מבוא
חברות יקרות, חברים יקרים,
הספר הזה מוקדש לכם, הקוראים, מתוך הבנה של משמעות האחריות הגדולה שמוטלת עלינו בכל הקשור לניהול דרך החיים שלנו, מתוך ניסיון רב שנים, התמדה, חריצות ונחישות לייצר שינוי וצמיחה.
אנחנו, כולנו, צרכני חברת השפע, מתמודדים עם התוצאות של ההנאות הקטנות והגדולות שלנו, אשר באות לידי ביטוי בהתנהלות הכלכלית שלנו ובעיקר בחשבון הבנק שלנו.
נושא הכסף נוגע כמעט בכל אחד מתחומי חיינו.
הנושאים הם רבים ומגוונים, ובחרתי לכלול רק חלק מהם, את אלה החשובים ביותר, אלה שיעזרו לנו להבין ולהבהיר מהם הגורמים המניעים אותנו, כיצד אנחנו פועלים וכיצד אפשר לייצר את השינוי המבוקש.
זה אינו ספר פלאים, ואין כאן שום קסם או "הוקוס פוקוס".
התקציב שלנו לא יתאזן ברגע שנסיים לדפדף בספר.
החומר המרוכז כאן יכול להוביל אותנו לחשיבה מחודשת על כל הנושא התקציבי שלנו, על ההתנהלות הכספית שלנו ועל מערכת היחסים שלנו עם כסף, על אספקטים רבים וחשובים אחרים, ובעיקר לתת לנו כלים אמתיים ויומיומיים ליצירת שינוי.
כל זה - רק אם נחליט לקחת אחריות.
אחריות - זה שם המשחק.
אנחנו, ורק אנחנו יכולים לעשות את השינוי!
ברכות והצלחות!
דינה
חברות יקרות וחברים יקרים
ספר זה
הוא
חשבון פשוט
בעברית פשוטה
הספר הזה מיועד לכל מי ש:
מרגיש מבולבל
פוחד ממספרים
חי בתחושה של הישרדות
פוחד משיחת טלפון עם הבנק
לא מסתדר עם התקציב החודשי
לא מבין איך זה קורה שוב ושוב
מרוויח מספיק אבל זה לא מספיק
מרגיש שהכסף נוזל לו מבין האצבעות
ובעיקר
רוצה להתחיל מהתחלה
מוכן לקחת אחריות על התקציב שלו מרגע זה והלאה
מבין כי יש עבודה לעשות והיא לא תמיד קלה, אבל מוכן לעשות אותה
רוצה לקבל כלים אמתיים והוראות הפעלה
רוצה לשנות את דפוסי הצריכה
ולחשב מסלול מחדש
הספר הזה הוא
ספר חשבון בעברית
כי חשבון זה בעצם הבנת הנקרא
ספר חשבון בעברית?
ספר על הבנת הנקרא?
למה צריך להתחיל מההתחלה?
רגע, אז זה חשבון או עברית?
למה אני אומרת שחשבון זה פשוט הבנת הנקרא?
ומה זה אומר "להתחיל מהתחלה"?
אתחיל דווקא בסיפור שמסביר כמה דברים בסיסיים:
אחרי שירותי הצבאי הלכתי ללמוד באוניברסיטה בפקולטה למדעי החברה.
מאחר שהיו חסרים לי ציונים, נאלצתי ללמוד במכינה הקדם אקדמית, שם הייתי חייבת לעבור קורס במתמטיקה, שערכו זהה לחמש יחידות בבגרות.
את הקורס העבירה מורה למתמטיקה, היא נראתה בסדר, הייתה מאוד אטית לטעמנו, כולנו צעירים וחסרי סבלנות, אבל לא הייתה ברֵרה.
היא התחילה ללמד בדיוק כמו בכיתה ג'. כפל, חילוק, שברים.
אנחנו כמעט התפוצצנו, נעלבנו.
אנחנו, סטודנטים באוניברסיטה, לומדים חומר של כיתה ג'!
האגו שלנו!
בכיתה המקבילה הם לומדים משוואות ופראבולות, עפים קדימה עם החומר.
היא לא נכנעה ואמרה: "אתם בסוף תבינו מה אני עושה ותראו שיהיה בסדר."
ככה היא לימדה אותנו כל הקורס, לאט-לאט, מההתחלה, צעד אחר צעד, כל הזמן בדקה שכולם מבינים, אף אחד לא נשאר מאחור, והתקדמה עם החומר.
במבחן הסיום ממוצע הציונים בכיתה שלנו היה מעל 90.
לא אכפת היה לנו מה ממוצע הציונים בכיתה המקבילה. כולם הבינו את החומר, יכולנו להתקדם לשלב הבא בלי פחד.
אין מצב שבתיכון הייתי מקבלת 90 בבגרות במתמטיקה חמש יחידות!
זה היה בשבילי שיעור לחיים.
הייתי בת עשרים, אבל השיעור חרות בזיכרוני היטב!
תובנה
צריך להבין את הדברים הפשוטים קודם
להתיידד איתם
לכבד אותם
לא לפחד מהם
ואז הכול נראה אפשרי.
וככה גם אנחנו נתקדם, לאט-לאט, צעד-צעד, נוודא שכולם מבינים הכול, ונגיע להישגים ולתוצאות.
כל תרגיל בחשבון, גם הפשוט ביותר - הוא בעצם הבנת הנקרא.
אם אנחנו כותבים 2 = 1+1
אנחנו מבינים ששואלים אותנו כמה זה אחת ועוד אחת, ואז אנחנו יודעים לענות שזה שתיים.
בכיתה א' מלמדים שהסימן X, מה שאנחנו קוראים לו "כפול" - משמעותו "פעמים".
זה מדהים איך השימוש במילה "פעמים" מפשט את ההבנה של התרגיל.
ככה ילדים פותרים את התרגילים.
אם כותבים -3 X 3 = 9 זה אומר שלוש פעמים שלוש, ואנחנו מבינים ששלוש פעמים שלוש זה תשע.
מכאן אפשר להתקדם. בצעדים קטנים, בלי לפחד מהמספרים, להפוך את כל הנושא לידידותי.
נמשיך, צעד אחרי צעד, עד שנבין בדיוק מה קורה, ונגיע למספרים קצת יותר גדולים.
לא להיבהל!
חוסר הבנה וחוסר ידע גורמים לתחושה של פחד. הפחד מהלא נודע.
כאשר אנחנו מבינים משהו - אנחנו מרגישים בטוחים ומוגנים, מסוגלים להתמודד.
זו הסיבה לכך שאנחנו כאן, להבין את הדברים, להתיידד איתם ולהרגיש בטוח ונוח.
ידע = כוח
