הסערה
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
הסערה
מכר
מאות
עותקים
הסערה
הוספה למועדפים
מכר
מאות
עותקים
4.5 כוכבים (4 דירוגים)
ספר דיגיטלי
ספר מודפס
שליחת ספר דיגיטלי כמתנה
הוספה למועדפים

עוד על הספר

  • תרגום: דפנה לוי
  • הוצאה: מודן
  • תאריך הוצאה: 2013
  • קטגוריה: מתח ופעולה
  • מספר עמודים: 336 עמ' מודפסים

קלייב קאסלר הוא ארכיאולוג ימי העוסק באיתור ספינות טבועות וחילוצן. הוא מחברם של רבי-מכר רבים, בהם המרדף, הנווט, מוות לבן ,מדוזה, נחש ארסי, גילוי אטלנטיס ועוד רבים אחרים, כולם ראו אור בעברית בהוצאת מודן. 

נושאים

תקציר

כאשר צוות חוקרים ימיים של סוכנות "נומה" מגלה כי מימיו של האוקיינוס ההודי קרים מהרגיל, הוא מחליט לבדוק את העניין לעומק.
אולם עוד בטרם יספיקו החוקרים למלא את המבחנה הראשונה במי האוקיינוס, הם מבחינים בכתם אפור מוזר, דמוי נפט, סמוך לספינתם. לחרדתם הרבה הכתם מתקרב אליהם, מטפס על הספינה, והמפגש עימו נגמר בטרגדיה.
קורט אוסטין וחבריו לצוות ‘נומה’ נקראים לחקור את היעלמותם של עמיתיהם לסוכנות. מה שנדמה בתחילה כתאונה מוזרה, מתברר עד מהרה כקצה הקרחון של מזימה שאפתנית, פרי מוחו הקודח של איש אחד: להשפיע באמצעות טכנולוגיה ייחודית של מיקרו־רובוטים על תנאי מזג האוויר העולמיים ולהפוך ל“מוריד הגשם“ האולטימטיבי בגרסת המאה ה-21.
 
קורט, ג‘ו זוואלה ובני הזוג טראוט, יחד עם צלע נשית חדשה ומסקרנת, נאלצים להתפרש על פני ימים ויבשות כדי לעצור את התוכנית האכזרית. בדרכם רצופת הסכנות להחזרת האקלים העולמי למצבו הקודם, הם נדרשים להתמודד עם כוחות אדירים של הטבע והאדם, ונתקלים באויבים מפתיעים ובשותפים מפתיעים לא פחות.
קלייב קאסלר, אמן ספרי ההרפתקה הימיים ואספן ספינות טבועות בעצמו, חוזר במותחן מקורי, קצבי ומלא אדרנלין ובעלילה שלא נחה לרגע.
קלייב קאסלר הוא מחבר של רבי־מכר רבים, ביניהם "שער השטן", "נחש ארסי", "הנווט", "המרגל", "זהב כחול" ו" מדוזה" שראו אור בעברית בהוצאת מודן.

פרק ראשון

פרולוג
 
האוקיינוס ההודי
ספטמבר 1943
אוניית הקיטור ג'וֹן בֶּרי נרעדה מחרטום עד ירכתיים בעודה מפלחת לה דרך במים הגועשים של האוקיינוס ההודי. היא הוגדרה כ״אוניית משא מהירה״ שנועדה ללוות אוניות מלחמה ובדרך כלל הפליגה בקצב יאה, אבל כשכל הדוודים פעלו במלוא כוחם יכלה ג'ון ברי לנוע במהירות שכמוה לא ידעה מאז הפלגות המבחן שלה. ועכשיו, פגועה, בוערת, עם שובל עשן מאחוריה, ג'ון ברי נסה על נפשה.
האונייה רכבה על גל בגובה שלושה מטרים, הסיפון שקע בשיפוע חד מטה, והחרטום צלל לתוך גל גואה נוסף. אלומת רסס רחבה התנפצה מעל המעקה והצליפה לאחור על פני הסיפון, מטלטלת את מה שנשאר על גשר הפיקוד ההרוס.
בחלקה העליון היתה ג'ון ברי שבר כלי מרוסק. עשן התאבך ממתכת שהתעקמה מפגיעת רקטות שכתשו את המבנה העילי. שאריות ושברים כיסו את הסיפון, ומלחים מתים היו מוטלים בכל מקום. אבל הנזק היה מעל קו המים בלבד, והאונייה הנמלטת תינצל אם תצליח להימנע מפגיעות נוספות.
על האופק האפל מאחור התאבך העשן מעל כלי שיט אחרים שמזלם שיחק להם פחות. כדור אש כתום פרץ מאחד מהם, הבזיק על פני המים והאיר לרגע את שדה הקטל. עכשיו היה אפשר לראות ארבע אוניות בוערות, שלוש משחתות וסיירת אחת, אוניות שג'ון ברי היתה המלווה שלהן. צוללת יפנית וטייסת של חמישה מפציצים גילו אותן בו־זמנית. עם בוא הדמדומים, דלק בער מסביב לאוניות השוקעות על פני כתם שאורכו קילומטר וחצי. הוא זיהם את השמיים בעשן שחור סמיך. אף אחת מהן לא תראה את אור השחר.
אוניות המלחמה אותרו והושמדו במהירות, אבל ג'ון ברי רק הופגזה, ספגה רקטות, והצליחה להימלט. סיבה אחת בלבד יכלה להיות לחסד הזה; היפנים ידעו על המטען הסודי שהיא נשאה ורצו אותו לעצמם.
הקברניט אלן פּיקֶט היה נחוש בדעתו לא לתת לזה לקרות, גם אם מחצית ממלחיו מתים ופניו שרוטות מרסיסים. הוא חטף את מגביר הקול וצעק אל חדר המכונות למטה.
״להגביר מהירות!״
לא היתה תגובה. על פי הדיווח האחרון השתוללה אש מתחת לסיפון. פיקט הורה לאנשיו להישאר למטה ולהילחם בה, אבל עכשיו הדממה השאירה אותו אחוז אימה.
״זיקים1 לכיוון החרטום!״ צעק הצופה מגשר התצפית. ״אלפיים רגל וצוללים.״
1 Zeke – כינוי למטוס קרב יפני במלחמת העולם השנייה (כל ההערות מאת המתרגמת).
 
פיקט הביט מבעד לזגוגית המנופצת שלפניו. באור הקלוש הוא ראה ארבע נקודות שחורות מתקדמות בשמיים האפורים וצוללות לעבר האונייה. הבזקים נדלקו מכנפיהם.
״תרד!״ הוא צעק.
מאוחר מדי. קליעי קליבר 0.50 תפרו קו לרוחב האונייה, חתכו את הצופה לשניים ופוצצו לרסיסים את מה שנותר מגשר הפיקוד. פיסות עץ, זכוכית ופלדה התעופפו סביב.
פיקט נפל על הסיפון. גל חום הבזיק מעל הגשר כאשר רקטה נוספת נחתה לפניו. המכה טילטלה את האונייה, וקילפה ממנה את תקרת המתכת כמו פותחן ענקי של פחיות שימורים.
כשחלף גל ההרס, הרים פיקט את מבטו. אחרון אנשיו שכב מת, הגשר נהרס. אפילו הגה האונייה נעלם, ורק גדם מתכת עדיין נותר מחובר אל הציר. ואולם, איכשהו, מנוע האונייה המשיך לרעום.
פיקט התרומם ואז הבחין במשהו שנתן לו תקווה: עננים כהים ומטחי גשם. קו סערה תזזי נע במהירות מימין לאונייה. אם הוא יוכל להכניס את האונייה לתוכו, האפלה המתקרבת תסתיר אותו.
הוא נאחז במחיצת ההפרדה ושלח את ידו אל מה שנשאר מההגה. הוא דחף בכל הכוח שנותר לו. ההגה עשה חצי סיבוב, והוא נפל ארצה בעודו מחזיק בו.
האונייה התחילה לשנות את מהלכה.
הוא לחץ כנגד הסיפון ודחף את ההגה למעלה ואז החזיר אותו שוב למטה לסיבוב מלא נוסף. האונייה נטתה עכשיו לתוך הסיבוב, שירטטה שובל לבן עגול על פני האוקיינוס, והתקרבה לסערה.
העננים שלפניהם היו סמיכים. הגשם שניתך מהם טיאטא את פני המים כמו מטאטא ענקי. לראשונה מאז החלה ההתקפה הרגיש פיקט שיש להם סיכוי, אבל כשהאונייה התקדמה לעבר הסערה שוב נשמע הרעש הנורא של המפציצים הצוללים לעברו, והספק חזר.
הוא הסתכל וחיפש מבעד לפצעים הפעורים של האונייה את מקור הרעש הזה.
ממש לפניו ירדו כמעט אנכית מהשמיים שני מפציצי צלילה איצ'י D3A, שאיתם הפציצו היפנים את פרל הרבור וכעבור חודשיים את הצי הבריטי ליד ציילון.
פיקט צפה בהם והקשיב לקול השריקה הגובר של כנפיהם. הוא קילל אותם ושלף את נשקו.
״הסתלקו מהאונייה שלי!״ הוא צעק, וירה לעברם בקולט 0.45.
הם חזרו ונסקו בזווית חדה בדקה האחרונה והמשיכו בשאגה, מנקבים את האונייה בתפזורת נוספת של קליבר 0.50. פיקט נפל לאחור על הסיפון, קליע חלף דרך רגלו וריסק אותה. עיניו נפקחו, מביטות למרום. הוא לא היה מסוגל לזוז.
ענני עשן ושמיים אפורים התגלגלו מעליו. זה הסוף, הוא חשב. האונייה ומטענה הסודי ייפלו בקרוב לידי האויב.
פיקט קילל את עצמו על כך שלא טיבע את האונייה. הוא קיווה שהאונייה תשקע איכשהו בכוחות עצמה לפני שמישהו יוכל לעלות עליה.
ראייתו התחילה להתעמעם, ואז הגיע לאוזניו קולם של עוד מפציצי צלילה. השאגה התחזקה, וצרחת כנפיהם הכריזה על הסוף הנורא והבלתי נמנע.
ואז קדרו השמיים שמעליו. האוויר נעשה קר ולח, וג'ון ברי נעלמה אל תוך הסערה, נבלעת בקיר של ערפל וגשם.
הטייס היפני האחרון שראה אותה דיווח שהיא בוערת אבל ממשיכה לשוט במלוא הכוח. מאז נעלמו עקבותיה לבלי שוב.

קלייב קאסלר הוא ארכיאולוג ימי העוסק באיתור ספינות טבועות וחילוצן. הוא מחברם של רבי-מכר רבים, בהם המרדף, הנווט, מוות לבן ,מדוזה, נחש ארסי, גילוי אטלנטיס ועוד רבים אחרים, כולם ראו אור בעברית בהוצאת מודן. 

עוד על הספר

  • תרגום: דפנה לוי
  • הוצאה: מודן
  • תאריך הוצאה: 2013
  • קטגוריה: מתח ופעולה
  • מספר עמודים: 336 עמ' מודפסים

נושאים

הסערה קלייב קאסלר, גראהם בראון
פרולוג
 
האוקיינוס ההודי
ספטמבר 1943
אוניית הקיטור ג'וֹן בֶּרי נרעדה מחרטום עד ירכתיים בעודה מפלחת לה דרך במים הגועשים של האוקיינוס ההודי. היא הוגדרה כ״אוניית משא מהירה״ שנועדה ללוות אוניות מלחמה ובדרך כלל הפליגה בקצב יאה, אבל כשכל הדוודים פעלו במלוא כוחם יכלה ג'ון ברי לנוע במהירות שכמוה לא ידעה מאז הפלגות המבחן שלה. ועכשיו, פגועה, בוערת, עם שובל עשן מאחוריה, ג'ון ברי נסה על נפשה.
האונייה רכבה על גל בגובה שלושה מטרים, הסיפון שקע בשיפוע חד מטה, והחרטום צלל לתוך גל גואה נוסף. אלומת רסס רחבה התנפצה מעל המעקה והצליפה לאחור על פני הסיפון, מטלטלת את מה שנשאר על גשר הפיקוד ההרוס.
בחלקה העליון היתה ג'ון ברי שבר כלי מרוסק. עשן התאבך ממתכת שהתעקמה מפגיעת רקטות שכתשו את המבנה העילי. שאריות ושברים כיסו את הסיפון, ומלחים מתים היו מוטלים בכל מקום. אבל הנזק היה מעל קו המים בלבד, והאונייה הנמלטת תינצל אם תצליח להימנע מפגיעות נוספות.
על האופק האפל מאחור התאבך העשן מעל כלי שיט אחרים שמזלם שיחק להם פחות. כדור אש כתום פרץ מאחד מהם, הבזיק על פני המים והאיר לרגע את שדה הקטל. עכשיו היה אפשר לראות ארבע אוניות בוערות, שלוש משחתות וסיירת אחת, אוניות שג'ון ברי היתה המלווה שלהן. צוללת יפנית וטייסת של חמישה מפציצים גילו אותן בו־זמנית. עם בוא הדמדומים, דלק בער מסביב לאוניות השוקעות על פני כתם שאורכו קילומטר וחצי. הוא זיהם את השמיים בעשן שחור סמיך. אף אחת מהן לא תראה את אור השחר.
אוניות המלחמה אותרו והושמדו במהירות, אבל ג'ון ברי רק הופגזה, ספגה רקטות, והצליחה להימלט. סיבה אחת בלבד יכלה להיות לחסד הזה; היפנים ידעו על המטען הסודי שהיא נשאה ורצו אותו לעצמם.
הקברניט אלן פּיקֶט היה נחוש בדעתו לא לתת לזה לקרות, גם אם מחצית ממלחיו מתים ופניו שרוטות מרסיסים. הוא חטף את מגביר הקול וצעק אל חדר המכונות למטה.
״להגביר מהירות!״
לא היתה תגובה. על פי הדיווח האחרון השתוללה אש מתחת לסיפון. פיקט הורה לאנשיו להישאר למטה ולהילחם בה, אבל עכשיו הדממה השאירה אותו אחוז אימה.
״זיקים1 לכיוון החרטום!״ צעק הצופה מגשר התצפית. ״אלפיים רגל וצוללים.״
1 Zeke – כינוי למטוס קרב יפני במלחמת העולם השנייה (כל ההערות מאת המתרגמת).
 
פיקט הביט מבעד לזגוגית המנופצת שלפניו. באור הקלוש הוא ראה ארבע נקודות שחורות מתקדמות בשמיים האפורים וצוללות לעבר האונייה. הבזקים נדלקו מכנפיהם.
״תרד!״ הוא צעק.
מאוחר מדי. קליעי קליבר 0.50 תפרו קו לרוחב האונייה, חתכו את הצופה לשניים ופוצצו לרסיסים את מה שנותר מגשר הפיקוד. פיסות עץ, זכוכית ופלדה התעופפו סביב.
פיקט נפל על הסיפון. גל חום הבזיק מעל הגשר כאשר רקטה נוספת נחתה לפניו. המכה טילטלה את האונייה, וקילפה ממנה את תקרת המתכת כמו פותחן ענקי של פחיות שימורים.
כשחלף גל ההרס, הרים פיקט את מבטו. אחרון אנשיו שכב מת, הגשר נהרס. אפילו הגה האונייה נעלם, ורק גדם מתכת עדיין נותר מחובר אל הציר. ואולם, איכשהו, מנוע האונייה המשיך לרעום.
פיקט התרומם ואז הבחין במשהו שנתן לו תקווה: עננים כהים ומטחי גשם. קו סערה תזזי נע במהירות מימין לאונייה. אם הוא יוכל להכניס את האונייה לתוכו, האפלה המתקרבת תסתיר אותו.
הוא נאחז במחיצת ההפרדה ושלח את ידו אל מה שנשאר מההגה. הוא דחף בכל הכוח שנותר לו. ההגה עשה חצי סיבוב, והוא נפל ארצה בעודו מחזיק בו.
האונייה התחילה לשנות את מהלכה.
הוא לחץ כנגד הסיפון ודחף את ההגה למעלה ואז החזיר אותו שוב למטה לסיבוב מלא נוסף. האונייה נטתה עכשיו לתוך הסיבוב, שירטטה שובל לבן עגול על פני האוקיינוס, והתקרבה לסערה.
העננים שלפניהם היו סמיכים. הגשם שניתך מהם טיאטא את פני המים כמו מטאטא ענקי. לראשונה מאז החלה ההתקפה הרגיש פיקט שיש להם סיכוי, אבל כשהאונייה התקדמה לעבר הסערה שוב נשמע הרעש הנורא של המפציצים הצוללים לעברו, והספק חזר.
הוא הסתכל וחיפש מבעד לפצעים הפעורים של האונייה את מקור הרעש הזה.
ממש לפניו ירדו כמעט אנכית מהשמיים שני מפציצי צלילה איצ'י D3A, שאיתם הפציצו היפנים את פרל הרבור וכעבור חודשיים את הצי הבריטי ליד ציילון.
פיקט צפה בהם והקשיב לקול השריקה הגובר של כנפיהם. הוא קילל אותם ושלף את נשקו.
״הסתלקו מהאונייה שלי!״ הוא צעק, וירה לעברם בקולט 0.45.
הם חזרו ונסקו בזווית חדה בדקה האחרונה והמשיכו בשאגה, מנקבים את האונייה בתפזורת נוספת של קליבר 0.50. פיקט נפל לאחור על הסיפון, קליע חלף דרך רגלו וריסק אותה. עיניו נפקחו, מביטות למרום. הוא לא היה מסוגל לזוז.
ענני עשן ושמיים אפורים התגלגלו מעליו. זה הסוף, הוא חשב. האונייה ומטענה הסודי ייפלו בקרוב לידי האויב.
פיקט קילל את עצמו על כך שלא טיבע את האונייה. הוא קיווה שהאונייה תשקע איכשהו בכוחות עצמה לפני שמישהו יוכל לעלות עליה.
ראייתו התחילה להתעמעם, ואז הגיע לאוזניו קולם של עוד מפציצי צלילה. השאגה התחזקה, וצרחת כנפיהם הכריזה על הסוף הנורא והבלתי נמנע.
ואז קדרו השמיים שמעליו. האוויר נעשה קר ולח, וג'ון ברי נעלמה אל תוך הסערה, נבלעת בקיר של ערפל וגשם.
הטייס היפני האחרון שראה אותה דיווח שהיא בוערת אבל ממשיכה לשוט במלוא הכוח. מאז נעלמו עקבותיה לבלי שוב.