הִתְרַגְּשׁוּת גְּדוֹלָה
הַיְּלָדִים בַּכִּתָּה שֶׁל מִיס לִי רָעֲשׁוּ וְהִתְרַגְּשׁוּ. פּוֹזִי רָצָה אֶל נִיקִי וְאֵוָה בָּרֶגַע שֶׁהֵן נִכְנְסוּ לַכִּתָּה.
״לְלוּקָה יֵשׁ גּוּר כְּלָבִים חָדָשׁ!״ הִיא אָמְרָה. ״בּוֹאוּ, תִּרְאוּ אֶת הַתְּמוּנָה שֶׁלּוֹ!״
יְלָדִים רַבִּים הִתְאַסְּפוּ סְבִיב לוּקָה. כֻּלָּם נִדְחֲפוּ כְּדֵי לְהִתְקָרֵב אֵלָיו. ״תַּרְאֶה לִי!״ הֵם אָמְרוּ, ״תַּרְאֶה לִי!״
״הוּא כָּזֶה חָמוּד,״ אָמְרָה פּוֹזִי, ״חַכּוּ וְתִרְאוּ.״
אֲבָל אֵוָה וְנִיקִי לֹא הִצְלִיחוּ לִרְאוֹת.
הַמּוֹרָה, מִיס לִי, מָחֲאָה כַּפַּיִם. ״יְלָדִים וִילָדוֹת,״ הִיא קָרְאָה בְּקוֹל שֶׁמְּבַקֵּשׁ תְּשׂוּמַת לֵב. ״שְׁבוּ, בְּבַקָּשָׁה.״ כָּל הַתַּלְמִידִים מִהֲרוּ לָשֶׁבֶת.
״אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁאַתֶּם נִרְגָּשִׁים בִּגְלַל הַגּוּר שֶׁל לוּקָה,״ אָמְרָה הַמּוֹרָה. ״לָכֵן נְקַיֵּם עַכְשָׁו שִׁעוּר חֶבְרָה, וְהוּא יוּכַל לְסַפֵּר לָנוּ עָלָיו.״
כָּל הַיְּלָדִים הִתְיַשְּׁבוּ בְּמַעְגָּל עַל הַשָּׁטִיחַ לְיַד לוּחַ הַמִּלִּים. הַמּוֹרָה הִתְיַשְּׁבָה בְּכִסֵּא הַנַּדְנֵדָה שֶׁלָּהּ.
״אַל תִּשְׁכְּחוּ אֶת הַכְּלָל שֶׁלָּנוּ,״ אָמְרָה לָהֶם. ״אֶפְשָׁר לִשְׁאֹל שְׁאֵלוֹת רַק עַל הַכֶּלֶב שֶׁל לוּקָה. אֲנַחְנוּ לֹא מְסַפְּרִים עַל חַיּוֹת הַמַּחְמָד שֶׁלָּנוּ. זֶה הַתּוֹר שֶׁל לוּקָה לְשַׁתֵּף אוֹתָנוּ בַּחֲוָיָה שֶׁלּוֹ.״
הָיָה קָשֶׁה לְקַיֵּם אֶת הַכְּלָל הַזֶּה. כֻּלָּם רָצוּ לְדַבֵּר גַּם עַל חַיּוֹת הַמַּחְמָד שֶׁלָּהֶם.
״לוּקָה, תַּתְחִיל,״ אָמְרָה הַמּוֹרָה.
לוּקָה קָם מִמְּקוֹמוֹ. ״יֵשׁ לִי גּוּר כְּלָבִים חָדָשׁ,״ הוּא אָמַר.
הוּא הֶחְזִיק בְּיָדוֹ תְּמוּנָה. בַּתְּמוּנָה הָיָה כֶּלֶב קָטָן עִם אָזְנַיִם שְׁמוּטוֹת. ״קוֹרְאִים לוֹ רוֹסְקוֹ. וְהוּא חוּם.״
פּוֹזִי הִתְרוֹמְמָה עַל בִּרְכֶּיהָ כְּדֵי לִרְאוֹת טוֹב יוֹתֵר. כֻּלָּם הִתְרוֹמְמוּ כָּכָה.
״עַל הַיַּשְׁבָן, בְּבַקָּשָׁה,״ אָמְרָה הַמּוֹרָה וְחִכְּתָה עַד שֶׁכֻּלָּם חָזְרוּ לְהִתְיַשֵּׁב. וְאָז הִיא אָמְרָה, ״מִי רוֹצֶה לִשְׁאֹל אֶת לוּקָה שְׁאֵלָה?״
יְלָדִים רַבִּים הִצְבִּיעוּ.
״נֵייט?״ אָמְרָה הַמּוֹרָה.
״אֵיזֶה סוּג שֶׁל כֶּלֶב הוּא?״ שָׁאַל נֵייט.
״הוּא כֶּלֶב מְעֹרָב,״ הֵשִׁיב לוּקָה.
הַמּוֹרָה הִצְבִּיעָה עַל מַאיָה.
״אֵיפֹה הוּא יָשֵׁן?״ שָׁאֲלָה מַאיָה.
״בָּאַרְגָּז שֶׁלּוֹ,״ אָמַר לוּקָה.
״הוּא בּוֹכֶה בַּלַּיְלָה?״ שָׁאֲלָה נִיקִי.
״לִפְעָמִים,״ עָנָה לוּקָה.
הָיוּ כָּל כָּךְ הַרְבֵּה שְׁאֵלוֹת, אֲבָל הַזְּמַן נִגְמַר.
״אֲנַחְנוּ חַיָּבִים לְסַיֵּם עַכְשָׁו,״ אָמְרָה הַמּוֹרָה, ״הִגִּיעַ הַזְּמַן לִקְרֹא.״
״אוֹיייי...״ כָּל הַמַּעְגָּל נִשְׁמַע מְאֻכְזָב.
״תִּרְאוּ מָה נַעֲשֶׂה,״ הַמּוֹרָה אָמְרָה וְנֶעֶמְדָה. ״כֻּלְּכֶם מִתְעַנְיְנִים מְאוֹד בִּכְלָבִים. אָז הַשָּׁבוּעַ תִּכְתְּבוּ סִפּוּר עַל הַכֶּלֶב שֶׁלָּכֶם אוֹ עַל כָּל חַיַּת מַחְמָד אַחֶרֶת. וְאַחַר כָּךְ תּוּכְלוּ לִקְרֹא לַכִּתָּה אֶת הַסִּפּוּר.״
כֻּלָּם שׁוּב הִתְרַגְּשׁוּ.
חוּץ מִפּוֹזִי. אֵין לָהּ שׁוּם חַיָּה.
לֹא כֶּלֶב.
לֹא חָתוּל.
לֹא אוֹגֵר.
״וּמִי שֶׁאֵין לוֹ חַיַּת מַחְמָד,״ הוֹסִיפָה הַמּוֹרָה, ״יוּכַל לִכְתֹּב עַל חַיַּת הַמַּחְמָד שֶׁהָיָה רוֹצֶה לְגַדֵּל יוֹם אֶחָד.״
אֵיזֶה מַזָּל!
עַכְשָׁו גַּם לְפּוֹזִי יֵשׁ נוֹשֵׂא לִכְתִיבָה.
