בֹּקֶר טוֹב לְאֶבְיָתָר
צִפֳּרִים פּוֹצְחוֹת בְּשִׁיר,
מְעִירוֹת אֶת כֹּל הָעִיר.
קֶרֶן שֶׁמֶשׁ עַלִּיזָה,
מְפַזֶּזֶת וּזְרִיזָה.
בֹּקֶר טוֹב לָךְ קֶרֶן אוֹר,
בֹּקֶר טוֹב חָתוּל, צִפּוֹר,
אִמָּא, אַבָּא, בֹּקֶר טוֹב,
אֶבְיָתָר צָרִיךְ לַחְשֹׁב —
אֵיפֹה לַיְלָה? נֶעֱלַם?!
מִי שָׁלַח אוֹתוֹ לְשָׁם?
אִי אֶפְשָׁר לִישׁוֹן יוֹתֵר,
כִּי הַבֹּקֶר הִתְעוֹרֵר.
וְאוּלַי דֻּבּוֹן שׁוֹבָב
אֶת הַחֹשֶׁךְ פֹּה גָּנַב?
וְאוּלַי הוּא מִתְחַבֵּא
פֹּה מִתַּחַת לַכִּסֵּא?
וְאוּלַי שָׁכַב לִישׁוֹן
כָּאן מִתַּחַת לַמִּזְרוֹן,
וְהַחֹשֶׁךְ הַשּׁוֹבָב
לֹא יָכוֹל לָקוּם עַכְשָׁיו?
אֶבְיָתָר יָקוּם מִיָּד,
חֹשֶׁךְ יִשָּׁאֵר לְבַד.