בן המלך והענִי
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
בן המלך והענִי
מכר
מאות
עותקים
בן המלך והענִי
מכר
מאות
עותקים

בן המלך והענִי

4.3 כוכבים (15 דירוגים)
ספר דיגיטלי
ספר מודפס

עוד על הספר

מארק טוויין

סמואל לנגהורן קלמנס (באנגלית: Samuel Langhorne Clemens), נודע בשם העט שלו מארק טוויין (Mark Twain;‏ 30 בנובמבר 1835 - 21 באפריל 1910) היה סופר והומוריסט אמריקני שיצירותיו נודעות בהומור הציני שלהן, בסאטירה החברתית החריפה, בתיאור הריאליסטי של מקומות ושפה ובהתנגדות לצביעות ולדיכוי. ספריו הידועים ביותר הם "הרפתקאותיו של טום סוייר", "הרפתקאותיו של האקלברי פין" ו"בן המלך והעני". מקור שם העט מרק טוויין, בו החל להשתמש ב-1863, במונח מתחום הימאות המציין את המידה השנייה המסומנת על חבל אנך העומק.

הספר מופיע כחלק מ -

תקציר

בָּעִיר הָעַתִּיקָה לוֹנְדוֹן נוֹלַד בְּיוֹם סְתָוִי אֶחָד תִּינוֹק בְּשֵׁם טוֹם קֶנְטִי, בֵּן לְמִשְׁפָּחָה עֲנִיָּה שֶׁלֹּא רָצְתָה בּוֹ. בְּאוֹתוֹ יוֹם בְּדִיּוּק נוֹלַד יֶלֶד אַחֵר לְמִשְׁפָּחָה אַחֶרֶת שֶׁדַּוְקָא רָצְתָה בּוֹ מְאוֹד. זֶה הָיָה אֶדוּאַרְד טְיוּדוֹר, הַנָּסִיךְ מִוֵילְס.
כָּךְ מַתְחִיל סִפּוּרָם הַלֹּא יֵאָמֵן שֶׁל אֶדוּאַרְד וְטוֹם - הָאֶחָד בֶּן מֶלֶךְ הַמֻּקָף בִּמְשָׁרְתִים וְחַי חַיֵּי עֹשֶר וְתַפְנוּקִים, וְהַשֵּׁנִי עָנִי מָרוּד הַסּוֹבֵל מִמַּחְסוֹר תְּמִידִי וּמֵהִתְעַלְּלוּת. הַגּוֹרָל הָעִוֵר מַפְגִּישׁ בֵּינֵיהֶם, וְהֵם מְגַלִּים לְהַפְתָּעָתָם שֶׁהֵם דּוֹמִים זֶה לָזֶה כִּשְׁתֵּי טִפּוֹת מַיִם. טָעוּת בַּזִּהוּי גּוֹרֶמֶת לְכָךְ שֶׁאֶדוּאַרְד הַנָּסִיךְ מֻשְׁלָךְ מֵהָאַרְמוֹן בְּבשֶׁת פָּנִים, וְאִלּוּ טוֹם הָאֶבְיוֹן תּוֹפֵס אֶת מְקוֹמוֹ עַל כֵּס הַמַּלְכוּת. מִכָּאן מַתְחִילָה שַׁרְשֶׁרֶת הַרְפַּתְקָאוֹת מַפְתִּיעָה, שֶׁבְּמַהֲלָכָהּ לוֹמְדִים שְׁנֵי הַנְּעָרִים כַּמָּה דְּבָרִים עַל אֹמֶץ לֵב, עַל חֶמְלָה וְעַל עֶרְכָּם שֶׁל הַחַיִּים.
בֶּן הַמֶּלֶךְ וְהֶעָנִי, סִפְרוֹ הַנִּפְלָא שֶׁל מַארְק טְוֵוין, מְסַחְרֵר אֶת דִּמְיוֹנָם שֶׁל קוֹרְאִים צְעִירִים בְּכָל הָעוֹלָם כְּבָר יוֹתֵר מִמֵּאָה וּשְׁלוֹשִׁים שָׁנִים. כָּעֵת אָנוּ שְׂמֵחִים לְהַחְזִירוֹ לְמַדְּפֵי הַסְּפָרִים בְּתִרְגוּמָהּ הָרָהוּט וְהָעַדְכָּנִי שֶׁל הַסּוֹפֶרֶת נָאוָה סֶמֶל.
 
סִדְרַת הַרְפַּתְקָה מְגַלֶּמֶת אֶת הָאַהֲבָה הַגְּדוֹלָה שֶׁלָּנוּ לְסִפְרֵי קְלָאסִיקָה לִילָדִים וְנֹעַר - אוֹתָם סִפְרֵי אַהֲבָה וְהַרְפַּתְקָאוֹת, עֲתִירֵי דִּמְיוֹן וְקֶסֶם, שֶׁגִּבּוֹרֵיהֶם כּוֹבְשִׁים אֶת דִּמְיוֹנֵנוּ כְּבָר כָּל כָּךְ הַרְבֵּה שָׁנִים. פָּנִינוּ לְמֵיטַב הַסּוֹפְרִים הַיִּשְׂרְאֵלִים, וּבִקַּשְׁנוּ מֵהֶם לִבְחוֹר סֵפֶר שֶׁאָהֲבוּ כִּילָדִים, שֶׁבִּזְכוּתוֹ הָפְכוּ לְסוֹפְרִים בְּעַצְמָם. כָּל סֵפֶר “מָצָא” לוֹ אֶת הַסּוֹפֵר שֶׁלּוֹ, שֶׁתִּרְגֵּם אוֹתוֹ לְעִבְרִית וְהוֹסִיף אַחֲרִית דָּבָר.

פרק ראשון

פֶּרֶק 1
 
לֵדַת בֶּן הַמֶּלֶךְ וְהֶעָנִי
 
בָּעִיר הָעַתִּיקָה לוֹנְדוֹן, נוֹלַד בְּיוֹם סְתָוִי אֶחָד בַּמֵּאָה הַשֵּׁשׁ־עֶשְׂרֵה, בֵּן לְמִשְׁפַּחַת קֶנְטִי, מִשְׁפָּחָה עֲנִיָּה שֶׁלֹּא רָצְתָה בּוֹ.
 
בְּאוֹתוֹ יוֹם בְּדִיּוּק, נוֹלַד יֶלֶד אַחֵר לְמִשְׁפָּחָה אַחֶרֶת שֶׁדַּוְקָא רָצְתָה בּוֹ מְאוֹד. לְמַעֲשֶׂה, אַנְגְּלִיָּה כֻּלָּהּ יִחֲלָה לְבוֹאוֹ, וְכַאֲשֶׁר סוֹף־סוֹף בָּא הַיֶּלֶד הַזֶּה לָעוֹלָם, אֲנָשִׁים כִּמְעַט יָצְאוּ מִדַּעְתָּם מֵרֹב שִׂמְחָה וְהִתְחַבְּקוּ זֶה עִם זֶה בָּרְחוֹבוֹת וּבָכוּ, וְיוֹם חַג הֻכְרַז בַּמְּדִינָה. עֲשִׁירִים וַעֲנִיִּים, אֲצִילִים וּפְשׁוּטֵי עַם כְּאֶחָד, חָגְגוּ וְרָקְדוּ וְשָׁרוּ בְּמֶשֶׁךְ יָמִים וְלֵילוֹת. לוֹנְדוֹן נִרְאֲתָה מַרְהִיבָה בִּשְׁעוֹת הַיּוֹם, עִם הַדִּגְלוֹנִים שֶׁהִתְנוֹסְסוּ עַל כָּל מִרְפֶּסֶת וּבִמְבוֹאוֹת הַבָּתִּים וְעִם הַתַּהֲלוּכוֹת שֶׁצָּעֲדוּ בָּרְחוֹבוֹת. גַּם בַּלַּיְלָה הָיְתָה לוֹנְדוֹן מַחֲזֶה עוֹצֵר נְשִׁימָה, וְהִיא זָהֲרָה לְאוֹר הַמְּדוּרוֹת שֶׁסְּבִיבָן רָקְדוּ תּוֹשָׁבֵי הָעַיִר הַצּוֹהֲלִים.
 
אַנְגְּלִיָּה כֻּלָּהּ הִלְּלָה אֶת הַתִּינוֹק הֶחָדָשׁ הַזֶּה - אֶדוּאַרְד טְיוּדוֹר, יוֹרֵשׁ הָעֶצֶר, הַנָּסִיךְ מִוֵיילְס, שֶׁנָּח לוֹ עָטוּף בִּשְׂמִיכַת קְטִיפָה, מְחֻתָּל בְּחִתּוּלֵי מֶשִׁי, וְלֹא הָיָה מוּדָע כְּלָל לַהֲמֻלָּה מִסְּבִיבוֹ. הַתִּינוֹק הֶחָדָשׁ הָיָה אָדִישׁ לַחֲלוּטִין לְכָל אוֹתָם גְּבִירוֹת וַאֲדוֹנִים רָמֵי מַעֲלָה שֶׁכִּרְכְּרוּ סְבִיבוֹ וְהִשְׁגִּיחוּ עָלָיו כְּאִלּוּ הָיָה הָאוֹצָר הַיָּקָר בָּעוֹלָם.
 
וְאִלּוּ טוֹם קֶנְטִי, הַתִּינוֹק הָאַחֵר, שָׁכַב לוֹ מְחֻתָּל בִּסְמַרְטוּטִים בְּלוּיִים, וְאִישׁ לֹא שָׂם לֵב אֵלָיו, מִלְּבַד בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ הַקַּבְּצָנִים, שֶׁבִּשְׁבִילָם בּוֹאוֹ לָעוֹלָם הָיָה צָרָה צְרוּרָה.

מארק טוויין

סמואל לנגהורן קלמנס (באנגלית: Samuel Langhorne Clemens), נודע בשם העט שלו מארק טוויין (Mark Twain;‏ 30 בנובמבר 1835 - 21 באפריל 1910) היה סופר והומוריסט אמריקני שיצירותיו נודעות בהומור הציני שלהן, בסאטירה החברתית החריפה, בתיאור הריאליסטי של מקומות ושפה ובהתנגדות לצביעות ולדיכוי. ספריו הידועים ביותר הם "הרפתקאותיו של טום סוייר", "הרפתקאותיו של האקלברי פין" ו"בן המלך והעני". מקור שם העט מרק טוויין, בו החל להשתמש ב-1863, במונח מתחום הימאות המציין את המידה השנייה המסומנת על חבל אנך העומק.

בן המלך והענִי מארק טוויין
פֶּרֶק 1
 
לֵדַת בֶּן הַמֶּלֶךְ וְהֶעָנִי
 
בָּעִיר הָעַתִּיקָה לוֹנְדוֹן, נוֹלַד בְּיוֹם סְתָוִי אֶחָד בַּמֵּאָה הַשֵּׁשׁ־עֶשְׂרֵה, בֵּן לְמִשְׁפַּחַת קֶנְטִי, מִשְׁפָּחָה עֲנִיָּה שֶׁלֹּא רָצְתָה בּוֹ.
 
בְּאוֹתוֹ יוֹם בְּדִיּוּק, נוֹלַד יֶלֶד אַחֵר לְמִשְׁפָּחָה אַחֶרֶת שֶׁדַּוְקָא רָצְתָה בּוֹ מְאוֹד. לְמַעֲשֶׂה, אַנְגְּלִיָּה כֻּלָּהּ יִחֲלָה לְבוֹאוֹ, וְכַאֲשֶׁר סוֹף־סוֹף בָּא הַיֶּלֶד הַזֶּה לָעוֹלָם, אֲנָשִׁים כִּמְעַט יָצְאוּ מִדַּעְתָּם מֵרֹב שִׂמְחָה וְהִתְחַבְּקוּ זֶה עִם זֶה בָּרְחוֹבוֹת וּבָכוּ, וְיוֹם חַג הֻכְרַז בַּמְּדִינָה. עֲשִׁירִים וַעֲנִיִּים, אֲצִילִים וּפְשׁוּטֵי עַם כְּאֶחָד, חָגְגוּ וְרָקְדוּ וְשָׁרוּ בְּמֶשֶׁךְ יָמִים וְלֵילוֹת. לוֹנְדוֹן נִרְאֲתָה מַרְהִיבָה בִּשְׁעוֹת הַיּוֹם, עִם הַדִּגְלוֹנִים שֶׁהִתְנוֹסְסוּ עַל כָּל מִרְפֶּסֶת וּבִמְבוֹאוֹת הַבָּתִּים וְעִם הַתַּהֲלוּכוֹת שֶׁצָּעֲדוּ בָּרְחוֹבוֹת. גַּם בַּלַּיְלָה הָיְתָה לוֹנְדוֹן מַחֲזֶה עוֹצֵר נְשִׁימָה, וְהִיא זָהֲרָה לְאוֹר הַמְּדוּרוֹת שֶׁסְּבִיבָן רָקְדוּ תּוֹשָׁבֵי הָעַיִר הַצּוֹהֲלִים.
 
אַנְגְּלִיָּה כֻּלָּהּ הִלְּלָה אֶת הַתִּינוֹק הֶחָדָשׁ הַזֶּה - אֶדוּאַרְד טְיוּדוֹר, יוֹרֵשׁ הָעֶצֶר, הַנָּסִיךְ מִוֵיילְס, שֶׁנָּח לוֹ עָטוּף בִּשְׂמִיכַת קְטִיפָה, מְחֻתָּל בְּחִתּוּלֵי מֶשִׁי, וְלֹא הָיָה מוּדָע כְּלָל לַהֲמֻלָּה מִסְּבִיבוֹ. הַתִּינוֹק הֶחָדָשׁ הָיָה אָדִישׁ לַחֲלוּטִין לְכָל אוֹתָם גְּבִירוֹת וַאֲדוֹנִים רָמֵי מַעֲלָה שֶׁכִּרְכְּרוּ סְבִיבוֹ וְהִשְׁגִּיחוּ עָלָיו כְּאִלּוּ הָיָה הָאוֹצָר הַיָּקָר בָּעוֹלָם.
 
וְאִלּוּ טוֹם קֶנְטִי, הַתִּינוֹק הָאַחֵר, שָׁכַב לוֹ מְחֻתָּל בִּסְמַרְטוּטִים בְּלוּיִים, וְאִישׁ לֹא שָׂם לֵב אֵלָיו, מִלְּבַד בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ הַקַּבְּצָנִים, שֶׁבִּשְׁבִילָם בּוֹאוֹ לָעוֹלָם הָיָה צָרָה צְרוּרָה.