אהבות
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
אהבות
הוספה למועדפים

אהבות

5 כוכבים (דירוג אחד)
ספר דיגיטלי
ספר מודפס
ספר קולי
שליחת ספר דיגיטלי כמתנה
הוספה למועדפים
האזנה לדוגמה מהספר

עוד על הספר

אגי משעול

אגי משעול (נולדה ב-20 באוקטובר 1946) היא משוררת ישראלית.

כיום משעול מרצה במכללת עלמא בת"א ומלמדת במסלול לכתיבה של אוניברסיטת תל אביב. היא מנהלת בית-הספר לשירה של "הליקון", ומנחה סדנאות כתיבה במסגרות שונות. היא מתגוררת בכפר מרדכי.
ב-2014 קיבלה משעול תואר דוקטור לשם כבוד לפילוסופיה מטעם אוניברסיטת תל אביב, "על היותה אחת המשוררות הבולטות והאהובות בישראל; על תרומתה האדירה להעשרת התרבות הישראלית; ועל הסיפורת הכנה פרי עטה, המתארת את המצב האנושי ואת החיים תוך שהיא מטביעה בקורא חותם רגשי בל יימחה". כמו כן, ב-2014 זכתה משעול בפרס הבינלאומי היוקרתי לשירה LERICIPEA באיטליה.

תקציר

האזנה לדוגמה מהספר

אהבות שוזר שירים מוכרים וחדשים מחמישים שנות יצירתה של אגי משעול למארג מפתיע ורב ניגודים, שבמרכזו חיי האהבה על שלל גווניה.
מעצם טבעו, ספר זה אוצר בחובו אקסטזה ופיכחון, כובד ראש ושנינות, זעם ויופי, אומללות ואושר, ואולי גם הצצה על מצבו הקיומי של האדם.  

פרק ראשון

דמיון וצמא
 

נִבְרֵאנוּ מִדִּמְיוֹן וְצָמָא,

מִתְלַפְּפִים זֶה עַל זֶה

כְּמוֹ אַלְמוֹן וְיַעֲרָה סְבִיב

הַשַּׁעַר הַנָּעוּל שֶׁל הַיַּלְדוּת.

אֲבָל יוֹם אֶחָד תַּעֲזֹב אוֹתִי

אוֹ אֲנִי אוֹתְךָ,

יוֹם אֶחָד אֶהְיֶה רַק נוֹף יָפֶה

שֶׁלְּתוֹכוֹ הִתְרַסַּקְתָּ

בְּמָטוֹס דּוּ־כְּנָפִי

וַאֲנִי אֶחְיֶה אָז פְּנִימָה

בָּאֲפֵלָה הַגְּדוֹלָה

שֶׁהִיא מִתַּחַת לַמְּנוֹרָה.

עַכְשָׁו אֲנִי רַק כּוֹתֶבֶת אֶת זֶה

וְגַם פּוֹלָה קְצָת פַּרְעוֹשִׁים

מֵהַבֶּטֶן שֶׁל הַחֲתוּלָה.

 

 

הצריף
 

אֶתְמוֹל עָבַרְתִּי בַּמְּכוֹנִית לְיַד בֵּיתְךָ

וְרָאִיתִי שֶׁהַצְּרִיף עוֹדֶנּוּ שָׁם

וְחָשַׁבְתִּי (צְנוּפָה כָּכָה בַּמְּכוֹנִית)

שֶׁאִישׁ לֹא אָהַב אוֹתִי כְּמוֹ שֶׁאָהַבְתָּ אוֹתִי אָז

בַּצְּרִיף הַזֶּה שֶׁקָּרְאוּ לוֹ לִיפְט

שֶׁבּוֹ לָרִאשׁוֹנָה עִשַּׁנְתִּי וְשָׁתִיתִי וְאִבַּדְתִּי

(לֹא בְּצַעַר) אֶת בְּתוּלַי

לְתוֹךְ הַפִּיצִיקָטוֹ שֶׁל פָּגָנִינִי

מִפָּטִיפוֹן

שֶׁיָּכוֹל הָיָה לְהַחֲלִיף בְּעַצְמוֹ

עֲשָׂרָה תַּקְלִיטִים.

 

וְשֶׁאִישׁ לֹא מָרַח לִי כָּמוֹךָ

אָבוֹקָדוֹ עַל לֶחֶם לָבָן

זוֹרֶה עָלָיו, לִכְבוֹד הַהוּנְגָרִיּוּת שֶׁלִּי,

פַּפְּרִיקָה אֲדֻמָּה וְקוֹרֵא לִי:

                          תַּפּוּחַ.

 

 

בּוּנְקָלַךְ ברושים
 

הַכֹּל בִּשְׁבִיל

פַּעַם עוֹד

לַעֲמֹד לְיַד גֶּדֶר

הַחֲבַלְבַּל

עִם שְׁדֵי הַיַּלְדָּה שֶׁלִּי הַנּוֹבְטִים

כַּחֲלוֹמוֹת

וּלְיַדּוֹת בְּךָ

מִשָּׁם

בּוּנְקָלַךְ בְּרוֹשִׁים

שֶׁרֵיחָם הֶחָרִיף שָׁעוֹת עוֹד

דָּבַק בְּאֶצְבְּעוֹתַי.

 

 

אגי משעול

אגי משעול (נולדה ב-20 באוקטובר 1946) היא משוררת ישראלית.

כיום משעול מרצה במכללת עלמא בת"א ומלמדת במסלול לכתיבה של אוניברסיטת תל אביב. היא מנהלת בית-הספר לשירה של "הליקון", ומנחה סדנאות כתיבה במסגרות שונות. היא מתגוררת בכפר מרדכי.
ב-2014 קיבלה משעול תואר דוקטור לשם כבוד לפילוסופיה מטעם אוניברסיטת תל אביב, "על היותה אחת המשוררות הבולטות והאהובות בישראל; על תרומתה האדירה להעשרת התרבות הישראלית; ועל הסיפורת הכנה פרי עטה, המתארת את המצב האנושי ואת החיים תוך שהיא מטביעה בקורא חותם רגשי בל יימחה". כמו כן, ב-2014 זכתה משעול בפרס הבינלאומי היוקרתי לשירה LERICIPEA באיטליה.

סקירות וביקורות

סוד הקסם של אגי משעול רן יגיל הארץ 16/03/2022 לקריאת הסקירה המלאה >

עוד על הספר

סקירות וביקורות

סוד הקסם של אגי משעול רן יגיל הארץ 16/03/2022 לקריאת הסקירה המלאה >
אהבות אגי משעול

דמיון וצמא
 

נִבְרֵאנוּ מִדִּמְיוֹן וְצָמָא,

מִתְלַפְּפִים זֶה עַל זֶה

כְּמוֹ אַלְמוֹן וְיַעֲרָה סְבִיב

הַשַּׁעַר הַנָּעוּל שֶׁל הַיַּלְדוּת.

אֲבָל יוֹם אֶחָד תַּעֲזֹב אוֹתִי

אוֹ אֲנִי אוֹתְךָ,

יוֹם אֶחָד אֶהְיֶה רַק נוֹף יָפֶה

שֶׁלְּתוֹכוֹ הִתְרַסַּקְתָּ

בְּמָטוֹס דּוּ־כְּנָפִי

וַאֲנִי אֶחְיֶה אָז פְּנִימָה

בָּאֲפֵלָה הַגְּדוֹלָה

שֶׁהִיא מִתַּחַת לַמְּנוֹרָה.

עַכְשָׁו אֲנִי רַק כּוֹתֶבֶת אֶת זֶה

וְגַם פּוֹלָה קְצָת פַּרְעוֹשִׁים

מֵהַבֶּטֶן שֶׁל הַחֲתוּלָה.

 

 

הצריף
 

אֶתְמוֹל עָבַרְתִּי בַּמְּכוֹנִית לְיַד בֵּיתְךָ

וְרָאִיתִי שֶׁהַצְּרִיף עוֹדֶנּוּ שָׁם

וְחָשַׁבְתִּי (צְנוּפָה כָּכָה בַּמְּכוֹנִית)

שֶׁאִישׁ לֹא אָהַב אוֹתִי כְּמוֹ שֶׁאָהַבְתָּ אוֹתִי אָז

בַּצְּרִיף הַזֶּה שֶׁקָּרְאוּ לוֹ לִיפְט

שֶׁבּוֹ לָרִאשׁוֹנָה עִשַּׁנְתִּי וְשָׁתִיתִי וְאִבַּדְתִּי

(לֹא בְּצַעַר) אֶת בְּתוּלַי

לְתוֹךְ הַפִּיצִיקָטוֹ שֶׁל פָּגָנִינִי

מִפָּטִיפוֹן

שֶׁיָּכוֹל הָיָה לְהַחֲלִיף בְּעַצְמוֹ

עֲשָׂרָה תַּקְלִיטִים.

 

וְשֶׁאִישׁ לֹא מָרַח לִי כָּמוֹךָ

אָבוֹקָדוֹ עַל לֶחֶם לָבָן

זוֹרֶה עָלָיו, לִכְבוֹד הַהוּנְגָרִיּוּת שֶׁלִּי,

פַּפְּרִיקָה אֲדֻמָּה וְקוֹרֵא לִי:

                          תַּפּוּחַ.

 

 

בּוּנְקָלַךְ ברושים
 

הַכֹּל בִּשְׁבִיל

פַּעַם עוֹד

לַעֲמֹד לְיַד גֶּדֶר

הַחֲבַלְבַּל

עִם שְׁדֵי הַיַּלְדָּה שֶׁלִּי הַנּוֹבְטִים

כַּחֲלוֹמוֹת

וּלְיַדּוֹת בְּךָ

מִשָּׁם

בּוּנְקָלַךְ בְּרוֹשִׁים

שֶׁרֵיחָם הֶחָרִיף שָׁעוֹת עוֹד

דָּבַק בְּאֶצְבְּעוֹתַי.