חיות הפלא והיכן למצוא אותן - התסריט המקורי
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
חיות הפלא והיכן למצוא אותן - התסריט המקורי
מכר
מאות
עותקים
חיות הפלא והיכן למצוא אותן - התסריט המקורי
מכר
מאות
עותקים

חיות הפלא והיכן למצוא אותן - התסריט המקורי

ספר מודפס

עוד על הספר

ג'יי. קיי. רולינג

ג'ואן "ג'ו" רולינג, (אנגלית: Joanne "Jo" Rowling; נולדה ב-31 ביולי 1965), הידועה בשם העט שלה ג'יי קיי רולינג (J.K. Rowling) או בשם העט רוברט גלבריית', היא סופרת בריטית, מחברת סדרת ספרי הפנטזיה האפית העלילתיים מהנמכרות ביותר בעולם - "הארי פוטר". הסדרה זכתה לתשומת לב רבה ברחבי העולם, היא תורגמה ל-65 שפות, זכתה בפרסים רבים, ומכרה כ-450 מיליון עותקים.

ניתן למצוא גם ב -

תקציר

ניו יורק, שנת 1926...

מקום וזמן שבהם מעשיהם של קומץ אנשים... וחיות... יקבעו את גורלם של המונים. המָאגיזוֹאוֹלוֹג ניוּט סלמנדרה, שהגיע זה עתה לארצות הברית, תיכנן רק עצירה קצרה בניו יורק. אבל כאשר מזוודת הקסמים של ניוּט נלקחת ממנו בטעות, וכמה מחיות הפלא שלו נמלטות אל העיר, צרות קסומות עומדות לפקוד את כולם...

חיות הפלא והיכן למצוא אותן, בהשראתו של ספר הלימוד המקורי בבית הספר הוגוורטס מאת ניוּט סלמנדרה, הוא תסריט הביכורים של ג'יי. קיי. רולינג, מחברת סידרת ספרי הארי פוטר האהובה בכל העולם. מעריצים של הדמיון המלהיב של רולינג יזהו בכל עמוד את סגנונה שובה הלב, את החזון המדהים שלה ליקום מלא קסם, ואת האהדה הכנה וההבנה העמוקה לאנשים מכל הסוגים (בין שהם נושאים שרביטים ובין שלא).

סיפור רחב יריעה, רצוף הרפתקאות עוצרות נשימה, כמיטב הכישרון העצום של ג'יי. קיי. רולינג.

ג'יי. קיי. רולינג היא המחברת של שבעת ספרי הארי פוטר, שנמכרו ביותר מ–450 מיליון עותקים ברחבי העולם, תורגמו ל–79 שפות ועובדו לשמונה סרטים שוברי קופות של אולפני האחים וורנר.

היא כתבה גם שלושה ספרונים נלווים שפורסמו במקור כדי לגייס כספים למטרות צדקה: קווידיץ' בראי הדורות וחיות הפלא והיכן למצוא אותן למען ארגון "קוֹמיק רֶליף", ומעשיות בּידל הפייטן למען ארגון הצדקה שהקימה לילדים במצוקה, "לוּמוֹס".

אתר האינטרנט וההוצאה הדיגיטלית "פוטרמור" הם ליבו הדיגיטלי של עולם הקוסמים. לאחרונה היא שיתפה פעולה עם המחזאי ג'ק ת'ורן והבמאי ג'ון טיפאני בהפקת התיאטרון הארי פוטר והילד המקולל חלקים ראשון ושני, המוצגת בימים אלה בתיאטרון פָּאלאס בווסט אנד של לונדון. ג'יי. קיי.

רולינג היא גם מחברת הרומן כיסא פנוי, ותחת שם העט רוברט גלבריית היא פירסמה עד כה שלושה ספרים ובמרכזם דמותו של הבלש הפרטי קורמורן סטרייק, שיעובדו לסידרת טלוויזיה של הבי-בי-סי.

פרק ראשון

תמונה 1
חוץ – אי שם באירופה – 1926 – לילה

בית אחוזה גדול, מבודד ונטוש מתגלה מתוך האפלה. מיקוד על הרחבה המרוצפת באבנים שלפני הבית. הכול לוּט בערפל, מסתורי, דומם.

חמישה הילאים עומדים בשרביטים מונפים, מתגנבים בצעדים מהוססים לעבר בית האחוזה. התפרצות פתאומית של אור לבן בוהק מעיפה אותם לאחור.

המצלמה פונה במהירות, ונראות גופותיהם השרועות בלי ניע, מוטלות בכניסה לפארק גדול. דמות נכנסת לפְרֵיים, בגבה אל המצלמה – גְרִינְדֶלְווֹלְד. הוא מתעלם מהגופות ובוהה בשמי הלילה. תנועת מצלמה למעלה בכיוון הירח.

מונטאז': מבחר כותרות מעיתוני קוסמים משנת 1926, כולן מתייחסות לתקיפות שביצע גרינדֶלְווֹלד ברחבי העולם: "גרינדֶלְווֹלד קוסם האופל מכה שנית באירופה", "בית הספר הוֹגְווֹרְטְס מגביר את האבטחה", "לאן נעלם גרינדֶלְווֹלד?"

הוא מהווה איום חמור על קהילת הקוסמים, והוא נעלם. תצלומי־קוסמים נעים מתעדים בניינים הרוסים, שריפות, קורבנות זועקים. הכתבות מתחלפות בקצב מסחרר – נמשך המצוד העולמי אחרי גרינדֶלְווֹלד. מיקוד על הכתבה האחרונה, ובה תמונה של פסל החירות.

מעבר אל:
 

תמונה 2
חוץ – ספינה עוגנת בנמל ניו יורק – בבוקר למחרת

יום בהיר ושמשי בניו יורק. שחפים מתעופפים בשמים.

ספינת נוסעים גדולה שטה על פני פסל החירות. נוסעים רוכנים מעבר למעקים, מביטים בהתרגשות ביבשה הקרֵבה.

זוּם אִין על דמות שיושבת על ספסל בגבה אלינו – ניוּט סָלמַנְדרה, צרוב שמש, דק ושרירי, לבוש במעיל כחול ישן. לידו מזוודת עור חומה, חבוטה. תֶּפֶס במזוודה נפתח מעצמו. ניוּט מתכופף במהירות וסוגר אותו.

ניוט מניח את המזוודה על ברכיו, רוכן אליה ולוחש.

ניוט

דוּגֶל, תירגע, בבקשה. זה לא ייקח עוד הרבה זמן.

 

תמונה 3
חוץ – ניו יורק – יום

מראֶה של ניו יורק מן האוויר.

 

תמונה 4
חוץ – בניין המכס – כעבור כמה רגעים – יום

ניוט, מוקף המון שוקק, יורד בכבש הספינה. המצלמה מתמקדת במזוודה.

פקיד מכס

(מחוץ לתמונה)

הבא בתור.

ניוט עומד במכס – שורה ארוכה של שולחנות ליד המספנה, מאוישים בפקידים אמריקאים חמורי סבר. פקיד מכס בוחן את הדרכון הבריטי הממורטט מאוד של ניוט.

פקיד מכס

בריטי, מה?

ניוט

כן.

פקיד מכס

פעם ראשונה בניו יורק?

ניוט

כן.

פקיד מכס

(מורה על המזוודה של ניוט)

יש משהו אכיל בפנים?

ניוט

(מניח יד על כיס החזה)

לא.

פקיד מכס

חיות משק?

התֶּפֶס במזוודה של ניוט נפתח שוב. ניוט מעיף מבט ומזדרז לסגור אותו.

ניוט

אני צריך לתקן את זה – אה, לא.

פקיד מכס

(חשדן)

תן לי לבדוק.

ניוט מניח את המזוודה על השולחן ביניהם ומסובב בחשאי חוגת פליז עד שהיא מורה "מתאים למוּגְלְגִים".

פקיד המכס מסובב את המזוודה אליו ופותח את התפסים. הוא מרים את המכסה ומגלה פיג'מה מקופלת, כמה מפות, יומן, שעון מעורר, זכוכית מגדלת וצעיף של בית הַפְלְפּאף. הוא בא על סיפוקו, וסוגר את המזוודה.

פקיד מכס

ברוך הבא לניו יורק.

ניוט

תודה.

ניוט לוקח את הדרכון ואת המזוודה.

פקיד מכס

הבא בתור!

ניוט יוצא מבניין המכס.

 


 

תמונה 5
חוץ – רחוב ליד תחנת "סיטי הוֹל" של הרכבת התחתית – שעת בין ערביים

שורה ארוכה של בתי לבֵנים חומים זהים, שאחד מהם הרוס עד היסוד. להקה מגעגעת של עיתונאים וצלמים משוטטת מסביב בתקווה עמומה להתרחשות כלשהי, אבל בלי התלהבות יתרה. כתב מראיין גבר נסער בגיל העמידה בעודם מתהלכים בין החורבות.

עד

– וזה היה כמו – כמו משב רוח או כמו – כמו רוח רפאים – אבל שחורה – וראיתי את העיניים שלה – לבנות, מבריקות –

כתב

(פניו נטולי הבעה – פנקס בידו)

– רוח שחורה – עם עיניים...

עד

– כמו גוש שחור, והוא צלל לשם למטה, מתחת לאדמה – אני נשבע באלוהים... מתחת לאדמה, ישר מול העיניים שלי.

צילום תקריב של פֶּרְסיבַל גְרֵייבס, הולך לעבר הבניין ההרוס.

גרֵייבס: לבוש בהידור, יפה תואר, בתחילת גיל העמידה, מתנהל אחרת מן הסובבים אותו. הוא ערני לסביבתו, דרוך כמו קפיץ, מקרין ביטחון עצמי מרוכז.

צלם

(בשקט, שלא כולם ישמעו אותו)

היי, יש לך משהו?

כתב

(גם הוא בשקט)

רוח שחורה. בְּלָה, בְּלָה, בְּלָה.

צלם

איזה קשקוש אטמוספרי. או חשמלי.

גרייבס מטפס במדרגות הבניין ההרוס. הוא סוקר את ההרס, סקרן, ערני.

כתב

היי, אתה צמא?

צלם

לא, הפסקתי לשתות. הבטחתי למרתה.

הרוח מתגברת, מתערבלת מסביב לבניין, מלווה בצווחה גבוהה. רק גרייבס מפגין עניין.

סדרה של פיצוצים פתאומיים במפלס הרחוב. כולם מסתובבים ומחפשים את מקור הרעש: קיר נסדק, החורבות על הקרקע מתחילות לרעוד, ואז מתפוצצות כמו ברעידת אדמה. סדק נקרע מן הבניין אל הרחוב ולאורך אמצע הרחוב, בתנועה אלימה, בהולה – אנשים ומכוניות מועפים באוויר.

הכוח המסתורי מתרומם ועף באוויר, מסתחרר ברחבי העיר, צולל מסמטה לסמטה, ולבסוף מתרסק לתוך תחנת רכבת תחתית.

צילום תקריב של גרייבס, שבוחן את ההרס ברחוב.

ספק שאגה ספק יללה בוקעת מבטן האדמה.

ג'יי. קיי. רולינג

ג'ואן "ג'ו" רולינג, (אנגלית: Joanne "Jo" Rowling; נולדה ב-31 ביולי 1965), הידועה בשם העט שלה ג'יי קיי רולינג (J.K. Rowling) או בשם העט רוברט גלבריית', היא סופרת בריטית, מחברת סדרת ספרי הפנטזיה האפית העלילתיים מהנמכרות ביותר בעולם - "הארי פוטר". הסדרה זכתה לתשומת לב רבה ברחבי העולם, היא תורגמה ל-65 שפות, זכתה בפרסים רבים, ומכרה כ-450 מיליון עותקים.

עוד על הספר

ניתן למצוא גם ב -

חיות הפלא והיכן למצוא אותן - התסריט המקורי ג'יי. קיי. רולינג

תמונה 1
חוץ – אי שם באירופה – 1926 – לילה

בית אחוזה גדול, מבודד ונטוש מתגלה מתוך האפלה. מיקוד על הרחבה המרוצפת באבנים שלפני הבית. הכול לוּט בערפל, מסתורי, דומם.

חמישה הילאים עומדים בשרביטים מונפים, מתגנבים בצעדים מהוססים לעבר בית האחוזה. התפרצות פתאומית של אור לבן בוהק מעיפה אותם לאחור.

המצלמה פונה במהירות, ונראות גופותיהם השרועות בלי ניע, מוטלות בכניסה לפארק גדול. דמות נכנסת לפְרֵיים, בגבה אל המצלמה – גְרִינְדֶלְווֹלְד. הוא מתעלם מהגופות ובוהה בשמי הלילה. תנועת מצלמה למעלה בכיוון הירח.

מונטאז': מבחר כותרות מעיתוני קוסמים משנת 1926, כולן מתייחסות לתקיפות שביצע גרינדֶלְווֹלד ברחבי העולם: "גרינדֶלְווֹלד קוסם האופל מכה שנית באירופה", "בית הספר הוֹגְווֹרְטְס מגביר את האבטחה", "לאן נעלם גרינדֶלְווֹלד?"

הוא מהווה איום חמור על קהילת הקוסמים, והוא נעלם. תצלומי־קוסמים נעים מתעדים בניינים הרוסים, שריפות, קורבנות זועקים. הכתבות מתחלפות בקצב מסחרר – נמשך המצוד העולמי אחרי גרינדֶלְווֹלד. מיקוד על הכתבה האחרונה, ובה תמונה של פסל החירות.

מעבר אל:
 

תמונה 2
חוץ – ספינה עוגנת בנמל ניו יורק – בבוקר למחרת

יום בהיר ושמשי בניו יורק. שחפים מתעופפים בשמים.

ספינת נוסעים גדולה שטה על פני פסל החירות. נוסעים רוכנים מעבר למעקים, מביטים בהתרגשות ביבשה הקרֵבה.

זוּם אִין על דמות שיושבת על ספסל בגבה אלינו – ניוּט סָלמַנְדרה, צרוב שמש, דק ושרירי, לבוש במעיל כחול ישן. לידו מזוודת עור חומה, חבוטה. תֶּפֶס במזוודה נפתח מעצמו. ניוּט מתכופף במהירות וסוגר אותו.

ניוט מניח את המזוודה על ברכיו, רוכן אליה ולוחש.

ניוט

דוּגֶל, תירגע, בבקשה. זה לא ייקח עוד הרבה זמן.

 

תמונה 3
חוץ – ניו יורק – יום

מראֶה של ניו יורק מן האוויר.

 

תמונה 4
חוץ – בניין המכס – כעבור כמה רגעים – יום

ניוט, מוקף המון שוקק, יורד בכבש הספינה. המצלמה מתמקדת במזוודה.

פקיד מכס

(מחוץ לתמונה)

הבא בתור.

ניוט עומד במכס – שורה ארוכה של שולחנות ליד המספנה, מאוישים בפקידים אמריקאים חמורי סבר. פקיד מכס בוחן את הדרכון הבריטי הממורטט מאוד של ניוט.

פקיד מכס

בריטי, מה?

ניוט

כן.

פקיד מכס

פעם ראשונה בניו יורק?

ניוט

כן.

פקיד מכס

(מורה על המזוודה של ניוט)

יש משהו אכיל בפנים?

ניוט

(מניח יד על כיס החזה)

לא.

פקיד מכס

חיות משק?

התֶּפֶס במזוודה של ניוט נפתח שוב. ניוט מעיף מבט ומזדרז לסגור אותו.

ניוט

אני צריך לתקן את זה – אה, לא.

פקיד מכס

(חשדן)

תן לי לבדוק.

ניוט מניח את המזוודה על השולחן ביניהם ומסובב בחשאי חוגת פליז עד שהיא מורה "מתאים למוּגְלְגִים".

פקיד המכס מסובב את המזוודה אליו ופותח את התפסים. הוא מרים את המכסה ומגלה פיג'מה מקופלת, כמה מפות, יומן, שעון מעורר, זכוכית מגדלת וצעיף של בית הַפְלְפּאף. הוא בא על סיפוקו, וסוגר את המזוודה.

פקיד מכס

ברוך הבא לניו יורק.

ניוט

תודה.

ניוט לוקח את הדרכון ואת המזוודה.

פקיד מכס

הבא בתור!

ניוט יוצא מבניין המכס.

 


 

תמונה 5
חוץ – רחוב ליד תחנת "סיטי הוֹל" של הרכבת התחתית – שעת בין ערביים

שורה ארוכה של בתי לבֵנים חומים זהים, שאחד מהם הרוס עד היסוד. להקה מגעגעת של עיתונאים וצלמים משוטטת מסביב בתקווה עמומה להתרחשות כלשהי, אבל בלי התלהבות יתרה. כתב מראיין גבר נסער בגיל העמידה בעודם מתהלכים בין החורבות.

עד

– וזה היה כמו – כמו משב רוח או כמו – כמו רוח רפאים – אבל שחורה – וראיתי את העיניים שלה – לבנות, מבריקות –

כתב

(פניו נטולי הבעה – פנקס בידו)

– רוח שחורה – עם עיניים...

עד

– כמו גוש שחור, והוא צלל לשם למטה, מתחת לאדמה – אני נשבע באלוהים... מתחת לאדמה, ישר מול העיניים שלי.

צילום תקריב של פֶּרְסיבַל גְרֵייבס, הולך לעבר הבניין ההרוס.

גרֵייבס: לבוש בהידור, יפה תואר, בתחילת גיל העמידה, מתנהל אחרת מן הסובבים אותו. הוא ערני לסביבתו, דרוך כמו קפיץ, מקרין ביטחון עצמי מרוכז.

צלם

(בשקט, שלא כולם ישמעו אותו)

היי, יש לך משהו?

כתב

(גם הוא בשקט)

רוח שחורה. בְּלָה, בְּלָה, בְּלָה.

צלם

איזה קשקוש אטמוספרי. או חשמלי.

גרייבס מטפס במדרגות הבניין ההרוס. הוא סוקר את ההרס, סקרן, ערני.

כתב

היי, אתה צמא?

צלם

לא, הפסקתי לשתות. הבטחתי למרתה.

הרוח מתגברת, מתערבלת מסביב לבניין, מלווה בצווחה גבוהה. רק גרייבס מפגין עניין.

סדרה של פיצוצים פתאומיים במפלס הרחוב. כולם מסתובבים ומחפשים את מקור הרעש: קיר נסדק, החורבות על הקרקע מתחילות לרעוד, ואז מתפוצצות כמו ברעידת אדמה. סדק נקרע מן הבניין אל הרחוב ולאורך אמצע הרחוב, בתנועה אלימה, בהולה – אנשים ומכוניות מועפים באוויר.

הכוח המסתורי מתרומם ועף באוויר, מסתחרר ברחבי העיר, צולל מסמטה לסמטה, ולבסוף מתרסק לתוך תחנת רכבת תחתית.

צילום תקריב של גרייבס, שבוחן את ההרס ברחוב.

ספק שאגה ספק יללה בוקעת מבטן האדמה.