השושבין הגרוע ביותר

1

זו הייתה פמליית כלה מהגיהינום. ריקוע הזהב, נברשות הקריסטל ואינספור אבני השיש האיטלקיות של אולם הנשפים לא הצליחו להסתיר את הבלגאן שהלך והתגבר. מנקודת מבטה במרפסת העליונה שמכתרת את אולם הנשפים השקוע של בית המלון, פרנקי יכולה הייתה להתבונן בכל הנעשה.

השושבינים, לבושים בחליפות ארמני ובריוני, היו פרחחים מגודלים שנגזר עליהם להעביר את שארית חייהם בהתרפקות על ימי תהילתם מתקופת התיכון הפרטי והיוקרתי. קרנות הנאמנות שלהם היו נוחות מספיק כדי לאפשר להם להשתמש בכסף כדי להיחלץ מכל צרה אמיתית.

השושבינות היו גרועות אף יותר. כולן עבדו בללכוד את בעל מספר שתיים — או מספר שלוש, במקרה של טפאני. הן שיחרו לטרף אחר גברים שהגיעו ובאמתחתם הסכם קדם־נישואים מבטיח ויאכטה בסן טרופז.

מבחינתה של פרנקי, זה היה כמו לצפות במופע קרקס. אבל מעטים היו הדברים שהיא לא הייתה מוכנה לעשות בשביל הכלה, כולל לעמוד לצד חברתה הטובה ביותר בעודה צולחת את הבלגאן של חתונת שלוש־הטבעות שעלתה 350,0000 דולר. פרו וצ'יפ היו הזוג המלכותי של האפר ווסט סייד. זוג אוהבים מימיי הקולג' שמצאו את דרכם זה בחזרה לליבו של זה. ופרנקי שמחה עד עמקי נשמתה להיות חלק ממפגן הראווה הגדול.

אם מסיבת האירוסים הזאת היא רמז כלשהו למה שמצפה לה בחתונה, פרנקי לא הייתה בטוחה עד כמה בחורה ענייה וסרקסטית מברוקלין, שיש לה המון שיער, תמצא את עצמה בין כל המי ומי של ברבדוס. אבל היא הייתה מוכנה להתאמץ למענה של פרו.

חוץ מזה, ככה היא זכתה בהזדמנות לבהות בשושבין הראשי. היא חטפה כוס שמפניה ממגש שחלף על פניה, וקרצה אל המלצרית שהצטרפה אליה ונשענה על המעקה. היא לטשה מבטה באיידן קיליבורן שעמד בצד השני של החדר. ללא רבב, מרוחק ויפהפה עד כדי כאב.

״אני לא מאמינה שהשגנו את העבודה הזאת,״ לחשה ג'אנה, המלצרית. ״מעולם לא העליתי בדעתי שאזכה לראות במו עיניי את הרווק הנחשק ביותר במנהטן, ובטח שלא להגיש לו שמפניה!״

״רק אל תשפכי עליו שום דבר, ג'אן,״ הזהירה אותה פרנקי.

״זאת אומרת, לא לנסות עליו את ׳המהלך של פרנקי'.״ ג'אנה חייכה בעליזות.

פרנקי משכה בכתפה. ״הבחור תפס לי את הישבן. מה הייתי אמורה לעשות, לא להפיל עליו מגש עמוס בכריכונים?״

״את הגיבורה שלי,״ נאנחה ג'אנה.

״כן, כן. רדי בחזרה למטה, לפני שהם יתחילו להתפכח. ותאמרי להאנסן שאולי ישמור מרחק מהשירותים של הנשים. הערב הוא לא מקבל שום מספר טלפון.״

ג'אנה הצדיעה במחווה מוגזמת. ״כבר אטפל בזה, בוסית.״

פרנקי התבוננה בזמן שג'אנה דילגה במורד המדרגות, המגש שלה מורם אל על. ברגע שפרו וצ'יפ הכריזו על אירוסיהם, היא מיהרה לקחת עבודה שנייה בחברת קייטרינג. היא לא התכוונה להניח לפרו לשלם על שמלת השושבינה שלה, או על כרטיס הטיסה שלה, אף על פי שהיא הציעה לעשות זאת. פרנקי הייתה נחושה בדעתה לבלות פעם אחת עם אנשי החברה הגבוהה בלי להיות מקרה סעד, גם אם זה יביא אותה לכדי פשיטת רגל.

היא העבירה את ידה על גבי שמלת המרצ'סה מלפני שתי עונות שפרו והיא מצאו בחנות יד־שנייה יוקרתית בוילאג'. היה קשה לה למצוא שמלה שתהלום את חמוקיה. פרו ושאר השושבינות נראו כמו נימפות. כולן בלונדיניות, כולן דקיקות, כולן עם חזה קטן. ובכן, חוץ מקרסידה. החזה השופע נשפך מתוך שמלת המארק ג'ייקובס במידה אפס שלה. או שהאישה התברכה בגנטיקה מדהימה, או שהשדיים שלה לא אמיתיים. אבל בלי לחפון אותם במו ידיה, פרנקי לא הייתה יכולה לדעת בוודאות.

ואם כבר מדברים על גנים משובחים, היא הסבה את תשומת ליבה בחזרה אל הגבר הלבוש בחליפת טוקסידו לבנה. ידו הייתה טמונה בכיסו, באותה תנוחה נטולת מאמץ שבני עשירים נולדו איתה.

איידן, שהיה בן ארבעים, נחשב לרווק הנחשק של מנהטן. הוא מעולם לא התחתן — אלא פשוט ענד על זרועו תצוגה מתחלפת של יפהפיות מזדמנות, והכי הרבה שהוא החזיק עם בחורה אחת היה כמעט שלושה חודשים שלמים. הוא חייך לעיתים נדירות בלבד, בניגוד לשאר צוות הדמויות שחיוכיי ה'טוב לראות אותך' המזויפים שלהם לא ירדו מפניהם. יכול להיות שבאירוע כזה הוא הרגיש אי נוחות לא פחות ממנה.

פרואיט נופפה אל פרנקי ממרכז ההמולה. הגיע הזמן לעבור למצב שושבינת הכבוד. פרנקי העלתה על שפתיה חיוך מזויף משל עצמה, לפני שירדה במדרגות כדי להצטרף לחגיגה. היא פילסה את דרכה בין הכיסאות המרופדים בכריות זהובות ובין שולחנות קוקטייל מכוסים באריג בגוון שנהב. מצחיק עד כמה שהעשירים הדיפו ניחוחות טובים. כולם פיזרו לכל עבר ניחוחות עדינים ועשירים, כאילו שהם בקעו מתוך נקבוביות העור שלהם.

״את נראית מדהים, פרנקי,״ אמרה לה פרו, ונישקה אותה על הלחיים ולחצה את ידה.

״אני? הסתכלת במראה הערב? את נראית כמו דוגמנית־על שמעמידה פנים שהיא נמצאת בצילומים לקראת החתונה.״

״ממש מעוררת תיאבון,״ אמר צ'יפ, החתן המלכותי, בעודו רוכן לנשק את כלתו לעתיד.

הם קרנו זה לזה, ופרנקי הרגישה כמו גלגל חמישי. ״טוב, כדאי שאני אחזור ל —״

״לא ולא. לא לפני שתפגשי את איידן,״ אמרה פרו, והסבה את תשומת ליבה מצ'יפ. כמו לפי סימן, צ'יפ נופף לעבר איידן.

״זה בסדר. אני יכולה לפגוש אותו בטקס,״ אמרה פרנקי.

״פרנקי לא מחבבת את אנשי החברה הגבוהה,״ אמרה פרו לצ'יפ בלחישה רועמת.

צ'יפ כרך זרוע אוהבת סביב כתפיה של פרנקי. ״מזל שהיא הסכימה לחרוג ממנהגה בשבילנו, אנחנו הרי בליגה אחרת לגמרי.״

פרנקי פרצה בצחוק מתגלגל. ״היית צריך לכתוב את זה על ההזמנות לחתונה שלכם.״

האנסן המלצר ניגש אליהם בידיו מגש קרוסטיני בקר, וצ'יפ לקח אחד מהמגש. הוא הכניס אותו לתוך הפה, ואישוניו התגלגלו לאחור. ״הממ... פרנקי, אנחנו חייבים לך בגדול על ההמלצה על הקייטרינג. טעים בטירוף.״

פרנקי החוותה בראשה אל האנסן למקום שבו אבא של פרו עמד זועף בפינה. האיש עוד לא הצליח להתגבר על העובדה שצ'יפר רנדולף השלישי זרק את הילדה הקטנה שלו ללא גינונים מיותרים כמה חודשים לאחר סיום הלימודים בקולג', בעוד היא בכלל ציפתה לטבעת. אבל הוא זה שמימן מכיסו את כל החגיגה הזאת, ופרנקי הייתה נחושה בדעתה לוודא שבטנו תהיה מלאה, במטרה למנוע התפרצויות מיותרות.

״צ'יפ. פרו.״ הקול נשמע עמוק יותר באוקטבה מקולו של צ'יפ. חלקלק, מתורבת. פרנקי שקלה לבקש ממנו לקרוא את רשימת המצרכים שהיא דחפה בתיק הקלאצ׳ יד־שנייה שלה, רק כדי שהיא תוכל לשמוע אותו מבטא את המילה ׳אדממה'.

״איידן!״ החינוך הטוב נכנס לפעולה באורח אוטומטי, וצ'יפ פנה אל חברו הטוב ביותר כדי לערוך את ההיכרות. ״פרנקי, זה איידן קילבורן, השושבין הראשי שלי. איידן, זאת פרנצ'סקה באראנסקי, שושבינת הכבוד.״

״פרנקי,״ אמר איידן, והושיט את ידו. ״זה שם מעניין.״

פרנקי אחזה בכף ידו ולחצה אותה. ״יש לנו בפמליית הכלה טפאני ודבנפורט, ואתה טוען שלי יש שם מעניין?״

הבעת פניו הקרירה הפכה צוננת אף יותר. מובן שהוא לא היה רגיל לכך שפשוטי העם מנסים לחנך אותו. ״בסך הכול הערתי הערה.״

״הערת הערה שיפוטית,״ היא השיבה.

״לפעמים המצב דורש הערה שיפוטית.״

היא עדיין החזיקה בכף ידו. כעס העצים את לחץ אחיזתה. הוא לחץ בחזרה, ופרנקי הרפתה מכף ידו ללא גינונים מיותרים.

״אז, איידן,״ פתחה ואמרה פרו בעליזות. ״פגשתי את פרנצ'סקה במהלך הסמסטר הראשון שלי באוניברסיטת ניו יורק. היא מבריקה — היא זכתה במלגה מלאה — והיא סיימה סמסטר מוקדם עם ממוצע של 4.0 מתוך 5.0 פרנצ'סקה עובדת במשרה חלקית בארגון ללא כוונת רווח, בזמן שהיא משלימה לימודי תואר שני במנהל עסקים.״

פרנקי נעצה את מבטה הנוקב בפרו. היא לא הייתה צריכה שחברתה הטובה ביותר תנסה לשבח אותה בפני שמוק סנוב.

״איידן הוא מנהל תפעול ראשי בעסק המשפחתי שלו. מיזוגים ורכישות,״ הוסיף צ'יפ. ״אני לא זוכר מה ממוצע הציונים שלו מאוניברסיטת ייל. אבל הוא לא השתווה לשלך, פרנקי.״

היא התכוונה ללכת לחפש מגש שמפניה נוסף, אולם בדיוק באותו רגע התקליטן החליט לשנות אווירה. הצלילים הראשונים של ״Uptown Funk״ גרמו לחצי מהאליטה של מנהטן למהר אל רחבת הריקודים, כאילו שמישהו הרגע הכריז שתיק הבירקין החדש הועמד למכירה.

פרו אחזה בידה. ״זה השיר שלנו!״ היא צווחה. ״קדימה!״

פרנקי הניחה לפרו לגרור אותה אל רחבת הריקודים. מהר מאוד הן פצחו בריקוד המתוזמר שהן פיתחו שנתיים קודם לכן, לאחר אחת מהפרידות המאכזבות של פרנקי. הן חיסלו שתי פיצות שלמות, לצד שלושה בקבוקי יין, והעבירו את שארית הערב ביצירת סדרת נענועי הישבן המושלמת.

״לא הצלחתי להבין אם זה היה פלירטוט או התקוטטות,״ צעקה פרו מבעד לצלילי המוזיקה.

״פלירטוט? את צוחקת, נכון? אני ממש לא בליגה שלו.״