★
ר' סימון אומר במדרש רבה שלכל עשב ועשב יש ברקיע מלאך שמכה אותו ואומר לו גדל. מעל גבי כל שורה ושורה בספר זה עמד ביום מן הימים מלאך שדחק בה שתיכתב. ברצוני להודות לכל עורכי הספרות שבזכותם נכתב הספר הזה לשיעורי־שיעורין, למתים מנוחתם עדן ולחיים שייבדלו לחיים טובים ולשלום:
לחנה זמר, אֹהד זמורה, הרצל ארליך, דקלה גולומב וטוביה מנדלסון מדבר ומ״דבר השבוע״; לבנימין תמוז ולבני ציפר מ״תרבות וספרות״ של הארץ; לדן צלקה מ״משא״ של למרחב; ליהושע קנז וליורם ברונובסקי ממחברות לספרות, חברה וביקורת; לזיסי סתוי מ״המוסף לספרות, תרבות ואמנות״ של ידיעות אחרונות; לשמואל סטמפלר מסקירה חודשית; למשה שמיר מ״ספרות ואמנות״ של מעריב; לאלי שילר מאריאל; לרפאל ויזר מעל ספרים ואנשים; לאדם ברוך מ״שישי״, מוסף השבת של מעריב; למערכת כל העיר הירושלמי, ואחרונות חביבות לחמוטל צמיר, איריס פרוש וחנה סוקר־שווגר שערכו את ספר היובל למנחם ברינקר.
מלאכת הכינוס של מבחר מרשימותיי שנדפסו בעיתונות, בכתבי עת ובספרים הייתה קשה, מייסרת ובעיקר מתסכלת. במרוצת השנים זכיתי לעזרתם ולתמיכתם של חבריי הקרובים: עורכי אברהם יבין, רפאל ויזר, עדנה צחור וד״ר חיים וייס וכמובן של רעייתי בתיה ושל בתי ד״ר רוני באר־מרקס, שקראו את המאמרים פעם אחר פעם ובזכות חכמתם וטוּב טעמם נחסכו ממני טעויות ומעקשים רבים.
אך התיקים היו מוסיפים להעלות אבק לולא התגייסותו של גדעון אבי העזרי, הלא הוא אחי ורעי ד״ר גדעון טיקוצקי — חוקר ספרות ידען ואנין טעם, שערך גם את אחיו הבוגר של ספר זה, את מזיכרונותיה של תולעת ספרים — מסעות בעקבות סופרים וספרים שראה אור בעם עובד לפני כשמיטה. הוא טיפל בעלים בלים אלה בתבונה רבה, בשקדנות, בנחישות ובשאר רוח והשיבם לחיים. ברכה לראש משביר.
תודה מיוחדת אני חב לחברי הטוב לפרופסור דוד אסף, היסטוריון בעל שם, על שנתן את עינו לטובה בספר וקרא את גרסתו הסופית. בזכות מחשבתו וידענותו הרַבּה והעמוקה, לא זו בלבד ששגגות לא מעטות נעקרו מתוך כתב היד אלא שהוא נעשה מלוטש ומשופר מבתחילה.
תודה לברוך גיאן, צלם אמן ומורה דרך מחונן, שמצלמתו אחזה בכנף הרגע, על הצילומים המלווים את הספר.
תודה לעם עובד, ביתי הספרותי מימים־ימימה, שאימץ גם את הספר הזה. למנכ״לית ההוצאה חניטל סוויסה, למנהל מחלקת ההפקה והייצור יואב רייס, לעורכת המרַכזת רוית דלויה ולמעצבת העטיפה דורית שרפשטיין. כמו כן יעמדו על הברכה רותי חזנוביץ שהקלידה את הספר, דפנה נוה שהתקינה אותו, נעמי ריבלין שתיקנה את הגהותיו ורחל יוּרמן שהכינה את המפתח.
חיים באר
אייר תשע״ז, מאי 2017
