להתאים לכל משקיע. עם זאת, יש לציין באותה נשימה ממש כי עדיין לא הומצאה המכונה המושלמת ליצירת כסף.
החיסרון בשיטה המנבאת למעשה את עתיד המסחר טמונה דווקא במנתח העשוי לראות דברים שונים על אותו גרף מאשר חברו, המנתח האחר, ולפעול בצורה שגויה, כפי שהתבטא כריס ליכטנברג: "...בנוגע לדברי הנבואה, לעתים חשוב המפרש מהנביא".
על פער בתהליך קבלת ההחלטות בין המנתח הפונדמנטלי למנתח הטכני אפשר ללמוד מעצם העובדה שכאשר מנתח פונדמנטלי מוצא מניה מעניינת בעלת פוטנציאל שעדיין לא הגיע לידיעת המשקיעים, היא מוצאת חן בעיניו ככל שמחירה נמוך יותר.
מנתח טכני עשוי לאהוב מניה רק בזמן שהיא עולה למעלה בכיוון ברור. אז מי מהם צודק לדעתך?