מרצה מנוסה מאוד הוזמן לשאת הרצאה בבית הספר למִנהל ציבורי בצרפת. נושא ההרצאה היה "תכנון יעיל של הזמן". בקהל ישבו חמישה־עשר מנהלים בכירים בחברות הגדולות ביותר בארצות הברית, והם היו מוכנים לרשום כל מילה שתצא מפי המומחה המפורסם. המרצה עלה לדוכן הדוברים, סקר במתינות את היושבים, ולאחר מכן אמר: "אני עומד לערוך ניסוי."
הוא התכופף, הוציא מתחת לדוכן מְכל זכוכית גדול והניח אותו לפניו. אחר כך הוציא כתריסר אבנים, כל אחת בגודל של כדור טניס, והניחן, אחת־אחת, בתוך המכל. כאשר הוא התמלא ולא היה אפשר להוסיף עוד אבן אחת, הרים המרצה את מבטו ושאל: "האם המכל מלא?" כולם השיבו, "אכן."
המרצה המתין מספר שניות ושאל: "האומנם?"
הוא התכופף שוב והוציא מתחת לשולחן כלי גדוש אבני חצץ. בקפדנות שפך את האבנים אל המכל והן מילאו את החללים שבין האבנים הגדולות. הוא הרים את מבטו אל הקהל ושאל שוב: "האם המכל מלא?" עתה החלו מאזיניו להבין את כוונתו. אחד מהם השיב: "כנראה שלא." "נכון." ענה המרצה.
הוא חזר והתכופף והפעם הוציא סיר מלא בחול. המרצה שפך את החול בתשומת לב אל תוך המכל. החול מילא את החללים שבין האבנים הגדולות ובין החצץ. פעם נוספת שאל המרצה את תלמידיו: "האם המכל מלא?" הפעם, ללא היסוס ופה אחד, השיבו המאזינים: "לא." "נכון," השיב להם המרצה. הוא נטל את כד המים שעמד על השולחן, מזג לתוך המכל, מילא אותו עד לשפתו, הרים את מבטו לקהל ושאל: "מהי האמת הגדולה שאנו יכולים ללמוד מהניסוי הזה?"
אחד הנועזים והזריזים שבין המאזינים מיהר להשיב: "אנו למדים שלמרות שהיומן שלנו נראה לנו גדוש בהתחייבויות, אם נתאמץ באמת, תמיד נוכל להוסיף עוד פגישות ועוד מטלות."
"לא," השיב המרצה. "האמת הגדולה שמוכיח לנו הניסוי היא זו: אם לא מכניסים למכל קודם את האבנים הגדולות, לעולם לא נצליח להכניס את כל השאר." דממה מוחלטת השתררה באולם, וכל אחד ניסה לתפוס את מלוא המשמעות של הדברים.
המרצה התבונן בשומעיו ואמר: "מהן האבנים הגדולות בחייכם? בריאותכם? המשפחה שלכם? חבריכם? הגשמת חלומותיכם? לעשות מה שאתם באמת אוהבים? להילחם למען מטרה נעלה? לנפוש? להקדיש זמן לעצמכם? משהו אחר?" ההחלטה בידיכם, אך זכרו להכניס קודם את האבנים הגדולות, כי אם לא נעשה זאת, אנו עלולים להחמיץ את החיים. אם ניתן עדיפות לדברים הקטנים, יתמלאו החיים בדברים הקטנים ולא יישאר די מזמננו היקר להשגת הדברים החשובים באמת. משום כך, לעולם אל תשכחו לשאול את עצמכם: 'מהן האבנים הגדולות בחיי?' וכאשר תזהו אותן, הכניסו את האבנים האלה ראשונות למכל החיים שלכם."
בתנועת יד ידידותית בירך המרצה את מאזיניו ויצא מן האולם.
ואתם, האם אתם יודעים לזהות את האבנים הגדולות בחייכם? ומתוך כלל האבנים הגדולות, האם יש אבן אחת שבנקודת זמן זו בחייכם הייתם מעניקים לה עדיפות על פני האחרות?
מעטים האנשים שיודעים בכל עת להגדיר לעצמם מהן "האבנים הגדולות" בחייהם, כלומר מהם תחומי הפעולה שלהם יש להקדיש את מרבית משאבי הזמן והמרץ. אך הידיעה הזאת מחויבת המציאות, כי אם בתחומים אלה אנו חווים החמצה, לא כל שכן כישלון, הדבר משפיע על תחומי החיים האחרים ומעיב על איכות חיינו בכלל. המסע שאליו אנו יוצאים בספר זה הוא מסע אל ההצלחה, כפי שכל אחד מאיתנו רואה אותה, מייחל לה ורוצה לפגוש בה.
המסע הזה עובר בכמה תחנות חשובות, וכדי להגיע אל היעד הנכסף, יש להגדירן במפורש.
המשימה הראשונה העומדת לפנינו היא להגדיר כיצד צועדים לקראת הדבר הגדול הזה שנקרא הצלחה. מניסיוני רב־השנים כמאמן אני יכול לומר בבטחה שכאשר הנושא מוגדר באופן ברור ומובהק, הדרך קלה הרבה יותר והסיכויים להצליח גבוהים.
ובכן, המרצה המנוסה והחכם בבית הספר למִנהל ציבורי הציע להיות מודעים לאבנים הגדולות בחיינו, ואני מציע כי במסע שאתם יוצאים אליו כעת תבחרו "אבן אחת", כלומר תגדירו פרויקט. זהו פרויקט ההצלחה, ולאורך כל הספר תתמקדו אך ורק בפרויקט הזה.
יש להגדיר במדויק את הפרויקט. בחירתו היא אירוע רב־חשיבות שיכול להשפיע באופן ישיר ומשמעותי על איכות חיינו. פרויקט ההצלחה מתאים לכל תחום ולכל נושא משמעותי שנבחר בחיינו, כך שגם אם בזמן קריאת הספר נבחר להתמקד בתחום אחד, הרי שנוכל להמשיך וליישם את העקרונות והכלים שרכשנו בכל פרויקט, תחום ונושא שנרצה.
לבחירת תחום הפעולה יש חשיבות עליונה. פעמים רבות פגשתי אנשים וארגונים שכילו שנים אחדות ואף עשרות שנים בפרויקטים שלא היו החשובים בחייהם. לכן משימתנו הראשונה היא להגדיר מהו התחום שבו אנו רוצים להתמקד ומהו הפרויקט שאותו אנו עומדים לבצע. פרויקט זה יהיה הפרויקט החשוב ביותר בחיינו בתקופה זו. נוסף על היותו פרויקט ההצלחה של חיינו, הוא יהיה גם כלי ללימוד, ליישום וכמובן להצלחה בפרויקטים הבאים.
בסיום פרק זה אבקש מכל אחד מכם להגדיר את תחום החיים, את הנושא הספציפי באותו תחום ואת הפרויקט שעליו אתם עומדים לעבוד במהלך קריאת הספר. זהו כנראה הפרויקט החשוב לכם ביותר, ובו אתם מבקשים להצליח. וכעת ניגש לעבודה.
כיצד בוחרים תחום לפרויקט?
זוהי השאלה הראשונה שאנו שואלים את עצמנו. קשה מאוד להגדיר לאיזה מכלל תחומי החיים נעניק עדיפות עליונה. אם אתם חשים מעט מבולבלים, אל דאגה, אתם בחברה טובה.
סיגלית פנתה לאימון כי חשה שהיא מוכרחה לשפר באופן משמעותי את איכות חייה. סיגלית לא ידעה לזהות מהו התחום שבו היא חשה כישלון או כאב מיוחד או בולט. המאמן שאל את סיגלית אם היא יכולה להצביע על תחום בחייה שבו שינוי משמעותי יכול להביא לצמיחה והצלחה. אחרי סדרה של שאלות הגיעה סיגלית למסקנה שהתחום שבו עליה להתמקד ולהגדירו כפרויקט הוא התעסוקה. פעם אחר פעם היא מוצאת את עצמה מתפשרת ונמצאת במקום עבודה שהיא לא חשה בו סיפוק.
לאחר שיחה מעמיקה, שכללה סדרת שאלות שתפקידן היה לסייע לסיגלית להתמקד, היא הגיעה למסקנה שעליה לבחור עיסוק שבו תרגיש משמעותית ובעלת ערך. תהליך המיקוד שעברה סיגלית הביא אותה למסקנה שהיא תמצא את מבוקשה בתחום הטיפולי.
תוצאות התהליך: כיום סיגלית מסיימת לימודי דיקור סיני ועושה את צעדיה הראשונים בתחום. בקרוב תתחיל בלימודי סיעוד.
הבחירה בפרויקט ההצלחה היא בחירה מושכלת המורכבת מסדרה של קריטריונים שמשמשים כמסנן. תפקידו של מסנן הקריטריונים הוא לסייע לנו לבחור תחום אחד מתוך סך תחומי החיים שלנו — כגון הורות, קריירה, זוגיות ומימוש עצמי — ולהתמקד בו. אתם ודאי שואלים את עצמכם כיצד אפשר לבחור תחום אחד מכל אלה, האם ייתכן שיש תחום שבו לא נרצה לחוות הצלחה? האם בכלל אפשר להעדיף תחום אחד על פני האחרים? השאלות האלה הן בהחלט במקומן. אנו אכן שואפים לחוות הצלחה בכל תחום מתחומי חיינו. עם זאת, כשאנו מגדירים פרויקט הצלחה, עלינו להתאזר בסבלנות, לבחור קודם פרויקט אחד ואז להמשיך הלאה לפרויקטים הבאים.
אז איך בוחרים את הפרויקט האחד הזה? תהליך הסינון מורכב משאלות ממקדות שתפקידן לסייע לנו להגדיר במדויק את פרויקט ההצלחה שלנו. אחרי שנבחן באמצעות מסנן הקריטריונים והשאלות הממקדות את התחומים שראויים בעינינו להיות הנושאים לפרויקט ההצלחה, נגיע בסופו של התהליך לנושא אחד, והוא יהיה פרויקט ההצלחה שלנו.
הקריטריון הראשון — התחום שבו נבחר הוא התחום שבו אנו חווים את ההחמצה המשמעותית ביותר בחיינו. אני מציע להתחיל דווקא בקריטריון הזה, משום שלתחושות ההחמצה יש השפעה רבה. הן גורמות כאב וחוסר יכולת לחוות אושר. כאשר אנו חשים החמצה גדולה בתחום אחד, יש סיכוי גבוה שתחושה זו תזלוג לתחומים אחרים.
אם כן, איך נדע מהו התחום שבו תחושת ההחמצה שלנו היא הצורבת ביותר? ובכן, אני מציע להתחיל לשאול את עצמנו שאלה אינטואיטיבית פשוטה:
מהו התחום בתוך מכלול חיי, שמסב לי את העצב העמוק ביותר ושאני מאמין שאם הייתי מחולל בו שינוי מהותי, הייתי אדם הרבה יותר מאושר?
במהלך הקריירה המקצועית שלי כמאמן, שאלה זו נשאלה מיליוני פעמים. זוהי ללא ספק השאלה הממקדת החשובה ביותר בחיים, זו שתוביל כל אחד מאיתנו לעסוק בדברים החשובים באמת ולא לברוח מהם.
התשובה לשאלה זו אינה פשוטה כלל, וצריך תעוזה רבה כדי לענות עליה בכנות. הקשיבו לרחשי לבכם ולמוחכם, אל תוותרו ואל תחוסו על עצמכם. עשו זאת באומץ, נהלו עם עצמכם את השיחה החשובה והנוקבת הזו. ערכה של השיחה לא יסולא בפז והיא קריטית ליצירת מרחב של איכות חיים. אני ממליץ לכם להיעזר באדם קרוב, חבר או בן משפחה שאתם סומכים עליו ונהלו איתו את השיחה הזאת. בקשו ממנו שישאל אתכם את השאלה. יתרה מזו, אני מאמין בכל לבי שלפחות פעם אחת בחיים כדאי שאת השאלה הזאת ישאל איש מקצוע מוסמך שיש לו הכלים לעזור לכם.
גיל הגיע לאימון ביוזמת בת זוגו שהיתה מוטרדת ממצבו הכלכלי הירוד. הוא צבר חובות לבנק והתנהלותו היתה בעיניה בלתי נסבלת. גיל, לעומת זאת, לא ראה כל בעיה בחייו. הוא הציג את עצמו כפסנתרן שמנגן מדי פעם בבתי אבות ובמתנ"סים, "טיפוס אמנותי" הנהנה מנגינה ומהאזנה למוסיקה, ללא שאיפות מיוחדות, אם כי הוא מודע לכך שהכנסתו אינה מספקת.
גיל דיבר כאדם שבע רצון ממצבו, אבל צורת הדיבור האיטית ותנוחת הגוף השחוחה מעט העידו עליו שבתוך תוכו הוא חש מובס.
התעוררה התהייה כיצד בחור מוכשר בן שלושים מתנהג וחי כמי שהשלים עם בינוניות, מיעוט הכנסות וחוסר מוטיבציה, והוא מרוצה, לכאורה?
השלב ראשון באימון היה להיכנס מעט יותר לעובי הקורה, לאתר את תחום החיים שבו יתחיל תהליך האימון ולהתמקד בו.
השאלה הראשונה שנשאלה היתה מהו התחום בחייו שבו הוא מזהה בעיה או קושי ממשי ומטריד שאינו מאפשר לו לחיות ברמת חיים שבה היה רוצה לחיות. גיל ענה בקצרה: "אני לא מרגיש פספוס כלשהו או בעיה. אני בסך הכול מרוצה מחיי. אבל מובן שלא אתנגד לשיפור במצבי הכלכלי..."
השאלה השנייה היתה "מבין כל תחומי חייך, מהו בעיניך התחום שאם יחול בו שינוי, תחווה הצלחה ושיפור כלכלי של ממש?" כעת היתה תשובתו ממוקדת יותר:
"אני מניח שבתחום העבודה שלי. כלומר אם תהיה לי יותר עבודה, אם יהיו יותר הופעות, אז אשתכר יותר ומצבי הכלכלי ישתפר."
תהליך ההתמקדות נמשך ונשאלה שאלה נוספת: "מהו לדעתך התחום במסגרת עבודתך שאם תחולל בו שינוי, תהיה לך הרבה יותר עבודה וכתוצאה מכך גם הכנסה גבוהה יותר?"
בסופו של דבר הגיע גיל למסקנה שהיעדר המוטיבציה שלו בנושא השיווק, שנבע בעיקר מהערכה עצמית נמוכה שלו כאדם וכאמן, היא שמונעת ממנו הצלחה.
מכאן נסללה הדרך לתהליך מופלא שבמהלכו רכש גיל, תוך כדי עבודת עומק אישית על דימויו העצמי, כלים מעשיים לשיווק שיטתי וממוקד.
תוצאות התהליך: כיום אי־אפשר לזהות בגיל את אותו אדם שהסתפק בבינוניות והיה תקוע במצב כלכלי קשה. מספר ההופעות של גיל הוכפל, הוא משווק במרץ ובהעזה, שוקד על פיתוח תוכניות חדשות שהוא מציע ללקוחות חדשים וותיקים, ומצבו הכלכלי השתפר באופן משמעותי. הוא מצליח לחסוך וחווה את עצמו כמצליחן אמיתי. כיום הוא חי כצעיר שאפתן ונמרץ!
אחרי ששאלנו את עצמנו את השאלה הממקדת הראשונה, ולאחר הקשבה פנימית מעמיקה, נמצא את עצמנו עם תשובות ברורות מאליהן, ולצדן תשובות שלא העלנו על דעתנו שיעלו כמענה לשאלה זו. ייתכן שנמצא שהתחום שבו אנו חווים את ההחמצה הגדולה ביותר הוא היעדר זוגיות, והמחיר שאנו משלמים הוא בדידות, כאב, תחושה שאנו "לא מספיק טובים" כבני אדם, ו"לא מספיק טובים" בהשוואה לסובבים אותנו, לא מתאימים לנורמות החברתיות וכדומה. אם אכן כך, הרי שפרויקט ההצלחה הראשון שאותו נבחר לנהל יהיה יצירת זוגיות.
ובכל זאת נמתין עוד רגע קט. הזכרתי כבר שיש לבחון כמה קריטריונים חשובים לפני שבוחרים פרויקט ומחליטים שיש לו עדיפות על פני פרויקטים אחרים. זה הזמן לעבור לקריטריון הבא:
הקריטריון השני הוא הקונקרטיות. התחום שבו אתם אמורים לבנות את פרויקט ההצלחה שלכם מוכרח להיות קונקרטי מאוד. ייתכן שאחרי שתשאלו את עצמכם מהו התחום בחייכם שמסב לכם את העצב הגדול ביותר, תשובתכם תהיה "אני לא מאושר". ובכן, התשובה "אני לא מאושר" מצביעה על תוצאה ולא על תחום. היזהרו מלבחור פרויקטים שאין להם הגדרת תחום. בחירה מסוג זה היא מניפולטיבית ואולי אפילו פחדנית, כי היא מאפשרת לנו להישאר עמומים. תשובה קונקרטית לשאלה השנייה יכולה להסב לנו כאב עז. אנו עלולים לפגוש אמיתות שהיה לנו הרבה יותר נוח להניח בצד ולא להתייחס אליהן. אך בחירה עמומה מסוג זה מאפשרת לנו לברוח מעשייה ומעימות, ולא מכוונת אותנו באמת לשיפור איכות חיינו. בחירה מסוג זה מונעת מאיתנו לפסוע לעבר חיים מאושרים יותר.
לכן, אם ענינו לעצמנו תשובה המורכבת מערכים ולא מתחומים גשמיים ממשיים, הרי שעלינו לשאול את עצמנו כמה שאלות ממקדות נוספות. השאלה הממקדת הבאה היא אפוא:
אם אינני מאושר — מהו הדבר הממשי שמסב לי את הכאב הגדול ביותר?
פעמים רבות ראיתי מאומנים שלאחר התעמקות בשאלה הממקדת הנוספת אמרו לי, "אני באמת לא יודע, הכול אצלי בסדר אבל אני לא מאושר."
ובכן, איני פוסל את החוויה הזאת, לעתים באמת הכול בסדר. אנחנו קמים לעבודה כל בוקר, חוזרים מהעבודה, רואים את בן או בת הזוג, רואים את הילדים או הולכים לפגוש חברים ויוצאים לשתות בירה. הכול בסדר בחיינו, אבל אנחנו חווים תחושה כללית של החמצה והיעדר שמחה. במקרה כזה עולה עוד יותר הצורך להתמקד, לשאול שאלות ממקדות נוספות ולא להסתפק בתשובה "הכול בסדר, אבל אני לא מאושר." משום שהיעדר מיקוד והימנעות מיצירת בהירות אמיתית משאירים אותנו במצב המבלבל והמטושטש שבו אין תוצאה רצויה, וגם אין מה לעשות בנוגע לכך.
אם ענינו לעצמנו תשובה כללית שכזאת, הגיע הזמן לשאול עוד שאלה:
מהו התחום שבו ההישגים שלי סבירים אבל אם אשפר אותם, אחווה הגשמה, אושר וסיפוק שישפיעו על כל תחומי חיי?
אחרי שנשאל את עצמנו את השאלה, נגלה שאנחנו מתפקדים בחיים ממש בסדר, אבל כשחושבים על כך, אנחנו לא זוכרים מתי בפעם האחרונה עשינו משהו למען עצמנו וגם לא עבור שום אדם אחר. מתי עשינו משהו שגרם לנו הרגשה מופלאה, הרגשת התעלות וחוויה שאנו חיים חיים שלמים ומאושרים. במקרה כזה, ולמרות שהכול בסדר, נבחין פתאום שהתחום שבו אנו מזהים אפשרות להעשיר את חיינו הוא הפיתוח העצמי.
בתהליכי אימון רבים מאוד נוכחתי שכאשר המאומן הגיע למסקנה מסוג זה הוא היה מופתע מאוד, משום שעד לאותו רגע הוא היה משוכנע שתחושת החסר שלו קשורה לנושאים הרבה יותר ברורים ומובנים מאליהם, כמו זוגיות, הורות וקריירה. והנה, תחום אחר לחלוטין, שהוא אפילו לא חשב עליו כתחום משמעותי שבו הוא חש החמצה, עלה באמצעות השאלות הממקדות. זהו כוחן של השאלות האלה, זו גם חשיבותה של היכולת של כל אדם לדעת לבחור את הפרויקטים הנכונים באמצעות הסינון והבדיקה הנכונים.
איציק, מנהל חברה, רצה להגדיל באופן מהותי את הכנסותיה.במהלך האימון הוא נשאל מהו התחום שבו הוא מזהה את החולשה הגדולה ביותר בחברה. איציק ענה שהחברה מתפקדת טוב באופן כללי, ובתקופות קשות הם שורדים. לכן הוא אינו יכול להצביע על תחום מסוים שבו הוא מזהה כישלון מיוחד או בולט.
השאלה הבאה לאיציק היתה אם הוא יכול להצביע על תחום מסוים, כמו למשל שיווק, מכירות, הנהלה, הצבת יעדים ועמידה בהם, שהוא חושב שאם יחול בו שינוי והתוצאות בו ישתפרו באופן ניכר תהיה לכך השפעה משמעותית על הארגון. איציק סבר שהתחום שבו יש לשפר את ההישגים הוא זה שנמצא באחריותם של אנשי השיווק והמכירות בחברה.
השאלה הבאה היתה, מהי לדעתו ההחמצה הגדולה ביותר בפעילות אנשי המכירות, ואיציק הצביע על חוסר מוטיבציה, פעילות לא ממוקדת וריבוי מקרים של היעדרות מהעבודה.
המסקנה מתהליך המיקוד היתה שאנשי המכירות אינם מתנהלים בצורה נכונה, והסיבה לכך היא שאיציק אינו מעביר הנחיות ברורות ואינו עומד על כך שהדברים יבוצעו.
בעקבות השיחה ומסקנותיה הגדרנו את פרויקט ההצלחה כשיפור כלים ניהוליים ושינוי אופי היחסים בין איציק לבין עובדיו.
תוצאות התהליך: איציק מאשר שהיום הוא באמת מנהל את העובדים שלו, מנחה אותם ודורש מהם באופן ברור תוצאות קונקרטיות. ואנשי המכירות נהיו בעלי עניין ומוטיבציה וצמחו בתוך השינוי הזה. בעקבות כך גדלו אחוזי המכירות וכמובן גם רווחי החברה.
תחום המיצוי או פיתוח הביטוי העצמי האישי הוא רחב מאוד, וכמוהו גם תחומי חיי הנישואים או הקריירה, לכן חשוב לחזור ולשאול את עצמנו שאלה ממקדת נוספת שמתייחסת למרחב פעולה צר יותר. הבה נשאל:
מהו הנושא מתוך כלל הנושאים המרכיבים את התחום הרחב שבחרתי להתמקד בו (כגון קריירה, זוגיות, הורות, מימוש עצמי) שבו אני חש את ההחמצה המשמעותית ביותר?
התשובות שיעלו יכולות להיות מגוונות, אך המאפיין המרכזי שלהן הוא שהן ספצפיות יותר מאלה שענינו לעצמנו בשלב הקודם. אם התחום שבחרנו להתמקד בו הוא חיי הנישואים, תחושת ההחמצה יכולה להתעורר, למשל, בעקבות לידת הילדים, כאשר אין די זמן לשיחות משמעותיות ועמוקות. לכן נושא הפרויקט יהיה "יצירת מרחב לשיחה ושיתוף בתוך הזוגיות".
אם נאמר לעצמנו "אני מרגיש החמצה כי לא למדתי שום דבר חדש כבר שנים", השאלה הספציפית יותר שתתעורר היא: מהו הנושא שנרצה ללמוד? האם נושא שיקדם אותנו בעבודה? אולי נושא שתמיד אהבנו ואף פעם לא התפנינו להשקיע בו? אולי נושא שתמיד חלמנו לעסוק בו ואף פעם לא העזנו לממש את המשאלה? ובהתאם לתשובות שנענה לעצמנו נוכל להגדיר את נושא הפרויקט.
גלעד ותמי נקלעו לחובות והגיעו לאימון כדי לשפר את ההתנהלות הכלכלית שלהם.
בתחילת האימון נשאלו בני הזוג מה לדעתם הביא אותם למצבם. התשובה של גלעד ותמי היתה שכל אחד מהם מבצע רכישות בלי מחשבה, ובלי התחשבות במצב הכספי. כמו כן, בני הזוג אינם מדווחים זה לזה על גובה הוצאותיהם כי הם מתנהלים בחשבונות נפרדים.
השאלה הבאה היתה מדוע הם מנהלים חשבונות נפרדים, והאם יש תחומים נוספים בחייהם שבהם הם לא משתפים זה את זה.
הזוג השיב שבעבר הסתבך גלעד בחובות ולא סיפר לתמי, תמי חשה שגלעד בגד באמונה, היא לא סומכת עליו ולכן הם הפרידו חשבונות. מאז הם מתנהלים בנפרד.
המאמנת עמדה על מקורות הקשיים הכלכליים. אלה לא היו בהכרח החשבונות הנפרדים, אלא הנסיבות שהביאו להפרדתם והתחושות הקשות שמלוות את הזוג בחייהם. בעיני תמי, חוסר היכולת לסלוח על הבגידה הוא שהביא לקשיים הכלכליים של בני הזוג. בעקבות סדרת שאלות הגיעה המאמנת למסקנה שבתוך תחום הזוגיות נושא הפרויקט צריך להיות "החזרת האמון בין בני הזוג", ומתוך כך יבוא גם השיפור במצב הכלכלי.
תוצאות התהליך: תמי וגלעד עברו תהליך מרגש של סליחה, בניית אמון מחדש ויצירת עתיד משותף כזוג המשתף פעולה לשם השגת מטרותיהם המשותפות — הם עבדו יחד על ההתנהלות הכלכלית שלהם, הגדירו תקציב משותף, איחדו חשבונות והשיגו גם את מטרותיהם הכלכליות.
עברנו כבר על שלוש שאלות ממקדות, וייתכן שעדיין לא הצלחנו להגיע לתשובה מדויקת מספיק שבאמצעותה אפשר להגדיר את נושא הפרויקט שלנו. אנחנו אומרים לעצמנו שהתחום שבחרנו בו הוא אכן זה שמטריד אותנו ביותר. אמנם אין הצלחות גדולות, אבל גם לא נושאים כושלים באופן מיוחד. אנו חשים שלמרות שהכול בסך הכול בסדר, משהו בכל זאת מעיב עלינו, והדברים יכולים להיות מספקים הרבה יותר. אם כן, נשוב ונשאל את השאלה הבאה:
מתוך כלל הנושאים המרכיבים את התחום (כגון קריירה, זוגיות, הורות, מימוש עצמי) מהו הנושא שאם הייתי משקיע בו ומעלה את רמת התוצאות שלי מסבירה למעולה, הייתי חווה הגשמה?
האם הגעתם לתשובה מדויקת יותר? האם מצאתם נושא מובהק לפרויקט שלכם? יכול להיות שתצטרכו לשאול את השאלה הזאת יותר מפעם אחת ובכל פעם תקבלו תשובה מדויקת יותר, עד שתגיעו בסופו של דבר אל הנושא הנכון ביותר עבורכם, שיניב את ההצלחה שלה אתם מייחלים.
אפשרות נוספת היא שאחרי שתשאלו את עצמכם את השאלות הנכונות, תגיעו למסקנה שכדי לחזק את תחושת הערך העצמי שלכם ולשפר את איכות חייכם עליכם לטפל בשני תחומים ואולי אף ביותר.
אין ספק שפעמים רבות בחיינו אנו נדרשים לנהל כמה פרויקטים במקביל. עם זאת, אני ממליץ שבעת קריאת הספר נתמקד בפרויקט אחד בלבד, ולו כדי לרכוש מיומנות בניהול פרויקטים אישיים, ורק לאחר מכן, עם הניסיון שנצבור, נוכל לנהל יותר מפרויקט אחד בעת ובעונה אחת וגם לעשות זאת בהצלחה.
הקריטריון השלישי — אם בשלב זה אנו עדיין מתלבטים בין נושאים, אני מציע להפעיל את קריטריון קלות הניהול. השאלה הממקדת המרכזית בקריטריון זה היא:
האם נסיבות חיי מאפשרות לי לנהל את הפרויקט שבחרתי?
נניח שהצבנו לעצמנו שני תחומים משמעותיים שבהם אנו חשים החמצה. אחד הוא קשיים בקשר עם בן או בת הזוג, והשני הוא עיכוב ברכישת ידע חדש ובהתפתחות המקצועית. שניהם נושאים כבדי משקל וקשה להחליט למי מהם יש לתת קדימות. במצב כזה אנו פועלים על פי קריטריון קלות הניהול. ייתכן שבשלב זה של חיינו יש לתת עדיפות לפרויקט שיתמקד בהעמקת הקשר עם בן או בת הזוג, משום שזה פרויקט שאפשר להתחיל לפעול בו מיד בלי לשנות הרבה מרכיבים אחרים בחיים. הפרויקט הזה קל יותר לניהול, ולכן סיכויי ההצלחה בו גבוהים יותר. במהלכו נצבור מיומנות וידע בניהול פרויקטים וגם נחווה הצלחה. כל אלה יקלו עלינו לפתח גם את הפרויקט הבא.
רוית ויעל הן שותפות המנהלות יחד מסעדת גורמה ידועה. הן השקיעו עשרות אלפי שקלים ביחסי ציבור, בשילוט ובפרסום במטרה להגדיל רווחים, אך הרווחים לא עלו במידה מספקת. בתהליך האימון הן נשאלו מדוע, לדעתן, המכירות לא גדלו למרות ההשקעה בפרסום. תשובתן היתה שהבעיה היא שלעסק שלהן אין אנשי מכירות, והן מעריכות שצריך לגייס איש מקצוע מתאים.
השאלות הבאות היו מי מכיר את המוצרים הכי טוב, ומי מבצע את המכירה מול הלקוח. לאחר חשיבה על הנושא וסדרה של שאלות הגיעו השותפות למסקנה שהמלצרים הם למעשה אנשי המכירות של העסק.
כעת היה ברור שבתחום הרחב של השיווק והמכירות הנושא שצריך להתמקד בו הוא המלצרים והכשרתם. בשלב זה שאלנו סדרה נוספת של שאלות, למשל מהם הקריטריונים לגיוס מלצרים, ואם רוית ויעל מביאות בחשבון את יכולת השיווק של המלצר כשהן מגייסות אותו לעבודה. המסקנה היתה שהמלצרים לא הוכשרו להיות מקדמי המכירות, ותפקידם היה לתת שירות טוב. בעקבות המסקנות הללו הוגדר הפרויקט להצלחה כ"הגדלת הההכנסות תוך הכשרת המלצרים לתפקיד אנשי מכירות".
תוצאות התהליך: המאמנת והשותפות בנו יחד מודל שנקרא "הגדלת הכנסות בעשרה ש"ח לסועד". גויסו מלצרים שרוית ויעל העריכו שהם בעלי יכולת שיווקית גבוהה, הם הוכשרו ותוגמלו לפי מודל יעדים, כפי שנהוג לתמרץ אנשי מכירות. מהלך זה לבדו הגדיל את מחזור המכירות בכמאה אלף ש"ח בחודש ללא כל הוצאה כספית נוספת.
כמו בכל נושא שאנו לומדים בחיינו, גם לניהול הפרויקטים נדרשים מיומנות, כישורים וניסיון. העבודה על עצמנו דומה לעבודה על השרירים. היא צריכה להתבצע בהדרגה. כך, למשל, קשה לנהל פרויקט כמו "הקריירה שלי" והוא תלוי בהרבה מאוד גורמים, שחלק גדול מהם אינו נמצא בשליטתנו. יכול להיות שאנחנו מפרנסים את המשפחה ובנוסף, השוק נמצא בשפל ומקום העבודה שלנו אינו מובטח, ועוד כהנה וכהנה גורמים שהופכים את הפרויקט לקשה יותר לניהול. לכן רצוי לבחור בפרויקט כזה רק אחרי שפיתחנו את מיומנות ניהול הפרויקטים שלנו. אנו יכולים להתחיל בפרויקט כזה, אך ייתכן שלא נצליח לעמוד ביעדים הקשים ובסופו של דבר נימנע מלקחת על עצמנו פרויקטים אחרים.
הפעלנו את מסנן הקריטריונים, בחנו את התחומים השונים, ביררנו מהו גורם התסכול הגדול ביותר או לחלופין — מהו התחום שבו שיפור ושינוי יכולים להשפיע במידה הרבה ביותר על יתר תחומי חיינו. בדקנו גם את קלות הניהול או את יכולת הניהול של כל אחד מהפרויקטים. אך עדיין נשארנו עם שני פרויקטים או אפילו יותר, ועדיין איננו מצליחים להחליט באיזה פרויקט כדאי להתחיל. לשם כך נפנה לקריטריון נוסף.
הקריטריון הרביעי — קריטריון זה מתמקד במידת התמיכה שנקבל מהסובבים אותנו. התמיכה של האנשים הקרובים לנו משמעותית ביותר לחוויית ההצלחה שלנו, והיא אף מדרבנת אותנו להצליח ולהתנסות. לכן אני ממליץ מאוד לפעול על פי הקריטריון הזה. נבחן את האפשרויות שהגענו אליהן בעקבות הקריטריונים הקודמים ונבדוק מהו הפרויקט שבו נזכה לתמיכה הרבה ביותר מסביבתנו.
חוויית ההצלחה והטמעת הכלים לניהול פשוטים יותר כשיש לנו יותר תומכים ופחות מתנגדים. אחרי הצלחה בפרויקט ותחושה של חוויית ההצלחה נהיה מוכשרים יותר, מסוגלים יותר ומאומנים לאתגר הבא, שבו מן הסתם יהיו לנו פחות תומכים ויותר מתנגדים.
לכן אני מציע להפעיל קריטריון אחד נוסף ולשאול את השאלה הממקדת הבאה:
מהו הפרויקט שבו יהיו לי הכי הרבה תומכים והכי מעט מתנגדים?
אחרי סינון הגענו לשני פרויקטים משמעותיים, האחד, למשל, הוא יציאה לקריירה עצמאית והשני הוא פיתוח עצמי ורכישת ידע שיעשיר את חיינו. אם אנו בעלי משפחה, שכירים ומפרנסים מרכזיים במשפחה בת חמש נפשות, ייתכן שפרויקט כמו מעבר מממעמד של שכיר לבעל עסק עצמאי יהיה פרויקט שבו יהיו לנו יותר מתנגדים. לעומת זאת, פרויקט פיתוח עצמי ורכישת ידע יזכה לתמיכה רבה יותר.
לסיכום
אנשים רבים נוטים להיכנס לשגרה של פעילות ונמנעים מלנהל באופן יזום ובצורה מושכלת ומתוכננת מראש פרויקטים ליצירת הצלחה בחיים. התוצאה של תרדמת כזאת היא חוויה של החמצה, בזבוז, כאב ומניעת הגשמה ואושר אישי.
כאשר אנו מחליטים להביא ברכה חדשה לחיינו, לבחור פרויקט חשוב לנו, להתחיל ולהזיז את חיינו לכיוונים חדשים שייצרו לנו חוויית הגשמה ורווחה אישית, יש חשיבות גבוהה מאוד ליכולתנו לבחור בפרויקט המתאים לנו באותה עת.
בחירת הפרויקט תאפשר לנו מצד אחד לשפר את איכות חיינו באופן משמעותי, ומצד שני תקנה לנו ניסיון ויכולת ביצוע פרויקטים שישמשו אותנו ויגבירו בנו את הרצון לקחת על עצמנו פרויקטים נוספים לשיפור איכות חיינו.
מה עושים?
מנינו כמה קריטריונים שסייעו לנו לבחור את פרויקט ההצלחה של חיינו ושאלנו שאלות ממקדות מרכזיות. נציג את השאלות האלה ונענה עליהן:
• מהו התחום שבו אני חש את ההחמצה הגדולה ביותר? או
• מהו התחום (קריירה, הורות, זוגיות, מימוש עצמי) שאם התוצאות שאשיג בו ישתפרו מתוצאות סבירות לתוצאות מעולות, אשפר את איכות חיי?
• מהו הנושא מבין התחומים האלה שבו אני חש את ההחמצה הגדולה ביותר? או
• מהו הנושא שאם התוצאות שאשיג בו ישתפרו, אשפר גם את איכות חיי?
• מהו הנושא הקל ביותר לניהול?
• מהו הנושא שבו יהיו לי יותר תומכים ופחות מתנגדים?
כעת מה שנותר הוא לבחור את פרויקט ההצלחה של חיינו.