ינשופות 4 - טיול שנתי לירח

פֶּרֶק רִאשׁוֹן
וּבוֹ תָּמַרָה מַסְבִּירָה מָה זוֹ כְּמוּסַת זְמַן
 

בְּנִגּוּד לְגַל, שֶׁאֲפִלּוּ בְּסוֹף הַשָּׁנָה כָּל הַמַּחְבָּרוֹת שֶׁלָּהּ תָּמִיד מְסֻדָּרוֹת וְהַפִּנּוֹת שֶׁל הַסְּפָרִים יְשָׁרוֹת וְיָפוֹת כָּאֵלֶּה, אֶצְלִי כְּבָר בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי שֶׁל הַלִּמּוּדִים אֶפְשָׁר לִרְאוֹת שִׁנּוּי קָטָן, וּמַהֵר מְאוֹד הַדַּפִּים מִתְמַלְּאִים בְּצִיּוּרִים וְכָל הַפִּנּוֹת מִתְקַוְצְ'צ'וֹת. הֲכִי מְקֻוְצָ'ץ הוּא יוֹמַן בֵּית הַסֵּפֶר הַמִּסְכֵּן שֶׁלִּי. הַשָּׁנָה, הָעַמּוּד הֲכִי מְקֻשְׁקָשׁ בַּיּוֹמָן לֹא הָיָה יוֹם הַהֻלֶּדֶת שֶׁלִּי, וְגַם לֹא יוֹם הַהֻלֶּדֶת שֶׁל גַּל אוֹ הַיּוֹם הָאַחֲרוֹן לַלִּמּוּדִים. זֶה הָיָה תַּאֲרִיךְ אַחֵר, וְהוּא קֻשַּׁט בְּצִיּוּרִים שֶׁל יָרֵחַ, כּוֹכָבִים, חֲלָלִית וַהֲמוֹן־הֲמוֹן שָׁמַיִם שְׁחוֹרִים. כְּשֶׁצָּבַעְתִּי אֶת הָרֶקַע, בְּשִׁעוּר גֵּאוֹגְרַפְיָה אֶחָד אָרֹךְ בִּמְיֻחָד, הִתְעַיְּפָה לִי הַיָּד. אֲבָל שִׁגּוּר שֶׁל חֲלָלִית לַיָּרֵחַ זֶה מַשֶּׁהוּ שֶׁלֹּא קוֹרֶה כָּל יוֹם, זֶה רֶגַע הִיסְטוֹרִי, וְהַשָּׁנָה זֶה עָמַד לִקְרוֹת מַמָּשׁ אֶצְלֵנוּ, פֹּה בְּיִשְׂרָאֵל, עִם הַחֲלָלִית 'הַלְלוּיָהּ'! הַרְבֵּה אֲנָשִׁים חִכּוּ לְתַאֲרִיךְ הַשִּׁגּוּר, לֹא רַק אֲנִי. כָּל הַמְּדִינָה דִּבְּרָה עַל זֶה, צִפְּתָה לְזֶה. הַיְּלָדִים בַּגַּנִּים קִבְּלוּ חֻלְצוֹת עִם אִיּוּרִים שֶׁל חֲלָלִית מְחַיֶּכֶת שֶׁמְּנִיפָה דֶּגֶל כָּחֹל וְלָבָן, וְכֻלָּם הֶחֱזִיקוּ אֶצְבָּעוֹת חָזָק־חָזָק שֶׁהַחֲלָלִית הַיִּשְׂרְאֵלִית הַחֲדָשָׁה תַּצְלִיחַ לָטוּס לַיָּרֵחַ, וְגַם לִנְחֹת עָלָיו בְּשָׁלוֹם.

בַּיּוֹם שֶׁגִּלִּינוּ שֶׁעוֹמְדִים לְשַׁגֵּר חֲלָלִית מֵהַמִּדְבָּר, גַּל וַאֲנִי מִיָּד יָדַעְנוּ מָה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת. פָּנִינוּ לְעַלִּיזָה, עוֹרֶכֶת מַגַזִין הַנֹּעַר 'עוֹלָם חָדָשׁ' שֶׁאֲנַחְנוּ כּוֹתְבוֹת בּוֹ, וְאָמַרְנוּ לָהּ: ״עַלִּיזָה,״ (אִם אַתֶּם רוֹצִים שֶׁמִּישֶׁהוּ יִתְיַחֵס אֲלֵיכֶם בִּרְצִינוּת, כְּדַאי לְהַתְחִיל אֶת הַמִּשְׁפָּט עִם הַשֵּׁם שֶׁלּוֹ.) ״עַלִּיזָה, תַּקְשִׁיבִי, אֲנַחְנוּ מַמָּשׁ רוֹצוֹת לְסַקֵּר אֶת הַשִּׁגּוּר לֶחָלָל.״

עַלִּיזָה צָחֲקָה. ״וַאֲנִי מַמָּשׁ רוֹצָה טִיּוּל לִבְּרָזִיל עַל גַּב שֶׁל פִּיל,״ הִיא אָמְרָה. ״עַל גַּב שֶׁל פִּיל שֶׁמְּנַגֵּן בְּחָלִיל!״

״אֲבָל בְּרָזִיל נוֹרָא רְחוֹקָה,״ גַּל עָנְתָה, מְבֻלְבֶּלֶת, ״וְכָל הָעֵסֶק עִם הַפִּיל נִשְׁמָע מַמָּשׁ לֹא נוֹחַ.״

הִכְנַסְתִּי לָהּ מַכַּת מַרְפֵּק קְטַנָּה בַּצְּלָעוֹת, וְהִיא נָשְׁמָה עָמֹק, כִּחְכְּחָה בַּגָּרוֹן וְהִמְשִׁיכָה: ״לְדַעְתֵּנוּ חָשׁוּב שֶׁיִּהְיֶה לְאֵרוּעַ כָּל כָּךְ מֶרְכָּזִי בַּהִיסְטוֹרְיָה שֶׁל מְדִינַת יִשְׂרָאֵל סִקּוּר גַּם בַּמַּגַזִין שֶׁלָּנוּ.״

עַלִּיזָה כַּנִּרְאֶה קָלְטָה שֶׁאֲנַחְנוּ רְצִינִיּוֹת, כִּי הִיא הִפְסִיקָה לִצְחֹק. ״תִּשְׁמְעוּ, בָּנוֹת, זֶה בֶּאֱמֶת נֶהֱדָר שֶׁאַתֶּן רוֹצוֹת לִהְיוֹת שָׁם. הַלְוַאי! הַלְוַאי שֶׁיָּכֹלְנוּ לִהְיוֹת שָׁם. נִסִּיתִי, לְמִי לֹא הִתְקַשַּׁרְתִּי? אֲבָל לֹא מְאַשְּׁרִים כְּנִיסָה לְמַגַזִינִים לִילָדִים וּלְנֹעַר. אַף אֶחָד לֹא קִבֵּל אִשּׁוּר. גַּם לַ'חֲדָשׁוֹת לִצְעִירִים' בַּטֶלֶוִיזְיָה הֵם סֵרְבוּ. רְשִׁימַת הָאוֹרְחִים כְּבָר סְגוּרָה וְזֶהוּ זֶה," הִיא אָמְרָה. "תַּמְשִׁיכוּ לַחְשֹׁב עַל רַעֲיוֹנוֹת לְכַתָּבוֹת, חֲמוּדוֹת. אוּלַי... אוּלַי מַשֶּׁהוּ עַל הַפִילְטֶרִים הַחֲדָשִׁים בָּאִינְסְטַגְרַם?״

״מִי הַמְּאַרְגְּנִים שֶׁל הָאֵרוּעַ הַזֶּה חוֹשְׁבִים שֶׁהֵם?!״ הִתְעַצְבַּנְתִּי כָּל הַדֶּרֶךְ הַבַּיְתָה. ״חוּץ מִזֶּה שֶׁמַּמָּשׁ רָצִיתִי שֶׁנִּהְיֶה בַּשִּׁגּוּר, וּכְבָר דִּמְיַנְתִּי אֵיךְ אֲנַחְנוּ מְסַפְּרוֹת עַל זֶה לַנְּכָדִים שֶׁלָּנוּ, יֵשׁ פֹּה בְּעָיָה הַרְבֵּה יוֹתֵר רְצִינִית! מִי הֶחְלִיט שֶׁעִתּוֹנִים לִמְבֻגָּרִים יוֹתֵר חֲשׁוּבִים מֵעִתּוֹנִים לִילָדִים? אֲנִי אַגִּיד לָךְ מִי: הַמְּבֻגָּרִים! זֶה לֹא הוֹגֵן!״

גַּל הִנְהֲנָה, וְאָז, אַחֲרֵי שֶׁנִּסְּתָה כַּמָּה פְּעָמִים לְהַרְגִּיעַ אוֹתִי וְלֹא הִצְלִיחָה, הִיא שָׁאֲלָה, ״תַּגִּידִי, יַנְשׁוּפָה שֶׁלִּי, אַתְּ יְכוֹלָה לְהַזְכִּיר לִי רֶגַע מָה אוֹמְרִים בַּסֵּפֶר הַשֵּׁנִי שֶׁל 'חֲבוּרַת הַיַּנְשׁוּפִים' כְּשֶׁדְּבָרִים לֹא בְּדִיּוּק מִסְתַּדְּרִים לְפִי הַתָּכְנִית?״

אֵם אֵיכְשֶׁהוּ פִסְפַסְתֶּם אוֹ שְׁכַחְתֶּם, זֶה הַזְּמַן לְהַזְכִּיר שֶׁ'חֲבוּרַת הַיַּנְשׁוּפִים' הִיא סִדְרַת סִפְרֵי הַנֹּעַר הֲכִי טוֹבָה וְגַם הֲכִי מַצְלִיחָה בְּכָל הָעוֹלָם וּבְכָל הַזְּמַנִּים, וְלָנוּ הִתְמַזֵּל הַמַּזָּל וְהָפַכְנוּ לַחֲבֵרוֹת טוֹבוֹת שֶׁל מִי שֶׁכּוֹתֶבֶת אוֹתָהּ - הַסּוֹפֶרֶת חֶדְוָה בֶּן־דָּוִד, אוֹ בְּקִצּוּר חַבַּ״ד, אוֹ דּוּבִּי (זֶה שֵׁם הַחִבָּה שֶׁלָּהּ). דֵּי בָּרוּר שֶׁכְּשֶׁגַּל שׁוֹאֶלֶת אוֹתִי מָה כָּתוּב בְּסֵפֶר שֶׁשְּׁתֵּינוּ קָרָאנוּ אֶלֶף פַּעַם, הִיא לֹא עוֹשָׂה אֶת זֶה כִּי שָׁכְחָה אֶת הַמִּלִּים, אֲבָל אֵיכְשֶׁהוּ אֲנִי תָּמִיד נוֹפֶלֶת בַּמַּלְכֹּדֶת שֶׁלָּהּ. וְהִיא יוֹדַעַת אֶת זֶה. לָכֵן כְּשֶׁגַּל שָׁאֲלָה מָה עוֹשִׂים הַיַּנְשׁוּפִים בְּמִקְרִים כָּאֵלֶּה, מִיָּד קָפַצְתִּי, כְּמוֹ רוֹבּוֹט מְמֻשְׁמָע: ״אֵיךְ אַתְּ לֹא זוֹכֶרֶת? הַיַּנְשׁוּפִים אוֹמְרִים: 'רְאִיתֶם בַּדֶּרֶךְ מִכְשׁוֹל וְצָרָה? כַּנִּרְאֶה הָעֵינַיִם לֹא עַל הַמַּטָּרָה.'"

״בְּדִיּוּק! הַמְּאַרְגְּנִים בִּכְלָל לֹא מְעַנְיְנִים, תָּמַרָה! עֵינַיִם עַל הַמַּטָּרָה! הֲכִי חָשׁוּב שֶׁנִּמְצָא דֶּרֶךְ לְהַגִּיעַ לַשִּׁגּוּר, וְאָז אֲנַחְנוּ כְּבָר נַרְאֶה לְכֻלָּם שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהִתְעַלֵּם מֵהַיְּלָדִים.״

לֹא דָּאַגְתִּי. אֲנִי מוֹדָה. לְגַל יֵשׁ אֵיזוֹ יְכֹלֶת מוּזָרָה לְהַרְגִּיעַ אוֹתִי, גַּם כְּשֶׁהַכֹּל מִסָּבִיב סוֹעֵר. וְאָז, בֹּקֶר אֶחָד, הַמְּנַהֶלֶת נִכְנְסָה פִּתְאוֹם לַכִּתָּה שֶׁלָּנוּ וְהוֹדִיעָה כָּל מִינֵי הוֹדָעוֹת, וְהִתְחַלְתִּי לִדְאֹג מֵחָדָשׁ. בְּדֶרֶךְ כְּלָל אֲנַחְנוּ מַקְשִׁיבִים לַהוֹדָעוֹת שֶׁל הַמְּנַהֶלֶת רַק בַּחֲצִי אֹזֶן, אֲבָל כְּשֶׁהִיא הִתְחִילָה לְדַבֵּר עַל הַטִּיּוּל הַשְּׁנָתִי, כֻּלָּם מִיָּד הִזְדַּקְּפוּ בְּהִתְרַגְּשׁוּת. הַמְּנַהֶלֶת סִפְּרָה שֶׁהַשָּׁנָה נִסַּע לְמָקוֹם שֶׁשְּׁמוֹ פַּרְסַת נְקָרוֹת, בְּמַכְתֵּשׁ רָמוֹן. הִיא נִגְּשָׁה לְאוּרִי, הַבֵּן שֶׁלָּהּ, הִנִּיחָה לוֹ יָד עַל הַכָּתֵף וְסִפְּרָה שֶׁ״הָאֵזוֹר הַזֶּה גָּדוּשׁ בְּמַמְתַּקִּים גֵאוֹלוֹגִיִּים נִפְלָאִים! הָיִינוּ שָׁם בְּפֶסַח. אַתָּה זוֹכֵר, אוּרִי'לֶה?״

אוּרִי נִעֲנַע בְּרֹאשׁוֹ לִשְׁלִילָה.

״נוּ, כְּשֶׁדּוֹדָה עֲמַלְיָה הֶחְלִיקָה...״

אוּרִי הִסְמִיק וְהִתְעַקֵּשׁ שֶׁלֹּא.

״וְאָז נִקְרְעוּ לָהּ הַמִּכְנָסַיִם. אֵיךְ אַתָּה לֹא זוֹכֵר?!״

אוּרִי לֹא יָדַע אֵיפֹה לִקְבֹּר אֶת עַצְמוֹ, וְהַמְּנַהֶלֶת הִתְיָאֲשָׁה מִמֶּנּוּ וְחָזְרָה לַלּוּחַ. ״יֵשׁ לָנוּ תַּאֲרִיךְ לְטִיּוּל סוֹף־סוֹף! לִפְתֹּחַ יוֹמָנִים,״ הִיא הִכְרִיזָה וְכָתְבָה אֶת הַתַּאֲרִיךְ בְּטוּשׁ שָׁחוֹר עַל כָּל הַלּוּחַ, בְּמִסְפָּרִים עֲגֻלִּים. אֶת הַתַּאֲרִיךְ הַזֶּה הִכַּרְתִּי הֵיטֵב. תַּאֲרִיךְ שִׁגּוּר הַחֲלָלִית 'הַלְלוּיָהּ', הַדַּף הֲכִי מְקֻשְׁקָשׁ בַּיּוֹמָן שֶׁלִּי.

״לֹא יָכוֹל לִהְיוֹת,״ אָמַרְתִּי לְגַל וְנִעְנַעְתִּי בָּרֹאשׁ כְּאִלּוּ הָעֵינַיִם שֶׁלִּי יוּכְלוּ לִמְחֹק אֶת הַסְּפָרוֹת הָאֵלֶּה מֵהַלּוּחַ הַלָּבָן. ״זֹאת חַיֶּבֶת לִהְיוֹת טָעוּת! מָה נַעֲשֶׂה?!״ שָׁאַלְתִּי. ״גַּל, זֶה אָסוֹן! אֲנִי לֹא רוֹצָה לְהַפְסִיד אֶת הַטִּיּוּל! וְגַם לֹא אֶת הַשִּׁגּוּר!״

בְּאוֹתוֹ רֶגַע גַּל עָשְׂתָה מַשֶּׁהוּ מְאוֹד לֹא צָפוּי. הִיא חִיְּכָה. ״תָּמַרָה, אֵיךְ אַתְּ לֹא מְבִינָה? זֶה מֻשְׁלָם!״ הִיא אָמְרָה. ״לֹא שָׁמַעְתְּ לְאָן הַטִּיּוּל הַשְּׁנָתִי?״

עַכְשָׁו זֶה כַּנִּרְאֶה הַזְּמַן לְהַסְבִּיר מַשֶּׁהוּ דֵּי חָשׁוּב - אֲנִי לֹא כָּל כָּךְ טוֹבָה בְּכִוּוּנִים. בְּעֶצֶם, לָמָּה לִהְיוֹת שְׁלִילִיִּים? אֶפְשָׁר גַּם לְהַגִּיד שֶׁאֲנִי מַמָּשׁ, אֲבָל מַמָּשׁ טוֹבָה בְּלִצְעֹד לְמָקוֹם שֶׁהָיִיתִי בּוֹ כְּבַר מֵאָה פְּעָמִים, וְלֹא לְהַגִּיעַ אֵלָיו; מַמָּשׁ טוֹבָה בִּלְהַגִּיד ״יָמִינָה״ וּלְהַצְבִּיעַ שְׂמֹאלָה; מְעֻלָּה בִּלְהַרְאוֹת לַתַּיָּרִים שֶׁפּוֹנִים אֵלַי בָּרְחוֹב וְשׁוֹאֲלִים אֵיפֹה הַיָּם, כִּי הֵם רוֹצִים לִרְאוֹת שְׁקִיעָה, אֶת הַדֶּרֶךְ הַבְּטוּחָה לַזְּרִיחָה. צָפוֹן, דָּרוֹם, מִזְרָח, מַעֲרָב - הַכֹּל אוֹתוֹ דָּבָר מִבְּחִינָתִי. לְסִכּוּם, אֲנִי מַמָּשׁ אַלּוּפַת הָעוֹלָם בְּלָלֶכֶת לְאִבּוּד.

״הַטִּיּוּל... אֶה... מַשֶּׁהוּ בְּ... מַכְתֵּשׁ רָמוֹן? לֹא מַמָּשׁ הִקְשַׁבְתִּי.״

״יֹפִי, תָּמַרָה. וְאֵיפֹה זֶה מַכְתֵּשׁ רָמוֹן?״

אֲנִי לֹא אוֹהֶבֶת מִבְחֲנֵי פֶּתַע כָּאֵלֶּה. כָּל הַתְּשׁוּבוֹת מִיָּד מִתְבַּלְבְּלוֹת וּפוֹרְחוֹת לִי מֵהָרֹאשׁ.

״מַכְתֵּשׁ רָמוֹן זֶה בַּדָּרוֹם,״ גַּל הִמְשִׁיכָה. ״וּמָה עוֹד יֵשׁ בַּדָּרוֹם?״

״אֶה... לֹא יוֹדַעַת. מִדְבָּר?״ שָׁאַלְתִּי. ״הָרִים? גְּמַלִּים?״

״נָכוֹן. וּמָה עוֹד?״ הִיא הִקְשְׁתָה.

״אַלְפָּקוֹת? צַמְרִירִיּוֹת כָּאֵלֶּה, שֶׁיּוֹרְקוֹת לָךְ בַּפַּרְצוּף.״

״כֵּן, וְגַם...״ גַּל הִקְשִׁיתָה אֶת כַּף הַיָּד שֶׁלָּהּ, אָמְרָה: ״שָׁלוֹשׁ... שְׁתַּיִם... אַחַת...״ וְאָז שִׁגְּרָה אוֹתָהּ מַעְלָה־מַעְלָה בָּאֲוִיר, עוֹקֶבֶת אַחֲרֶיהָ בְּמַבָּטָהּ עַד הַתִּקְרָה. ״אַתְּ קוֹלֶטֶת? סִדְּרוּ לָנוּ טְרֶמְפּ לַשִּׁגּוּר! זֶה מַמָּשׁ לְיַד פַּרְסַת נְקָרוֹת!״

״אַתְּ מִתְכַּוֶּנֶת שֶׁאֲנַחְנוּ... כֵּן נִהְיֶה שָׁם?״ פָּעַרְתִּי עֵינַיִם. גַּל הִנְהֲנָה.

״בְּעִקָּרוֹן כֵּן. אֲנַחְנוּ רַק צְרִיכוֹת לָגֶשֶׁת לַמְּנַהֶלֶת וּלְבַקֵּשׁ מִמֶּנָּה לְהוֹסִיף עוֹד תַּחֲנָה אַחַת לַטִּיּוּל, אֲבָל אֲנִי בְּטוּחָה שֶׁהִיא לֹא תִּתְנַגֵּד שֶׁשִּׁכְבַת ה' תִּהְיֶה נוֹכַחַת בְּאֵרוּעַ הִיסְטוֹרִי.״

גַּל צָדְקָה, הַמְּנַהֶלֶת הִסְכִּימָה, וְגַם הַהוֹרִים, וְהַשִּׁגּוּר שֶׁל 'הַלְלוּיָהּ' צֹּרַף רִשְׁמִית לַטִּיּוּל הַשְּׁנָתִי שֶׁלָּנוּ. אַחֲרֵי שֶׁנְּסַיֵּם אֶת הַמַּסְלוּל, כָּתְבוּ לַהוֹרִים שֶׁלָּנוּ בְּמֵיְל רִשְׁמִי, הָאוֹטוֹבּוּס יַעֲצֹר מִחוּץ לַאֲתַר הַשִּׁגּוּר. יֻצְּבוּ שָׁם מָסַכִּים גְּדוֹלִים שֶׁיַּקְרִינוּ אֶת הַשִּׁדּוּר הַחַי, וַאֲנַחְנוּ נִהְיֶה חֵלֶק מֵהָרֶגַע הַבִּלְתִּי נִשְׁכָּח.

מֵרֹב הִתְרַגְּשׁוּת הִסְתַּעַרְנוּ עַל כָּל פִּסַּת מֵידָע הֲכִי קְטַנָּה שֶׁהִתְפַּרְסְמָה בַּתִּקְשֹׁרֶת בְּנוֹגֵעַ לַחֲלָלִית. הַחֵלֶק שֶׁהֲכִי עִנְיֵן אוֹתָנוּ הָיָה כְּמוּסַת הַזְּמַן. הַחֲלָלִית לֹא מִתְכַּוֶּנֶת לַחֲזֹר לְכַדּוּר הָאָרֶץ, וְלָכֵן הֶחְלִיטוּ לִשְׁלֹחַ בְּתוֹכָהּ מַטְמוֹן. מַשֶּׁהוּ שֶׁיִּשָּׁאֵר בָּהּ הֲמוֹן זְמַן, וְאוּלַי יִמְצְאוּ אוֹתוֹ הַדּוֹרוֹת הַבָּאִים, אוֹ יוֹתֵר מְעַנְיֵן - צוּרוֹת חַיִּים אֲחֵרוֹת. אוּלַי חַיְזָרִים. הַמֵּידָע בַּכְּמוּסָה יִצָּרֵב עַל גַּבֵּי דִיסְקִים מְיֻחָדִים, כָּכָה נִכְתַּב בַּכַּתָּבָה, וְיִכְלֹל אֶנְצִיקְלוֹפֶּדְיוֹת וּמִלּוֹנִים בְּעֶשְׂרוֹת שָׂפוֹת, יְצִירוֹת אָמָּנוּת, מוּזִיקָה קְלָסִית, סִפְרֵי מַדָּע, מַפּוֹת וְגַם דֶּגֶל יִשְׂרָאֵל.

כְּשֶׁגַּל הִקְרִיאָה לִי אֶת רְשִׁימַת הַפְּרִיטִים שֶׁיִּכָּנְסוּ לַכְּמוּסָה הַמְּיֻחֶדֶת הַזֹּאת, מַשֶּׁהוּ נִרְאָה לִי קְצָת לֹא בְּסֵדֶר.

״אֲבָל...״ אָמַרְתִּי.

״מָה?״ גַּל שָׁאֲלָה.

״הֵם שׁוּב שָׁכְחוּ אוֹתָנוּ, הַיְּלָדִים!״

״אֵיזֶה יְלָדִים? תָּמַרָה, אַתְּ רוֹצָה שֶׁיִּשְׁלְחוּ יְלָדִים בַּחֲלָלִית?! הִשְׁתַּגַּעְתְּ לְגַמְרֵי?״

״לֹא, מָה פִּתְאוֹם. אֲבָל בַּכְּמוּסָה הַזֹּאת אֵין שׁוּם דָּבָר שֶׁקָּשׁוּר אֵלֵינוּ! כְּלוּם! אִם חַיְזָר יִמְצָא אוֹתָהּ, הוּא עָלוּל לַחְשֹׁב שֶׁלִּבְנֵי הָאָדָם עַל כַּדּוּר הָאָרֶץ אֵין יְלָדִים בִּכְלָל!״

גַּל פָּקְחָה עֵינַיִם. ״יוֹתֵר מִזֶּה, הֵם שׁוֹלְחִים בַּכְּמוּסָה רַק דְּבָרִים לְחַיְזָרִים מְבֻגָּרִים! וּמָה עִם הַיְּלָדִים שֶׁל הַחַיְזָרִים? גַּם הֵם לֹא קַיָּמִים?״

יָשַׁבְנוּ, הִתְעַצְבַּנּוּ וְחָשַׁבְנוּ כַּמָּה דַּקּוֹת.

״כָּכָה זֶה עִם הַמְּבֻגָּרִים,״ מָשַׁכְתִּי בַּכְּתֵפַיִם, ״הֵם לֹא מַמָּשׁ מִסְתַּכְּלִים מִתַּחַת לְגֹבַהּ הָעֵינַיִם שֶׁלָּהֶם.״

״בִּשְׁבִיל זֶה אֲנַחְנוּ פֹּה!״ הַגִּצִּים הָאֵלֶּה, שֶׁאֲנִי מַכִּירָה מַמָּשׁ טוֹב, נִדְלְקוּ לְגַל פִּתְאוֹם בָּאִישׁוֹנִים, וְהִתְחִילוּ לְצַיֵּר תָּכְנִית פְּעֻלָּה. הַתָּכְנִית נִפְרְשָׂה בְּפָנַי, צַעַד אַחַר צַעַד: אֲנַחְנוּ לֹא סְתָם עוֹמְדוֹת לְהַגִּיעַ לַאֲתַר שִׁגּוּר הַחֲלָלִית וְלִצְפּוֹת בַּשִּׁגּוּר עַל הַמָּסַכִּים הַגְּדוֹלִים עִם שְׁאַר הַקָּהָל. גַּם אִם הַמְּאַרְגְּנִים לֹא חוֹשְׁבִים שֶׁהַיְּלָדִים מַסְפִּיק חֲשׁוּבִים לִהְיוֹת שָׁם, אֲנַחְנוּ נִסְתַּנֵּן לָאֲתָר עַצְמוֹ וְנוֹכִיחַ לָהֶם שֶׁכֵּן. נִכְתֹּב אֶת הַכַּתָּבָה הֲכִי מְעֻלָּה עַל הַשִּׁגּוּר, יוֹתֵר מֵאֵלֶּה שֶׁל כָּל עִתּוֹנִי הַמְּבֻגָּרִים, וְעַל הַדֶּרֶךְ גַּם נַשְׁחִיל לַחֲלָלִית כְּמוּסַת זְמַן מִשֶּׁלָּנוּ. מַשֶּׁהוּ מֵהַיְּלָדִים וּבִשְׁבִיל הַיְּלָדִים.

אֵיךְ נִרְאֵית כְּמוּסַת זְמַן? בְּחִפּוּשׂ בְּגוּגֶל עָלוּ תְּמוּנוֹת שֶׁל קֻפְסָאוֹת סְגוּרוֹת הֵיטֵב, בְּכָל מִינֵי צוּרוֹת. הֶחְלַטְנוּ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּקֻפְסַת נַעֲלַיִם. עָטַפְנוּ אוֹתָהּ יָפֶה בִּנְיַר מַתָּנָה, וְהִכְנַסְנוּ לְתוֹכָהּ כָּל מִינֵי דְּבָרִים שֶׁלַּמְּבֻגָּרִים אוּלַי נִרְאִים מְטֻפָּשִׁים, אֲבָל לַיְּלָדִים שֶׁל הַיּוֹם הֵם מְאוֹד חֲשׁוּבִים: מַתְכּוֹן לְכַדּוּרֵי שׁוֹקוֹלָד, חוֹבֶרֶת קוֹמִיקְס, גִּלָּיוֹן שֶׁל מַגַזִין 'עוֹלָם חָדָשׁ', אִישׁ לֶגוֹ וְכַמָּה קֻבִּיּוֹת (בִּשְׁבִיל הַיְּלָדִים הַקְּטַנִּים יוֹתֵר) וְאֶת הַסֵּפֶר הַשְּׁבִיעִי בְּסִדְרַת 'חֲבוּרַת הַיַּנְשׁוּפִים'. גַּל אֲפִלּוּ הִסְכִּימָה לִתְרֹם שֵׁן חָלָב מִקֻּפְסַת הַשִּׁנַּיִם הַיְּשָׁנָה שֶׁלָּהּ, וַאֲנִי הוֹרַדְתִּי מֵהַיָּד צְמִיד חֲבֵרוּת שֶׁעָבַדְתִּי עָלָיו בְּמֶשֶׁךְ שְׁלוֹשָׁה שִׁעוּרֵי הִיסְטוֹרְיָה. הִדְפַּסְנוּ דַּפִּים עִם הֲמוֹן אִימוֹגִ'ים, אֲבָל רַק מֵהַסּוּג הַשָּׂמֵחַ, גָּזַרְנוּ סְבִיבָם וּפִזַּרְנוּ אוֹתָם מִלְּמַעְלָה, כְּמוֹ קוֹנְפֶטִי, וּלְסִיּוּם הִדְבַּקְנוּ אֶת הַמִּכְסֶה בִּנְיַר דֶּבֶק. אֶת הַקֻּפְסָה הִסְתַּרְנוּ בָּאָרוֹן שֶׁלִּי, כִּי אֵצֶל גַּל הַכֹּל מְסֻדָּר מִדַּי וְאִי אֶפְשָׁר לְהַחְבִּיא כְּלוּם, וְחִכִּינוּ בְּהִתְרַגְּשׁוּת לַיּוֹם הַגָּדוֹל.