הרפתקאותיה של אליס בארץ הפלאות
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
הרפתקאותיה של אליס בארץ הפלאות
מכר
מאות
עותקים
הרפתקאותיה של אליס בארץ הפלאות
הוספה למועדפים
מכר
מאות
עותקים

הרפתקאותיה של אליס בארץ הפלאות

4.5 כוכבים (10 דירוגים)
ספר דיגיטלי
ספר מודפס
שליחת ספר דיגיטלי כמתנה
הוספה למועדפים

עוד על הספר

לואיס קרול

צ'ארלס לוטווידג' דודג'סון (באנגלית: Charles Lutwidge Dodgson;‏ 27 בינואר 1832 - 14 בינואר 1898), המוכר בשם העט לואיס קרול (Lewis Carroll), היה סופר, מתמטיקאי, לוגיקן, צלם, ממציא ופילוסוף בריטי.

יצירותיו הידועות ביותר הן הספרים "הרפתקאות אליס בארץ הפלאות" (Alice's Adventures in Wonderland) והמשכו "מבעד למראה ומה אליס מצאה שם" (Through the Looking-glass, and What Alice Found There), וכן פואמת האיגיון "ציד הסנרק" (The Hunting of the Snark). כמו כן כתב מספר ספרים בנושאי מתמטיקה, חידות מתמטיות ולוגיות, ועוד ספר ילדים בשני חלקים, "סילבי וברונו".
מיומנותו של לואיס קרול במשחקי-מילים, היגיון אבסורדי, לוגיקה, איגיון ופנטסיה ריתקה אליו קוראים צעירים ומבוגרים כאחד, מימיו ועד היום. השפעתו ניכרת לא רק בספרות הילדים, אלא אף על סופרים כג'יימס ג'ויס והספרות במאה העשרים בכלל.

תקציר

כְּשֶׁאַלִיס יוֹשֶׁבֶת עַל שְׂפַת הַנָּהָר עִם אֲחוֹתָהּ וּמִשְׁתַּעֲמֶמֶת, הִיא אֵינָהּ מָעֲלָה עַל דַּעְתָּהּ שֶׁבְּעוֹד רֶגַע יַחֲלֹף עַל פָּנֶיהָ בִּמְרוּצָה אַרְנָב לָבָן, יוֹצִיא שְׁעוֹן־כִּיס מֵאֲפוּדָתוֹ וִימַלְמֵל לְעַצְמוֹ, "אוֹי לִי, אֲנִי מְאַחֵר..."
אַלִיס מְמַהֶרֶת בְּעִקְבוֹת הָאַרְנָב הַלָּבָן, נוֹפֶלֶת בְּמוֹרַד מְאוּרָה אֵינְסוֹפִית וּמוֹצֵאת אֶת עַצְמָהּ בְּעוֹלָם מוּזָר וְקָסוּם, שֶׁבּוֹ שׁוּם דָּבָר אֵינוֹ כְּפִי שֶׁהוּא נִרְאֶה. הַרְפַּתְקָאוֹת מְטֹרָפוֹת וּמַצְחִיקוֹת מַמְתִּינוֹת לְאַלִיס בְּמָקוֹם חֲסַר הִגָּיוֹן זֶה: הִיא כִּמְעַט טוֹבַעַת בִּבְרֵכַת דְּמָעוֹת שֶׁהִיא עַצְמָהּ הִזִּילָה, מִשְׁתַּתֶּפֶת בִּמְסִבַּת תֵּה בִּלְתִּי נִשְׁכַּחַת וְזוֹכָה לִפְגּוֹשׁ אֶת מַלְכַּת הַלְּבָבוֹת שֶׁאוֹהֶבֶת לַעֲרוֹף רָאשִׁים, נִתְקֶלֶת בְּעוּגוֹת שֶׁמִּי שֶׁנּוֹגֵס בָּהֶן גָּדֵל וְקָטֵן בִּמְהִירוּת, בִּתִּינוֹקוֹת שֶׁהוֹפְכִים לַחֲזִירִים, בַּחֲתוּלִים מְחַיְּכִים שֶׁנֶּעֱלָמִים בַּאֲוִיר - זוֹהִי אֶרֶץ הַפְּלָאוֹת וְהַכֹּל בָּהּ אֶפְשָׁרִי... גַּם הַבִּלְתִּי־אֶפְשָׁרִי.
 
מֵאָז יָצָא לָאוֹר לָרִאשׁוֹנָה בִּשְׁנַת 1865, לֹא מַפְסִיק סִפְרוֹ שֶׁל לוּאִיס קֶרוֹל לְעַנֵּג דּוֹרוֹת שֶׁל בְּנֵי נֹעַר וְהוֹרִים כְּאֶחָד. הַרְפַּתְקָאוֹת אַלִיס בְּאֶרֶץ הַפְּלָאוֹת, עִם הוּמוֹר הָנוֹנְסֶנְס הַמְּטֹרָף שֶׁלּוֹ וְהַדְּמֻיּוֹת הַבִּלְתִּי נִשְׁכָּחוֹת הַמִּתְרוֹצְצוֹת בֵּין דַּפָּיו, הוּא אַחַד הַסְּפָרִים הַנִּפְלָאִים וְהָאֲהוּבִים בְּיוֹתֵר בְּכָל הַזְּמַנִּים - קְלָסִיקָה אֲמִתִּית! יֵשׁ לָנוּ הַכָּבוֹד לְהַגִּישׁ לָכֶם אוֹתוֹ בְּתִרְגּוּם חָדָשׁ וְשׁוֹבֵה לֵב מֵאֵת הַסּוֹפֶרֶת וְהַמְּתַרְגֶּמֶת עֲטָרָה אוֹפֶק.

פרק ראשון

פֶּרֶק 1 
הַנְּפִילָה לְתוֹךְ מְאוּרַת הָאַרְנָב
 
אַלִיס הִתְחִילָה לְהִשְׁתַּעֲמֵם מְאֹד מֵהַיְּשִׁיבָה עִם אֲחוֹתָהּ עַל שְׂפַת הַנָּהָר, וּמִכָּךְ שֶׁלֹּא הָיָה לָהּ מָה לַעֲשׂוֹת: פַּעַם אוֹ פַּעֲמַיִם הֵצִיצָה לְתוֹךְ הַסֵּפֶר שֶׁאֲחוֹתָהּ קָרְאָה, אֲבָל לֹא הָיוּ בּוֹ תְּמוּנוֹת אוֹ שִׂיחוֹת, ״וּמָה הַטַּעַם בְּסֵפֶר,״ חָשְׁבָה אַלִיס, ״אִם אֵין בּוֹ תְּמוּנוֹת אוֹ שִׂיחוֹת?״
הִיא הִרְהֲרָה בֵּינָהּ לְבֵין עַצְמָהּ (כְּכָל שֶׁהִצְלִיחָה לְהַרְהֵר, כִּי חֹם הַיּוֹם גָּרַם לָהּ לְהַרְגִּישׁ מְנֻמְנֶמֶת וְטִפְּשָׁה) אִם הָעֹנֶג שֶׁבִּיצִירַת שַׁרְשֶׁרֶת מַרְגָּנִיּוֹת שָׁוֶה אֶת הַמַּאֲמָץ הַנִּדְרָשׁ כְּדֵי לָקוּם וְלִקְטֹף אֶת פִּרְחֵי הַמַּרְגָּנִית, כְּשֶׁלְּפֶתַע חָלַף בִּמְרוּצָה, קָרוֹב מְאֹד אֵלֶיהָ, אַרְנָב לָבָן בַּעַל עֵינַיִם וְרֻדּוֹת.
לֹא הָיָה בְּזֶה שׁוּם דָּבָר רָאוּי לְצִיּוּן בִּמְיֻחָד; וְאַלִיס גַּם לֹא חָשְׁבָה שֶׁזֶּה כָּל־כָּךְ יוֹצֵא דֹּפֶן בִּמְיֻחָד כְּשֶׁשָּׁמְעָה אֶת הָאַרְנָב אוֹמֵר לְעַצְמוֹ, ״אוֹי לִי! אוֹי לִי! אֲנִי עוֹמֵד לְאַחֵר!״ (כְּשֶׁהִרְהֲרָה בְּזֶה שׁוּב לְאַחַר מִכֵּן, עָלָה בְּדַעְתָּהּ שֶׁהָיָה עָלֶיהָ לְהִתְפַּלֵּא עַל כָּךְ, אַךְ בְּאוֹתָהּ עֵת כָּל זֶה נִרְאָה טִבְעִי לְגַמְרֵי); אֲבָל כְּשֶׁהָאַרְנָב מַמָּשׁ הוֹצִיא שְׁעוֹן־כִּיס מִכִּיס הָאֲפֻדָּה שֶׁלּוֹ, וְהִתְבּוֹנֵן בּוֹ, וְאָז נֶחְפַּז לְדַרְכּוֹ, זִנְּקָה אַלִיס מִמְּקוֹמָהּ, כִּי הִבְזִיק בְּמֹחָהּ שֶׁעַד לְאוֹתוֹ רֶגַע, מֵעוֹלָם לֹא רָאֲתָה אַרְנָב שֶׁיֵּשׁ לוֹ כִּיס בָּאֲפֻדָּה, וְגַם לֹא שָׁעוֹן שֶׁאֶפְשָׁר לְהוֹצִיא מִכִּיס כָּזֶה; וּבוֹעֶרֶת מֵרֹב סַקְרָנוּת, חָצְתָה בְּרִיצָה אֶת הַשָּׂדֶה בְּעִקְּבוֹתָיו, וּלְמַזָּלָהּ הִסְפִּיקָה בְּדִיּוּק לִרְאוֹת אוֹתוֹ קוֹפֵץ לְתוֹךְ מְאוּרַת אַרְנָב גְּדוֹלָה מִתַּחַת לְגֶדֶר הַשִּׂיחִים.
בִּן רֶגַע קָפְצָה גַּם אַלִיס פְּנִימָה אַחֲרָיו, בְּלִי לַחְשׁוֹב לְרֶגַע אֵיךְ הִיא אֲמוּרָה בִּכְלָל לָשׁוּב וְלָצֵאת מִשָּׁם הַחוּצָה.
מְאוּרַת הָאַרְנָב נִמְשְׁכָה הַיְשֵׁר לְפָנִים כְּמוֹ מִנְהָרָה לְמֶשֶׁךְ מֶרְחַק־מָה, וְאָז צָנְחָה פִּתְאוֹם מַטָּה, כָּל־כָּךְ פִּתְאוֹם שֶׁלְּאַלִיס לֹא הָיָה אֲפִלּוּ רֶגַע לְהַרְהֵר בְּאֶפְשָׁרוּת לְהֵעָצֵר, בְּטֶרֶם מָצְאָה עַצְמָהּ נוֹפֶלֶת בְּמוֹרָדוֹ שֶׁל בּוֹר עָמֹק מְאֹד.
 
אוֹ שֶׁהַבּוֹר הָיָה עָמֹק מְאֹד, אוֹ שֶׁהִיא נָפְלָה לְאַט מְאֹד, כִּי הָיָה לָהּ זְמַן בְּשֶׁפַע בְּעוֹדָהּ נוֹפֶלֶת לְהִתְבּוֹנֵן סָבִיב וְלִתְהוֹת מָה עוֹמֵד לִקְרוֹת עוֹד מְעַט. תְּחִלָּה נִסְּתָה לְהַשְׁפִּיל מַבָּט וּלְהָבִין מָה מְצַפֶּה לָהּ לְמַטָּה, אֲבָל הָיָה חָשׁוּךְ שָׁם מִכְּדֵי לִרְאוֹת מַשֶּׁהוּ. אַחַר הִבִּיטָה בְּקִירוֹת הַבּוֹר, וְהִבְחִינָה שֶׁהֵם מְלֵאִים בַּאֲרוֹנוֹת כֵּלִים וּבְמַדְּפֵי סְפָרִים; פֹּה וָשָׁם רָאֲתָה מַפּוֹת וּתְמוּנוֹת תְּלוּיוֹת עַל וָוִים. הִיא נָטְלָה צִנְצֶנֶת מֵאַחַד הַמַּדָּפִים שֶׁחָלְפָה עַל פְּנֵיהֶם; עַל הַתָּוִית שֶׁלָּהּ נִכְתַּב ״רִבַּת תַּפּוּזִים״, אֲבָל לְאַכְזָבָתָהּ הַמָּרָה הִיא הָיְתָה רֵיקָה. אַלִיס לֹא רָצְתָה לִשְׁמוֹט אֶת הַצִּנְצֶנֶת מֵחֲשָׁשׁ פֶּן תַּהֲרֹג מִישֶׁהוּ, וְהִצְלִיחָה לְהַנִּיחַ אוֹתָהּ בְּאַחַד הָאֲרוֹנוֹת שֶׁחָלְפָה לְיָדָם בְּעוֹדָהּ נוֹפֶלֶת.
״נוּ בֶּאֱמֶת!״ אָמְרָה אַלִיס בְּלִבָּהּ, ״אַחֲרֵי נְפִילָה כָּזֹאת, כְּבָר לֹא יִהְיֶה אִכְפַּת לִי לְהִתְגַּלְגֵּל בְּמוֹרַד הַמַּדְרֵגוֹת! בַּבַּיִת יַחְשְׁבוּ שֶׁאֲנִי כָּל־כָּךְ אַמִּיצָה! מָה, אֲנִי לֹא אֶתְלוֹנֵן בִּכְלָל, אֲפִלּוּ אִם אֶפֹּל מֵהַגַּג שֶׁל הַבַּיִת!״ (מָה שֶׁהָיָה כַּנִּרְאֶה אֱמֶת לַאֲמִתָּהּ.)
מַטָּה, מַטָּה, מַטָּה. הַאִם הַנְּפִילָה הַזֹּאת לְעוֹלָם לֹא תַּגִּיעַ אֶל סוֹפָהּ? ״מְעַנְיֵן כַּמָּה קִילוֹמֶטְרִים נָפַלְתִּי עַד עַכְשָׁו?״ אָמְרָה בְּקוֹל רָם. ״אֲנִי מִתְקָרֶבֶת כַּנִּרְאֶה לְאַנְשֶׁהוּ בִּסְבִיבוֹת מֶרְכַּז כַּדּוּר הָאָרֶץ. הָבָה נִרְאֶה: זֶה בְּעֵרֶךְ בְּעֹמֶק שֵׁשֶׁת אֲלָפִים קִילוֹמֶטֶר, נִדְמֶה לִי—״ (כִּי, תָּבִינוּ, אַלִיס לָמְדָה הֲמוֹן דְּבָרִים מִסּוּג זֶה בַּשִּׁעוּרִים בְּבֵית־הַסֵּפֶר, וְאַף שֶׁלֹּא הָיְתָה זוֹ הִזְדַּמְּנוּת טוֹבָה בִּמְיֻחָד לְהִתְפָּאֵר בִּידִיעוֹתֶיהָ, שֶׁהֲרֵי לֹא הָיָה שָׁם אִישׁ שֶׁיַּקְשִׁיב לָהּ, עֲדַיִן הָיָה זֶה תִּרְגּוּל טוֹב לַחְזוֹר עַל הַדְּבָרִים בְּקוֹל) ״-כֵּן, זֶה בְּעֵרֶךְ הַמֶּרְחָק הַנָּכוֹן – אֲבָל אִם כָּךְ, הָיִיתִי רוֹצָה לָדַעַת לְאֵיזֶה קַו רֹחַב אוֹ קַו אֹרֶךְ הִגַּעְתִּי?״ (לְאַלִיס לֹא הָיָה מֻשָּׂג מַהוּ קַו רֹחַב, וְגַם לֹא מַהוּ קַו אֹרֶךְ, אֲבָל לְדַעְתָּהּ נִשְׁמְעוּ הַמִּלִּים הַלָּלוּ מַרְשִׁימוֹת לְהַפְלִיא.)
עַד מְהֵרָה שׁוּב הִתְחִילָה. ״מְעַנְיֵן אִם אֲנִי אֶפֹּל יָשָׁר דֶּרֶךְ כַּדּוּר הָאָרֶץ הַחוּצָה! כַּמָּה מַצְחִיק יִהְיֶה לָצֵאת אֶל בֵּין הָאֲנָשִׁים שֶׁהוֹלְכִים הָפוּךְ, עִם הָרֹאשׁ לְמַטָּה! הָאַנְטִיפָּתִים, נִדְמֶה לִי—״ (הִיא הָיְתָה דֵּי מְרֻצָּה מִכָּךְ שֶׁלֹּא הָיָה שָׁם מִי שֶׁיַּקְשִׁיב לָהּ הַפַּעַם, כִּי זוֹ מַמָּשׁ לֹא נִשְׁמְעָה כְּמוֹ הַמִּלָּה הַנְּכוֹנָה) ״-אֲבָל אֲנִי אֶצְטָרֵךְ לִשְׁאוֹל אוֹתָם אֵיךְ קוֹרְאִים לָאָרֶץ שֶׁלָּהֶם, כַּמּוּבָן. סְלִיחָה, גְּבִרְתִּי, הַאִם פֹּה זֶה נְיוּ־זִילַנְד אוֹ אוֹסְטְרַלְיָה?״ (וְהִיא נִסְּתָה לָקוֹד בְּנִימוּס תּוֹךְ כְּדֵי דִּבּוּר – תָּאֲרוּ לְעַצְמְכֶם שֶׁהֱיִיתֶם קַדִּים בְּנִימוּס בִּזְמַן שֶׁאַתֶּם נוֹפְלִים מַטָּה־מַטָּה! נִרְאֶה לָכֶם שֶׁהֱיִיתֶם מַצְלִיחִים בְּזֶה?) ״וְאָז הִיא תַּחְשֹׁב אוֹתִי לְיַלְדָּה קְטַנָּה וּבוּרָה בִּגְלַל הַשְּׁאֵלָה הַזֹּאת! לֹא, זֶה מַמָּשׁ לֹא לָעִנְיָן לִשְׁאוֹל: אוּלַי אֶרְאֶה אֶת הַשֵּׁם כָּתוּב שָׁם אֵיפְשֶׁהוּ.״
מַטָּה, מַטָּה, מַטָּה. לֹא הָיָה דָּבָר אַחֵר שֶׁיָּכְלָה לַעֲשׂוֹת, וְלָכֵן עַד מְהֵרָה שָׁבָה אַלִיס וּפָתְחָה בְּדִבּוּרִים. ״דִּינָה תִּתְגַּעְגֵּעַ אֵלַי נוֹרָא הַלַּיְלָה, הָיִיתִי אוֹמֶרֶת!״ (דִּינָה הָיְתָה הַחֲתוּלָה.) ״אֲנִי מְקַוָה שֶׁיִּזְכְּרוּ לָתֵת לָהּ אֶת צְלוֹחִית הֶחָלָב שֶׁלָּהּ בִּשְׁעַת הַתֵּה. דִּינָה חֲמוּדָה שֶׁלִּי! הַלְוַאי שֶׁהָיִית פֹּה אִתִּי לְמַטָּה! אֵין עַכְבָּרִים בָּאֲוִיר, לְצַעֲרִי הָרַב, אֲבָל יֵשׁ סִכּוּי שֶׁתִּתְפְּסִי עֲטַלֵּף, וַעֲטַלֵּף דּוֹמֶה מְאֹד לְעַכְבָּר, כַּיָּדוּעַ לָךְ. אֲבָל חֲתוּלִים בִּכְלָל טוֹרְפִים עֲטַלֵּפִים, אֲנִי שׁוֹאֶלֶת אֶת עַצְמִי?״ וְכָאן אַלִיס הִתְחִילָה לִהְיוֹת דֵּי מְנֻמְנֶמֶת, וְהִיא הִמְשִׁיכָה לוֹמַר לְעַצְמָהּ, בְּמִין צוּרָה חֲלוֹמִית, ״חֲתוּלִים טוֹרְפִים עֲטַלֵּפִים? הֵם טוֹרְפִים עֲטַלֵּפִים?״ וְלִפְעָמִים, ״עֲטַלֵּפִים טוֹרְפִים חֲתוּלִים?״ כִּי, תָּבִינוּ, מֵאַחַר שֶׁלֹּא יָדְעָה לַעֲנוֹת עַל אַף אַחַת מֵהַשְּׁאֵלוֹת הַלָּלוּ, לֹא הָיָה חָשׁוּב בִּמְיֻחָד אֵיךְ נִסְּחָה אוֹתָן. הִיא הִרְגִּישָׁה שֶׁהִיא הוֹלֶכֶת וְנִרְדֶּמֶת, וּבְדִיּוּק הִתְחִילָה לַחְלוֹם שֶׁהִיא פּוֹסַעַת יָד בְּיָד עִם דִּינָה וְאוֹמֶרֶת לָהּ, בְּשִׂיא הָרְצִינוּת, ״כָּעֵת, דִּינָה, תַּגִּידִי לִי אֶת הָאֱמֶת: טָרַפְתְּ פַּעַם עֲטַלֵּף?״ כְּשֶׁלְּפֶתַע, בּוּמְס! בּוּמְס! צָנְחָה לָהּ עַל עֲרֵמַת מַקְלוֹת וְעָלִים יְבֵשִׁים, וּבְכָךְ תַּמָּה הַנְּפִילָה.
אַלִיס לֹא נִפְגְּעָה כְּהוּא זֶה, וְהִיא קָפְצָה עַל רַגְלֶיהָ בִּן רֶגַע: הִיא הִבִּיטָה מַעְלָה, אֲבָל מֵעַל רֹאשָׁהּ הָיָה רַק חֹשֶׁךְ גָּמוּר; לְפָנֶיהָ הִשְׂתָּרֵעַ עוֹד מִסְדְּרוֹן אָרֹךְ, וְהָאַרְנָב הַלָּבָן נִרְאָה שָׁם עֲדַיִן, נֶחְפָּז לַעֲבוֹר בּוֹ. אָסוּר הָיָה לְאַבֵּד אַף רֶגַע. כְּחֵץ מִקֶּשֶׁת טָסָה אַלִיס בְּעִקְּבוֹתָיו, וּבְדִיּוּק הִסְפִּיקָה לִשְׁמוֹעַ אוֹתוֹ אוֹמֵר, כְּשֶׁפָּנָה מֵעֵבֶר לְעִקּוּל, ״חֵי אָזְנַי וּשְׂפָמִי, כְּבָר כָּל־כָּךְ מְאֻחָר!״ הִיא הָיְתָה מַמָּשׁ מֵאֲחוֹרָיו כְּשֶׁפָּנְתָה מֵעֵבֶר לָעִקּוּל, אֲבָל הָאַרְנָב שׁוּב לֹא נִרְאָה בְּשׁוּם מָקוֹם: הִיא מָצְאָה עַצְמָהּ בְּאוּלָם אָרֹךְ וְנָמוּךְ, שֶׁהָיָה מוּאָר בְּשׁוּרָה שֶׁל מְנוֹרוֹת הַתְּלוּיוֹת מֵהַתִּקְרָה.
הָיוּ דְּלָתוֹת מִסָּבִיב לָאוּלָם כֻּלּוֹ, אַךְ כֻּלָּן הָיוּ נְעוּלוֹת; וּלְאַחַר שֶׁעָבְרָה אַלִיס לְכָל אָרְכּוֹ מִצִּדּוֹ הָאֶחָד וּבַחֲזָרָה מִצִּדּוֹ הָאַחֵר, בּוֹדֶקֶת כָּל דֶּלֶת וְדֶלֶת, הָלְכָה לָהּ בְּעֶצֶב בָּאֶמְצַע, תּוֹהָה אֵיךְ תַּצְלִיחַ לָצֵאת מִשָּׁם אֵי פַּעַם.
פִּתְאוֹם נִגְלָה לְעֵינֶיהָ שֻׁלְחָן קָטָן בַּעַל שָׁלוֹשׁ רַגְלַיִם, עָשׂוּי כֻּלּוֹ זְכוּכִית שְׁקוּפָה; לֹא הָיָה עָלָיו כְּלוּם פְּרָט לְמַפְתֵּחַ זָהָב זָעִיר, וְהַדָּבָר הָרִאשׁוֹן שֶׁעָלָה בְּדַעְתָּהּ שֶׁל אַלִיס הָיָה שֶׁהַמַּפְתֵּחַ שַׁיָּךְ אוּלַי לְאַחַת הַדְּלָתוֹת שֶׁבָּאוּלָם; אֲבָל, אֲבוֹי! אוֹ שֶׁהַמַּנְעוּלִים הָיוּ גְּדוֹלִים מִדַּי, אוֹ שֶׁהַמַּפְתֵּחַ הָיָה קָטָן מִדַּי, אֲבָל כָּךְ אוֹ כָּךְ הוּא לֹא הִצְלִיחַ לִפְתּוֹחַ אַף אַחַת מֵהֶן. בְּכָל מִקְרֶה, בַּנִּסָּיוֹן הַשֵּׁנִי, הִיא הִגִּיעָה לְוִילוֹן נָמוּךְ שֶׁלֹּא הִשְׁגִּיחָה בּוֹ קֹדֶם, וּמֵאֲחוֹרָיו הָיְתָה דֶּלֶת קְטַנָּה שֶׁגָּבְהָהּ כְּאַרְבָּעִים סֶנְטִימֶטֶר: הִיא נִסְּתָה לְהַכְנִיס אֶת מַפְתֵּחַ הַזָּהָב הַקָּטָן בַּמַּנְעוּל, וּלְאָשְׁרָהּ הַגָּדוֹל הוּא הִתְאִים!
אַלִיס פָּתְחָה אֶת הַדֶּלֶת וְגִלְּתָה שֶׁהִיא מוֹלִיכָה אֶל מִסְדְּרוֹן קָטָן, לֹא גָּדוֹל בְּהַרְבֵּה מִמְּאוּרַת עַכְבְּרוֹשׁ: הִיא כָּרְעָה בֶּרֶךְ וְהִבִּיטָה לְאֹרֶךְ הַמִּסְדְּרוֹן אֶל הַגַּן הַנֶּחְמָד בְּיוֹתֵר שֶׁרְאִיתֶם אֵי פַּעַם. כַּמָּה נִכְסְפָה לָצֵאת מֵהָאוּלָם הֶחָשׁוּךְ הַזֶּה, וּלְשׁוֹטֵט בֵּין עֲרוּגוֹת הַפְּרָחִים הַזּוֹהֲרִים וְהַמִּזְרָקוֹת הַצּוֹנְנוֹת הַלָּלוּ, אֲבָל הִיא לֹא הִצְלִיחָה לְהַכְנִיס אֲפִלּוּ אֶת רֹאשָׁהּ מִבַּעַד לְפֶתַח הַדֶּלֶת; ״וַאֲפִלּוּ אִם הָרֹאשׁ שֶׁלִּי הָיָה נִכְנָס,״ חָשְׁבָה אַלִיס הָאֻמְלָלָה, ״הוּא לֹא הָיָה מוֹעִיל לִי הַרְבֵּה בְּלִי הַכְּתֵפַיִם. אוּף, הַלְוַאי שֶׁיָּכֹלְתִּי לְהִתְקַצֵּר כְּמוֹ טֶלֶסְקוֹפּ! נִדְמֶה לִי שֶׁאֲנִי מְסֻגֶּלֶת לְזֶה, אִלּוּ רַק יָדַעְתִּי אֵיךְ לְהַתְחִיל.״ כִּי, תָּבִינוּ, כָּל־כָּךְ הַרְבֵּה דְּבָרִים יוֹצְאִים־מִגֶּדֶר־הָרָגִיל קָרוּ בַּזְּמַן הָאַחֲרוֹן, שֶׁאַלִיס הִתְחִילָה לַחְשׁוֹב שֶׁמְּעַט מְאֹד דְּבָרִים הֵם בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים בִּלְתִּי־אֶפְשָׁרִיִּים.
דּוֹמֶה הָיָה שֶׁאֵין טַעַם רַב לְחַכּוֹת לְיַד הַדֶּלֶת הַקְּטַנָּה, וְלָכֵן שָׁבָה וְהָלְכָה אֶל הַשֻּׁלְחָן, מִשְׁתַּעֲשַׁעַת בְּתִקְוָה שֶׁאוּלַי תִּמְצָא עָלָיו עוֹד מַפְתֵּחַ, אוֹ לְפָחוֹת חוֹבֶרֶת הוֹרָאוֹת לְהַאֲרָכַת אֲנָשִׁים וְקִצּוּרָם כְּמוֹ טֶלֶסְקוֹפּ: הַפַּעַם מָצְאָה עָלָיו בַּקְבּוּק קָטָן (״שֶׁאֵין סָפֵק שֶׁלֹּא הָיָה כָּאן קֹדֶם,״ אָמְרָה אַלִיס), וּסְבִיב צַוַּאר הַבַּקְבּוּקוֹן הָיְתָה תָּוִית נְיָר וְעָלֶיהָ הַמִּלִּים ״שְׁתִי אוֹתִי״, מֻדְפָּסוֹת לְתִפְאֶרֶת בְּאוֹתִיּוֹת שֶׁל קִדּוּשׁ לְבָנָה.
הָיָה זֶה טוֹב וְיָפֶה לוֹמַר ״שְׁתִי אוֹתִי״, אֲבָל אַלִיס הַקְּטַנָּה וְהַנְּבוֹנָה לֹא עָמְדָה לַעֲשׂוֹת דָּבָר כָּזֶה בְּחִפָּזוֹן. ״לֹא, קֹדֶם אֶבְדֹּק,״ אָמְרָה, ״וְאֶרְאֶה אִם כָּתוּב עָלָיו 'רַעַל' אוֹ לֹא״; כִּי הִיא קָרְאָה לֹא מְעַט סִפּוּרִים קְטַנִּים וַחֲבִיבִים עַל יְלָדִים שֶׁנִּכְווּ, נִטְרְפוּ בִּידֵי חַיּוֹת טֶרֶף וְעוֹד דְּבָרִים לֹא נְעִימִים, הַכֹּל מִפְּנֵי שֶׁלֹּא זָכְרוּ אֶת הַכְּלָלִים הַפְּשׁוּטִים שֶׁחַבְרֵיהֶם לִמְּדוּ אוֹתָם: כְּמוֹ לְמָשָׁל, שֶׁאִם אוֹחֲזִים בְּשִׁפּוּד אָדֹם־לוֹהֵט זְמַן רַב מִדַּי, מְקַבְּלִים כְּוִיָּה; וְשֶׁאִם הָאֶצְבַּע שֶׁלָּכֶם נִפְצַעַת מִסַּכִּין בַּחֲתָךְ עָמֹק מְאֹד, לָרֹב יֵרֵד מִמֶּנָּה דָּם; וְהִיא מֵעוֹלָם לֹא שָׁכְחָה שֶׁאִם שׁוֹתִים הַרְבֵּה מִתּוֹךְ בַּקְבּוּק עִם תָּוִית ״רַעַל״, כִּמְעַט בָּטוּחַ שֶׁזֶּה יִגְרֹם לִבְעָיוֹת, בְּמֻקְדָּם אוֹ בִּמְאֻחָר.
בְּכָל מִקְרֶה, עַל הַבַּקְבּוּק הַזֶּה לֹא נִכְתַּב ״רַעַל״, כָּךְ שֶׁאַלִיס הֵעֵזָּה לִטְעוֹם מִמֶּנּוּ, וּמֵאַחַר שֶׁהַטַּעַם עָרַב לְחִכָּהּ עַד מְאֹד (הָיְתָה זוֹ, בְּעֶצֶם, מִין תַּעֲרֹבֶת טְעָמִים שֶׁל פַּאי דֻּבְדְּבָנִים, פּוּדִינְג, אָנָנָס, תַּרְנְגוֹל־הֹדּוּ צָלוּי, סֻכָּרִיַּת טוֹפִי וְטוֹסְט חַם, מָרוּחַ בְּחֶמְאָה), רוֹקְנָה אוֹתוֹ חִישׁ קַל עַד תֹּם.
 
***
״אֵיזוֹ הַרְגָּשָׁה מְשֻׁנָּה!״ אָמְרָה אַלִיס; ״נִדְמֶה לִי שֶׁאֲנִי מִתְקַצֶּרֶת כְּמוֹ טֶלֶסְקוֹפּ.״
וְכָךְ אָמְנָם הָיָה: כָּעֵת הָיָה גָּבְהָהּ רַק עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה סֶנְטִימֶטֶר, וּפָנֶיהָ אוֹרוּ מִשֶּׁהֵבִינָה כִּי כָּעֵת הִגִּיעָה לַמִּדָּה הַנְּכוֹנָה כְּדֵי לַעֲבוֹר מִבַּעַד לַדֶּלֶת הַקְּטַנָּה אֶל תּוֹךְ הַגַּן הַנֶּחְמָד הַהוּא. אֲבָל קֹדֶם כֹּל חִכְּתָה כַּמָּה דַּקּוֹת, כְּדֵי לִרְאוֹת אִם הִיא עוֹמֶדֶת לְהוֹסִיף וּלְהִתְכַּוֵּץ: הִיא הִרְגִּישָׁה קְצָת מְתוּחָה בְּקֶשֶׁר לְזֶה; ״כִּי זֶה עָלוּל לְהִגָּמֵר, כַּיָּדוּעַ לָךְ,״ אָמְרָה אַלִיס לְעַצְמָהּ, ״בְּכָךְ שֶׁאֵעָלֵם לְגַמְרֵי, כְּמוֹ נֵר שֶׁדּוֹעֵךְ. מְעַנְיֵן אֵיזוֹ מִין צוּרָה תִּהְיֶה לִי אָז?״ וְהִיא נִסְּתָה לְדַמְיֵן אֵיךְ נִרְאֵית לֶהָבָה שֶׁל נֵר אַחֲרֵי שֶׁהַנֵּר כָּבֶה, כִּי לֹא הִצְלִיחָה לִזְכּוֹר שֶׁרָאֲתָה דָּבָר כָּזֶה אֵי פַּעַם.
כַּעֲבֹר זְמַן־מָה, מִשֶּׁנּוֹכְחָה לָדַעַת שֶׁשּׁוּם דָּבָר נוֹסָף לֹא קוֹרֶה, הֶחְלִיטָה לְהִכָּנֵס לַגַּן תֵּכֶף וּמִיָּד; אֲבָל, אֲבוֹי לְאַלִיס הָאֻמְלָלָה! כְּשֶׁהִגִּיעָה לַדֶּלֶת, גִּלְּתָה שֶׁשָּׁכְחָה אֶת מַפְתֵּחַ הַזָּהָב הַקָּטָן, וּבְשׁוּבָהּ אֶל הַשֻּׁלְחָן לָקַחַת אוֹתוֹ, גִּלְּתָה שֶׁלֹּא תּוּכַל לְהַגִּיעַ אֵלָיו בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן: הִיא יָכְלָה לִרְאוֹת אוֹתוֹ בְּלִי בְּעָיָה מִבַּעַד לַזְּכוּכִית, וְהִיא הִתְאַמְּצָה כְּמֵיטַב יְכָלְתָּהּ לְטַפֵּס עַל אַחַת מֵרַגְלֵי הַשֻּׁלְחָן, אֲבָל הַזְּכוּכִית הָיְתָה חֲלַקְלַקָּה מִדַּי; וּכְשֶׁכָּלוּ כּוֹחוֹתֶיהָ מֵרֹב נִסְיוֹנוֹת, הִתְיַשְּׁבָה הַקְּטַנָּה הָאֻמְלָלָה וּבָכְתָה בְּכִי מַר.
״דַּי, אֵין טַעַם לִבְכּוֹת כָּכָה!״ אָמְרָה אַלִיס לְעַצְמָהּ, בַּחֲרִיפוּת רַבָּה; ״אֲנִי מְיַעֶצֶת לָךְ לְהַפְסִיק תֵּכֶף וּמִיָּד!״ בְּדֶרֶךְ כְּלָל נָהֲגָה לָתֵת לְעַצְמָהּ עֵצוֹת טוֹבוֹת מְאֹד (אַף כִּי לְעִתִּים רְחוֹקוֹת מְאֹד פָּעֲלָה לְפִיהֶן), וּלְעִתִּים נָזְפָה בְּעַצְמָהּ בְּחֻמְרָה כָּזֹאת עַד שֶׁדְּמָעוֹת עָלוּ בְּעֵינֶיהָ; וּפַעַם נִזְכְּרָה אֵיךְ נִסְּתָה לִסְטוֹר עַל לֶחְיָהּ שֶׁלָּהּ לְאַחַר שֶׁרִמְּתָה בְּמִשְׂחַק קְרוֹקֶט1 כְּשֶׁשִּׂחֲקָה נֶגֶד עַצְמָהּ, כִּי הַיַּלְדָּה הַמְּשֻׁנָּה הַזֹּאת אָהֲבָה מְאֹד לְהַעֲמִיד פָּנִים שֶׁהִיא בְּעֶצֶם שְׁנֵי אֲנָשִׁים שׁוֹנִים. ״אֲבָל כָּעֵת זֶה לֹא יוֹעִיל,״ חָשְׁבָה אַלִיס הָאֻמְלָלָה, ״לְהַעֲמִיד פָּנִים שֶׁאֲנִי שְׁנֵי אֲנָשִׁים שׁוֹנִים! הֲרֵי בְּקֹשִי נִשְׁאַר מִמֶּנִּי מַסְפִּיק בִּשְׁבִיל בֶּן־אָדָם הָגוּן אֶחָד!״
 
1 קְרוֹקֶט: מִשְׂחָק אַנְגְּלִי, שֶׁבּוֹ נִדְרָשׁ כָּל מִשְׁתַּתֵּף לַחְבּוֹט בְּכַדּוּרֵי עֵץ כְּדֵי לְהַעֲבִירָם דֶּרֶךְ שִׁשָּׁה חִשּׁוּקֵי שְׁעָרִים קְטַנִּים הַקְּבוּעִים בַּדֶּשֶׁא.
 
עַד מְהֵרָה נָפַל מַבָּטָהּ עַל קֻפְסַת זְכוּכִית קְטַנָּה שֶׁהָיְתָה מֻנַּחַת מִתַּחַת לַשֻּׁלְחָן: הִיא פָּתְחָה אוֹתָהּ, וּמָצְאָה בְּתוֹכָהּ עוּגָה קְטַנָּה מְאֹד וְעָלֶיהָ הַמִּלִּים ״אִכְלִי אוֹתִי״, כְּתוּבוֹת לְתִפְאֶרֶת בְּעֶזְרַת דֻּמְדְּמָנִיּוֹת. ״טוֹב, אֲנִי אֹכַל אוֹתָהּ,״ אָמְרָה אַלִיס, ״וְאִם זֶה יִגְרֹם לִי לִגְדּוֹל, אוּכַל לְהַגִּיעַ לַמַּפְתֵּחַ; וְאִם זֶה יִגְרֹם לִי לִקְטוֹן, אוּכַל לִזְחוֹל מִתַּחַת לַדֶּלֶת; כָּךְ שֶׁבְּכָל מִקְרֶה אֶכָּנֵס לְתוֹךְ הַגַּן, וְלֹא אִכְפַּת לִי אֵיזֶה מֵהַמִּקְרִים יִקְרֶה!״
הִיא אָכְלָה מְעַט, וְאָמְרָה לְעַצְמָהּ בִּדְאָגָה, ״לְאֵיזֶה כִּוּוּן? לְאֵיזֶה כִּוּוּן?״ כְּשֶׁיָּדָהּ מֻנַּחַת עַל קְצֵה רֹאשָׁהּ כְּדֵי לְהַרְגִּישׁ לְאֵיזֶה כִּוּוּן הוּא צוֹמֵחַ, וְהָיְתָה דֵּי מֻפְתַּעַת לְגַלּוֹת שֶׁמִּדָּתָהּ נוֹתְרָה לְלֹא שִׁנּוּי: אֵין לְהַכְחִישׁ, זֶה מָה שֶׁקּוֹרֶה בְּדֶרֶךְ כְּלָל כְּשֶׁאוֹכְלִים עוּגָה, אֲבָל אַלִיס הִתְרַגְּלָה כָּל־כָּךְ לֹא לְצַפּוֹת אֶלָּא לִדְבָרִים יוֹצְאִים־מִגֶּדֶר־הָרָגִיל שֶׁיִּקְרוּ לָהּ, שֶׁנִּרְאָה לָהּ דֵּי מְשַׁעֲמֵם וְטִפְּשִׁי שֶׁהַחַיִּים יִמָּשְׁכוּ בַּצּוּרָה הַמְּקֻבֶּלֶת.
לְפִיכָךְ נִגְּשָׁה לַמְּלָאכָה, וְעַד מְהֵרָה זָלְלָה אֶת הָעוּגָה עַד תֹּם.

לואיס קרול

צ'ארלס לוטווידג' דודג'סון (באנגלית: Charles Lutwidge Dodgson;‏ 27 בינואר 1832 - 14 בינואר 1898), המוכר בשם העט לואיס קרול (Lewis Carroll), היה סופר, מתמטיקאי, לוגיקן, צלם, ממציא ופילוסוף בריטי.

יצירותיו הידועות ביותר הן הספרים "הרפתקאות אליס בארץ הפלאות" (Alice's Adventures in Wonderland) והמשכו "מבעד למראה ומה אליס מצאה שם" (Through the Looking-glass, and What Alice Found There), וכן פואמת האיגיון "ציד הסנרק" (The Hunting of the Snark). כמו כן כתב מספר ספרים בנושאי מתמטיקה, חידות מתמטיות ולוגיות, ועוד ספר ילדים בשני חלקים, "סילבי וברונו".
מיומנותו של לואיס קרול במשחקי-מילים, היגיון אבסורדי, לוגיקה, איגיון ופנטסיה ריתקה אליו קוראים צעירים ומבוגרים כאחד, מימיו ועד היום. השפעתו ניכרת לא רק בספרות הילדים, אלא אף על סופרים כג'יימס ג'ויס והספרות במאה העשרים בכלל.
הרפתקאותיה של אליס בארץ הפלאות לואיס קרול
פֶּרֶק 1 
הַנְּפִילָה לְתוֹךְ מְאוּרַת הָאַרְנָב
 
אַלִיס הִתְחִילָה לְהִשְׁתַּעֲמֵם מְאֹד מֵהַיְּשִׁיבָה עִם אֲחוֹתָהּ עַל שְׂפַת הַנָּהָר, וּמִכָּךְ שֶׁלֹּא הָיָה לָהּ מָה לַעֲשׂוֹת: פַּעַם אוֹ פַּעֲמַיִם הֵצִיצָה לְתוֹךְ הַסֵּפֶר שֶׁאֲחוֹתָהּ קָרְאָה, אֲבָל לֹא הָיוּ בּוֹ תְּמוּנוֹת אוֹ שִׂיחוֹת, ״וּמָה הַטַּעַם בְּסֵפֶר,״ חָשְׁבָה אַלִיס, ״אִם אֵין בּוֹ תְּמוּנוֹת אוֹ שִׂיחוֹת?״
הִיא הִרְהֲרָה בֵּינָהּ לְבֵין עַצְמָהּ (כְּכָל שֶׁהִצְלִיחָה לְהַרְהֵר, כִּי חֹם הַיּוֹם גָּרַם לָהּ לְהַרְגִּישׁ מְנֻמְנֶמֶת וְטִפְּשָׁה) אִם הָעֹנֶג שֶׁבִּיצִירַת שַׁרְשֶׁרֶת מַרְגָּנִיּוֹת שָׁוֶה אֶת הַמַּאֲמָץ הַנִּדְרָשׁ כְּדֵי לָקוּם וְלִקְטֹף אֶת פִּרְחֵי הַמַּרְגָּנִית, כְּשֶׁלְּפֶתַע חָלַף בִּמְרוּצָה, קָרוֹב מְאֹד אֵלֶיהָ, אַרְנָב לָבָן בַּעַל עֵינַיִם וְרֻדּוֹת.
לֹא הָיָה בְּזֶה שׁוּם דָּבָר רָאוּי לְצִיּוּן בִּמְיֻחָד; וְאַלִיס גַּם לֹא חָשְׁבָה שֶׁזֶּה כָּל־כָּךְ יוֹצֵא דֹּפֶן בִּמְיֻחָד כְּשֶׁשָּׁמְעָה אֶת הָאַרְנָב אוֹמֵר לְעַצְמוֹ, ״אוֹי לִי! אוֹי לִי! אֲנִי עוֹמֵד לְאַחֵר!״ (כְּשֶׁהִרְהֲרָה בְּזֶה שׁוּב לְאַחַר מִכֵּן, עָלָה בְּדַעְתָּהּ שֶׁהָיָה עָלֶיהָ לְהִתְפַּלֵּא עַל כָּךְ, אַךְ בְּאוֹתָהּ עֵת כָּל זֶה נִרְאָה טִבְעִי לְגַמְרֵי); אֲבָל כְּשֶׁהָאַרְנָב מַמָּשׁ הוֹצִיא שְׁעוֹן־כִּיס מִכִּיס הָאֲפֻדָּה שֶׁלּוֹ, וְהִתְבּוֹנֵן בּוֹ, וְאָז נֶחְפַּז לְדַרְכּוֹ, זִנְּקָה אַלִיס מִמְּקוֹמָהּ, כִּי הִבְזִיק בְּמֹחָהּ שֶׁעַד לְאוֹתוֹ רֶגַע, מֵעוֹלָם לֹא רָאֲתָה אַרְנָב שֶׁיֵּשׁ לוֹ כִּיס בָּאֲפֻדָּה, וְגַם לֹא שָׁעוֹן שֶׁאֶפְשָׁר לְהוֹצִיא מִכִּיס כָּזֶה; וּבוֹעֶרֶת מֵרֹב סַקְרָנוּת, חָצְתָה בְּרִיצָה אֶת הַשָּׂדֶה בְּעִקְּבוֹתָיו, וּלְמַזָּלָהּ הִסְפִּיקָה בְּדִיּוּק לִרְאוֹת אוֹתוֹ קוֹפֵץ לְתוֹךְ מְאוּרַת אַרְנָב גְּדוֹלָה מִתַּחַת לְגֶדֶר הַשִּׂיחִים.
בִּן רֶגַע קָפְצָה גַּם אַלִיס פְּנִימָה אַחֲרָיו, בְּלִי לַחְשׁוֹב לְרֶגַע אֵיךְ הִיא אֲמוּרָה בִּכְלָל לָשׁוּב וְלָצֵאת מִשָּׁם הַחוּצָה.
מְאוּרַת הָאַרְנָב נִמְשְׁכָה הַיְשֵׁר לְפָנִים כְּמוֹ מִנְהָרָה לְמֶשֶׁךְ מֶרְחַק־מָה, וְאָז צָנְחָה פִּתְאוֹם מַטָּה, כָּל־כָּךְ פִּתְאוֹם שֶׁלְּאַלִיס לֹא הָיָה אֲפִלּוּ רֶגַע לְהַרְהֵר בְּאֶפְשָׁרוּת לְהֵעָצֵר, בְּטֶרֶם מָצְאָה עַצְמָהּ נוֹפֶלֶת בְּמוֹרָדוֹ שֶׁל בּוֹר עָמֹק מְאֹד.
 
אוֹ שֶׁהַבּוֹר הָיָה עָמֹק מְאֹד, אוֹ שֶׁהִיא נָפְלָה לְאַט מְאֹד, כִּי הָיָה לָהּ זְמַן בְּשֶׁפַע בְּעוֹדָהּ נוֹפֶלֶת לְהִתְבּוֹנֵן סָבִיב וְלִתְהוֹת מָה עוֹמֵד לִקְרוֹת עוֹד מְעַט. תְּחִלָּה נִסְּתָה לְהַשְׁפִּיל מַבָּט וּלְהָבִין מָה מְצַפֶּה לָהּ לְמַטָּה, אֲבָל הָיָה חָשׁוּךְ שָׁם מִכְּדֵי לִרְאוֹת מַשֶּׁהוּ. אַחַר הִבִּיטָה בְּקִירוֹת הַבּוֹר, וְהִבְחִינָה שֶׁהֵם מְלֵאִים בַּאֲרוֹנוֹת כֵּלִים וּבְמַדְּפֵי סְפָרִים; פֹּה וָשָׁם רָאֲתָה מַפּוֹת וּתְמוּנוֹת תְּלוּיוֹת עַל וָוִים. הִיא נָטְלָה צִנְצֶנֶת מֵאַחַד הַמַּדָּפִים שֶׁחָלְפָה עַל פְּנֵיהֶם; עַל הַתָּוִית שֶׁלָּהּ נִכְתַּב ״רִבַּת תַּפּוּזִים״, אֲבָל לְאַכְזָבָתָהּ הַמָּרָה הִיא הָיְתָה רֵיקָה. אַלִיס לֹא רָצְתָה לִשְׁמוֹט אֶת הַצִּנְצֶנֶת מֵחֲשָׁשׁ פֶּן תַּהֲרֹג מִישֶׁהוּ, וְהִצְלִיחָה לְהַנִּיחַ אוֹתָהּ בְּאַחַד הָאֲרוֹנוֹת שֶׁחָלְפָה לְיָדָם בְּעוֹדָהּ נוֹפֶלֶת.
״נוּ בֶּאֱמֶת!״ אָמְרָה אַלִיס בְּלִבָּהּ, ״אַחֲרֵי נְפִילָה כָּזֹאת, כְּבָר לֹא יִהְיֶה אִכְפַּת לִי לְהִתְגַּלְגֵּל בְּמוֹרַד הַמַּדְרֵגוֹת! בַּבַּיִת יַחְשְׁבוּ שֶׁאֲנִי כָּל־כָּךְ אַמִּיצָה! מָה, אֲנִי לֹא אֶתְלוֹנֵן בִּכְלָל, אֲפִלּוּ אִם אֶפֹּל מֵהַגַּג שֶׁל הַבַּיִת!״ (מָה שֶׁהָיָה כַּנִּרְאֶה אֱמֶת לַאֲמִתָּהּ.)
מַטָּה, מַטָּה, מַטָּה. הַאִם הַנְּפִילָה הַזֹּאת לְעוֹלָם לֹא תַּגִּיעַ אֶל סוֹפָהּ? ״מְעַנְיֵן כַּמָּה קִילוֹמֶטְרִים נָפַלְתִּי עַד עַכְשָׁו?״ אָמְרָה בְּקוֹל רָם. ״אֲנִי מִתְקָרֶבֶת כַּנִּרְאֶה לְאַנְשֶׁהוּ בִּסְבִיבוֹת מֶרְכַּז כַּדּוּר הָאָרֶץ. הָבָה נִרְאֶה: זֶה בְּעֵרֶךְ בְּעֹמֶק שֵׁשֶׁת אֲלָפִים קִילוֹמֶטֶר, נִדְמֶה לִי—״ (כִּי, תָּבִינוּ, אַלִיס לָמְדָה הֲמוֹן דְּבָרִים מִסּוּג זֶה בַּשִּׁעוּרִים בְּבֵית־הַסֵּפֶר, וְאַף שֶׁלֹּא הָיְתָה זוֹ הִזְדַּמְּנוּת טוֹבָה בִּמְיֻחָד לְהִתְפָּאֵר בִּידִיעוֹתֶיהָ, שֶׁהֲרֵי לֹא הָיָה שָׁם אִישׁ שֶׁיַּקְשִׁיב לָהּ, עֲדַיִן הָיָה זֶה תִּרְגּוּל טוֹב לַחְזוֹר עַל הַדְּבָרִים בְּקוֹל) ״-כֵּן, זֶה בְּעֵרֶךְ הַמֶּרְחָק הַנָּכוֹן – אֲבָל אִם כָּךְ, הָיִיתִי רוֹצָה לָדַעַת לְאֵיזֶה קַו רֹחַב אוֹ קַו אֹרֶךְ הִגַּעְתִּי?״ (לְאַלִיס לֹא הָיָה מֻשָּׂג מַהוּ קַו רֹחַב, וְגַם לֹא מַהוּ קַו אֹרֶךְ, אֲבָל לְדַעְתָּהּ נִשְׁמְעוּ הַמִּלִּים הַלָּלוּ מַרְשִׁימוֹת לְהַפְלִיא.)
עַד מְהֵרָה שׁוּב הִתְחִילָה. ״מְעַנְיֵן אִם אֲנִי אֶפֹּל יָשָׁר דֶּרֶךְ כַּדּוּר הָאָרֶץ הַחוּצָה! כַּמָּה מַצְחִיק יִהְיֶה לָצֵאת אֶל בֵּין הָאֲנָשִׁים שֶׁהוֹלְכִים הָפוּךְ, עִם הָרֹאשׁ לְמַטָּה! הָאַנְטִיפָּתִים, נִדְמֶה לִי—״ (הִיא הָיְתָה דֵּי מְרֻצָּה מִכָּךְ שֶׁלֹּא הָיָה שָׁם מִי שֶׁיַּקְשִׁיב לָהּ הַפַּעַם, כִּי זוֹ מַמָּשׁ לֹא נִשְׁמְעָה כְּמוֹ הַמִּלָּה הַנְּכוֹנָה) ״-אֲבָל אֲנִי אֶצְטָרֵךְ לִשְׁאוֹל אוֹתָם אֵיךְ קוֹרְאִים לָאָרֶץ שֶׁלָּהֶם, כַּמּוּבָן. סְלִיחָה, גְּבִרְתִּי, הַאִם פֹּה זֶה נְיוּ־זִילַנְד אוֹ אוֹסְטְרַלְיָה?״ (וְהִיא נִסְּתָה לָקוֹד בְּנִימוּס תּוֹךְ כְּדֵי דִּבּוּר – תָּאֲרוּ לְעַצְמְכֶם שֶׁהֱיִיתֶם קַדִּים בְּנִימוּס בִּזְמַן שֶׁאַתֶּם נוֹפְלִים מַטָּה־מַטָּה! נִרְאֶה לָכֶם שֶׁהֱיִיתֶם מַצְלִיחִים בְּזֶה?) ״וְאָז הִיא תַּחְשֹׁב אוֹתִי לְיַלְדָּה קְטַנָּה וּבוּרָה בִּגְלַל הַשְּׁאֵלָה הַזֹּאת! לֹא, זֶה מַמָּשׁ לֹא לָעִנְיָן לִשְׁאוֹל: אוּלַי אֶרְאֶה אֶת הַשֵּׁם כָּתוּב שָׁם אֵיפְשֶׁהוּ.״
מַטָּה, מַטָּה, מַטָּה. לֹא הָיָה דָּבָר אַחֵר שֶׁיָּכְלָה לַעֲשׂוֹת, וְלָכֵן עַד מְהֵרָה שָׁבָה אַלִיס וּפָתְחָה בְּדִבּוּרִים. ״דִּינָה תִּתְגַּעְגֵּעַ אֵלַי נוֹרָא הַלַּיְלָה, הָיִיתִי אוֹמֶרֶת!״ (דִּינָה הָיְתָה הַחֲתוּלָה.) ״אֲנִי מְקַוָה שֶׁיִּזְכְּרוּ לָתֵת לָהּ אֶת צְלוֹחִית הֶחָלָב שֶׁלָּהּ בִּשְׁעַת הַתֵּה. דִּינָה חֲמוּדָה שֶׁלִּי! הַלְוַאי שֶׁהָיִית פֹּה אִתִּי לְמַטָּה! אֵין עַכְבָּרִים בָּאֲוִיר, לְצַעֲרִי הָרַב, אֲבָל יֵשׁ סִכּוּי שֶׁתִּתְפְּסִי עֲטַלֵּף, וַעֲטַלֵּף דּוֹמֶה מְאֹד לְעַכְבָּר, כַּיָּדוּעַ לָךְ. אֲבָל חֲתוּלִים בִּכְלָל טוֹרְפִים עֲטַלֵּפִים, אֲנִי שׁוֹאֶלֶת אֶת עַצְמִי?״ וְכָאן אַלִיס הִתְחִילָה לִהְיוֹת דֵּי מְנֻמְנֶמֶת, וְהִיא הִמְשִׁיכָה לוֹמַר לְעַצְמָהּ, בְּמִין צוּרָה חֲלוֹמִית, ״חֲתוּלִים טוֹרְפִים עֲטַלֵּפִים? הֵם טוֹרְפִים עֲטַלֵּפִים?״ וְלִפְעָמִים, ״עֲטַלֵּפִים טוֹרְפִים חֲתוּלִים?״ כִּי, תָּבִינוּ, מֵאַחַר שֶׁלֹּא יָדְעָה לַעֲנוֹת עַל אַף אַחַת מֵהַשְּׁאֵלוֹת הַלָּלוּ, לֹא הָיָה חָשׁוּב בִּמְיֻחָד אֵיךְ נִסְּחָה אוֹתָן. הִיא הִרְגִּישָׁה שֶׁהִיא הוֹלֶכֶת וְנִרְדֶּמֶת, וּבְדִיּוּק הִתְחִילָה לַחְלוֹם שֶׁהִיא פּוֹסַעַת יָד בְּיָד עִם דִּינָה וְאוֹמֶרֶת לָהּ, בְּשִׂיא הָרְצִינוּת, ״כָּעֵת, דִּינָה, תַּגִּידִי לִי אֶת הָאֱמֶת: טָרַפְתְּ פַּעַם עֲטַלֵּף?״ כְּשֶׁלְּפֶתַע, בּוּמְס! בּוּמְס! צָנְחָה לָהּ עַל עֲרֵמַת מַקְלוֹת וְעָלִים יְבֵשִׁים, וּבְכָךְ תַּמָּה הַנְּפִילָה.
אַלִיס לֹא נִפְגְּעָה כְּהוּא זֶה, וְהִיא קָפְצָה עַל רַגְלֶיהָ בִּן רֶגַע: הִיא הִבִּיטָה מַעְלָה, אֲבָל מֵעַל רֹאשָׁהּ הָיָה רַק חֹשֶׁךְ גָּמוּר; לְפָנֶיהָ הִשְׂתָּרֵעַ עוֹד מִסְדְּרוֹן אָרֹךְ, וְהָאַרְנָב הַלָּבָן נִרְאָה שָׁם עֲדַיִן, נֶחְפָּז לַעֲבוֹר בּוֹ. אָסוּר הָיָה לְאַבֵּד אַף רֶגַע. כְּחֵץ מִקֶּשֶׁת טָסָה אַלִיס בְּעִקְּבוֹתָיו, וּבְדִיּוּק הִסְפִּיקָה לִשְׁמוֹעַ אוֹתוֹ אוֹמֵר, כְּשֶׁפָּנָה מֵעֵבֶר לְעִקּוּל, ״חֵי אָזְנַי וּשְׂפָמִי, כְּבָר כָּל־כָּךְ מְאֻחָר!״ הִיא הָיְתָה מַמָּשׁ מֵאֲחוֹרָיו כְּשֶׁפָּנְתָה מֵעֵבֶר לָעִקּוּל, אֲבָל הָאַרְנָב שׁוּב לֹא נִרְאָה בְּשׁוּם מָקוֹם: הִיא מָצְאָה עַצְמָהּ בְּאוּלָם אָרֹךְ וְנָמוּךְ, שֶׁהָיָה מוּאָר בְּשׁוּרָה שֶׁל מְנוֹרוֹת הַתְּלוּיוֹת מֵהַתִּקְרָה.
הָיוּ דְּלָתוֹת מִסָּבִיב לָאוּלָם כֻּלּוֹ, אַךְ כֻּלָּן הָיוּ נְעוּלוֹת; וּלְאַחַר שֶׁעָבְרָה אַלִיס לְכָל אָרְכּוֹ מִצִּדּוֹ הָאֶחָד וּבַחֲזָרָה מִצִּדּוֹ הָאַחֵר, בּוֹדֶקֶת כָּל דֶּלֶת וְדֶלֶת, הָלְכָה לָהּ בְּעֶצֶב בָּאֶמְצַע, תּוֹהָה אֵיךְ תַּצְלִיחַ לָצֵאת מִשָּׁם אֵי פַּעַם.
פִּתְאוֹם נִגְלָה לְעֵינֶיהָ שֻׁלְחָן קָטָן בַּעַל שָׁלוֹשׁ רַגְלַיִם, עָשׂוּי כֻּלּוֹ זְכוּכִית שְׁקוּפָה; לֹא הָיָה עָלָיו כְּלוּם פְּרָט לְמַפְתֵּחַ זָהָב זָעִיר, וְהַדָּבָר הָרִאשׁוֹן שֶׁעָלָה בְּדַעְתָּהּ שֶׁל אַלִיס הָיָה שֶׁהַמַּפְתֵּחַ שַׁיָּךְ אוּלַי לְאַחַת הַדְּלָתוֹת שֶׁבָּאוּלָם; אֲבָל, אֲבוֹי! אוֹ שֶׁהַמַּנְעוּלִים הָיוּ גְּדוֹלִים מִדַּי, אוֹ שֶׁהַמַּפְתֵּחַ הָיָה קָטָן מִדַּי, אֲבָל כָּךְ אוֹ כָּךְ הוּא לֹא הִצְלִיחַ לִפְתּוֹחַ אַף אַחַת מֵהֶן. בְּכָל מִקְרֶה, בַּנִּסָּיוֹן הַשֵּׁנִי, הִיא הִגִּיעָה לְוִילוֹן נָמוּךְ שֶׁלֹּא הִשְׁגִּיחָה בּוֹ קֹדֶם, וּמֵאֲחוֹרָיו הָיְתָה דֶּלֶת קְטַנָּה שֶׁגָּבְהָהּ כְּאַרְבָּעִים סֶנְטִימֶטֶר: הִיא נִסְּתָה לְהַכְנִיס אֶת מַפְתֵּחַ הַזָּהָב הַקָּטָן בַּמַּנְעוּל, וּלְאָשְׁרָהּ הַגָּדוֹל הוּא הִתְאִים!
אַלִיס פָּתְחָה אֶת הַדֶּלֶת וְגִלְּתָה שֶׁהִיא מוֹלִיכָה אֶל מִסְדְּרוֹן קָטָן, לֹא גָּדוֹל בְּהַרְבֵּה מִמְּאוּרַת עַכְבְּרוֹשׁ: הִיא כָּרְעָה בֶּרֶךְ וְהִבִּיטָה לְאֹרֶךְ הַמִּסְדְּרוֹן אֶל הַגַּן הַנֶּחְמָד בְּיוֹתֵר שֶׁרְאִיתֶם אֵי פַּעַם. כַּמָּה נִכְסְפָה לָצֵאת מֵהָאוּלָם הֶחָשׁוּךְ הַזֶּה, וּלְשׁוֹטֵט בֵּין עֲרוּגוֹת הַפְּרָחִים הַזּוֹהֲרִים וְהַמִּזְרָקוֹת הַצּוֹנְנוֹת הַלָּלוּ, אֲבָל הִיא לֹא הִצְלִיחָה לְהַכְנִיס אֲפִלּוּ אֶת רֹאשָׁהּ מִבַּעַד לְפֶתַח הַדֶּלֶת; ״וַאֲפִלּוּ אִם הָרֹאשׁ שֶׁלִּי הָיָה נִכְנָס,״ חָשְׁבָה אַלִיס הָאֻמְלָלָה, ״הוּא לֹא הָיָה מוֹעִיל לִי הַרְבֵּה בְּלִי הַכְּתֵפַיִם. אוּף, הַלְוַאי שֶׁיָּכֹלְתִּי לְהִתְקַצֵּר כְּמוֹ טֶלֶסְקוֹפּ! נִדְמֶה לִי שֶׁאֲנִי מְסֻגֶּלֶת לְזֶה, אִלּוּ רַק יָדַעְתִּי אֵיךְ לְהַתְחִיל.״ כִּי, תָּבִינוּ, כָּל־כָּךְ הַרְבֵּה דְּבָרִים יוֹצְאִים־מִגֶּדֶר־הָרָגִיל קָרוּ בַּזְּמַן הָאַחֲרוֹן, שֶׁאַלִיס הִתְחִילָה לַחְשׁוֹב שֶׁמְּעַט מְאֹד דְּבָרִים הֵם בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים בִּלְתִּי־אֶפְשָׁרִיִּים.
דּוֹמֶה הָיָה שֶׁאֵין טַעַם רַב לְחַכּוֹת לְיַד הַדֶּלֶת הַקְּטַנָּה, וְלָכֵן שָׁבָה וְהָלְכָה אֶל הַשֻּׁלְחָן, מִשְׁתַּעֲשַׁעַת בְּתִקְוָה שֶׁאוּלַי תִּמְצָא עָלָיו עוֹד מַפְתֵּחַ, אוֹ לְפָחוֹת חוֹבֶרֶת הוֹרָאוֹת לְהַאֲרָכַת אֲנָשִׁים וְקִצּוּרָם כְּמוֹ טֶלֶסְקוֹפּ: הַפַּעַם מָצְאָה עָלָיו בַּקְבּוּק קָטָן (״שֶׁאֵין סָפֵק שֶׁלֹּא הָיָה כָּאן קֹדֶם,״ אָמְרָה אַלִיס), וּסְבִיב צַוַּאר הַבַּקְבּוּקוֹן הָיְתָה תָּוִית נְיָר וְעָלֶיהָ הַמִּלִּים ״שְׁתִי אוֹתִי״, מֻדְפָּסוֹת לְתִפְאֶרֶת בְּאוֹתִיּוֹת שֶׁל קִדּוּשׁ לְבָנָה.
הָיָה זֶה טוֹב וְיָפֶה לוֹמַר ״שְׁתִי אוֹתִי״, אֲבָל אַלִיס הַקְּטַנָּה וְהַנְּבוֹנָה לֹא עָמְדָה לַעֲשׂוֹת דָּבָר כָּזֶה בְּחִפָּזוֹן. ״לֹא, קֹדֶם אֶבְדֹּק,״ אָמְרָה, ״וְאֶרְאֶה אִם כָּתוּב עָלָיו 'רַעַל' אוֹ לֹא״; כִּי הִיא קָרְאָה לֹא מְעַט סִפּוּרִים קְטַנִּים וַחֲבִיבִים עַל יְלָדִים שֶׁנִּכְווּ, נִטְרְפוּ בִּידֵי חַיּוֹת טֶרֶף וְעוֹד דְּבָרִים לֹא נְעִימִים, הַכֹּל מִפְּנֵי שֶׁלֹּא זָכְרוּ אֶת הַכְּלָלִים הַפְּשׁוּטִים שֶׁחַבְרֵיהֶם לִמְּדוּ אוֹתָם: כְּמוֹ לְמָשָׁל, שֶׁאִם אוֹחֲזִים בְּשִׁפּוּד אָדֹם־לוֹהֵט זְמַן רַב מִדַּי, מְקַבְּלִים כְּוִיָּה; וְשֶׁאִם הָאֶצְבַּע שֶׁלָּכֶם נִפְצַעַת מִסַּכִּין בַּחֲתָךְ עָמֹק מְאֹד, לָרֹב יֵרֵד מִמֶּנָּה דָּם; וְהִיא מֵעוֹלָם לֹא שָׁכְחָה שֶׁאִם שׁוֹתִים הַרְבֵּה מִתּוֹךְ בַּקְבּוּק עִם תָּוִית ״רַעַל״, כִּמְעַט בָּטוּחַ שֶׁזֶּה יִגְרֹם לִבְעָיוֹת, בְּמֻקְדָּם אוֹ בִּמְאֻחָר.
בְּכָל מִקְרֶה, עַל הַבַּקְבּוּק הַזֶּה לֹא נִכְתַּב ״רַעַל״, כָּךְ שֶׁאַלִיס הֵעֵזָּה לִטְעוֹם מִמֶּנּוּ, וּמֵאַחַר שֶׁהַטַּעַם עָרַב לְחִכָּהּ עַד מְאֹד (הָיְתָה זוֹ, בְּעֶצֶם, מִין תַּעֲרֹבֶת טְעָמִים שֶׁל פַּאי דֻּבְדְּבָנִים, פּוּדִינְג, אָנָנָס, תַּרְנְגוֹל־הֹדּוּ צָלוּי, סֻכָּרִיַּת טוֹפִי וְטוֹסְט חַם, מָרוּחַ בְּחֶמְאָה), רוֹקְנָה אוֹתוֹ חִישׁ קַל עַד תֹּם.
 
***
״אֵיזוֹ הַרְגָּשָׁה מְשֻׁנָּה!״ אָמְרָה אַלִיס; ״נִדְמֶה לִי שֶׁאֲנִי מִתְקַצֶּרֶת כְּמוֹ טֶלֶסְקוֹפּ.״
וְכָךְ אָמְנָם הָיָה: כָּעֵת הָיָה גָּבְהָהּ רַק עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה סֶנְטִימֶטֶר, וּפָנֶיהָ אוֹרוּ מִשֶּׁהֵבִינָה כִּי כָּעֵת הִגִּיעָה לַמִּדָּה הַנְּכוֹנָה כְּדֵי לַעֲבוֹר מִבַּעַד לַדֶּלֶת הַקְּטַנָּה אֶל תּוֹךְ הַגַּן הַנֶּחְמָד הַהוּא. אֲבָל קֹדֶם כֹּל חִכְּתָה כַּמָּה דַּקּוֹת, כְּדֵי לִרְאוֹת אִם הִיא עוֹמֶדֶת לְהוֹסִיף וּלְהִתְכַּוֵּץ: הִיא הִרְגִּישָׁה קְצָת מְתוּחָה בְּקֶשֶׁר לְזֶה; ״כִּי זֶה עָלוּל לְהִגָּמֵר, כַּיָּדוּעַ לָךְ,״ אָמְרָה אַלִיס לְעַצְמָהּ, ״בְּכָךְ שֶׁאֵעָלֵם לְגַמְרֵי, כְּמוֹ נֵר שֶׁדּוֹעֵךְ. מְעַנְיֵן אֵיזוֹ מִין צוּרָה תִּהְיֶה לִי אָז?״ וְהִיא נִסְּתָה לְדַמְיֵן אֵיךְ נִרְאֵית לֶהָבָה שֶׁל נֵר אַחֲרֵי שֶׁהַנֵּר כָּבֶה, כִּי לֹא הִצְלִיחָה לִזְכּוֹר שֶׁרָאֲתָה דָּבָר כָּזֶה אֵי פַּעַם.
כַּעֲבֹר זְמַן־מָה, מִשֶּׁנּוֹכְחָה לָדַעַת שֶׁשּׁוּם דָּבָר נוֹסָף לֹא קוֹרֶה, הֶחְלִיטָה לְהִכָּנֵס לַגַּן תֵּכֶף וּמִיָּד; אֲבָל, אֲבוֹי לְאַלִיס הָאֻמְלָלָה! כְּשֶׁהִגִּיעָה לַדֶּלֶת, גִּלְּתָה שֶׁשָּׁכְחָה אֶת מַפְתֵּחַ הַזָּהָב הַקָּטָן, וּבְשׁוּבָהּ אֶל הַשֻּׁלְחָן לָקַחַת אוֹתוֹ, גִּלְּתָה שֶׁלֹּא תּוּכַל לְהַגִּיעַ אֵלָיו בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן: הִיא יָכְלָה לִרְאוֹת אוֹתוֹ בְּלִי בְּעָיָה מִבַּעַד לַזְּכוּכִית, וְהִיא הִתְאַמְּצָה כְּמֵיטַב יְכָלְתָּהּ לְטַפֵּס עַל אַחַת מֵרַגְלֵי הַשֻּׁלְחָן, אֲבָל הַזְּכוּכִית הָיְתָה חֲלַקְלַקָּה מִדַּי; וּכְשֶׁכָּלוּ כּוֹחוֹתֶיהָ מֵרֹב נִסְיוֹנוֹת, הִתְיַשְּׁבָה הַקְּטַנָּה הָאֻמְלָלָה וּבָכְתָה בְּכִי מַר.
״דַּי, אֵין טַעַם לִבְכּוֹת כָּכָה!״ אָמְרָה אַלִיס לְעַצְמָהּ, בַּחֲרִיפוּת רַבָּה; ״אֲנִי מְיַעֶצֶת לָךְ לְהַפְסִיק תֵּכֶף וּמִיָּד!״ בְּדֶרֶךְ כְּלָל נָהֲגָה לָתֵת לְעַצְמָהּ עֵצוֹת טוֹבוֹת מְאֹד (אַף כִּי לְעִתִּים רְחוֹקוֹת מְאֹד פָּעֲלָה לְפִיהֶן), וּלְעִתִּים נָזְפָה בְּעַצְמָהּ בְּחֻמְרָה כָּזֹאת עַד שֶׁדְּמָעוֹת עָלוּ בְּעֵינֶיהָ; וּפַעַם נִזְכְּרָה אֵיךְ נִסְּתָה לִסְטוֹר עַל לֶחְיָהּ שֶׁלָּהּ לְאַחַר שֶׁרִמְּתָה בְּמִשְׂחַק קְרוֹקֶט1 כְּשֶׁשִּׂחֲקָה נֶגֶד עַצְמָהּ, כִּי הַיַּלְדָּה הַמְּשֻׁנָּה הַזֹּאת אָהֲבָה מְאֹד לְהַעֲמִיד פָּנִים שֶׁהִיא בְּעֶצֶם שְׁנֵי אֲנָשִׁים שׁוֹנִים. ״אֲבָל כָּעֵת זֶה לֹא יוֹעִיל,״ חָשְׁבָה אַלִיס הָאֻמְלָלָה, ״לְהַעֲמִיד פָּנִים שֶׁאֲנִי שְׁנֵי אֲנָשִׁים שׁוֹנִים! הֲרֵי בְּקֹשִי נִשְׁאַר מִמֶּנִּי מַסְפִּיק בִּשְׁבִיל בֶּן־אָדָם הָגוּן אֶחָד!״
 
1 קְרוֹקֶט: מִשְׂחָק אַנְגְּלִי, שֶׁבּוֹ נִדְרָשׁ כָּל מִשְׁתַּתֵּף לַחְבּוֹט בְּכַדּוּרֵי עֵץ כְּדֵי לְהַעֲבִירָם דֶּרֶךְ שִׁשָּׁה חִשּׁוּקֵי שְׁעָרִים קְטַנִּים הַקְּבוּעִים בַּדֶּשֶׁא.
 
עַד מְהֵרָה נָפַל מַבָּטָהּ עַל קֻפְסַת זְכוּכִית קְטַנָּה שֶׁהָיְתָה מֻנַּחַת מִתַּחַת לַשֻּׁלְחָן: הִיא פָּתְחָה אוֹתָהּ, וּמָצְאָה בְּתוֹכָהּ עוּגָה קְטַנָּה מְאֹד וְעָלֶיהָ הַמִּלִּים ״אִכְלִי אוֹתִי״, כְּתוּבוֹת לְתִפְאֶרֶת בְּעֶזְרַת דֻּמְדְּמָנִיּוֹת. ״טוֹב, אֲנִי אֹכַל אוֹתָהּ,״ אָמְרָה אַלִיס, ״וְאִם זֶה יִגְרֹם לִי לִגְדּוֹל, אוּכַל לְהַגִּיעַ לַמַּפְתֵּחַ; וְאִם זֶה יִגְרֹם לִי לִקְטוֹן, אוּכַל לִזְחוֹל מִתַּחַת לַדֶּלֶת; כָּךְ שֶׁבְּכָל מִקְרֶה אֶכָּנֵס לְתוֹךְ הַגַּן, וְלֹא אִכְפַּת לִי אֵיזֶה מֵהַמִּקְרִים יִקְרֶה!״
הִיא אָכְלָה מְעַט, וְאָמְרָה לְעַצְמָהּ בִּדְאָגָה, ״לְאֵיזֶה כִּוּוּן? לְאֵיזֶה כִּוּוּן?״ כְּשֶׁיָּדָהּ מֻנַּחַת עַל קְצֵה רֹאשָׁהּ כְּדֵי לְהַרְגִּישׁ לְאֵיזֶה כִּוּוּן הוּא צוֹמֵחַ, וְהָיְתָה דֵּי מֻפְתַּעַת לְגַלּוֹת שֶׁמִּדָּתָהּ נוֹתְרָה לְלֹא שִׁנּוּי: אֵין לְהַכְחִישׁ, זֶה מָה שֶׁקּוֹרֶה בְּדֶרֶךְ כְּלָל כְּשֶׁאוֹכְלִים עוּגָה, אֲבָל אַלִיס הִתְרַגְּלָה כָּל־כָּךְ לֹא לְצַפּוֹת אֶלָּא לִדְבָרִים יוֹצְאִים־מִגֶּדֶר־הָרָגִיל שֶׁיִּקְרוּ לָהּ, שֶׁנִּרְאָה לָהּ דֵּי מְשַׁעֲמֵם וְטִפְּשִׁי שֶׁהַחַיִּים יִמָּשְׁכוּ בַּצּוּרָה הַמְּקֻבֶּלֶת.
לְפִיכָךְ נִגְּשָׁה לַמְּלָאכָה, וְעַד מְהֵרָה זָלְלָה אֶת הָעוּגָה עַד תֹּם.