אור נגד פז 3 - המרדף אחרי האוצר

1
סוֹף־סוֹף

סוֹף־סוֹף הִגִּיעַ יוֹם שִׁשִּׁי, הַיּוֹם הָאָהוּב עַל תַּלְמִידֵי כִּתָּה ד'1 בְּבֵית הַסֵּפֶר "אוֹר". וּבָרוּר שֶׁיּוֹם שִׁשִּׁי הוּא הַיּוֹם הָאָהוּב עֲלֵיהֶם, כִּי מִי לֹא אוֹהֵב אֶת יוֹם הַלִּמּוּדִים הֲכִי קָצָר בַּשָּׁבוּעַ?

שְׁלֹשֶׁת הַשִּׁעוּרִים הָרִאשׁוֹנִים עָבְרוּ מַהֵר, וְאָז הִגִּיעַ הַשִּׁעוּר הָאַחֲרוֹן — שְׁעַת חִנּוּךְ. בִּשְׁעַת חִנּוּךְ, הַמְּחַנֶּכֶת אוֹרִית הֵכִינָה תָּמִיד כָּל מִינֵי הַפְעָלוֹת וּמִשְׂחָקִים. לִפְעָמִים הִיא גַּם דִּבְּרָה עִם הַתַּלְמִידִים עַל כָּל מִינֵי נוֹשְׂאִים שֶׁלֹּא קְשׁוּרִים לַלִּמּוּדִים.

שְׁעַת חִנּוּךְ הָיְתָה תָּמִיד הַשָּׁעָה הֲכִי קַלָּה.

אֲבָל שְׁעַת חִנּוּךְ הָיְתָה לִפְעָמִים גַּם הַשָּׁעָה הֲכִי מְשַׁעֲמֶמֶת.

אוֹרִית הַמְּחַנֶּכֶת דִּבְּרָה וְדִבְּרָה, וַחֲבוּרַת הָאוֹרְנִיקִים שֶׁבְּכִתָּה ד'1 הִשְׁתַּעְמְמָה כְּמוֹ כָּל שְׁאַר הַתַּלְמִידִים. כָּל אֶחָד מִבְּנֵי הַחֲבוּרָה שָׁקַע בְּמַחְשָׁבוֹת מִשֶּׁלּוֹ.

יוֹנִי נִזְכַּר כַּמָּה כֵּיף הָיָה אֶתְמוֹל בְּחוּג כַּדּוּרֶגֶל.

יָעֵל דִּמְיְנָה אֵיךְ הִיא תֵּרָאֶה עִם שֵׂעָר פָּזוּר מְתֻלְתָּל.

נָדָב שָׁאַל אֶת עַצְמוֹ מָה אַבָּא שֶׁלּוֹ יָכִין לַאֲרוּחַת הָעֶרֶב.

שִׁירָה תִּכְנְנָה אֵיזוֹ מַתָּנָה תִּתֵּן לְאִמָּא שֶׁלָּהּ לְיוֹם הֻלַּדְתָּהּ.

שַׁחַר נִסָּה לְהִזָּכֵר אֵיךְ קוֹרְאִים לַדִּינוֹזָאוּר הַמְּעוֹפֵף הָרִאשׁוֹן שֶׁהִתְגַּלָּה. (קוֹרְאִים לוֹ פְּטֵרוֹדַקְטִיל, וְשַׁחַר נִזְכַּר בָּזֶה מִיָּד.)

דָּנִיֵּאל סָפַר כַּמָּה מִשְׂחֲקֵי מַחְשֵׁב הוּא רוֹצֶה שֶׁהַהוֹרִים שֶׁלּוֹ יִקְנוּ לוֹ.

וּמַאיָה רַק הִשְׁתַּעְמְמָה וְלֹא חָשְׁבָה עַל כְּלוּם.

הִיא הִשְׁתַּעְמְמָה וְהִשְׁתַּעְמְמָה, וּבַסּוֹף הִשְׁתַּעְמְמָה כָּל כָּךְ, שֶׁהִיא הֶחְלִיטָה לְהַקְשִׁיב לְאוֹרִית. מִי יוֹדֵעַ, אוּלַי בְּמִקְרֶה אוֹרִית אוֹמֶרֶת מַשֶּׁהוּ מְעַנְיֵן?

2
שְׁתֵּי מִלִּים מְעַנְיְנוֹת

מֵרֹב שִׁעֲמוּם, מַאיָה הִתְחִילָה לְהַקְשִׁיב לַמְּחַנֶּכֶת אוֹרִית. הַמִּלִּים הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁשָּׁמְעָה הָיוּ: "וְלָכֵן, לִפְנֵי בְּעֵרֶךְ אֶלֶף שָׁנָה, הִגִּיעוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל..." וְזֶהוּ, יוֹתֵר מִזֶּה מַאיָה לֹא שָׁמְעָה.

הַדְּבָרִים שֶׁאוֹרִית אָמְרָה לֹא הָיוּ מְעַנְיְנִים בִּכְלָל. הַדְּבָרִים שֶׁאוֹרִית אָמְרָה הָיוּ מְשַׁעַמְמִים.

מַאיָה נִסְּתָה לַחְשֹׁב עַל דְּבָרִים שֶׁהִיא אוֹהֶבֶת. לְמָשָׁל, כַּדּוּרֶגֶל וּבֵּיְגָּלֶה. אֲבָל מַשֶּׁהוּ בַּמֹּחַ שֶׁלָּהּ כַּנִּרְאֶה הִמְשִׁיךְ לְהַקְשִׁיב קְצָת לְאוֹרִית, כִּי פִּתְאֹם הִיא שָׁמְעָה מִלָּה מְעַנְיֶנֶת:

זָהָב.

וְרֶגַע אַחֲרֵי שֶׁמַּאיָה שָׁמְעָה אֶת הַמִּלָּה "זָהָב", הִיא שָׁמְעָה עוֹד מִלָּה מְעַנְיֶנֶת:

פְּרָס.

מְעַנְיֵן לָמָּה אוֹרִית אָמְרָה הָרֶגַע "זָהָב" וּ"פְּרָס", חָשְׁבָה מַאיָה. מָה, מִישֶׁהוּ מְחַלֵּק פְּרָסִים מִזָּהָב? חֲבָל שֶׁהִיא לֹא הִקְשִׁיבָה קְצָת יוֹתֵר טוֹב.

בְּדִיּוּק בְּאוֹתוֹ רֶגַע הוֹסִיפָה אוֹרִית, "אָז כְּמוֹ שֶׁאָמַרְתִּי, חוֹקְרִים מָצְאוּ בָּאֵזוֹר מְאוֹת מַטְבְּעוֹת זָהָב. נָכוֹן שֶׁזֶּה נֶהֱדָר?"

אֲהָהּ! בִּגְלַל זֶה אוֹרִית אָמְרָה "זָהָב". אֲנָשִׁים מָצְאוּ בָּאֵזוֹר מַטְבְּעוֹת מִזָּהָב.

אֲבָל בְּאֵיזֶה אֵזוֹר? וְאֵיךְ זֶה קָשׁוּר לַפְּרָס?

אוֹרִית הִמְשִׁיכָה בִּדְבָרֶיהָ, וּמַאיָה קִוְּתָה שֶׁהִיא תַּסְבִּיר הַכֹּל שׁוּב, אֲבָל אוֹרִית רַק אָמְרָה: "טוֹב, הַשִּׁעוּר שֶׁלָּנוּ תֶּכֶף נִגְמָר. לִקְרַאת הַשָּׁבוּעַ הַבָּא אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת מִכֶּם לְ..."

אוֹי! אוֹרִית לֹא חָזְרָה עַל הַמִּלָּה "פְּרָס". לְמָה הִיא הִתְכַּוְּנָה? אוּלַי מִישֶׁהוּ מְחַלֵּק מַטְבְּעוֹת מִזָּהָב בְּתוֹר פְּרָס?

3
גַּם גְּאוֹנִים יְכוֹלִים לְעַצְבֵּן

הַצִּלְצוּל נִשְׁמַע, וּמַאיָה עֲדַיִן חָשְׁבָה עַל הַפְּרָס וְעַל הַזָּהָב.

כָּל הַיְּלָדִים קָמוּ, הֵרִימוּ אֶת הַכִּסְּאוֹת עַל הַשֻּׁלְחָנוֹת, תָּלוּ אֶת הַתִּיקִים עַל הַכְּתֵפַיִם וְיָצְאוּ מֵהַכִּתָּה. כְּשֶׁמַּאיָה הִגִּיעָה אֶל דֶּלֶת הַכִּתָּה, הִיא רָאֲתָה אֶת דָּנִיֵּאל וְאֶת שִׁירָה.

"דָּנִיֵּאל, שָׁמַעְתָּ בְּמִקְרֶה מָה אוֹרִית אָמְרָה עַל מַטְבְּעוֹת זָהָב?" שָׁאֲלָה מַאיָה.

"לֹא, חָשַׁבְתִּי עַל מִשְׂחֲקֵי מַחְשֵׁב," עָנָה דָּנִיֵּאל.

"שִׁירָה, אוּלַי אַתְּ שָׁמַעְתְּ מָה אוֹרִית אָמְרָה עַל מַטְבְּעוֹת זָהָב?" שָׁאֲלָה מַאיָה.

"לֹא, חָשַׁבְתִּי עַל מַתָּנָה לְאִמָּא שֶׁלִּי," עָנְתָה שִׁירָה.

מָה, אַף אֶחָד לֹא הִקְשִׁיב לְאוֹרִית?

אֲבָל אָז מַאיָה רָאֲתָה אֶת שַׁחַר. שַׁחַר בָּטוּחַ הִקְשִׁיב לְאוֹרִית. שַׁחַר הָיָה הַגָּאוֹן שֶׁל הַכִּתָּה, וּבְעֶצֶם הַגָּאוֹן שֶׁל הַשִּׁכְבָה וְאוּלַי אֲפִלּוּ הַגָּאוֹן שֶׁל כָּל בֵּית הַסֵּפֶר. וּגְאוֹנִים תָּמִיד מַקְשִׁיבִים לַמּוֹרָה.

שַׁחַר כְּבָר הָלַךְ בַּמִּסְדְּרוֹן שֶׁמִּחוּץ לַכִּתָּה, וּמַאיָה רָצָה אַחֲרָיו. כְּשֶׁהִגִּיעָה אֵלָיו הִיא שָׁאֲלָה: "שַׁחַר, נָכוֹן שֶׁהִקְשַׁבְתָּ לְאוֹרִית?"

"לֹא, חָשַׁבְתִּי עַל דִּינוֹזָאוּרִים," עָנָה שַׁחַר.

"אוֹי! כָּל כָּךְ חֲבָל," אָמְרָה מַאיָה.

"לָמָּה חֲבָל?" שָׁאַל שַׁחַר בִּפְלִיאָה. מַאיָה בְּדֶרֶךְ כְּלָל לֹא הִתְעַנְיְנָה בַּלִּמּוּדִים, וְלָכֵן שַׁחַר הִתְפַּלֵּא.

"אוֹרִית אָמְרָה מַשֶּׁהוּ עַל מַטְבְּעוֹת זָהָב, מַטְבְּעוֹת שֶׁמִּישֶׁהוּ מָצָא בָּאֵזוֹר. הִיא גַּם אָמְרָה מַשֶּׁהוּ עַל פְּרָס, אָז חָשַׁבְתִּי... חָשַׁבְתִּי..." מַאיָה הִתְחִילָה לְגַמְגֵּם. הִיא הֵבִינָה שֶׁמָּה שֶׁחָשְׁבָה הָיָה קְצָת טִפְּשִׁי. מָה פִּתְאֹם שֶׁמִּישֶׁהוּ יְחַלֵּק מַטְבְּעוֹת זָהָב בְּתוֹר פְּרָס? "עֲזֹב, לֹא חָשׁוּב," אָמְרָה מַאיָה לְשַׁחַר.

"אָה, כֵּן," אָמַר לָהּ שַׁחַר. "הִיא בֶּטַח דִּבְּרָה עַל הַכַּתָּבָה שֶׁרָאִיתִי הַיּוֹם בַּבֹּקֶר בָּעִתּוֹן שֶׁל הַיִּשּׁוּב."

"מָה כָּתוּב בַּכַּתָּבָה?" שָׁאֲלָה מַאיָה בְּסַקְרָנוּת.

"תִּקְרְאִי בְּעַצְמֵךְ," אָמַר שַׁחַר וְהָלַךְ.

שַׁחַר אוּלַי הָיָה גָּאוֹן, אֲבָל לִפְעָמִים הוּא הָיָה מְעַצְבֵּן.