אפידמיולוגיה הולכת ונמשכת של משורר
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
אפידמיולוגיה הולכת ונמשכת של משורר
הוספה למועדפים

אפידמיולוגיה הולכת ונמשכת של משורר

ספר דיגיטלי
ספר מודפס
שליחת ספר דיגיטלי כמתנה
הוספה למועדפים

עוד על הספר

סמי שלום שטרית (נולד ב-15 במאי 1960) הוא דוקטור ומרצה למדע המדינה, סופר ומשורר ישראלי. חוקר החברה והתרבות בישראל.

בשנות התשעים היה פעיל מרכזי בתנועות חברתיות-מזרחיות כמו "קדמה - למען חינוך עיוני שוויוני בישראל", ו"הקשת הדמוקרטית המזרחית". יחד עם אלי חמו יצר את הסרט התעודי "הפנתרים השחורים מדברים". שימש כמורה ומחנך בבית הספר על שם רוגוזין בתל אביב ואחר-כך מנהל-מייסד של ביה"ס התיכון "קדמה" בשכונת התקווה. היה מרצה אורח באוניברסיטת ברקלי, עמית מחקר במרכז ללימודי דתות באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס, ומרצה אורח במחלקה לאמנות הקולנוע והטלוויזיה במכללת ספיר בנגב. כיום מתגורר בניו יורק ומלמד בקווינס קולג'.

נושאים

תקציר

כָּאן בְּחַלּוֹנִי, גֶּשֶׁם זַעֲפָן נִתָּךְ.
מִי שֶׁהִסְפִּיק לִזְרֹעַ בַּזְּמַן יָנוּחַ עַכְשָׁו
וּמִי שֶׁכָּמוֹנִי רָחַק מִכָּל רֶגֶב וְתֶלֶם
יְבַשֵּׁל מָרָק מַהְבִּיל שֶׁל יְרָקוֹת
וְיִמָּלֵא הַבַּיִת נִיחוֹחוֹת אֲדָמָה רְחוֹקָה. 


*** 

כָּאן בַּסֶּגֶר הַזֶּה, 
יוֹם וְעוֹד יוֹם בְּצֵל הַבְּדִידוּת, 
נְגַדֵּל אֶת הַתִּקְוָה עֲרוּפַת הָאוֹר,
מִשְׁבְּצוֹת מִשְׁבְּצוֹת כְּמוֹ בִּכְלוּבִים
עַל פְּנֵי מָסַכֵּי חַיֵּינוּ הָאֵלֶקְטְרוֹנִיִּים. 
וּמֻטֶּלֶת עָלַי אַחֲרָיוּת כִּבְדַת מִשְׁקָל
לְהָזִין אֶת מִפְלֶצֶת הַתִּקְוָה,
לַעֲקֹר יֵאוּשׁ מִלֵּב הַתַּשְׁבֵּץ הַמְּרַצֵּד.



***

כָּאן, וּבְכָל מָקוֹם,
הַפַּחַד הַזֶּה יֵלֵךְ וְיִצְמַח
עַד שֶׁנִּלְמַד לְהִתְהַלֵּךְ בָּעוֹלָם מֵחָדָשׁ.
עַד שֶׁנִּלְמַד לְחָרֵף אֶת מַעֲשֵׂי יָדֵינוּ.
עַד שֶׁנִּלְמַד לוֹמַר תּוֹדָה 
בִּכְנִיעָה.


"לא התכוונתי לכתוב ספר שירים ואף לא שירים בודדים בשנת הקורונה האיומה, אבל כמו תמיד המילים היו מפלטי ומקלטי בעתות הסגר והמחנק, לנפש בעיקר. כתבתי במחשב ובאייפון לסירוגין. הייתי לבד בכל הסגרים. תמיד לבד. כתבתי בהפסקות גדולות מבלי לתכנן שום דבר. כתבתי לעצמי קודם כל, כמו תמיד. הטקסטים הצטברו בקובץ אחד. לא קראתי אותם ולא התעסקתי בהם עד חודש מרץ האחרון. פתחתי את הקובץ ובקריאה רצופה הופתעתי לגלות מעין יומן פיוטי גלוי לב המתעד ללא סינון רגעים, מחשבות, פחדים ושמחות קטנות בשנת הקורונה הראשונה. כמעט ולא ערכתי, לא גנזתי אף שיר ולא ניסיתי ליפות או לעדכן את השירים. אלה הם מעין תצלומי הבזק של הנפש.
לעכשיו השירים הם שלכם לקרוא, להתחבר או לדחות. לאהוב או שלא. אני מקווה שתמצאו בהם משהו משלכם ובשבילכם. הן אחרי הכל, כולנו היינו שם."
- סמי שלום שטרית

פרק ראשון

***

כָּאן, בַּסֶּגֶר הַזֶּה,

נְלַמֵּד אֶת זְקֵנֵינוּ טַפֵּנוּ

אֶת גַּעְגּוּעַ הַנְּגִיעָה, נִלְמַד בְּעַצְמֵנוּ

לֶאֱהֹב מֵרָחוֹק. נְאַמֵּן אֶת לִבֵּנוּ

בַּחֲמִימוּת הָאֵלֶקְטְרוֹנִית. דִּמְעוֹתֵינוּ

מַזְכֶּרֶת וְזִכָּרוֹן שֶׁהָלַכְנוּ

אַךְ לֹא הִרְחַקְנוּ לֶכֶת.

***

כָּאן, בֵּין הַקִּירוֹת, בַּשֶּׁקֶט הַזֶּה,

חֲתוּלָה צִבְעוֹנִית פִּרְאִית וְאָנֹכִי

נְזַנֵּק, נָרוּץ, נִקְפֹּץ,

נַבְרִיחַ פְּחָדִים קְטַנִּים

בְּכַפּוֹתֵינוּ, נָשׁוּב לְטַפֵּס אֶל כֻּרְסָתֵנוּ הַמְּנַחֶמֶת

בְּנַמְנֶמֶת עֶרֶב שׁוֹמֵמָה.

***

עַכְשָׁו כְּשֶׁהַמָּוֶת נוֹהֵג בָּרְחוֹבוֹת הָרֵיקִים בִּמְכוֹנִית לֹא נִרְאֵית,

חֲלוֹמוֹת בְּנֵי הָאָדָם גְּדֵלִים מִדֵּי יוֹם וְתוֹפְחִים עַד שֶׁנִּשְׁמָטִים מַעְלָה

כְּמוֹ בָּלוֹן אָדֹם גָּדוֹל מִתּוֹךְ יָד זְעִירָה שֶׁל יַלְדָּה בַּהֲמֻלַּת הַיָּרִיד.

וְהַשָּׁמַיִם הוֹלְכִים וְנִמְלָאִים

בָּלוֹנֵי חֲלוֹמוֹת —

אֶחָד יִקְנֶה מוֹשָׁב בַּחֲלָלִית בְּמִילְיוֹן דּוֹלָר

לְהַשְׁקִיף עַל הַכּוֹכָב הַכָּחֹל מֵעִמְקֵי הַשְּׁחוֹר.

וְאַחֶרֶת תְּטַיֵּל מִסְּפָרַד עַד אָזֶרְבַּיְגָ'ן עַל תְּלַת־אוֹפַן.

זָקֵן בּוֹדֵד יִכְתֹּב אֶת זִכְרוֹנוֹתָיו הָעֲגוּמִים וְלֹא יַחֲסִיר אַהֲבָה אֲבוּדָה

לַהֲפִיצָם בָּרַבִּים בִּכְרִיכָה קָשָׁה עִם תְּמוּנָה מַכְמִירַת לֵב.

שְׁלִישִׁית תַּחֲלֹם עַל פִּסְגַּת הָאֵוֵרֵסְט, דֶּגֶל בְּיָדָהּ וּנְשִׁימָה אַחֲרוֹנָה בְּאַפָּהּ.

וְהַהוּא יִתְגַּעְגֵּעַ לְמַעֲמַקֵּי הָאוֹקְיָנוֹס הַשָּׁקֵט

וּבֵינְתַיִם יִצְלֹל בְּדוּמִיַּת הֲזָיָה פְּסִיכׇדֵלִית.

וְאִלּוּ כָּאן, בְּחַדְרִי הַסְּטַנְדַּרְטִי,

אֲנִי חוֹלֵם עַל מִלִּים

שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא כָּתַבְתִּי בְּשִׁיר

כְּמוֹ כֻּרְכּוּם אוֹ זַנְגְּבִיל אוֹ גְּרִידַת מוּסְקָט,

וַאֲפִלּוּ צֵרוּף כְּמוֹ הָרֶצֶף הַגֵּנֵטִי לֹא כָּתַבְתִּי מֵעוֹלָם בְּשִׁיר.

אוֹ בִּטּוּיִים כְּמוֹ הָא בְּהׇא תַּלְיָא,

אוֹ שִׁגְיוֹן הַסְּתָו אוֹ נִצַּת הַתַּפּוּחַ.

זֶה נוֹרָא יָפֶה לִכְתֹּב שׁוּרָה סְתוּמָה כְּמוֹ לִטַּפְתָּ אוֹתָן וְהוֹסַפְתָּ לֶכֶת.

סמי שלום שטרית (נולד ב-15 במאי 1960) הוא דוקטור ומרצה למדע המדינה, סופר ומשורר ישראלי. חוקר החברה והתרבות בישראל.

בשנות התשעים היה פעיל מרכזי בתנועות חברתיות-מזרחיות כמו "קדמה - למען חינוך עיוני שוויוני בישראל", ו"הקשת הדמוקרטית המזרחית". יחד עם אלי חמו יצר את הסרט התעודי "הפנתרים השחורים מדברים". שימש כמורה ומחנך בבית הספר על שם רוגוזין בתל אביב ואחר-כך מנהל-מייסד של ביה"ס התיכון "קדמה" בשכונת התקווה. היה מרצה אורח באוניברסיטת ברקלי, עמית מחקר במרכז ללימודי דתות באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס, ומרצה אורח במחלקה לאמנות הקולנוע והטלוויזיה במכללת ספיר בנגב. כיום מתגורר בניו יורק ומלמד בקווינס קולג'.

עוד על הספר

נושאים

אפידמיולוגיה הולכת ונמשכת של משורר סמי שלום שטרית

***

כָּאן, בַּסֶּגֶר הַזֶּה,

נְלַמֵּד אֶת זְקֵנֵינוּ טַפֵּנוּ

אֶת גַּעְגּוּעַ הַנְּגִיעָה, נִלְמַד בְּעַצְמֵנוּ

לֶאֱהֹב מֵרָחוֹק. נְאַמֵּן אֶת לִבֵּנוּ

בַּחֲמִימוּת הָאֵלֶקְטְרוֹנִית. דִּמְעוֹתֵינוּ

מַזְכֶּרֶת וְזִכָּרוֹן שֶׁהָלַכְנוּ

אַךְ לֹא הִרְחַקְנוּ לֶכֶת.

***

כָּאן, בֵּין הַקִּירוֹת, בַּשֶּׁקֶט הַזֶּה,

חֲתוּלָה צִבְעוֹנִית פִּרְאִית וְאָנֹכִי

נְזַנֵּק, נָרוּץ, נִקְפֹּץ,

נַבְרִיחַ פְּחָדִים קְטַנִּים

בְּכַפּוֹתֵינוּ, נָשׁוּב לְטַפֵּס אֶל כֻּרְסָתֵנוּ הַמְּנַחֶמֶת

בְּנַמְנֶמֶת עֶרֶב שׁוֹמֵמָה.

***

עַכְשָׁו כְּשֶׁהַמָּוֶת נוֹהֵג בָּרְחוֹבוֹת הָרֵיקִים בִּמְכוֹנִית לֹא נִרְאֵית,

חֲלוֹמוֹת בְּנֵי הָאָדָם גְּדֵלִים מִדֵּי יוֹם וְתוֹפְחִים עַד שֶׁנִּשְׁמָטִים מַעְלָה

כְּמוֹ בָּלוֹן אָדֹם גָּדוֹל מִתּוֹךְ יָד זְעִירָה שֶׁל יַלְדָּה בַּהֲמֻלַּת הַיָּרִיד.

וְהַשָּׁמַיִם הוֹלְכִים וְנִמְלָאִים

בָּלוֹנֵי חֲלוֹמוֹת —

אֶחָד יִקְנֶה מוֹשָׁב בַּחֲלָלִית בְּמִילְיוֹן דּוֹלָר

לְהַשְׁקִיף עַל הַכּוֹכָב הַכָּחֹל מֵעִמְקֵי הַשְּׁחוֹר.

וְאַחֶרֶת תְּטַיֵּל מִסְּפָרַד עַד אָזֶרְבַּיְגָ'ן עַל תְּלַת־אוֹפַן.

זָקֵן בּוֹדֵד יִכְתֹּב אֶת זִכְרוֹנוֹתָיו הָעֲגוּמִים וְלֹא יַחֲסִיר אַהֲבָה אֲבוּדָה

לַהֲפִיצָם בָּרַבִּים בִּכְרִיכָה קָשָׁה עִם תְּמוּנָה מַכְמִירַת לֵב.

שְׁלִישִׁית תַּחֲלֹם עַל פִּסְגַּת הָאֵוֵרֵסְט, דֶּגֶל בְּיָדָהּ וּנְשִׁימָה אַחֲרוֹנָה בְּאַפָּהּ.

וְהַהוּא יִתְגַּעְגֵּעַ לְמַעֲמַקֵּי הָאוֹקְיָנוֹס הַשָּׁקֵט

וּבֵינְתַיִם יִצְלֹל בְּדוּמִיַּת הֲזָיָה פְּסִיכׇדֵלִית.

וְאִלּוּ כָּאן, בְּחַדְרִי הַסְּטַנְדַּרְטִי,

אֲנִי חוֹלֵם עַל מִלִּים

שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא כָּתַבְתִּי בְּשִׁיר

כְּמוֹ כֻּרְכּוּם אוֹ זַנְגְּבִיל אוֹ גְּרִידַת מוּסְקָט,

וַאֲפִלּוּ צֵרוּף כְּמוֹ הָרֶצֶף הַגֵּנֵטִי לֹא כָּתַבְתִּי מֵעוֹלָם בְּשִׁיר.

אוֹ בִּטּוּיִים כְּמוֹ הָא בְּהׇא תַּלְיָא,

אוֹ שִׁגְיוֹן הַסְּתָו אוֹ נִצַּת הַתַּפּוּחַ.

זֶה נוֹרָא יָפֶה לִכְתֹּב שׁוּרָה סְתוּמָה כְּמוֹ לִטַּפְתָּ אוֹתָן וְהוֹסַפְתָּ לֶכֶת.