סוד הגן הנעלם

פֶּרֶק 1: 

אִישׁ לֹא נוֹתַר

 

כַּאֲשֶׁר מֶרִי לֶנוֹקְס נִשְׁלְחָה לַאֲחֻזַּת מִיסְלְתְוֵוייט לְהִתְגּוֹרֵר עִם דּוֹדָהּ, כֻּלָּם אָמְרוּ שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא רָאוּ יַלְדָּה בַּעֲלַת מַרְאֶה כָּל כָּךְ דּוֹחֶה. זוֹ הָיְתָה הָאֱמֶת. הָיוּ לָהּ פָּנִים כְּחוּשׁוֹת, גּוּף צָנוּם, שֵׂעָר בָּהִיר וְדַק וְהַבָּעָה חֲמוּצָה. שְׂעָרָהּ הָיָה צָהֹב וְעוֹרָהּ צְהַבְהַב גַּם הוּא מִפְּנֵי שֶׁנּוֹלְדָה בְּהֹדּוּ וְתָמִיד הָיְתָה חוֹלָה בְּמַחֲלָה זוֹ אוֹ אַחֶרֶת. אָבִיהָ הָיָה בַּעַל מִשְׂרָה בַּמִּמְשָׁל הָאַנְגְּלִי1 וְתָמִיד הָיָה עָסוּק וְחוֹלֶה גַּם הוּא, וְאִמָּהּ הָיְתָה יְפֵהפִיָּה נוֹדַעַת שֶׁרְצוֹנָהּ הַיָּחִיד הָיָה לָלֶכֶת לִמְסִבּוֹת וּלְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בְּחֶבְרַת אֲנָשִׁים עַלִּיזִים. הִיא בִּכְלָל לֹא רָצְתָה בְּיַלְדָּה קְטַנָּה, וּכְשֶׁמֶּרִי נוֹלְדָה מָסְרָה אוֹתָהּ לְטִפּוּלָהּ שֶׁל אָיָה2 שֶׁהֻבְהַר לָהּ שֶׁאִם בִּרְצוֹנָהּ לָשֵׂאת חֵן בְּעֵינֵי הַמֵּם־סָהִיב3, עָלֶיהָ לְהַחְזִיק אֶת הַיַּלְדָּה מִחוּץ לִטְוַח רְאִיָּתָהּ. וְכָךְ כַּאֲשֶׁר מֶרִי הָיְתָה תִּינֹקֶת קְטַנָּה, כְּעוּרָה, חוֹלָנִית וְרַגְזָנִית הִיא הֻרְחֲקָה כְּדֵי שֶׁלֹּא תַּפְרִיעַ, וּכְשֶׁהָפְכָה לְפָעוֹטָה חוֹלָנִית וְרַגְזָנִית הֻרְחֲקָה גַּם כֵּן. מֵעוֹלָם לֹא זָכְרָה שֶׁרָאֲתָה פַּרְצוּפִים מֻכָּרִים מִלְּבַד הַפָּנִים הַכֵּהוֹת שֶׁל הָאָיָה וּשְׁאָר הַמְּשָׁרְתִים הַהֹדִּים. אֵלּוּ תָּמִיד צִיְּתוּ לָהּ וְנִכְנְעוּ לִרְצוֹנָהּ מִפְּנֵי שֶׁהַמֵּם־סָהִיב הָיְתָה מִתְרַגֶּזֶת אִם בִּכְיָהּ הִפְרִיעַ לָהּ, וְלָכֵן, עַד שֶׁמָּלְאוּ לָהּ שֵׁשׁ שָׁנִים כְּבָר הָיְתָה רוֹדָנִית עָרִיצָה וַחֲזַרְזִירָה קְטַנָּה וְאָנוֹכִית כְּכָל שֶׁיֶּלֶד יָכוֹל לִהְיוֹת. הַמְּחַנֶּכֶת הָאַנְגְּלִיָּה הַצְּעִירָה שֶׁהִגִּיעָה כְּדֵי לְלַמֵּד אוֹתָהּ קְרֹא וּכְתֹב, תִּעֲבָה אוֹתָהּ עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁהִתְפַּטְּרָה לְאַחַר שְׁלוֹשָׁה חֳדָשִׁים בִּלְבַד, וּשְׁאָר הַמְּחַנְּכוֹת שֶׁהֶחְלִיפוּ אוֹתָהּ עָזְבוּ אַחֲרֵי פִּרְקֵי זְמַן קְצָרִים אַף יוֹתֵר. כָּךְ שֶׁאִם מֶרִי לֹא הָיְתָה מַחְלִיטָה לִקְרֹא סְפָרִים מֵרְצוֹנָהּ, הִיא לֹא הָיְתָה לוֹמֶדֶת אֶת הָאָלֶף־בֵּית כְּלָל.

1. הֹדּוּ הָיְתָה נְתוּנָה תַּחַת שִׁלְטוֹן בְּרִיטִי מֵהַמֵּאָה הַתְּשַׁע־עֶשְׂרֵה וְעַד 1947

 

2. אוֹמֶנֶת הֹדִּית (כֹּל הַהֶעָרוֹת הֶן מֵאֵת הַמְּתַרְגֶּמֶת)

 

3. ״גְּבֶרֶת״ בְּפִי הַהֹדִּים

 

בְּבֹקֶר אֶחָד שֶׁל שָׁרָב כָּבֵד, כְּשֶׁהָיְתָה בַּת תֵּשַׁע, הִתְעוֹרְרָה כּוֹעֶסֶת מְאֹד, וְהִתְרַגְּזָה אַף יוֹתֵר כְּשֶׁרָאֲתָה שֶׁהַמְּשָׁרֶתֶת הָעוֹמֶדֶת לְצַד מִטָּתָהּ אֵינָהּ הָאָיָה שֶׁלָּהּ.

״לָמָּה בָּאת?״ אָמְרָה לָאִשָּׁה הַזָּרָה. ״אֲנִי לֹא אַרְשֶׁה לָךְ לְהִשָּׁאֵר. שִׁלְחִי לִי אֶת הָאָיָה שֶׁלִּי תֵּכֶף וּמִיָּד.״

הָאִשָּׁה נִרְאֲתָה מְבֹהֶלֶת, אֲבָל הִיא רַק גִּמְגְּמָה שֶׁהָאָיָה לֹא יָכְלָה לָבוֹא, וְכַאֲשֶׁר מֶרִי הֵחֵלָּה לְהִתְפָּרֵעַ וְהִכְּתָה אוֹתָהּ וּבָעֲטָה בָּהּ, נִרְאֲתָה רַק מְבֹהֶלֶת יוֹתֵר וְחָזְרָה עַל דְּבָרֶיהָ שֶׁהָאָיָה אֵינָהּ יְכוֹלָה לָבוֹא לְמִיסִי־ סָהִיב4.

4. ״עַלְמָה״ בְּפִי הַהֹדִּים

 

הָיָה מַשֶּׁהוּ מִסְתּוֹרִי בְּאוֹתוֹ בֹּקֶר. מְאוּם לֹא נַעֲשָׂה בַּדֶּרֶךְ הָרְגִילָה, וְכַמָּה מֵהַמְּשָׁרְתִים הַהֹדִּים הָיוּ חֲסֵרִים, בְּעוֹד שֶׁאֵלּוּ שֶׁמֶּרִי רָאֲתָה הִתְרַשְּׁלוּ בְּתַפְקִידָם אוֹ הִתְרוֹצְצוּ סָבִיב בְּפָנִים מְבֹהָלוֹת וַאֲפֹרוֹת כְּאֵפֶר. אַךְ אִישׁ לֹא אָמַר לָהּ דָּבָר, וְהָאָיָה שֶׁלָּהּ לֹא הוֹפִיעָה. לְמַעֲשֶׂה, הִיא נֶעֶזְבָה לְנַפְשָׁהּ עִם חֲלוֹף שְׁעוֹת הַבֹּקֶר. הִיא שׁוֹטְטָה לָהּ לְבַדָּהּ וּלְבַסּוֹף מָצְאָה אֶת עַצְמָהּ בַּגַּן, וְהֵחֵלָּה לְשַׂחֵק תַּחַת עֵץ לְיַד הַגְּזֻזְטְרָה. הִיא הֶעֱמִידָה פָּנִים שֶׁהִיא מְכִינָה עֲרוּגַת פְּרָחִים, וְתָקְעָה תִּפְרְחוֹת הִיבִּיסְקוּס גְּדוֹלוֹת וְאַרְגְּמָנִיּוֹת בְּתוֹךְ עֲרֵמוֹת עָפָר קְטַנּוֹת. בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַזְּמַן הַזֶּה הִתְעַצֵּם בָּהּ זַעֲמָהּ, וְהִיא מִלְמְלָה לְעַצְמָהּ אֶת הַדְּבָרִים שֶׁתֹּאמַר לָאָיָה שֶׁלָּהּ וְאֶת הַשֵּׁמוֹת שֶׁבָּהֶם תְּכַנֶּה אוֹתָהּ כְּשֶׁתָּשׁוּב.

״חֲזִירָה! חֲזִירָה בַּת חֲזִירָה!״ אָמְרָה, מִפְּנֵי שֶׁלִּקְרֹא לְהֹדִּי ״חֲזִיר״ זֶהוּ הָעֶלְבּוֹן הַגָּדוֹל מִכֹּל.

הִיא חָרְקָה אֶת שִׁנֶּיהָ וְאָמְרָה זֹאת פַּעַם אַחַר פַּעַם כַּאֲשֶׁר שָׁמְעָה אֶת אִמָּהּ יוֹצֵאת עִם מִישֶׁהוּ אֶל הַגְּזֻזְטְרָה. זֶה הָיָה גֶּבֶר צָעִיר וִיפֵה תֹּאַר, וְהֵם עָמְדוּ וְשׂוֹחֲחוּ זֶה עִם זֶה בְּקוֹלוֹת מְהֻסִּים וּמוּזָרִים. מֶרִי הִכִּירָה אֶת הַגֶּבֶר הַצָּעִיר שֶׁנִּרְאָה כְּמוֹ נַעַר. הִיא שָׁמְעָה שֶׁזֶּהוּ קָצִין צָעִיר מְאֹד שֶׁזֶּה עַתָּה הִגִּיעַ מֵאַנְגְּלִיָה. הַיַּלְדָּה בָּהֲתָה בּוֹ, אֲבָל בְּאִמָּהּ בָּהֲתָה יוֹתֵר. תָּמִיד עָשְׂתָה זֹאת כְּשֶׁהָיְתָה לָהּ הִזְדַּמְּנוּת, מִפְּנֵי שֶׁהַמֵּם־סָהִיב - זֶה הָיָה הַכִּנּוּי שֶׁמֶּרִי כִּנְּתָה בּוֹ אֶת אִמָּהּ - הָיְתָה אִשָּׁה כֹּה תְּמִירָה, רָזָה וְיָפָה, וְלָבְשָׁה בְּגָדִים כֹּה מַקְסִימִים. שְׂעָרָהּ הָיָה כְּמֶשִׁי מְתֻלְתָּל, וְהָיוּ לָהּ אַף קָטָן וְעָדִין שֶׁנִּרְאָה כְּאִלּוּ הוּא בָּז לַכֹּל, וְעֵינַיִם גְּדוֹלוֹת וְצוֹחֲקוֹת. בְּגָדֶיהָ הָיוּ כֻּלָּם דַּקִּיקִים וְאַוְרִירִיִּים, וּמֶרִי אָמְרָה שֶׁהֵם ״מְלֵאִים תַּחְרָה״. הַבֹּקֶר נִרְאוּ מְלֵאֵי תַּחְרָה יוֹתֵר מִתָּמִיד, אַךְ עֵינֶיהָ לֹא צָחֲקוּ כְּלָל. הֵן הָיוּ פְּעוּרוֹת וּמְבֹהָלוֹת וְהוּרְמוּ בִּתְחִנָּה אֶל פָּנָיו שֶׁל הַקָּצִין הַנַּעֲרִי הַנָּאֶה.

״זֶה עַד כְּדֵי כָּךְ גָּרוּעַ? הַאִם זֶה עַד כְּדֵי כָּךְ גָּרוּעַ?״ מֶרִי שָׁמְעָה אוֹתָהּ אוֹמֶרֶת.

״אָיֹם וְנוֹרָא,״ הֵשִׁיב לָהּ הָאִישׁ הַצָּעִיר בְּקוֹל רוֹעֵד. ״אָיֹם וְנוֹרָא, גְּבֶרֶת לֶנוֹקְס. הֲיִיתֶם צְרִיכִים לִבְרֹחַ לֶהָרִים כְּבָר לִפְנֵי שְׁבוּעַיִם.״

הַמֵּם־סָהִיב פָּכְרָה אֶת יָדֶיהָ.

״אֲנִי יוֹדַעַת!״ קָרְאָה. ״נִשְׁאַרְתִּי רַק כְּדֵי לָלֶכֶת לַמְּסִבָּה הַמְּטֻפֶּשֶׁת הַהִיא. אֵיזוֹ שׁוֹטָה הָיִיתִי!״

בְּאוֹתוֹ רֶגַע עָלָה מִמְּגוּרֵי הַמְּשָׁרְתִים קוֹל יְלָלָה חָזָק וְנוֹרָא כָּל כָּךְ, שֶׁהִיא אָחֲזָה בִּזְרוֹעוֹ שֶׁל הַגֶּבֶר הַצָּעִיר, וּמֶרִי נִרְעֲדָה מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ. הַיְּלָלָה נֶעֶשְׂתָה פְּרָאִית יוֹתֵר וְיוֹתֵר.

״מָה זֶה? מָה זֶה?״ הִתְנַשְּׁמָה גְּבֶרֶת לֶנוֹקְס.

״מִישֶׁהוּ מֵת,״ הֵשִׁיב הַקָּצִין הַצָּעִיר. ״לֹא אָמַרְתְּ לִי שֶׁזֶּה פָּרַץ בְּקֶרֶב הַמְּשָׁרְתִים שֶׁלָּךְ.״

״לֹא יָדַעְתִּי!״ הֵשִׁיבָה הַמֵּם־סָהִיב. ״בּוֹא אִתִּי! בּוֹא אִתִּי!״ וְהִיא הִסְתּוֹבְבָה וְרָצָה לְתוֹךְ הַבַּיִת.

לְאַחַר מִכֵּן הִתְרַחֲשׁוּ דְּבָרִים אֲיֻמִּים, וְהַמִּסְתּוֹרִין שֶׁבְּאוֹתוֹ בֹּקֶר הִתְפּוֹגֵג. מַגֵּפַת הַכּוֹלֶרָה הִתְפָּרְצָה בְּצוּרָתָהּ הַקַּטְלָנִית בְּיוֹתֵר וַאֲנָשִׁים מֵתוּ כְּמוֹ זְבוּבִים. הָאָיָה חָלְתָה בַּלַּיְלָה הַקּוֹדֵם, וּמוֹתָהּ הָיָה הַסִּבָּה לְכָךְ שֶׁהַמְּשָׁרְתִים קוֹנְנוּ בְּבִקְתוֹתֵיהֶם. עַד לַבֹּקֶר הַבָּא, שְׁלוֹשָׁה מְשָׁרְתִים נוֹסָפִים מֵתוּ וַאֲחֵרִים נִמְלְטוּ בְּאֵימָה. הַבֶּהָלָה הִתְפַּשְּׁטָה לְכָל עֵבֶר וּבְכָל הַבְּקָתוֹת גָּסְסוּ אֲנָשִׁים.

בַּבִּלְבּוּל וְהַמְּבוּכָה שֶׁשָּׂרְרוּ בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי, מֶרִי הִתְחַבְּאָה בַּחֲדַר הַיְּלָדִים וְנִשְׁכְּחָה מִלֵּב כֻּלָּם. אִישׁ לֹא חָשַׁב עָלֶיהָ, אִישׁ לֹא רָצָה בָּהּ, וּסְבִיבָהּ הִתְרַחֲשׁוּ אֵרוּעִים מְשֻׁנִּים שֶׁעֲלֵיהֶם לֹא יָדְעָה מְאוּם. מֶרִי בָּכְתָה וְיָשְׁנָה לְסֵרוּגִין לְאֹרֶךְ הַשָּׁעוֹת. הִיא יָדְעָה רַק שֶׁאֲנָשִׁים הָיוּ חוֹלִים וְשֶׁהִיא שׁוֹמַעַת סְבִיבָהּ קוֹלוֹת מִסְתּוֹרִיִּים וּמַבְהִילִים. פַּעַם אַחַת הִתְגַּנְּבָה לַחֲדַר הָאֹכֶל וּמָצְאָה אוֹתוֹ רֵיק, אִם כִּי שְׁאֵרִיּוֹת שֶׁל אֲרוּחָה אֲכוּלָה לְמֶחֱצָה עֲדַיִן הָיוּ עַל הַשֻּׁלְחָן, וְכִסְּאוֹת וְצַלָּחוֹת נִרְאוּ כְּאִלּוּ נֶהֶדְפוּ בְּחִפָּזוֹן כְּשֶׁהַסּוֹעֲדִים קָמוּ לְפֶתַע מִסִּבָּה לֹא יְדוּעָה. הַיַּלְדָּה אָכְלָה כַּמָּה פֵּרוֹת וּבִּיסְקְוִיטִים, וְשָׁתְתָה כּוֹס יַיִן שֶׁעָמְדָה כִּמְעַט מְלֵאָה. הַמַּשְׁקֶה הָיָה מָתוֹק וְהִיא לֹא יָדְעָה עַד כַּמָּה הוּא מְשַׁכֵּר. בִּמְהֵרָה הוּא גָּרַם לָהּ לָחוּשׁ מְנֻמְנֶמֶת מְאֹד, וְהִיא שָׁבָה לַחֲדַר הַיְּלָדִים וְהִסְתַּגְּרָה בּוֹ פַּעַם נוֹסֶפֶת, מְבֹהֶלֶת מֵהַזְּעָקוֹת שֶׁשָּׁמְעָה בַּבְּקָתוֹת וּמִקּוֹלָן הַנֶּחְפָּז שֶׁל כַּפּוֹת רַגְלַיִם. הַיַּיִן הִרְדִּים אוֹתָהּ עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁבְּקֹשִי הִצְלִיחָה לְהַחְזִיק אֶת עֵינֶיהָ פְּקוּחוֹת, וְהִיא שָׁכְבָה בְּמִטָּתָהּ וְלֹא יָדְעָה עוֹד דָּבָר עַל הַמִּתְרַחֵשׁ סְבִיבָהּ בְּמֶשֶׁךְ זְמַן רַב.

דְּבָרִים רַבִּים הִתְרַחֲשׁוּ בְּמַהֲלַךְ הַשָּׁעוֹת שֶׁבָּהֶן יָשְׁנָה בִּכְבֵדוּת, אַךְ הַיְּלָלוֹת וְרַעַשׁ הַחֲפָצִים הַנִּגְרָרִים אֶל הַבְּקָתוֹת וּמִחוּצָה לָהֶן לֹא הִפְרִיעוּ לָהּ.

כְּשֶׁהִתְעוֹרְרָה שָׁכְבָה וּבָהֲתָה בַּקִּיר. בַּבַּיִת שָׂרְרָה דְּמָמָה מֻחְלֶטֶת. מֵעוֹלָם לֹא הִבְחִינָה בּוֹ בְּשֶׁקֶט כָּזֶה. הִיא לֹא שָׁמְעָה קוֹלוֹת דִּבּוּר אוֹ צְעָדִים, וְתָהֲתָה אִם כֻּלָּם הִצְלִיחוּ לְהַחְלִים מֵהַכּוֹלֶרָה וְאִם הַצָּרָה חָלְפָה לָהּ. הִיא שָׁאֲלָה אֶת עַצְמָהּ מִי יְטַפֵּל בָּהּ כָּעֵת, כְּשֶׁהָאָיָה שֶׁלָּהּ מֵתָה. תִּהְיֶה לָהּ אָיָה חֲדָשָׁה, וְיִתָּכֵן שֶׁהִיא תֵּדַע לְסַפֵּר סִפּוּרִים חֲדָשִׁים. הַסִּפּוּרִים הַיְּשָׁנִים כְּבָר נִמְאֲסוּ עַל מֶרִי. הִיא לֹא בָּכְתָה עַל מוֹת הַמְּטַפֶּלֶת שֶׁלָּהּ. הִיא לֹא נָהֲגָה לְהַפְגִּין חִבָּה כְּלַפֵּי אֲחֵרִים, וּמֵעוֹלָם לֹא הָיָה אִכְפַּת לָהּ מֵאִישׁ. הָרַעַשׁ, הַמְּהוּמָה וְזַעֲקוֹת הָאֵבֶל בְּעִקְבוֹת הַכּוֹלֶרָה הִבְהִילוּ אוֹתָהּ, וְהִיא כָּעֲסָה מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאָה שֶׁאִישׁ לֹא זָכַר שֶׁהִיא בַּחַיִּים. כֻּלָּם הָיוּ מֻכֵּי אֵימָה מִכְּדֵי לַחְשֹׁב עַל יַלְדָּה קְטַנָּה שֶׁאִישׁ לֹא חִבֵּב. כְּשֶׁמַּגֵּפַת הַכּוֹלֶרָה הִשְׁתּוֹלְלָה סָבִיב, דּוֹמֶה שֶׁאֲנָשִׁים לֹא זָכְרוּ דָּבָר מִלְּבַד עַצְמָם. אַךְ אִם כֻּלָּם הֶחְלִימוּ, וַדַּאי מִישֶׁהוּ נִזְכַּר בָּהּ וְיָבוֹא לְחַפֵּשׂ אוֹתָהּ.

אוּלָם אִישׁ לֹא בָּא, וּכְשֶׁשָּׁכְבָה וְהִמְתִּינָה, הַבַּיִת כְּמוֹ הָפַךְ דּוֹמֵם יוֹתֵר וְיוֹתֵר. הִיא שָׁמְעָה רִשְׁרוּשׁ עַל הַמַּחְצָלוֹת, וְכַאֲשֶׁר הִבִּיטָה מַטָּה רָאֲתָה נָחָשׁ קָטָן מַחְלִיק לְדַרְכּוֹ וּמִתְבּוֹנֵן בָּהּ בְּעֵינַיִם נוֹצְצוֹת כְּאַבְנֵי חֵן. הִיא לֹא פָּחֲדָה מִפָּנָיו, כִּי הוּא הָיָה יְצוּר קָטָן וּבִלְתִּי מַזִּיק שֶׁלֹּא יִפְגַּע בָּהּ לְרָעָה, וְנִרְאָה כְּאִלּוּ נֶחְפַּז לָצֵאת מֵהַחֶדֶר. הוּא הֶחְלִיק מִתַּחַת לַדֶּלֶת בְּשָׁעָה שֶׁצָּפְתָה בּוֹ.

״כַּמָּה מְשֻׁנֶּה וְשָׁקֵט פֹּה,״ אָמְרָה. ״זֶה נִשְׁמָע כְּאִלּוּ אֵין אַף אֶחָד בְּתוֹךְ הַבַּיִת חוּץ מִמֶּנִּי וּמֵהַנָּחָשׁ.״

כִּמְעַט בְּאוֹתוֹ רֶגַע שָׁמְעָה קוֹל צְעָדִים בְּרַחֲבַת הַכְּנִיסָה לַבַּיִת, וּלְאַחַר מִכֵּן בַּגְּזֻזְטְרָה. אֵלּוּ הָיוּ צַעֲדֵי גְּבָרִים, וְהֵם נִכְנְסוּ לַבַּיִת וְשׂוֹחֲחוּ בְּקוֹלוֹת נְמוּכִים. אִישׁ לֹא יָצָא לְקַדֵּם אֶת פְּנֵיהֶם אוֹ לְדַבֵּר אִתָּם, וְנִשְׁמַע שֶׁהֵם פָּתְחוּ דְּלָתוֹת וְהֵצִיצוּ לַחֲדָרִים.

״אֵיזוֹ שְׁמָמָה!״ שָׁמְעָה קוֹל אֶחָד אוֹמֵר. ״הָאִשָּׁה הַזֹּאת, שֶׁהָיְתָה כָּל כָּךְ יָפָה! וַאֲנִי מְשַׁעֵר שֶׁגַּם הַיַּלְדָּה. שָׁמַעְתִּי שֶׁהָיְתָה יַלְדָּה, אִם כִּי אִישׁ לֹא רָאָה אוֹתָהּ.״

כַּאֲשֶׁר הֵם פָּתְחוּ אֶת הַדֶּלֶת כַּמָּה רְגָעִים לְאַחַר מִכֵּן, מֶרִי עָמְדָה בְּמֶרְכַּז חֲדַר הַיְּלָדִים - יְצוּר קָטָן, כָּעוּר וּמְרֻגָּז שֶׁהִזְעִיף אֶת פָּנָיו מִפְּנֵי שֶׁהֵחֵל לָחוּשׁ רָעֵב וּמֻזְנָח בְּאֹפֶן מְבַזֶּה. הַגֶּבֶר הָרִאשׁוֹן שֶׁנִּכְנַס הָיָה קָצִין גְּדוֹל גּוּף שֶׁרָאֲתָה פַּעַם מְדַבֵּר עִם אָבִיהָ. הוּא נִרְאָה עָיֵף וּמֻטְרָד, אַךְ כְּשֶׁרָאָה אוֹתָהּ הָיָה כֹּה מֻפְתָּע עַד שֶׁכִּמְעַט קָפַץ לְאָחוֹר.

 

כַּאֲשֶׁר הֵם פָּתְחוּ אֶת הַדֶּלֶת כַּמָּה רְגָעִים לְאַחַר מִכֵּן, 

מֶרִי עָמְדָה בְּמֶרְכַּז חֲדַר הַיְּלָדִים

״בַּרְנִי!״ קָרָא בְּקוֹל. ״יֵשׁ כָּאן יַלְדָּה קְטַנָּה! יַלְדָּה לְבַדָּהּ! בְּמָקוֹם כָּזֶה! רַחֲמִים עָלֵינוּ, מִי זוֹ?״

״אֲנִי מֶרִי לֶנוֹקְס,״ אָמְרָה הַיַּלְדָּה הַקְּטַנָּה, מִזְדַּקֶּפֶת בְּגַאֲוָה. זוֹ נִרְאֲתָה לָהּ חֻצְפָּה אֲיֻמָּה, לִקְרֹא לְבֵיתוֹ שֶׁל אָבִיהָ 'מָקוֹם כָּזֶה'. ״נִרְדַּמְתִּי כְּשֶׁכֻּלָּם חָלוּ בְּכּוֹלֶרָה וְהִתְעוֹרַרְתִּי רַק כָּרֶגַע. לָמָּה אַף אֶחָד לֹא בָּא?״

״זוֹ הַיַּלְדָּה שֶׁאִישׁ לֹא רָאָה!״ הִכְרִיז הַגֶּבֶר כְּשֶׁהוּא פּוֹנֶה אֶל בְּנֵי לִוְיָתוֹ. ״הֵם פָּשׁוּט שָׁכְחוּ אוֹתָהּ!״

״לָמָּה שָׁכְחוּ אוֹתִי?״ שָׁאֲלָה מֶרִי, רוֹקַעַת בְּרַגְלָהּ. ״לָמָּה אַף אֶחָד לֹא בָּא?״

הָאִישׁ הַצָּעִיר שֶׁשְּׁמוֹ בַּרְנִי הִבִּיט בָּהּ בְּעֶצֶב עָמֹק. לְמֶרִי הָיָה נִדְמֶה שֶׁאֲפִלּוּ עִפְעֵף בְּעֵינָיו, כְּאִלּוּ כְּדֵי לְסַלֵּק מֵהֶן דְּמָעוֹת.

״יַלְדָּה קְטַנָּה וּמִסְכֵּנָה,״ אָמַר. ״לֹא נִשְׁאַר אַף אֶחָד שֶׁיָּכוֹל לָבוֹא.״

בְּדֶרֶךְ מְשֻׁנָּה וּפִתְאוֹמִית זוֹ נוֹדַע לְמֶרִי שֶׁכָּעֵת אֵין לָהּ יוֹתֵר אֵם וְגַם לֹא אָב. הֵם מֵתוּ וְנִלְקְחוּ מִשָּׁם בַּלַּיְלָה. הַמְּשָׁרְתִים הַהֹדִּים הַמְּעַטִים שֶׁלֹּא מֵתוּ גַּם הֵם, נִמְלְטוּ מֵהַבַּיִת מַהֵר כְּכָל שֶׁיָּכְלוּ, וְאִישׁ לֹא זָכַר שֶׁהָיְתָה גַּם מִיסִי־סָהִיב. זוֹ הָיְתָה הַסִּבָּה שֶׁהַמָּקוֹם הָיָה כֹּה שָׁקֵט. אָכֵן, לֹא הָיְתָה בַּבַּיִת נֶפֶשׁ חַיָּה פְּרָט לָהּ וְלַנָּחָשׁ הַקָּטָן.