פֶּרֶק 1
שָׂרָה
בְּיוֹם חֹרֶף קוֹדֵר, כְּשֶׁהָעֲרָפֶל הַצְּהַבְהַב שֶׁנִּתְלָה מֵעַל רְחוֹבוֹת לוֹנְדוֹן הָיָה כֹּה כָּבֵד עַד שֶׁפָּנָסֵי הָרְחוֹב הֻדְלְקוּ וְחַלּוֹנוֹת הָרַאֲוָה הוּאֲרוּ בְּאוֹרוֹת הַגָּז, כְּאִלּוּ הָיָה זֶה לַיְלָה, יָשְׁבָה יַלְדָּה מוּזָרָה לְמַרְאֶה לְצַד אָבִיהָ בְּמֶרְכָּבָה, שֶׁהִתְנַהֲלָה בָּרְחוֹבוֹת לְאִטָּהּ.
הִיא יָשְׁבָה נִשְׁעֶנֶת עַל אָבִיהָ, חֲבוּקָה בִּזְרוֹעוֹ, כְּשֶׁרַגְלֶיהָ אֲסוּפוֹת תַּחְתֶּיהָ וְעֵינֶיהָ הַגְּדוֹלוֹת מַבִּיטוֹת דֶּרֶךְ הַחַלּוֹן בָּעוֹבְרִים וְשָׁבִים בְּמַבָּט מוּזָר, בּוֹגֵר וּמְהֻרְהָר.
לֹא הָיִיתָ מְצַפֶּה לִרְאוֹת מַבָּט כָּזֶה נִשְׁקָף מִפָּנֶיהָ הַזְּעִירוֹת שֶׁל יַלְדָּה כֹּה קְטַנָּה. אֲפִלּוּ לְגַבֵּי יֶלֶד בֶּן שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה הָיָה מַבָּט כָּזֶה יָכוֹל לְהֵחָשֵׁב כְּבוֹגֵר מִדַּי - וְשָׂרָה קְרוּ הָיְתָה רַק בַּת שֶׁבַע! כָּךְ אוֹ כָּךְ, עֻבְדָּה הִיא שֶׁשָּׂרָה הָיְתָה תָּמִיד שְׁקוּעָה בַּחֲלוֹמוֹת וּבְמַחְשָׁבוֹת מוּזָרוֹת. הִיא עַצְמָהּ לֹא זָכְרָה יוֹם שֶׁבּוֹ לֹא הִרְהֲרָה בְּגוֹרָלָם שֶׁל בְּנֵי־הָאָדָם וּבָעוֹלָם הַמַּקִּיף אוֹתָם. חֵרֶף גִּילָהּ, הִיא חָשָׁה כְּאִלּוּ הִיא עַצְמָהּ חַיָּה כְּבָר שָׁנִים רַבּוֹת.
בָּרֶגַע הַהוּא הֶעֶלְתָה בְּזִכְרוֹנָהּ אֶת הַמַּסָּע הָאָרֹךְ שֶׁעָשְׂתָה זֶה עַתָּה עִם אָבִיהָ, סֶרֶן קְרוּ, מִבּוֹמְבֵּי שֶׁבְּהוֹדוּ. זָכְרָה אֶת הָאֳנִיָּה הַגְּדוֹלָה, אֶת הַמְּשָׁרְתִים הַהוֹדִים הַחוֹלְפִים בָּהּ חֶרֶשׁ הָלוֹךְ וָשׁוֹב, אֶת הַיְּלָדִים הַמְּשַׂחֲקִים עַל הַסִּפּוּן הַחַם וְאֶת נְשֵׁי הַקְּצִינִים הַצְּעִירִים, שֶׁנִּסּוּ לְדוֹבֵב אוֹתָהּ וְשֶׁצָּחֲקוּ לְמִשְׁמַע הַדְּבָרִים שֶׁאָמְרָה.
בְּעִקָּר הִרְהֲרָה כַּמָּה מוּזָר הַדָּבָר, שֶׁבְּרֶגַע אֶחָד אַתְּ עֲדַיִן תַּחַת שִׁמְשָׁהּ הַלּוֹהֶטֶת שֶׁל הוֹדוּ, בְּמִשְׁנֵהוּ כְּבָר בְּלֵב הָאוֹקְיָנוֹס, וּבַשְּׁלִישִׁי - מִטַּלְטֶלֶת בִּכְלִי רֶכֶב מוּזָר דֶּרֶךְ רְחוֹבוֹת לֹא מֻכָּרִים, שֶׁבָּהֶם הַיּוֹם קוֹדֵר כְּמוֹ הַלַּיְלָה. כֹּה חִידָתִי וּמְלֵא פְּלִיאָה הָיָה הַדָּבָר בְּעֵינֶיהָ, עַד שֶׁנִּצְמְדָה עוֹד יוֹתֵר אֶל אָבִיהָ.
״אַבָּא,״ אָמְרָה בְּקוֹל נָמוּךְ וּמִסְתּוֹרִי, כִּמְעַט בִּלְחִישָׁה, ״אַבָּא.״
״כֵּן, יַקִּירָה,״ עָנָה סֶרֶן קְרוּ, מְאַמֵּץ אוֹתָהּ אֵלָיו וּמַשְׁפִּיל מַבָּט אֶל פָּנֶיהָ. ״עַל מָה בְּדִיּוּק חוֹשֶׁבֶת שָׂרָה?״
״הַאִם זֶה הַמָּקוֹם?״ לָחֲשָׁה, מִתְכַּרְבֶּלֶת אֵלָיו עוֹד יוֹתֵר, ״הַאִם זֶה הוּא, אַבָּא?״
״כֵּן, שָׂרָה, פְּעוּטָה שֶׁלִּי, זֶה הוּא. סוֹף־סוֹף הִגַּעְנוּ.״ וְעַל אַף שֶׁהָיְתָה רַק בַּת שֶׁבַע, הִיא הִבְחִינָה הֵיטֵב בְּנִימַת הָעֶצֶב שֶׁבְּקוֹלוֹ. נִדְמֶה הָיָה לָהּ, כִּי חָלְפוּ שָׁנִים רַבּוֹת מֵאָז שֶׁאָבִיהָ הֵחֵל לְהָכִין אֶת נַפְשָׁהּ לִקְרַאת ״הַמָּקוֹם״, כְּפִי שֶׁכִּנְּתָה אוֹתוֹ תָּמִיד. אִמָּהּ מֵתָה בְּעֵת שֶׁיָּלְדָה אוֹתָהּ, כָּךְ שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא הִכִּירָה אוֹתָהּ וְלֹא הִתְגַּעְגְּעָה אֵלֶיהָ. אָבִיהָ הַצָּעִיר, יְפֵה הַתֹּאַר, הֶעָשִׁיר וְהַמְּפַנֵּק, הָיָה בֶּן־מִשְׁפַּחְתָּהּ הַיָּחִיד בָּעוֹלָם. שְׁנֵיהֶם נָהֲגוּ תָּמִיד לְשַׂחֵק יַחַד וּמְאֹד חִבְּבוּ זֶה אֶת זֶה. הִיא יָדְעָה שֶׁהוּא עָשִׁיר רַק מִפְּנֵי שֶׁשָּׁמְעָה אֶת הָאֲחֵרִים אוֹמְרִים כָּךְ, כְּשֶׁחָשְׁבוּ שֶׁהִיא לֹא מַקְשִׁיבָה וּכְשֶׁרָמְזוּ שֶׁגַּם הִיא, לִכְשֶׁתִּגְדַּל, תִּהְיֶה עֲשִׁירָה. הִיא לֹא הֵבִינָה אָז מָה מַשְׁמָעוּת הַדָּבָר לִהְיוֹת עָשִׁיר. מֵאָז לֵדָתָהּ הִיא גָּרָה בְּבּוּנְגָלוֹ מְפֹאָר וּמְרֻוָּח, וְהִתְרַגְּלָה לִרְאוֹת סְבִיבָהּ הַרְבֵּה מְשָׁרְתִים, שֶׁתָּמִיד הִקְדִּימוּ לָהּ שָׁלוֹם וּפָנוּ אֵלֶיהָ כְּ'מִיסִי סָהִיבּ', שֶׁמַּשְׁמָעוֹ בִּשְׂפַת הַמָּקוֹם 'גְּבֶרֶת לְבָנָה', וְהִנִּיחוּ לָהּ לַעֲשׂוֹת כְּכָל הָעוֹלֶה עַל רוּחָהּ. הָיוּ לָהּ צַעֲצוּעִים וְחַיּוֹת־מַחְמָד בְּשֶׁפַע, וְ'אָיָה', אוֹמֶנֶת הוֹדִית, שֶׁהֶעֱרִיצָה אוֹתָהּ, וּבְהַדְרָגָה הִיא הִסִּיקָה שֶׁזֶּה מָה שֶׁיֵּשׁ לַאֲנָשִׁים עֲשִׁירִים. זֶה, עַל כָּל פָּנִים, כָּל מָה שֶׁיָּדְעָה עַל כָּךְ.
דָּבָר אֶחָד בִּלְבַד הִדְאִיג אוֹתָהּ בְּמֶשֶׁךְ חַיֶּיהָ הַקְּצָרִים: ״הַמָּקוֹם״, שֶׁאֵלָיו עֲתִידָה הָיְתָה לְהִלָּקַח בְּאַחַד הַיָּמִים. אַקְלִימָהּ שֶׁל הוֹדוּ הָיָה רַע מְאֹד לְיַלְדֵי הַ'סָהִיבִּים', וְעַל כֵּן, מַהֵר כְּכָל שֶׁאֶפְשָׁר, הֵם נִשְׁלְחוּ מִמֶּנָּה - בְּדֶרֶךְ כְּלָל לִפְנִימִיּוֹת בְּאַנְגְּלִיָה. הִיא הִכִּירָה יְלָדִים שֶׁנָּסְעוּ לְשָׁם, וְשָׁמְעָה אֶת אֲבוֹתֵיהֶם וְאִמּוֹתֵיהֶם מְדַבְּרִים עַל הַמִּכְתָּבִים שֶׁקִּבְּלוּ מֵהֶם. הִיא יָדְעָה, שֶׁגַּם הִיא תִּהְיֶה חַיֶּבֶת לִנְסֹעַ לְשָׁם בְּיוֹם מִן הַיָּמִים, וְעל אַף שֶׁלְּעִתִּים קָסְמוּ לָהּ סִפּוּרֵי אָבִיהָ עַל הַמַּסָּע הַצָּפוּי וְעַל הָאָרֶץ הַחֲדָשָׁה, הִדְאִיגָה אוֹתָהּ הַמַּחְשָׁבָה שֶׁהוּא לֹא יוּכַל לְהִשָּׁאֵר עִמָּהּ שָׁם.
״הַאִם לֹא תּוּכַל גַּם אַתָּה לָבוֹא אִתִּי לַמָּקוֹם הַזֶּה?״ שָׁאֲלָה אוֹתוֹ. ״הַאִם לֹא תּוּכַל גַּם אַתָּה לִלְמֹד אִתִּי שָׁם בְּבֵית־הַסֵּפֶר? אֲנִי מַבְטִיחָה, אֶעֱזֹר לְךָ בַּשִּׁעוּרִים.״
״אֲבָל שָׂרָה, פְּעוּטָה שֶׁלִּי, אַתְּ לֹא תִּצְטָרְכִי לִשְׁהוֹת בַּמָּקוֹם הַהוּא זְמַן רַב מִדַּי,״ נוֹהֵג הָיָה לוֹמַר לָהּ. ״תָּגוּרִי שָׁם בְּבַיִת יָפֶה, שֶׁיִּהְיוּ בּוֹ עוֹד הַרְבֵּה יְלָדוֹת, שֶׁאִתָּן תּוּכְלִי לְשַׂחֵק. אֲנִי אֶשְׁלַח אֵלַיִךְ הֲמוֹן סְפָרִים וְאַתְּ תִּגְדְּלִי כָּל כָּךְ מַהֵר, עַד שֶׁנִּדְמֶה יִהְיֶה לָךְ שֶׁבְּקֹשִי עָבְרָה שָׁנָה וּכְבָר תִּהְיִי דֵּי גְּדוֹלָה וּנְבוֹנָה כְּדֵי לַחְזֹר וּלְטַפֵּל בְּאַבָּא.״
הַמַּחְשָׁבָה הַזֹּאת נָעֲמָה לָהּ. לְהַשְׁגִּיחַ עַל מֶשֶׁק־הַבַּיִת שֶׁל אָבִיהָ, לָצֵאת עִמּוֹ לְטִיּוּלֵי רְכִיבָה, לָשֶׁבֶת בְּרֹאשׁ הַשֻּׁלְחָן בַּאֲרוּחוֹת הָעֶרֶב הַחֲגִיגִיּוֹת שֶׁהוּא עוֹרֵךְ, לְשׂוֹחֵחַ עִמּוֹ וְלִקְרֹא בַּסְּפָרִים שֶׁלּוֹ - בְּאֵלֶּה הָיְתָה רוֹצָה יוֹתֵר מִכֹּל. וְאִם, לְשֵׁם כָּךְ, הִיא חַיֶּבֶת קֹדֶם לִשְׁהוֹת בַּ״מָקוֹם״ הַהוּא בְּאַנְגְּלִיָה, עָלֶיהָ לֶאֱזֹר אֹמֶץ וְלַעֲשׂוֹת זֹאת. הַמַּחְשָׁבָה עַל הַיְּלָדוֹת הָאֲחֵרוֹת לֹא הִטְרִידָה אוֹתָהּ בִּמְיֻחָד; אִם יִהְיוּ לָהּ שָׁם דֵּי סְפָרִים, הִיא וַדַּאי תּוּכַל לְהִתְנַחֵם בָּהֶם. יוֹתֵר מִכָּל דָּבָר אַחֵר הִיא אָהֲבָה סְפָרִים. הִיא נָהֲגָה תָּמִיד לְהַמְצִיא סִפּוּרִים מֻפְלָאִים וּלְסַפֵּר אוֹתָם לְעַצְמָהּ. לִפְעָמִים סִפְּרָה אוֹתָם גַּם לְאָבִיהָ וְהוּא אָהַב אוֹתָם לֹא פָּחוֹת מִמֶּנָּה.
״וּבְכֵן, אַבָּא,״ אָמְרָה, ״אִם אָמְנָם הִגַּעְנוּ לְכָאן, אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁמִּן הָרָאוּי שֶׁנַּשְׁלִים עִם הָרַעְיוֹן.״
הוּא צָחַק לְמִשְׁמַע דְּבָרֶיהָ הַבּוֹגְרִים וְנָשַׁק לָהּ. לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר, הוּא עַצְמוֹ טֶרֶם הִשְׁלִים עִם הַפְּרִידָה הַקְּרוֹבָה, אַךְ יָדַע הֵיטֵב כִּי עָלָיו לִשְׁמֹר אֶת תְּחוּשׁוֹתָיו אֵלֶּה לְעַצְמוֹ. בִּתּוֹ הַקְּסוּמָה וְהַמּוּזָרָה הָיְתָה גַּם יְדִידָתוֹ הַטּוֹבָה, וְהוּא חָשׁ כִּי בְּשׁוּבוֹ לְהוֹדוּ יִהְיֶה בּוֹדֵד מְאֹד, כְּשֶׁיִּכָּנֵס אֶל הַבּוּנְגָלוֹ וּדְמוּתָהּ הַקְּטַנָּה, בְּשִׂמְלָה לְבָנָה, לֹא תָּבוֹא לְקַדֵּם אֶת פָּנָיו. הוּא אִמֵּץ אוֹתָהּ, אֵפוֹא, בִּזְרוֹעוֹתָיו, כְּשֶׁהַמֶּרְכָּבָה הִתְגַּלְגְּלָה אֶל הַכִּכָּר הַגְּדוֹלָה וְהַקּוֹדֶרֶת, שֶׁבָּהּ עָמַד הַבַּיִת שֶׁהָיָה מְחוֹז חֶפְצָם.
הָיָה זֶה בֵּית־לְבֵנִים גָּדוֹל וּמַשְׁמִים לְמַרְאֶה, שֶׁדָּמָה בַּכֹּל לִשְׁאָר הַבָּתִּים שֶׁנִּצְּבוּ בַּשּׁוּרָה הַהִיא. עַל דַּלְתּוֹ הַקִּדְמִית זָהַר שֶׁלֶט פְּלִיז, שֶׁעָלָיו הָיָה חָקוּק בְּאוֹתִיּוֹת שְׁחוֹרוֹת:
מִיס מִינְצִ'ין
בֵּית־סֵפֶר מֻבְחָר לִגְבָרוֹת צְעִירוֹת
״הִנֵּה הִגַּעְנוּ, שָׂרָה,״ אָמַר סֶרֶן קְרוּ, מְנַסֶּה לְשַׁוּוֹת לְקוֹלוֹ נִימָה עַלִּיזָה כְּכָל הָאֶפְשָׁר. הוּא הֵנִיף אֶת בִּתּוֹ לְמַטָּה מִן הַמֶּרְכָּבָה וּשְׁנֵיהֶם יַחַד עָלוּ בַּמַּדְרֵגוֹת וְצִלְצְלוּ בַּפַּעֲמוֹן.
לְאַחַר מַעֲשֶׂה חָשְׁבָה שָׂרָה לְעִתִּים קְרוֹבוֹת עַד כַּמָּה הָיְתָה חָזוּת הַבַּיִת דּוֹמָה לְחָזוּתָהּ שֶׁל מִיס מִינְצִ'ין. הוּא הָיָה מְכֻבָּד לְמַרְאֶה וּמְרֹהָט הֵיטֵב, אֲבָל כָּל מָה שֶׁרָאֲתָה בְּתוֹכוֹ הָיָה מְכֹעָר; אֲפִלּוּ הַכֻּרְסָאוֹת, כָּךְ נִדְמֶה הָיָה לָהּ, הֵכִילוּ בְּתוֹכָן עֲצָמוֹת יְבֵשׁוֹת. בַּחֲדַר הַמָּבוֹא נִרְאָה הַכֹּל חֲמוּר־סֵבֶר וּמְצֻחְצָח. אֲפִלּוּ לְחָיָיו הַסְּמוּקוֹת, דְּמֻיּוֹת פְּנֵי הַיָּרֵחַ, שֶׁל הַשָּׁעוֹן הַגָּבוֹהַּ שֶׁנִּצַּב בַּפִּנָּה, הִבְהִיקוּ בִּרְצִינוּת מַחְמִירָה. רִצְפַּת חֲדַר הָאוֹרְחִים, שֶׁלְּתוֹכוֹ הֻזְמְנוּ, הָיְתָה מְכֻסָּה בְּשָׁטִיחַ מַעֲשֵׂה־רִבּוּעִים, הַכִּסְּאוֹת הָיוּ רְבוּעִים, וּשְׁעוֹן שַׁיִשׁ גְּדָל־מְמַדִּים נִצַּב עַל כַּרְכֹּב הַשַּׁיִשׁ הַכָּבֵד שֶׁל הָאָח.
כְּשֶׁהִתְיַשְּׁבָה בְּאֶחָד מִכִּסְּאוֹת הַמָּהָגוֹנִי הַמְּסֻרְבָּלִים, שִׁגְּרָה שָׂרָה סְבִיבָהּ מַבָּט מָהִיר.
״זֶה לֹא מוֹצֵא־חֵן בְּעֵינַי, אַבָּא,״ אָמְרָה, ״אֲבָל אִם יֻרְשֶׁה לִי לוֹמַר, גַּם חַיָּלִים - אֲפִלּוּ הָאַמִּיצִים שֶׁבֵּינֵיהֶם - לֹא בְּדִיּוּק שָׂשִׂים לָצֵאת לַקְּרָב.״
צְחוֹק רָם הֵאִיר אֶת פָּנָיו שֶׁל סֶרֶן קְרוּ לְמִשְׁמַע הַדְּבָרִים. הוּא הָיָה אִישׁ צָעִיר וּמָלֵא חַיִּים, וּמֵעוֹלָם לֹא עָיַף מִלִּשְׁמֹעַ אֶת שִׂיחָהּ הַמּוּזָר שֶׁל בִּתּוֹ.
״הוֹ, שָׂרָה, פְּעוּטָה שֶׁלִּי, מָה אֶעֱשֶׂה כְּשֶׁלֹּא יִהְיֶה עוֹד לְצִדִּי מִי שֶׁיּוּכַל לְהַגִּיד בְּאָזְנַי דְּבָרִים רְצִינִיִּים כָּאֵלֶּה? הֲרֵי אַף אֶחָד מִלְבַדֵּךְ אֵינוֹ רְצִינִי כָּמוֹךְ.״
״אֲבָל לָמָּה דִּבּוּרִים רְצִינִיִּים גּוֹרְמִים לְךָ לִצְחֹק?״ חָקְרָה שָׂרָה.
״כִּי אַתְּ כָּל כָּךְ מְשַׁעֲשַׁעַת כְּשֶׁאַתְּ אוֹמֶרֶת אוֹתָם,״ הוּא עָנָה, כְּשֶׁצְּחוֹקוֹ גּוֹבֵר. וְאָז לְפֶתַע הוּא אָסַף אוֹתָהּ בִּזְרוֹעוֹתָיו וְנָשַׁק לָהּ בְּחָזְקָה, כְּשֶׁצְּחוֹקוֹ נִקְטָע בְּאַחַת, וְנִרְאָה כְּאִלּוּ דְּמָעוֹת עוֹמְדוֹת לְהָצִיף אֶת עֵינָיו.
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה בְּדִיּוּק נִכְנְסָה מִיס מִינְצִ'ין לַחֶדֶר. שָׂרָה חָשָׁה שֶׁהִיא דּוֹמָה מְאֹד לַבַּיִת שֶׁלָּהּ: גְּבוֹהָה, קוֹדֶרֶת, כְּבֵדָה וּמְכֹעֶרֶת. הָיוּ לָהּ עֵינֵי דָּג גְּדוֹלוֹת וְקָרוֹת וְחִיּוּךְ דָּג גָּדוֹל וְקַר הָיָה נָסוּךְ עַל פָּנֶיהָ. חִיּוּכָהּ גָּדַל וְהִתְרַחֵב פְּלָאִים כְּשֶׁרָאֲתָה אֶת שָׂרָה וְאֶת סֶרֶן קְרוּ. הִיא שָׁמְעָה בֶּעָבָר דִּבְרֵי שֶׁבַח רַבִּים עַל אִישׁ־הַצָּבָא הַצָּעִיר, מִפִּי אוֹתָהּ גְּבֶרֶת שֶׁהִמְלִיצָה בְּפָנָיו עַל הַפְּנִימִיָּה שֶׁלָּהּ. בֵּין הַשְּׁאָר הִגִּיעַ לְאָזְנֶיהָ שֶׁהוּא אָב עָשִׁיר, שֶׁמִּתְעַתֵּד לְבַזְבֵּז מָמוֹן רַב עַל בִּתּוֹ הַקְּטַנָּה.
״תִּהְיֶה זוֹ לָנוּ זְכוּת גְּדוֹלָה לְקַבֵּל לְאַחְרָיוּתֵנוּ יַלְדָּה כֹּה יְפֵהפִיָּה וּמַבְטִיחָה, סֶרֶן קְרוּ,״ אָמְרָה, כְּשֶׁהִיא נוֹטֶלֶת אֶת זְרוֹעָהּ שֶׁל שָׂרָה וּמְלַטֶּפֶת אוֹתָהּ קַלּוֹת. ״לֵידִי מֶרִידִית סִפְּרָה לִי עַל פִּקְּחוּתָהּ הַיּוֹצֵאת מִגֶּדֶר הָרָגִיל. יַלְדָּה כָּמוֹהָ, בַּמּוֹסָד שֶׁלִּי, הִיא אוֹצָר שֶׁלֹּא יְסֻלָּא בְּפָז.״
שָׂרָה עָמְדָה בְּשֶׁקֶט, כְּשֶׁעֵינֶיהָ נְעוּצוֹת בְּפָנֶיהָ שֶׁל מִיס מִינְצִ'ין. כָּרָגִיל, הִיא הִרְהֲרָה אָז בְּמַשֶּׁהוּ בִּלְתִּי רָגִיל.
שָׂרָה עָמְדָה בְּשֶׁקֶט, כְּשֶׁעֵינֶיהָ נְעוּצוֹת בְּפָנֶיהָ שֶׁל מִיס מִינְצִ'ין.
״מַדּוּעַ הִיא אוֹמֶרֶת שֶׁאֲנִי יַלְדָּה יְפֵהפִיָּה?״ הִיא שָׁאֲלָה אֶת עַצְמָהּ. ״הֲרֵי אֲנִי בִּכְלָל לֹא יְפֵהפִיָּה. חֲבֶרְתִּי מֵהוֹדוּ, אִיזוֹבֶּל, בִּתּוֹ שֶׁל אַלּוּף־מִשְׁנֶה גְרֵיינְג', הִיא יְפֵהפִיָּה! יֵשׁ לָהּ גֻּמּוֹת־חֵן, לְחָיַיִם וְרֻדּוֹת וְשֵׂעָר אָרֹךְ בְּצֶבַע זָהָב. לִי יֵשׁ שֵׂעָר שָׁחוֹר קָצָר וְעֵינַיִם יְרֻקּוֹת, וְחוּץ מִזֶּה אֲנִי יַלְדָּה רָזָה וּבִכְלָל לֹא נָאָה. אֲנִי אַחַד הַיְּלָדִים הַמְּכֹעָרִים בְּיוֹתֵר שֶׁרָאִיתִי בְּחַיַּי. הִיא רַק הִתְחִילָה, מִיס מִינְצִ'ין, וּכְבָר מְסַפֶּרֶת לָנוּ סִפּוּרִים...״
שָׂרָה לֹא צָדְקָה בְּחָשְׁבָהּ שֶׁהִיא יַלְדָּה מְכֹעֶרֶת. אָמְנָם הִיא לֹא דָּמְתָה, וְלוּ בִּמְעַט, לְאוֹתָהּ אִיזוֹבּל גְרֵיינְג', שֶׁהָיְתָה הַיְּפֵהפִיָּה שֶׁבִּבְנוֹת חַיָּלֵי הַגְּדוּד, אַךְ הָיָה לָהּ קֶסֶם מוּזָר מִשֶּׁלָּהּ. הִיא הָיְתָה יְצוּר רָזֶה וְגָמִישׁ, מְעַט גְּבוֹהָה יַחֲסִית לְגִילָהּ, וְהָיוּ לָהּ פָּנִים זְעִירוֹת, מְצוֹדְדוֹת וְנִמְרָצוֹת. שְׂעָרָהּ הָיָה שָׁחוֹר וְסָבוּךְ, מְתֻלְתָּל רַק בִּקְצוֹתָיו. עֵינֶיהָ אָכֵן הָיוּ אֲפֹרוֹת־יְרַקְרַקּוֹת, אַךְ הָיוּ גְּדוֹלוֹת, מַרְשִׁימוֹת וּבַעֲלוֹת רִיסִים שְׁחוֹרִים אֲרֻכִּים, וְעל אַף פּי שֶׁהִיא עַצְמָהּ לֹא אָהֲבָה אֶת צִבְעָן, הָיוּ אֲנָשִׁים רַבִּים שֶׁבְּהֶחְלֵט חָשְׁבוּ אַחֶרֶת. עִם כָּל אֵלֶּה, הִיא הָיְתָה יַצִּיבָה מְאֹד בֶּאֱמוּנָתָהּ, שֶׁהִיא יַלְדָּה קְטַנָּה וּמְכֹעֶרֶת, וּכְלָל לֹא הִתְרַשְּׁמָה לְמִשְׁמַע דִּבְרֵי הַחֲנֻפָּה שֶׁל מִיס מִינְצִ'ין.
״אִלּוּ הָיִיתִי אוֹמֶרֶת שֶׁהִיא יְפֵהפִיָּה,״ חָשְׁבָה, ״גַּם אֲנִי הָיִיתִי מְסַפֶּרֶת סִפּוּר. אֲבָל אָז הָיִיתִי יוֹדַעַת שֶׁאֲנִי רַק מְסַפֶּרֶת סִפּוּר. אֲנִי מַאֲמִינָה, שֶׁבְּדַרְכִּי שֶׁלִּי אֲנִי מְכֹעֶרֶת בְּדִיּוּק כָּמוֹהָ. אָז לְשֵׁם מָה הִיא אָמְרָה זֹאת?״
אַחֲרֵי שֶׁתַּכִּיר אֶת מִיס מִינְצִ'ין תְּקוּפָה אֲרֻכָּה יוֹתֵר, הִיא תָּבִין לְשֵׁם מָה. הִיא תְּגַלֶּה, שֶׁהִיא אוֹמֶרֶת בְּדִיּוּק אוֹתָם דְּבָרִים לְכָל אַבָּא וְאִמָּא שֶׁמְּבִיאִים אֶת בִּתָּם אֶל הַפְּנִימִיָּה שֶׁלָּהּ.
שָׂרָה עָמְדָה לְיַד אָבִיהָ וְהִקְשִׁיבָה לְשִׂיחָתוֹ עִם מִיס מִינְצִ'ין. הִיא הוּבְאָה לִפְנִימִיָּה זוֹ מִפְּנֵי שֶׁשְׁתֵּי בְּנוֹתֶיהָ הַקְּטַנּוֹת שֶׁל לֵידִי מֶרִידִית, שְׁכֶנְתָּם בְּהוֹדוּ, קִבְּלוּ אֶת חִנּוּכָן בְּמוֹסָד זֶה, וְסֶרֶן קְרוּ רָחַשׁ כָּבוֹד גָּדוֹל לְנִסְיוֹן חַיֶּיהָ שֶׁל לֵידִי מֶרִידִית. שָׂרָה עָמְדָה לִהְיוֹת מָה שֶׁקָּרוּי 'חֲנִיכָה לְמוֹפֵת', שֶׁתֵּהָנֶה מִזְּכֻיּוֹת־יֶתֶר רַבּוֹת יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר חֲנִיכוֹת מָעֳדָפוֹת אֲחֵרוֹת. יִהְיוּ לָהּ חֲדַר שֵׁנָה מְפֹאָר וַחֲדַר אוֹרְחִים מִשֶּׁלָּהּ. יִהְיוּ לָהּ פּוֹנִי וְכִרְכָּרָה מִשֶּׁלָּהּ וּמְשָׁרֶתֶת אִישִׁית, שֶׁתְּמַלֵּא אֶת מְקוֹמָהּ שֶׁל הָ'אָיָה', הָאוֹמֶנֶת שֶׁהָיְתָה לָהּ בְּהוֹדוּ.
״אֲנִי לֹא מֻדְאָג אֲפִלּוּ בִּמְעַט מֵרָמַת הַהֶשֵּׂגִים שֶׁלָּהּ בַּלִּמּוּדִים,״ אָמַר סֶרֶן קְרוּ בְּחִיּוּךְ שׁוֹבָב, כְּשֶׁהוּא מְלַטֵּף אֶת יַד בִּתּוֹ. ״הַבְּעָיָה תִּהְיֶה לִמְנֹעַ בַּעֲדָהּ מִלִּלְמֹד יוֹתֵר מִדַּי וּמַהֵר מִדַּי! הִיא יוֹשֶׁבֶת תָּמִיד כְּשֶׁחָטְמָהּ הַקָּטָן נָעוּץ בַּסְּפָרִים. הִיא אֵינָהּ קוֹרֵאת אוֹתָם, מִיס מִינְצִ'ין, הִיא בּוֹלַעַת אוֹתָם, כְּאִלּוּ הָיְתָה זְאֵב צָעִיר וְלֹא יַלְדָּה. תָּמִיד הִיא רְעֵבָה לִבְלֹעַ סְפָרִים חֲדָשִׁים, וּמִשְׁתּוֹקֶקֶת גַּם לְסִפְרֵי מְבֻגָּרִים - גְּדוֹלִים, כְּבֵדִים וַעֲבֵי כֶּרֶס - בְּצָרְפָתִית וּבְגֶרְמָנִית, לֹא פָּחוֹת מֵאֲשֶׁר בְּאַנְגְּלִית; הִיסְטוֹרְיָה, בִּיוֹגְרַפְיוֹת, שִׁירֵי מְשׁוֹרְרִים, דְּבָרִים מִכָּל הַסּוּגִים. כְּשֶׁאַתְּ רוֹאָה שֶׁהִיא קוֹרֵאת יוֹתֵר מִדַּי, אֲנִי נוֹתֵן לָךְ רְשׁוּת, מִיס מִינְצִ'ין, לִגְרֹר אוֹתָהּ הַרְחֵק מִסְּפָרֶיהָ. שִׁלְחִי אוֹתָהּ הַחוּצָה, לִרְכֹּב עַל הַפּוֹנִי שֶׁלָּהּ בַּשְּׂדֵרָה אוֹ לָצֵאת וְלִקְנוֹת לְעַצְמָהּ אֵיזוֹ בֻּבָּה חֲדָשָׁה. מִן הָרָאוּי, שֶׁיַּלְדָּה בְּגִילָהּ תַּרְבֶּה יוֹתֵר לְשַׂחֵק בְּבֻבּוֹת.״
״תִּרְאֶה, אַבָּא,״ אָמְרָה שָׂרָה לְמִשְׁמַע הַדְּבָרִים, ״אִם אֲנִי אֵצֵא וְאֶקְנֶה לִי כָּל יוֹם בֻּבָּה חֲדָשָׁה, יִהְיוּ לִי יוֹתֵר בֻּבּוֹת מִשֶּׁאוּכַל לֶאֱהֹב. בֻּבּוֹת חַיָּבוֹת לִהְיוֹת יְדִידוֹת נֶפֶשׁ. אֶמִילִי תִּהְיֶה יְדִידַת הַנֶּפֶשׁ שֶׁלִּי.״
סֶרֶן קְרוּ הִבִּיט בְּמִיס מִינְצִ'ין וּמִיס מִינְצִ'ין הִבִּיטָה בְּסֶרֶן קְרוּ.
״מִי זֹאת אֶמִילִי?״ דָּרְשָׁה מִיס מִינְצִ'ין לָדַעַת.
״סַפְּרִי לָהּ, שָׂרָה,״ אָמַר סֶרֶן קְרוּ בְּחִיּוּךְ.
עֵינֶיהָ הַיְּרֻקּוֹת אֲפֹרוֹת שֶׁל שָׂרָה הִבִּיטוּ בְּשֶׁקֶט וּבִרְצִינוּת כְּשֶׁעָנְתָה.
״זוֹ בֻּבָּה שֶׁעֲדַיִן אֵין לִי,״ אָמְרָה. ״זוֹ הַבֻּבָּה שֶׁאַבָּא יִקְנֶה לִי. אֲנַחְנוּ יוֹצְאִים יַחַד לִמְצֹא אוֹתָהּ. קָרָאתִי לָהּ אֶמִילִי. כְּשֶׁאַבָּא כְּבָר לֹא יִהְיֶה פֹּה, הִיא תִּהְיֶה הַחֲבֵרָה שֶׁלִּי. הִיא וַאֲנִי נְשׂוֹחֵחַ עָלָיו.״
חִיּוּכָהּ הַגָּדוֹל וְהַשַּׁמְנוּנִי שֶׁל מִיס מִינְצִ'ין הָפַךְ חַנְפָנִי יוֹתֵר וְיוֹתֵר.
״אֵיזוֹ יַלְדָּה מְקוֹרִית!״ הִיא אָמְרָה. ״אֵיזֶה יְצוּר קָטָן וְנִלְבָּב!״
״כֵּן,״ אָמַר סֶרֶן קְרוּ, כְּשֶׁהוּא מְאַמֵּץ אֶת שָׂרָה אֵלָיו. ״הִיא יְצוּר קָטָן וְנִלְבָּב. הַשְׁגִּיחִי עָלֶיהָ הֵיטֵב לְמַעֲנִי, מִיס מִינְצִ'ין.״
שָׂרָה שָׁהֲתָה עִם אָבִיהָ בִּמְלוֹנוֹ בְּמֶשֶׁךְ יָמִים אֲחָדִים. לְמַעֲשֶׂה, הִיא נִשְׁאֲרָה אִתּוֹ עַד שֶׁהִפְלִיג בַּחֲזָרָה לְהוֹדוּ. הֵם טִיְּלוּ יַחַד, בִּקְּרוּ בְּהַרְבֵּה חֲנֻיּוֹת גְּדוֹלוֹת וְקָנוּ הֲמוֹן דְּבָרִים. בְּעֶצֶם, הֵם קָנוּ הַרְבֵּה יוֹתֵר מִכְּפִי שֶׁהָיָה נָחוּץ לְשָׂרָה. סֶרֶן קְרוּ הָיָה אִישׁ צָעִיר, תָּמִים וְנִמְהָר לְעִתִּים, שֶׁרָצָה שֶׁלְּבִתּוֹ הַקְּטַנָּה יִהְיֶה כָּל דָּבָר שֶׁהִיא הִשְׁתּוֹקְקָה לוֹ וְכָל מָה שֶׁהוּא הִשְׁתּוֹקֵק לוֹ בְּעַצְמוֹ. הֵם רָכְשׁוּ, אֵפוֹא, מֶלְתַּחַת בְּגָדִים גְּדוֹלָה וַעֲשִׁירָה הַרְבֵּה יוֹתֵר מִכְּפִי שֶׁזְּקוּקָה לָהּ יַלְדָּה בַּת שֶׁבַע. הָיוּ שָׁם שִׂמְלוֹת קְטִיפָה מְעֻטָּרוֹת בִּרְצוּעוֹת פַּרְוָה יְקָרוֹת, וְשִׂמְלוֹת תַּחֲרָה, וּשְׂמָלוֹת רְקוּמוֹת, וְכוֹבָעִים עִם נוֹצוֹת יָעֵן גְּדוֹלוֹת וְרַכּוֹת, מְעִילִים מֵעוֹר סַמּוּר עִם בָּתֵּי שַׁרְווּל מִפַּרְוָה, תֵּבוֹת גְּדוּשׁוֹת בִּכְפָפוֹת דַּקִּיקוֹת, בְּמִמְחָטוֹת וּבְגַרְבֵּי מֶשִׁי בְּכַמֻּיּוֹת כָּאֵלֶּה, עַד שֶׁהַנְּעָרוֹת הַזַּבָּנִיּוֹת שֶׁמֵּעֵבֶר לַדֶּלְפֵּק לָחֲשׁוּ אִשָּׁה בְּאָזְנֵי רְעוּתָהּ, שֶׁהַיַּלְדָּה הַקְּטַנָּה וְהַמּוּזָרָה, בַּעֲלַת הָעֵינַיִם הַגְּדוֹלוֹת וְהָרְצִינִיּוֹת, הִיא לְלֹא סָפֵק נְסִיכָה רָמַת יַחַס מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה, אוּלַי אֲפִלּוּ בִּתּוֹ שֶׁל רָגָ'ה, אֶחָד מִמְּלָכֶיהָ הַמְּקוֹמִיִּים שֶׁל הוֹדוּ, בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ.
בַּסּוֹף הֵם מָצְאוּ גַּם אֶת אֶמִילִי, אַךְ לִפְנֵי שֶׁגִּלּוּ אוֹתָהּ הֵם פָּקְדוּ הַרְבֵּה חֲנֻיּוֹת צַעֲצוּעִים וּבָחֲנוּ הַרְבֵּה בֻּבּוֹת.
״אֲנִי רוֹצָה שֶׁהִיא תֵּרָאֶה כְּאִלּוּ הִיא בִּכְלָל לֹא בֻּבָּה,״ אָמְרָה שָׂרָה. ״אֲנִי רוֹצָה שֶׁהִיא תֵּרָאֶה כְּאִלּוּ הִיא מַקְשִׁיבָה כְּשֶׁאֲנִי מְדַבֶּרֶת אֵלֶיהָ. הַצָּרָה עִם בֻּבּוֹת, אַבָּא,״ אָמְרָה, כְּשֶׁהִיא מַרְכִּינָה אֶת רֹאשָׁהּ וּמְהַרְהֶרֶת מְעַט, ״הִיא, שֶׁהֵן לְעוֹלָם אֵינָן מַקְשִׁיבוֹת.״ הֵם הִתְבּוֹנְנוּ בְּבֻבּוֹת גְּדוֹלוֹת וּקְטַנּוֹת, שְׁחוֹרוֹת עַיִן וּכְחֻלּוֹת עַיִן, עִם תַּלְתַּלִּים חוּמִים וְעִם צַמּוֹת זְהֻבּוֹת, לְבוּשׁוֹת וּלְלֹא בְּגָדִים.
״אַתָּה רוֹאֶה,״ אָמְרָה שָׂרָה כְּשֶׁבָּחֲנוּ בֻּבָּה דַּלַּת לְבוּשׁ, ״כְּשֶׁנִּמְצָא אֶת הַבֻּבָּה שֶׁאָנוּ מְחַפְּשִׂים נוּכַל לָקַחַת אוֹתָהּ אֶל הַחַיָּט, כְּדֵי שֶׁיִּתְפֹּר לָהּ בְּגָדִים לְפִי מִדָּה. הַבְּגָדִים יַתְאִימוּ לָהּ יוֹתֵר אִם יִמְדְּדוּ אוֹתָם עָלֶיהָ.״
אַחֲרֵי אַכְזָבוֹת אֲחָדוֹת, הֵם הֶחְלִיטוּ לָלֶכֶת מֵחַלּוֹן רַאֲוָה אֶחָד לְמִשְׁנֵהוּ וּלְהִתְבּוֹנֵן בַּבֻּבּוֹת הַמֻּצָּגוֹת בָּהֶם, כְּשֶׁהַמֶּרְכָּבָה מְלַוָּה אוֹתָם בְּמֶרְחַק מָה. הֵם חָלְפוּ עַל פְּנֵי שְׁנַיִם אוֹ שְׁלֹשָה מְקוֹמוֹת, וַאֲפִלּוּ לֹא טָרְחוּ לְהִכָּנֵס אֲלֵיהֶם, אַךְ בְּקָרְבָם אֶל חֲנוּת לֹא גְּדוֹלָה בִּמְיֻחָד זִנְּקָה שָׂרָה מִמְּקוֹמָהּ וְהִדְּקָה בְּחָזְקָה אֶת זְרוֹעוֹ שֶׁל אָבִיהָ.
״הוֹ, אַבָּא,״ אָמְרָה, כְּשֶׁהִיא מַצְבִּיעָה פְּנִימָה, ״הִנֵּה, שָׁם, אֶמִילִי!״
אַדְמוּמִית הֵצִיפָה אֶת פָּנֶיהָ וּבְעֵינֶיהָ הַיְּרֻקּוֹת אֲפֹרוֹת נִדְלַק מַבָּע כְּאִלּוּ הִבְחִינָה בְּיָדִיד קָרוֹב, שֶׁאוֹתוֹ הִיא מְחַבֶּבֶת בִּמְיֻחָד.
״הִיא, בְּעֶצֶם, מְחַכָּה לָנוּ שָׁם,״ אָמְרָה, ״בּוֹא, נִכָּנֵס אֵלֶיהָ!״
״הוֹ, אֵלִי הַטּוֹב,״ אָמַר סֶרֶן קְרוּ, ״אֲנִי חָשׁ כְּאִלּוּ מִישֶׁהוּ חַיָּב לְהַצִּיג אוֹתָנוּ בְּפָנֶיהָ.״
״אַתָּה תַּצִּיג אוֹתִי וַאֲנִי אַצִּיג אוֹתְךָ,״ אָמְרָה שָׂרָה. ״אֲבָל אֲנִי הִכַּרְתִּי אוֹתָהּ בָּרֶגַע שֶׁרָאִיתִי אוֹתָהּ, כָּךְ, שֶׁאוּלַי גַּם הִיא הִכִּירָה אוֹתִי.״
אוּלַי הִיא בֶּאֱמֶת הִכִּירָה אוֹתָהּ. שָׂרָה הִבְחִינָה בְּהַבָּעָה מְאֹד נְבוֹנָה בְּעֵינֶיהָ, כְּשֶׁלָּקְחָה אוֹתָהּ בִּזְרוֹעוֹתֶיהָ. הִיא הָיְתָה בֻּבָּה גְּדוֹלָה, אַךְ לֹא גְּדוֹלָה מִכְּדֵי שֶׁנּוֹחַ יִהְיֶה לְשֵׂאתָהּ. רֹאשָׁהּ הָיָה עָטוּר בְּשֶׁפַע שֶׁל תַּלְתַּלִּים טִבְעִיִּים חוּמִים זְהֻבִּים, שֶׁהִשְׁתַּפְּכוּ בְּמַפָּל עַל כְּתֵפֶיהָ, וְעֵינֶיהָ הָיוּ כְּחֻלּוֹת אֲפֹרוֹת, צְלוּלוֹת וַעֲמֻקּוֹת, עִם רִיסִים עֲבֻתִּים וַאֲרֻכִּים מִשֵּׂעָר אֲמִתִּי, וְלֹא סְתָם קַוִּים מְצֻיָּרִים.
״אֲנִי בְּטוּחָה,״ אָמְרָה שָׂרָה, כְּשֶׁהִיא אוֹחֶזֶת אוֹתָהּ עַל בִּרְכָּהּ וּמִתְבּוֹנֶנֶת בְּפָנֶיהָ, ״אֲנִי לְגַמְרֵי בְּטוּחָה, אַבָּא. זֹאת אֶמִילִי!״
וְכָךְ נִקְנְתָה אֶמִילִי וְנִלְקְחָה אַחַר כָּבוֹד לַחֲנוּת לְבִגְדֵי יְלָדִים, שֶׁבָּהּ נָטְלוּ אֶת מִדּוֹתֶיהָ כְּדֵי לְהַתְאִים לָהּ מֶלְתַּחַת בְּגָדִים מְפֹאֶרֶת, לֹא פָּחוֹת מִזּוֹ שֶׁנִּרְכְּשָׁה עֲבוּר שָׂרָה. קָנוּ לָהּ שִׂמְלוֹת תַּחֲרָה, גַּם שִׂמְלוֹת קְטִיפָה וּמוּסְלִין, כּוֹבָעִים, מְעִילִים, בְגָדִים תַּחְתּוֹנִים עִם אִמְרוֹת תַּחֲרָה, וּכְפָפוֹת וּמִמְחָטוֹת וּפַרְווֹת.
״הָיִיתִי רוֹצָה שֶׁהִיא תֵּרָאֶה תָּמִיד כְּמוֹ יַלְדָּה שֶׁיֵּשׁ לָהּ אִמָּא טוֹבָה,״ אָמְרָה שָׂרָה. ״וְאִמָּא שֶׁלָּהּ - זוֹ אֲנִי, אַף שֶׁאֲנִי מְיַעֶדֶת אוֹתָהּ גַּם לִהְיוֹת חֲבֵרָה שֶׁלִּי.״
סֶרֶן קְרוּ עָשׂוּי הָיָה לֵהָנוֹת עַד אֵין קֵץ מִמַּסַּע הַקְּנִיּוֹת, אַךְ בְּלִבּוֹ לֹא חָדְלָה לְנַקֵּר הַמַּחְשָׁבָה הַצּוֹרֶבֶת, שֶׁהוּא עוֹמֵד לְהִפָּרֵד בְּקָרוֹב מִיְּדִידָה־בַּת תּוֹסֶסֶת וּמַקְסִימָה זוֹ.
בַּחֲצוֹת אוֹתוֹ לַיְלָה הוּא קָם מִמִּטָּתוֹ, נִגַּשׁ אֶל מִטָּתָהּ, וּבְמֶשֶׁךְ שָׁעָה אֲרֻכָּה עָמַד וְהִבִּיט בְּבִתּוֹ, שֶׁהָיְתָה שְׁקוּעָה בְּשֵׁנָה עֲמֻקָּה, כְּשֶׁאֶמִילִי חֲבוּקָה בִּזְרוֹעוֹתֶיהָ. שַׂעֲרוֹתֶיהָ הַשְּׁחוֹרוֹת, שֶׁהָיוּ פְּזוּרוֹת עַל הַכַּר, הִתְעַרְבְּבוּ בְּשַׂעֲרוֹתֶיהָ הַחוּמוֹת זְהֻבּוֹת שֶׁל אֶמִילִי. שְׁתֵּיהֶן הָיוּ לְבוּשׁוֹת בְּכָתְנוֹת לַיְלָה עִם אִמְרוֹת תַּחֲרָה וְלִשְׁתֵּיהֶן הָיוּ רִיסִים אֲרֻכִּים, שֶׁנָּחוּ וְהִתְעַגְּלוּ כְּלַפֵּי מַעְלָה עַל לְחָיֵיהֶן. אֶמִילִי נִרְאֲתָה כֹּה דּוֹמָה לְיַלְדָּה אֲמִתִּית, עַד שֶׁסֶּרֶן קְרוּ חָשׁ אֹשֶר עַל שֶׁהִיא אָמְנָם נִמְצֵאת שָׁם, לְיַד בִּתּוֹ. הוּא עָקַר מִתּוֹכוֹ אֲנָחָה עֲמֻקָּה וּמוֹלֵל אֶת קְצֵה שְׂפָמוֹ, כְּשֶׁעַל פָּנָיו הַבָּעָה שֶׁל יֶלֶד.
״שָׂרָה, יַקִּירָה פְּעוּטָה שֶׁלִּי,״ הוּא אָמַר לְעַצְמוֹ, ״אֲנִי לֹא מַאֲמִין שֶׁאַתְּ בִּכְלָל יוֹדַעַת כַּמָּה אַבָּא יִתְגַּעְגֵּעַ אֵלַיִךְ.״
בַּיּוֹם שֶׁלְּאַחַר מִכֵּן הוּא לָקַח אוֹתָהּ אֶל בֵּיתָהּ שֶׁל מִיס מִינְצִ'ין וְהִשְׁאִיר אוֹתָהּ שָׁם. הוּא עָמַד לְהַפְלִיג לְדַרְכּוֹ לְמָחֳרָת בַּבֹּקֶר. לְמִיס מִינְצִ'ין הִסְבִּיר, שֶׁעוֹרְכֵי הַדִּין שֶׁלּוֹ, הָאֲדוֹנִים בָּארוֹ וּסְקִיפְּווֹרְת', הַמְּנַהֲלִים אֶת עִנְיָנָיו בְּאַנְגְלִיָה, יְיַעֲצוּ לָהּ כְּכָל שֶׁתְּבַקֵּשׁ, וְכֵן יִפְרְעוּ אֶת כָּל הַחֶשְׁבּוֹנוֹת שֶׁתִּשְׁלַח אֲלֵיהֶם עֲבוּר הַחְזָקָתָהּ, חִנּוּכָהּ וְהוֹצָאוֹתֶיהָ שֶׁל בִּתּוֹ בַּפְּנִימִיָּה. הוּא הִבְטִיחַ שֶׁיִּכְתֹּב לְשָׂרָה פַּעֲמַיִם בְּשָׁבוּעַ וּבִקֵּשׁ שֶׁיִּנָּתֵן לָהּ כָּל דָּבָר שֶׁתְּבַקֵּשׁ.
״הִיא יְצוּר קָטָן וְהֶגְיוֹנִי, וּלְעוֹלָם לֹא תְּבַקֵּשׁ מַשֶּׁהוּ שֶׁאָסוּר אוֹ שֶׁמְּסֻכָּן לָתֵת לָהּ,״ אָמַר.
אַחַר הָלַךְ עִם שָׂרָה לַחֲדַר הָאוֹרְחִים הַקָּטָן שֶׁלָּהּ וְשָׁם הֵם נִפְרְדוּ זֶה מִזֶּה לְשָׁלוֹם. שָׂרָה יָשְׁבָה עַל בִּרְכּוֹ, כְּשֶׁהִיא אוֹחֶזֶת בְּיָדֶיהָ הַקְּטַנּוֹת בְּדַשֵּׁי מְעִילוֹ וְשׁוֹלַחַת מַבָּט אָרֹךְ וְעָמֹק בְּפָנָיו.
״הַאִם אַתְּ לוֹמֶדֶת אוֹתִי עַכְשָׁו בְּעַל־פֶּה, שָׂרָה הַפְּעוּטָה?״ שָׁאַל, כְּשֶׁהוּא מְלַטֵּף אֶת שְׂעָרָהּ.
״לֹא,״ הִיא עָנְתָה. ״אֲנִי כְּבָר מַכִּירָה אוֹתְךָ בְּעַל־פֶּה הֵיטֵב. אַתָּה שָׁמוּר בְּתוֹךְ לִבִּי.״ וְהֵם הִקִּיפוּ זֶה אֶת זֶה בִּזְרוֹעוֹתֵיהֶם וְהִתְנַשְּׁקוּ, כְּאִלּוּ לְעוֹלָם לֹא יַנִּיחוּ זֶה לָזֶה לָלֶכֶת.
כְּשֶׁהָלְכָה הַמֶּרְכָּבָה וְהִתְרַחֲקָה מִן הַדֶּלֶת, יָשְׁבָה שָׂרָה עַל רִצְפַּת חֲדַר הָאוֹרְחִים שֶׁלָּהּ, כְּשֶׁיָּדֶיהָ תּוֹמְכוֹת אֶת סַנְטֵרָהּ וְעֵינֶיהָ עוֹקְבוֹת אַחֲרֶיהָ, דֶּרֶךְ הַחַלּוֹן, עַד הַפְּנִיָּה בִּקְצֵה הַכִּכָּר. אֶמִילִי יָשְׁבָה לְצִדָּהּ וְגַם עֵינֶיהָ לִוּוּ אֶת הַמֶּרְכָּבָה הַמִּתְרַחֶקֶת. כְּשֶׁשָּׁלְחָה מִיס מִינְצִ'ין אֶת אֲחוֹתָהּ, מִיס אָמֶלְיָה, לִרְאוֹת מָה עוֹשָׂה הַיַּלְדָּה, הִיא גִּלְּתָה שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה לִפְתֹּחַ אֶת הַדֶּלֶת.
״נָעַלְתִּי אוֹתָהּ,״ נִשְׁמַע קוֹל קָטָן וּמוּזָר אַךְ מְנֻמָּס מִבִּפְנִים. ״בִּרְשׁוּתֵךְ, אֲנִי רוֹצָה לְהִשָּׁאֵר עַכְשָׁו לְבַדִּי.״
מִיס אָמֶלְיָה הָיְתָה אִשָּׁה גּוּצָה וַעֲגַלְגַּלָּה, שֶׁחָשָׁה תָּמִיד יִרְאַת כָּבוֹד כְּלַפֵּי אֲחוֹתָהּ. הִיא הָיְתָה בְּפֵרוּשׁ טוֹבַת הַמֶּזֶג מִבֵּין הַשְּׁתַּיִם, אַךְ מֵעוֹלָם לֹא הֵעֵזָּה לְהַמְרוֹת אֶת פִּיהָ שֶׁל מִיס מִינְצִ'ין. כְּשֶׁשָּׁבָה וְיָרְדָה בַּמַּדְרֵגוֹת הִיא נִרְאֲתָה מְזֻעֲזַעַת לְמַדַּי.
״מֵעוֹלָם לֹא רָאִיתִי יַלְדָּה כָּל כָּךְ מְשֻׁנָּה וּבַעֲלַת גִּנּוּנִים כֹּה מְיֻשָּׁנִים, אֲחוֹתִי,״ אָמְרָה. ״הִיא נָעֲלָה אֶת עַצְמָהּ וְאֵינָהּ מַשְׁמִיעָה מִשָּׁם אֲפִלּוּ צִיּוּץ זָעִיר.״
״מוּטָב כָּךְ מֵאֲשֶׁר לוּ הָיְתָה בּוֹעֶטֶת וְצוֹרַחַת, כְּפִי שֶׁאֲחָדוֹת מֵהֶן עוֹשׂוֹת,״ עָנְתָה מִיס מִינְצִ'ין. ״חָשַׁשְׁתִּי תְּחִלָּה, שֶׁיַּלְדָּה כֹּה מְפֻנֶּקֶת תְּחוֹלֵל בַּבַּיִת מְהוּמַת אֱלֹהִים. אִם אֵי פַּעַם קִבֵּל אֵיזֶה יֶלֶד כָּל מָה שֶׁבִּקֵּשׁ - הִיא הַיֶּלֶד הַזֶּה.״
״פָּתַחְתִּי אֶת תֵּבַת הַמִּטְעָן שֶׁלָּהּ, כְּדֵי לְהוֹצִיא מִמֶּנָּה אֶת הַדְּבָרִים,״ אָמְרָה מִיס אָמֶלְיָה. ״מֵעוֹלָם לֹא רָאִיתִי מַשֶּׁהוּ דּוֹמֶה לָהֶם! פִּסּוֹת פַּרְוָה יְקָרוֹת שֶׁל חֹלֶד צְפוֹנִי וְשֶׁל סַמּוּר מְעַטְּרוֹת אֶת מְעִילֶיהָ, וְתַחֲרַת וֶנֶצְיָה אֲמִתִּית - אֶת בְּגָדֶיהָ הַתַּחְתּוֹנִים. הֲרֵי רָאִית בְּעַצְמֵךְ כַּמָּה מִבְּגָדֶיהָ. מָה אַתְּ חוֹשֶׁבֶת עֲלֵיהֶם?״
״אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁהֵם מְגֻחָכִים בְּהֶחְלֵט,״ עָנְתָה מִיס מִינְצִ'ין בְּחַדּוּת, ״אַךְ הֵם יֵרָאוּ טוֹב מְאֹד כְּשֶׁיִּצְעֲדוּ, בְּרֹאשׁ טוּר הַיְּלָדוֹת, כְּשֶׁנִּקַּח אוֹתָן בְּיוֹם א' לַכְּנֵסִיָּה. הַיַּלְדָּה הַזֹּאת צֻיְּדָה כְּאִלּוּ הָיְתָה נְסִיכָה קְטַנָּה.״
וּלְמַעְלָה, בַּחֶדֶר הַנָּעוּל, יָשְׁבוּ שָׂרָה וְאֶמִילִי עַל הָרִצְפָּה וְהִבִּיטוּ לְעֵבֶר קֶרֶן הָרְחוֹב שֶׁבָּהּ נֶעֶלְמָה הַמֶּרְכָּבָה מֵעֵינֵיהֶן. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, בַּמֶּרְכָּבָה, הִבִּיט סֶרֶן קְרוּ לַאֲחוֹרָיו, כְּשֶׁהוּא מְנוֹפֵף בְּיָדָיו וְשׁוֹלֵחַ לְעֵבֶר הַבַּיִת נְשִׁיקוֹת־אֲוִיר בָּזוֹ אַחַר זוֹ, כְּאִלּוּ אֵין בְּכֹחוֹ לְהַפְסִיק.