על סף הבית
הָעִיר פָּשְׁטָה מִמֶּנִּי
אֶת
מ
וּ
זִ
י
קַ
ת
הַגֶּ'ז
וְאֶת הַמֶּרְחַקִּים;
הָיִיתִי עֵירֻמָּה
אִלְמָלֵא
עֵינֶיךָ.
עַל סַף הַבַּיִת
פָּגְשׁוּ בִּי הַגְּדֵרוֹת הָעַתִּיקוֹת,
צְרָחוֹת הָרוֹכְלִים,
חֵיק יְלָדַי,
עֵינֵי אִמִּי.
אָבִי זִנֵּק מִתַּרְדֵּמַת הַנֶּצַח
וְעֵינָיו בָּהֲקוּ מוּל פָּנַי.
עֵינַי הִתְעַנְּנוּ
וְהָיִיתִי נִשְׁאֶרֶת עֵירֻמָּה
אִלְמָלֵא עֵינֶיךָ.
עַל סַף הַבַּיִת
הִשְׁתַּכְּנוּ בִּי צַמּוֹת סָבָתִי הָעִוֶּרֶת,
בְּהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ
מַפְתֵּחַ הַבַּיִת הַיָּשָׁן עַל חָזָהּ,
בִּרְטֹט מָתְנֶיהָ עַל עֵץ הַזַּיִת
וּבִצְהֹל בְּרִיחַ הַשַּׁעַר;
נִבְלַעְתִּי בְּכָל חָבִיּוֹת הַבַּיִת,
הַנֶּאֱנָקוֹת רֵיקוֹת
כְּמִתּוֹךְ סִיּוּט. שֵׁד אַלְמוֹנִי
רָקַד בְּדִמְיוֹנִי,
וְאִלּוּ הֶחָבִיּוֹת רֻקְּנוּ מִן הַשֵּׁדִים
וּמִן הָאֲנָקוֹת,
וְלֹא נִשְׁאֲרוּ אֶלָּא עֵינֶיךָ.
עַל סַף הַבַּיִת
הִשְׁקִיפוּ הַשְּׁכֵנוֹת מִתּוֹךְ זִכָּרוֹן,
פְּנֵיהֶן עָלוּ מִן הַטַּבּוּן,
חֻמָּן נָשַׁב עֲלֵי שְׁדֵיהֶן הַשּׁוֹקְקִים -
מָעוֹן לְסִפּוּרִים עַל אַהֲבָה סוֹדִית -
הַשֶּׁמֶן זָלַג עַל יַרְכֵיהֶן
וּמֵרָחוֹק רִצְּדָה כְּבִיסָה תְּלוּיָה.
בְּלַהַט יָקְדוּ
בְּקָרִים בְּחִבּוּק.
נָטַשׁ אוֹתִי הַזִּכָּרוֹן,
גָּז הַחִבּוּק,
וּבַבַּיִת נוֹתְרוּ רַק עֵינֶיךָ.
עַל סַף הַבַּיִת
שָׁמַעְתִּי אֶת חַדְשׁוֹת עֲרוּץ שְׁתַּיִם,
כִּזְעָקָה אֲשֶׁר קָרְעָה אֶת תֻּמָּתִי
וְהֵפֵרָה אֶת שְׁבִיב הַשַּׁלְוָה שֶׁצָּרַרְתִּי לְמָחָר;
צְרוֹרִי הִתְפַּקֵּעַ,
הַשִּׁיר נֶאֱנַק בְּשֶׁל הַדֹּחַק הַקָּשֶׁה,
בְּשֶׁל יוֹנַת זָרִים,
לְשׁוֹנִי נֶאֶלְמָה בְּאֵין בִּי חָכְמָה,
וּשְׁבִיב שֶׁל הִמְנוֹן קִנֵּן בְּרֹאשִׁי.
לַשִּׁמָּמוֹן גָּרַמְתִּי לְפַהֵק,
הַזִּכָּרוֹן מָאַס בִּי,
תְּמִימוּתִי עָקְרָה אוֹתִי מִבֵּין קְפָלֶיהָ;
אָסַפְתִּי אֶת שְׁאֵרִית הַמַּנְגִּינָה,
אֶת שְׁאֵרִית הָרֵיחַ,
אֶת הַתְּמוּנוֹת, אָרַזְתִּי
אֶת בַּקְבּוּקֵי הַבֹּשֶׂם הָרֵיקִים.
בֹּשְתִּי בָּעֵירֹם
וְלָבַשְׁתִּי אֶת הַבַּיִת, אֶת עֵינֶיךָ.
