1.
דממה עמוקה שררה בהרמון המפואר בקהיר. משרתים נובים, חובשי תרבושים ולבושים במכנסי משי ארוכים ומקטורנים רקומים בחוטי זהב, פסעו על קצות אצבעותיהם על רצפת העץ המכוסה בשטיחים פרסיים יקרי ערך. כל אנשי הצוות ונשות ההרמון רחב הידיים דיברו בלחש. כרכרות רתומות לסוסים לא הורשו להיכנס אל החצר מחשש שיקימו רעש.
באגף מגוריה הייתה המלכה נאזלי שרועה על מיטתה המרופדת בכרי קטיפה רכים. היא הייתה אישה יפה, גבוהת קומה, בעלת עיניים שחורות חודרות וקול נמרץ. עיניה הביטו בציפייה ברופא המלכותי ד״ר מוחמד שאהין פחה שבישר לה כי הצירים התכופים שפקדו אותה מעידים שהלידה קרובה.
נאזלי הייתה פקעת עצבים. היא חששה מהרגע שבו יעיף המלך פואד מבט ביילוד ויגלה שזוהי בת. בעלה גס הרוח כבר איים עליה מפורשות שיתגרש ממנה אם תלד לו בת.
בחדר העבודה שלו בארמון הסמוך התהלך בעלה, מלך מצרים אחמד פואד, מקיר אל קיר בעצבנות גוברת. הוא היה גבר קטן קומה, מוצק ועגול פנים, מצאצאיו של מוחמד עלי השליט האגדי ממוצא אלבני. פואד הגיע לכס המלכות אחרי שירש את אחיו חוסיין כמאל.
פואד השתוקק לבן זכר. הוא נשא תפילה לאללה שנאזלי תלד לו יורש עצר ראוי וציפה לאות שמשאלתו נענתה.
בפינת החדר היה תלוי כלוב ובו קנרית לבנה. עיניו של פואד נישאו לשם, והוא חש שהקנרית נועדה לתת לו את הסימן.
הציפור פצחה בשיר.
״אם היא תשיר שלושה שירים,״ אמר פואד לעצמו, ״זה יהיה האות שייוולד לי בן זכר.״
הציפור שרה שיר אחד, חדלה לשיר למשך דקה או שתיים ולאחר מכן הוסיפה לשיר עוד שני שירים.
המלך נזכר שבמהלך חייו כבר קיבל סימן גורלי דומה. הוא אושפז אז בבית חולים אחרי שנורה שלוש פעמים בעקבות סכסוך פוליטי. מצבו היה קשה והרופאים לא נתנו לו כל תקווה. פואד התפתל בכאביו ובתוך כך שמע נקישת מקור על זגוגית החלון. מבטו פנה לשם ועיניו הבחינו בקנרית קטנה שפצחה בזמר. ״אם היא תשיר שלוש פעמים,״ חשב, ״זה יהיה סימן שאלוהים רוצה שאשאר בחיים.״
הקנרית השמיעה שלושה שירים והתעופפה לדרכה. כשהחלים, פקד פואד להכניס לחדרו בארמון קנרית בכלוב ונהנה להאזין לזמרתה.
בשעות הצהריים של 11 בפברואר 1920 נכנס הרופא המלכותי לחדרו של המלך פואד. ״יש לך בן!״ קרא הרופא בהתרגשות.
נסער ואסיר תודה העניק פואד לרופא אלף לירות זהב והורה לחלק עשרת אלפים לירות לעניים וסכום לא מבוטל לאחזקת מסגדים. לקול רעמי התותחים שמילאו את האוויר אחרי הלידה, קבע פואד את שמו של הרך היילוד. ״אקרא לו פארוק,״ הודיע לאשתו. משמעות השם: מי שיודע להבחין בין טוב לרע.
כעבור שנים רבות, ברגע של גילוי לב, אמרה נאזלי בקול מר לאחת מידידותיה: ״השם פארוק כלל לא התאים לו. הוא מעולם לא ידע להבחין בין טוב לרע, התמכר להנאות אסורות, סילק את אשתו שהייתה אהובה על נתיניו, יצא למלחמה אבודה בישראל ועשה כל שגיאה אפשרית.״
