מבוא למהדורת 2017
"ז'אק הפטליסט ואדונו", יצירתו המופלאה של דידרו בן המאה ה-18, היה אחד התרגומים המענגים ביותר שעשיתי. הוא נמנה עם כמה וכמה ספרים צרפתיים – בהם יצירות של בוריס ויאן - שהצעתי ל"ספריית הפועלים" ותרגמתי בתקופה הברוכה של שיתוף-הפעולה עם המשורר נתן יונתן ז"ל, עורך הפרוזה.
ז'אק הפטליסט ראה אור בשנת 1980. לפני 37 שנים. הוא אזל מן-הסתם כעבור שנה או שתיים. בזמן האחרון, אני נכנס לחנויות של ספרים משומשים שנקרות בדרכי ומבקש לרכוש עותק. גם בהן אני מתקשה למצוא. ב-2014 הצעתי לבית ההוצאה להוציא לאור מהדורה חדשה. תשובתם היתה: "כיוון שאיננו מתכוונים לחדש את הספר בעתיד הנראה לעין, לא נחסום את דרכך לתת ביטוי תרגומך. אתה רשאי לעשות בו כרצונך". אני מודה על כך מאוד לעורך הפרוזה אברם קנטור.
הטקסט המקורי נסרק, והומר לוורד. ההמרה מתמונה לוורד מחוללת אינספור שגיאות. אחרי הגהה מקצועית ועוד שש-שבע הגהות שעשיתי, אני סבור שעדיין נותרו שגיאות-המרה, בעיקר ר' במקום ד', או להפך.
את העותקים הישנים שבספרייתי השאלתי לכמה אנשים צעירים ממני בהרבה. הם קראו והתמוגגו והמליצו להותיר על כנו את סגנונו הארכאי של התרגום. כתב המגיה: "נהניתי מאוד מהנוסח, עושר לשוני מדהים. כמו לקרוא תרגום של שלונסקי. אל תשנה כלום." אינני משווה עצמי לשלונסקי, אבל שיניתי מעט מאוד. ערכתי קלות מפני שההבנה שלי את הצרפתית העמיקה במרוצת השנים, וגם טעמי וסגנוני התפתחו. צמצמתי את הניקוד המלא שהיה נהוג אז בספריית-הפועלים, אבל הותרתי צורות לשוניות מסוימות שאינן מופיעות בתרגומי המודרניים ובספרי.
כמו כן ערכתי והרחבתי את קובץ ההערות שבסוף הספר.
בכל הפעמים הרבות שקראתי את התרגום בשנים-עשר החודשים האחרונים, נהניתי מאוד. אני מקווה שגם אתן הקוראות, ואתם הקוראים, תהנו. כי "ז'אק הפטליסט ואדונו" הוא ספר "כייפי" מאוד, בזכות ההומור של דידרו והיעדר כל יראת-כבוד למצוות אנשים מלומדה.
